מטללי. עושין צל בכנפיהן:

בפומבדיתא. והוא ראש ישיבה בה:

מעשה לסתור. וכי דרך בני אדם להביא מעשה על דבריו לסותרו דקתני ברישא הכל כמנהג המדינה ותנא מעשה אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה כו':

אנפקא. כלי מחזיק רביעית:

למרי דיכי. לבעליו של רוח זה:

ככרין דנרד. אגודות של נרד והוא עשוי כשיבולין:

רבי שמעון בן חלפתא כו'. משום דאיירי ברישא דאגדתא בבעלי בשר נקט לה:

את דרבה. אתה אוהבו של רבה:

דלי זעפא. גבה רוח סערה:

גונדא. גדוד של פרשים שמחפשין אחריו:

אם בהרת קדמה לשער לבן טמא. דשער לבן שפרח בו הוא סימן לטומאה כדכתיב (ויקרא י''ג:כ''ה) והנה נהפך שער לבן בבהרת:

טהור. לפי מה שכתוב בתורה:

אגירדא דדיקלא. על גזע דקל קצוץ:

פרק אשיתא. נפלה החומה:

וטרקיה לבבא. סגר הדלת:

נגודי מנגדי לי. ואם ייסרוני ביסורים אגלה:

אמרו לו בני הפונדק לרבה. מאי נעביד:

אשקיה תרין כסי ודליוה לתכא. ושדים הממונים על הזוגות מזיקין את השותה זוגות ובני הבית לא נתכוונו לכך:

איקלע פריסתקא. ללון באותו פונדק שהיה רבה נחבא בו:

פריסתקא. שליח:

דקא מבטל וכו'. שנקבצין אליו בניסן ותשרי לשמוע דרשות של פסח ושל חגים וכשמבקשין שלוחי המלך לגבות המס גולגולת של כל חדש וחדש אינם נמצאים בבתיהם:

אגב שמדא נח נפשיה. מחמת אימת מלכות מת:

רבה בר נחמני. בר פלוגתיה דרב יוסף:

וסימנך עד אבוא אל מקדשי אל. מקדשי סימנא דרב אשי אבינה סימנא דרבינא לאחריתם סימן סוף הוראה:

סוף הוראה. סוף כל האמוראין עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר כל אחד ואחד אומר טעמו ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ הם והאמוראים שעמהם וקבעו הכל בגמ' כגון איתיביה מיתיבי ורמינהי איבעיא להו והתרוצים שעליהן מה ששיירו אותן שלפניהן ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמ' על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי ובאו רב אשי ורבינא וקבעום:

סוף המשנה. סוף תנאים עד ימיהן אמרו איש את דבריו בבית המדרש והיו תלמידים גורסים שמועה שמועה לבדה ולא היו מסכתות סדורות וסדר וקבץ על הסדר והם כללו האמור בדורות שלפניהם וסדרו את המסכתות ואחריהם לא יוסיפו אלא מעט:

רבי ורבי נתן סוף המשנה. כל זה כתוב לשם:

ספרא דאדם הראשון. שהראהו הקב''ה דור דור וסופריו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו:

ה''ג. חכים איתקרי רבי לא אתקרי: