Daf 31a
טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן אוֹ אֵין טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן עוּלָּא אָמַר טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי אֵינוֹ טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן
אֲבָל שֵׁית אֵין לְךָ מֶחָאָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ:
Tossefoth (non traduit)
אבל אכלה שית שנין כו'. הקשה ר''י בר מרדכי אפי' לא אייתי סהדי אלא דאכלה שלש שנין יהא נאמן לומר לקחתיה קודם מינך במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתה ואומר ר''י דאין זה מיגו דמעיקרא לא יטעון כלל מינך זבינתה דאין יודע אם יש לזה שטר שקנאה ממנו:
זֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי הַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דַּאֲבָהָתֵיהּ הִיא וְהַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה
Tossefoth (non traduit)
אמר רבה מה לו לשקר. רבה גרסינן דאביי ורבא אמרי לקמן (בבא בתרא דף לג:) דלא סבירא להו הא דרב חסדא דמה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן:
אָמַר רַבָּה מָה לוֹ לְשַׁקֵּר אִי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ מִינָּךְ זְבֵנְתַּהּ וַאֲכַלְתַּיהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מָה לִי לְשַׁקֵּר בִּמְקוֹם עֵדִים לָא אָמְרִינַן
Tossefoth (non traduit)
מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן. תימה לרשב''א אמאי הוי במקום עדים נימא של אבותיו היתה יום אחד ונאמר שלקחה מאבותיו דהא טוענין ליורש ומהימנינן ליה בהא דקאמר שאבותיו דרו בו יום אחד במיגו דאי בעי אמר מינך זבנתיה ולקמן נמי דקאמרי נהרדעי דהיכא דאמר של אבותי שלקחוה מאבותיך דחוזר וטוען הא אפילו לא יטעון שלקחוה אלא אמר שדרו בה יום אחד אנן טענינן ליה ואומר רבינו יצחק דשל אבותי משמע שהיתה מעולם של אבותי ולא שלקחוה עד שיפרש בדבריו ולקמן דנקט שלקחוה לא שצריך שיטעון שידע שלקחוה אלא של אבותי שראיתי שדרו בה יום אחד על כן אני רוצה לזכות דשמא לקחוה אבותי במשפט וטוענין ליורש:
הֲדַר אֲמַר לֵיהּ אִין דַּאֲבָהָתָךְ הִיא וּזְבֵנְתַּהּ מִינָּךְ וְהַאי דַּאֲמַרִי לָךְ דַּאֲבָהָתִי דִּסְמִיךְ לִי עֲלַהּ כְּדַאֲבָהָתִי
וּמוֹדֵי עוּלָּא הֵיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ שֶׁל אֲבוֹתַי וְלֹא שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ דְּאֵינוֹ טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן וְהֵיכָא דַּהֲוָה קָאֵי בֵּי דִינָא וְלָא טְעַן וַאֲתָא מֵאַבָּרַאי וּטְעַן אֵינוֹ חוֹזֵר וְטוֹעֵן מַאי טַעְמָא טַעְנְתֵיהּ אַגְמְרֵיהּ
וּמוֹדוּ נְהַרְדָּעֵי הֵיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ שֶׁל אֲבוֹתַי שֶׁלְּקָחוּהָ מֵאֲבוֹתֶיךָ דְּחוֹזֵר וְטוֹעֵן וְהֵיכָא דְּאִישְׁתַּעִי מִילֵּי אַבָּרַאי וְלָא טְעַן וַאֲתָא לְבֵי דִינָא וּטְעַן דְּחוֹזֵר וְטוֹעֵן מַאי טַעְמָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּלָא מְגַלֵּי טַעְנְתֵיהּ אֶלָּא לְבֵי דִינָא
Tossefoth (non traduit)
ומודו נהרדעי היכא דאמר שלקחוה כו'. מספקא לר''י היכא דנפיק לבראי וחזר ואתא לב''ד אי מצי למימר הכי:
אָמַר אַמֵּימָר אֲנָא נְהַרְדָּעָא אֲנָא וּסְבִירָא לִי דְּטוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן וְהִלְכְתָא טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן:
זֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי הַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דַּאֲבָהָתֵיהּ וְאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה וְהַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה
אָמַר רַב נַחְמָן אוֹקִי אֲכִילָה לְבַהֲדֵי אֲכִילָה וְאוֹקִי אַרְעָא בְּחֶזְקַת אֲבָהָתָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא הָא עֵדוּת מוּכְחֶשֶׁת הִיא אֲמַר לֵיהּ נְהִי דְּאִיתַּכְחַשׁ בַּאֲכִילְתָה
Tossefoth (non traduit)
אמר ליה רבא והא עדות מוכחשת היא. תימה אמאי הואי עדות מוכחשת והא רבא אית לי' במרובה (ב''ק ד' עב:
ושם ד''ה רבא) ובפ' זה בורר (סנהדרין דף כז. ושם ד''ה רבא) דעד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל ולא מפסל אלא משעה דאתכחוש ואית לן למימר אאכילתה דאתכחוש אתכחוש אאבהתא דלא אתכחוש לא אתכחוש דהכי אמר במרובה (ב''ק דף עג. ושם) דהוזמו על הטביחה ועל הגניבה לא הוזמו אע''ג דתוך כדי דבור העידו על הגניבה ועל הטביחה לרבא כיון דמההיא שעתא דקא מיתזמי הוא דקא מיפסלי אטביחה דאיתזום איתזום על הגניבה דלא איתזום לא איתזום וללישנא דהוי טעמא דרבא משום דעד זומם חידוש ואין לך אלא משעת חידושו ניחא אלא ללישנא דמפרש טעמא דרבא משום פסידא דלקוחות ה''נ נהימנינהו ואפילו היכא דליכא פסידא דלקוחות לא מיפסל למפרע אפילו לההיא לישנא מדבעי התם מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא ולא קאמר איכא בינייהו להיכא דליכא פסידא דלקוחות ועוד קשיא דקאמר בסמוך אליבא דרב חסדא כולי עלמא לא פליגי משמע דרב נחמן לא מצי סבר בשום ענין כרב חסדא דחשיב להו סהדי שקרי ומנא ליה דלמא סבר רב נחמן דמכאן ולהבא הוא נפסל ומיהו הא איכא למימר משום דלא קיימא לן כרבא בהא ונראה דסוגיא דהכא כההיא לישנא דחידוש אבל ללישנא דפסידא דלקוחות סבר דלא אמר ליה רבא לרב נחמן מעולם הכי ולריב''א נראה דלא דמי הך דהכא לההיא דמרובה דהתם גניבה וטביחה תרי מילי נינהו ולהכי אגניבה דלא איתזום לא איתזום כיון דלהבא הוא נפסל אלא הכא כי איתכחוש אאכילה איתכחוש נמי אאבהתא דאבהתא בלא אכילתה לא מהני דהוי מוקמי' בידי' דאית ליה סהדי דאכלה שני חזקה דנאמן לומר היתה של אבותי יום אחד במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתה ומיהו אכתי דחשיב לה גמרא כעדות אחרת לא אתי שפיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source