Daf 47b
הֲרוּגֵי מַלְכוּת לַהֲרוּגֵי בֵּית דִּין? הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כֵּיוָן דְּשֶׁלֹּא בְּדִין קָא מִיקַּטְלִי, הָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה. הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, כֵּיוָן דִּבְדִין קָא מִיקַּטְלִי, לָא הָוֵי לְהוּ כַּפָּרָה.
Rachi (non traduit)
Rachi
הרוגי מלכות. הני דעובדי כוכבים:
הרוגי ב''ד. עיר הנדחת:
תֵּדַע, דִּתְנַן: לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ, כֵּיוָן דְּאִיקְּטוּל הָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה, לִיקַּבְרוּ! מִיתָה וּקְבוּרָה בָּעֵינַן.
Rachi (non traduit)
Rachi
מיתה וקבורה בעינן. אם נקברו מכפרת מיתתן עליהן ולעולם טעמא דקדשי עיר הנדחת משום דהואיל ונדחו ידחו הוא:
מוֹתֵיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לָא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, אֶלָּא אוֹנְנִין, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ, כֵּיוָן דְּאִיקְּבוּר הָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה – לִיאַבְּלוּ!
בָּעֵינַן נָמֵי עִיכּוּל בָּשָׂר. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר – מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. שְׁמַע מִינַּהּ.
רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲבֵילוּת מֵאֵימָתַי קָא מַתְחֲלָא? מִסְּתִימַת הַגּוֹלֵל. כַּפָּרָה מֵאֵימָתַי קָא הָוְיָא? מִכִּי חָזוּ צַעֲרָא דְקִבְרָא פּוּרְתָּא. הִלְכָּךְ, הוֹאִיל וְנִדְחוּ יִדָּחוּ.
Rachi (non traduit)
Rachi
רב אשי אמר. לעולם לא בעינן עיכול הבשר אלא צערא דחיבוט הקבר פורתא וטעמא דלא היו מתאבלים משום דאבילות מסתימת הגולל חיילא כדתניא באלו מגלחין. גולל הוא הדף הנתון על הארון לכסוי ואותן שבדפנות קרי להו דופק:
הואיל ונדחו. שלא נראו להתאבל בשעת התחלת אבילות ידחו אף לאחר מכאן ואע''ג דגבי קובר את מתו ברגל תנן (מו''ק דף יט.) מונה שבעה אחר הרגל ולא אמרי' הואיל ונדחו ידחו התם לא אידחו להו לגמרי שהרי עסקי רבים נוהג ברגל שמנחמין אותו כל הרגל כדאמרינן התם כל שהוא משום עסקי רבים אין הרגל מפסיקן:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
משיסתום הגולל. פי' הקונט' הוא דף הנתון לארון לכסוי ואותו שבדפנות קרוי. דופק והקשה ר''ת דאמרינן בפ' מי שמתו (ברכות דף יט:) דא''ר אלעזר ברבי צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות לקראת מלכי ישראל ואי כיסוי ארון הוא גולל הא קא מטמא דקא דרשינן בפ' בהמה המקשה (חולין דף עב.) וכל אשר יגע על פני השדה לרבות גולל ודופק ואפי' הוא טמון בארץ דכיון דגולל מטמא באהל טומאה בוקעת ועולה ויש מפרשים אע''ג דגולל מטמא באהל מ''מ היו יכולים לדלג ולטמאות עצמן מגולל כדאמרינן במסכת שמחות (פ''ד) כל שאין הנזיר מגלח עליה אין כהן מוזהר עליה ואומר ר''ת דמשבשתא היא דהא רביעית דם דאין הנזיר מגלח עליה וכהן מוזהר עליה ואין זו קושיא דשם טומאה בעי למימר במסכת שמחות דעל חצי לוג דם נזיר מגלח ולא אתא למעוטי אלא כלים הנוגעים במת דאין נזיר מגלח ואין כהן מוזהר ועוד קשה לר''ת דמדמרבינן ליה מעל פני השדה משמע שהוא מגולה וסתם כיסוי ארון טמון הוא ויש מפרשים דלא מרבינן ליה כיסוי ארון לשם גולל אלא כשהוא מגולה ולא כשהוא טמון והשתא ניחא ההיא דמדלגין היינו ומיהו קשה דאמרי' בפ''ק דעירובין (דף טו:) כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו גולל לקבר ואין דרך לעשות כיסוי ארון מבעלי חיים ומיהו אשכחן דמיירי הש''ס בדבר שאינו הוה בפ' בהמה המקשה (חולין דף ע.) הדביק שני רחמים יצא מזה ונכנס לזה ומפרש ר''ת דגולל היינו אבן גדול מלשון וגללו את האבן (בראשית כ''ט:

ג') שמניחין על הקבר לסימן והיא מצבה דכתיב (שם לה) היא מצבת קבורת רחל ואותן האבנים שמניחין בצדדין שהאבן גדולה יושבת עליהם שלא תכבד על המת נקראין דופק ויש קושר בהמה לסימן עד שימצא אבן פן יאבד מקום הקבר וההיא דמדלגין לא היה שם מצבה וכ''ת היכא דליכא גולל מאימת חיילא אבילות מ''מ חיילא משיסתום הקבר בהוייתו:
אִי הָכִי, לְמָה לִי עִיכּוּל בָּשָׂר? מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר.
Rachi (non traduit)
Rachi
אי הכי. לענין קבורת אבותיו למה לי להמתין עיכול הבשר:
משום דלא אפשר. ליטלו משום דנבקע כריסו ומסריח:
קִבְרֵיהּ דְּרַב הֲווֹ שָׁקְלִי מִינֵּיהּ עַפְרָא לְאִישָּׁתָא בַּת יוֹמָא. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. אֲמַר לְהוּ: יָאוּת עָבְדִין, קַרְקַע עוֹלָם הוּא, וְקַרְקַע עוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, דִּכְתִיב: ''וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם'', מַקִּישׁ קֶבֶר בְּנֵי הָעָם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Rachi (non traduit)
Rachi
לאישתא בת יומא. ביום ראשון שלה והן מתרפאין באותו עפר:
אמרו ליה לשמואל. משום דמת וכל הנך הנקבר בו איסורי הנאה נינהו דגמר שם שם מעגלה ערופה כדלקמן:
יאות עבדין. כדמפרש לקמן שהקרקע אינו נאסר:
מָה עֲבוֹדָה זָרָה בִּמְחוּבָּר לָא מִיתַּסְרָא, דִּכְתִיב: ''אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים''. עַל הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם. הָכָא נָמֵי, בִּמְחוּבָּר לָא מִיתְּסַר.
Rachi (non traduit)
Rachi
ע''ז לא מיתסרא במחובר לקרקע. דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם:
מֵיתִיבִי: הַחוֹצֵב קֶבֶר לְאָבִיו, וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר – הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּקֶבֶר בִּנְיָן.
Rachi (non traduit)
Rachi
החוצב קבר לאביו. משמת:
לא יקבר בו. הבן עולמית דכיון דהוזמן למת נאסר בכל הנאה וקס''ד דה''ה נמי אם חצבו לצורך איש אחר ואורחא דמילתא נקט:
בקבר בנין. שבנאו למעלה מן הקרקע (והוי תלוש) דכוותיה בע''ז בית שבנאו מתחלה לע''ז אסור דתלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש לענין ע''ז וקבר נמי איתקש לע''ז:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
איתיביה החוצב קבר. פ''ה דסלקא דעתך דהוא הדין לצורך אחר והיינו טעמא דלא בעי למימר משום כבוד אביו כדלקמן דאי במחובר לא מיתסר כלל בעלמא משום כבוד אביו אין לאסור:
תָּא שְׁמַע: קֶבֶר חָדָשׁ מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הֵטִיל בּוֹ נֵפֶל – אָסוּר בַּהֲנָאָה. הָכָא נָמֵי, בְּקֶבֶר בִּנְיָן.
Rachi (non traduit)
Rachi
קבר חדש. ולא למת הוזמן אלא חצבו סתם ולכשימות לו מת יקברנו בו:
תָּא שְׁמַע: נִמְצָא אַתָּה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ קְבָרוֹת הֵן – קֶבֶר הַנִּמְצָא, קֶבֶר הַיָּדוּעַ, קֶבֶר הַמַּזִּיק אֶת הָרַבִּים. קֶבֶר הַנִּמְצָא – מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. פִּינָּהוּ – מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה.
Rachi (non traduit)
Rachi
שלשה קברות. חלוקים בהלכותיהן:
קבר הנמצא. כגון שהוא חדש ויודע בעל השדה שלא צוה מעולם לקוברו שם ובגזילה נקבר שם:
קבר הידוע. שנקבר שם מדעת בעל השדה:
וקבר המזיק את הרבים. שקבור במקום הילוך רבים ומטמאין באהלו:
מותר. לפנותו שלא קנה את מקומו:
מקומו טהור. שאע''פ שגזרו טומאה על הקברות ואע''פ שניטלו משם לא גזרו על זה ובהנאה נמי מותר ואע''ג דאיסורא דאורייתא הוא דאין תורת קבר עליו:
קֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. פִּינָּהוּ – מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָאָה.
Rachi (non traduit)
Rachi
מקומו טמא. גזירה דרבנן היא שגזרו טומאה עולמית על הקבר כדי שלא יפנוהו:
קֶבֶר הַמַּזִּיק אֶת הָרַבִּים, מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. פִּינָּהוּ – מְקוֹמוֹ טָהוֹר וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. הָכָא נָמֵי, בְּקֶבֶר בִּנְיָן.
Rachi (non traduit)
Rachi
קבר המזיק את הרבים. ניתן רשות לפנותו מפני נזקו של רבים:
פינהו מקומו טהור. דלא גזור עליה מפני הנזק ומיהו אסור בהנאה דאיסורא דאורייתא הוא ולא פקעא:
וְקֶבֶר הַנִּמְצָא מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ? דִּילְמָא מֵת מִצְוָה הוּא, וּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ! שָׁאנֵי מֵת מִצְוָה, דְּקָלָא אִית לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
Rachi
מת מצוה קנה מקומו. מתנאים הוא שהתנה יהושע בכניסתן לארץ בפרק מרובה (ב''ק דף פא.):
אִיתְּמַר: הָאוֹרֵג בֶּגֶד לַמֵּת, אַבָּיֵי אָמַר: אָסוּר, וְרָבָא אָמַר: מוּתָּר.
Rachi (non traduit)
Rachi
האורג בגד למת. לאחר שמת:
אַבָּיֵי אָמַר אָסוּר – הַזְמָנָה מִלְּתָא הִיא. וְרָבָא אָמַר מוּתָּר – הַזְמָנָה לָאו מִילְּתָא הִיא.
Rachi (non traduit)
Rachi
הזמנה. שהזמינו לכך ונקרא שם המת עליו:
מילתא היא. כאילו כרכו בו:
מַאי טַעְמָא דְּאַבָּיֵי? גָּמַר ''שָׁם'' ''שָׁם'' מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה בְּהַזְמָנָה מִיתַּסְרָא, הַאי נָמֵי בְּהַזְמָנָה מִיתַּסְרָא.
Rachi (non traduit)
Rachi
שם שם. במרים כתיב (במדבר כ':א') ותמת שם מרים ותקבר שם ובע''ז כתיב (דברים י''ב:ב') אשר עבדו שם הגוים:
עגלה ערופה בהזמנה מיתסרא. דקי''ל ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה בקידושין (דף נז.) ובכריתות (כה.):
וְרָבָא גָּמַר ''שָׁם'' ''שָׁם'' מֵעֲבוֹדָה זָרָה. מָה עֲבוֹדָה זָרָה בְּהַזְמָנָה לָא מִיתַּסְרָא, אַף הָכָא נָמֵי בְּהַזְמָנָה לָא מִיתַּסְרָא.
Rachi (non traduit)
Rachi
ע''ז בהזמנה לא מיתסרא. להדיוט דתניא במס' ע''ג (דף מד:) האומר בית זה לע''ז שור זה לע''ז מותר שאין הקדש לע''ז:
וְרָבָא, מַאי טַעְמָא לָא גָּמַר מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה? אָמַר לָךְ:
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
מאי טעמא לא גמר מעגלה ערופה. תימה כי גמר נמי מעגלה ערופה הא אמר ר' יוחנן בפרק אותו ואת בנו (חולין דף פב.) עריפתה אוסרתה ורבא פסיק כר' יוחנן בר משלש ועוד הקשה ריב''א אמאי לא קא אמר ורבא מ''ט לא אמר כאביי דבהאי לישנא רגיל הש''ס בכל דוכתא ויש לפרש דהכי קאמר מ''ט לא גמר מעגלה ערופה לטעמיה וכן אביי מאי טעמא לא גמר מעבודת כוכבים לטעמיה פי' מעבודת כוכבים עצמה שאסורה מיד מיהו פירש הקונטרס דעבדו שם לא איירי בעבודת כוכבים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source