תַּמָּן תַּנִּינָן. [הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים חַייָבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ. וַאֲסוּרִים לַזָּרִים. וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן. וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.] הֲרֵי אֵלּוּ בִתְרוּמָה וּבְבִכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר׃ תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רַבָּנִן. הֵן דַּתְּ אָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. נִפְסַל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. מַאי כְדוֹן. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. [בְּרוֹצֶה לוֹכַל. וְהֵן דַּתְּאָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה.] בְּרוֹצֶה לִיגַּע. וְלֹא הוּא רוֹצֶה לוֹכַל הוּא רוֹצֶה לִיגַּע. אֶלָּא מִשּׁוּם [נְטִילַת סֶרֶךְ. וְהָתַנִּינָן. תְּרוּמָה. וְכִי יֵשׁ בִתְרוּמָה מִשּׁוּם] נְטִילַת סֶרֶךְ. אֶלָּא בְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל [גַּב] טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ לֹא כְחוּלִין הֵם. תִּיפְתָּר אוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אוֹ כֵרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילּוּ כְּחוּלִין. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ כִּתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. ברפ''ב דבכורים והסוגיא היא שם עד לטמא שנים ולפסול אחד ושם הוא מבוארת:
הלכה: וְיֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. מַה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנוּגָּע יָדָיו תְּחִלָּה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. כְּרַבָּנִן הִיא תַמָּן. 13a מַה טַעֲמוֹן הָכָא. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. וְלֹא מַחְמַת מַשְׁקֶה גָֽזְרוּ עֲלֵיהֶן. וְיִהְיוּ תְחִילָּה. (קוֹל) [קַל] וָחוֹמֶר. מָה אִם טְבוּל יוֹם שֶׁהוּא דְבַר תוֹרָה אֵינוֹ אֶלָּא פוֹסֵל. יָדַיִם שֶׁהֵן מִדִּבְרֵיהֶן לֹא כָל שֶׁכֵּן. דָּבָר אַחֵר. כְּלוּם גָּֽזְרוּ עַל הַיָּדַיִם לֹא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דבר אחר כלום גזרו וכו'. וכדלעיל ואסוקי מילתא היא וכלומר אלא כדאמרן ואתיא המתניתין כרבנן:
וידיו תחלה. בתמיה והיאך נאמר שנגזור עליהן להיותן אף תחלה:
ולא מחמת משקה וכו'. כלומר ועוד וכי לא מחמת משקה גזרו על הידים להיות שניות דשמא יש משקה טופח עליהן והמשקין עושין תחלה בכל מקום ולפיכך גזרו על כל סתם ידים:
מה טעמון הכא וכו'. כלומר הא עיקר טעמון דרבנן הכא כדי שיהא בדל מן התרומה בלא נטילת ידים ומתוך שאתה אומר לו ידיו שניות אף הוא כבר בדל מן התרומה שהשני פוסל את התרומה להיות שלישי:
מה. ומתמה הש''ס דמעתה אי נימא דמתני' כר''ע היא דהא דרשב''א כר''ע ס''ל דתנינן תמן בפ''ג דידים המכניס ידיו וכו' ובענין אחר לא משכחת לה שהידים תחלה הן. וזה הכל לפי הס''ד דבעי לאוקמי למתני' כרשב''א וקשיא היאך מוקמית לה כר''ע ודלא כרבנן. וקאמר דלא היא אלא מתני' כרבנן היא דתמן דס''ל ידיו שניות הן:
ולא כר''ש בן אלעזר. דרך בעיא היא אי נוקמי מתני' אליביה דוקא דאמר בפ''ח דברכות בהלכה ג' דיש נטילת ידים לחולין. וקאמר דלא היא אלא כדברי הכל היא וכו' וכדפרישית במתני':
גמ' ויש ידים לחולין. בתמיה:
קל וחומר. ועוד ק''ו מטבול יום מה אם טבול יום שהוא דבר תורה אסור לאכול בתרומה עד שיעריב שמשו אינו אלא פוסל את התרומה כדתנן בסוף מסכת זבים ידים שכל עיקר טומאתן אינו אלא מדבריהם לכ''ש הוא שנאמר אינן אלא שניות ולפסול את התרומה לשלישי:
וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. כָּל הֵן דְּתַנִּינָן מַטְבִּילִין. בְּאַרְבָּעִים סְאָה אֲנָן קַייָמִין. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹטֵל יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. [אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. אֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת.] כָּאן בְּקוֹדְשֵׁי מִקְדָּשׁ הַמּוּקְדָּשִׁין. וְכָאן בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' תימר וכו'. נמי ל''ק דכאן בקדש ממש שלמים או מקדש המקודשין חטאת ואשם צריך מ' סאה וכאן דקאמר ברביעית באוכל חולין שנעשו על טהרת קדש דלאו לכל מילי שוינהו כקדש:
וכאן בידים טהורות. מטומאה ומשום סתם ידים הוא נוטלן:
כאן בידים טמאות. צריך מ' סאה:
הנוטל ידיו למקדש. כלומר למקודש ולאכלו צריך רביעית ותו לא:
והא תנינן. בברייתא:
ולקדש מטבילין כל הן דתנינן מטבילין. בארבעים סאה אנן קיימין שמטביל ידיו בהן דוקא:
הלכה: וְחוּלִין צְרִיכִין כַּווָנָה. דְּרוֹבָא אֲתַא מֵימוֹר לָךְ. אֲפִילוּ טוֹבֵל לַחוּלִין וְהֹחְזָק לַחוּלִין אָסוּר בְּמַעֲשֵׂר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמִינְייָן הַחוּלִין כֵּן מִינְייָן הַמַּעֲשֵׂר. כָּאן לָאֲכִילָה וְכָאן לַמַּגָּע. הַטּוֹבֵל סְתָם מוּתָּר בְּכוּלָּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְזוּקָּק לְכוּלָּן. עוֹדֵיהוּ רַגָלָיו מְשׁוּקָּעוֹת בַּמַּיִם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְכָל טַהֲרָה שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' חולין צריכין כוונה. בתמיה:
ומשני דרובא. רבותא אתא מימור לך וכו' כדפרישית במתני':
ופריך לא כן אמר ר''א. בברכות פ''ח כמנין החולין ראשון ושני כן מנין המעשר ומ''ט מחמרינן כאן במעשר:
כאן. במתני' לאכילת מעשר שני שהחמירו:
וכאן. מה דאמר ר''א למגע מעשר שאין השני עושה שלישי כמו בחולין:
הטובל סתם מותר בכולם. וכדמפרש ר' יוחנן דלא בטובל סתם ולא הוחזק כלל אמרו שהרי שנינו טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל למעשר ומכ''ש לכולן אלא דה''ק שהיה מזוקק לכולן לאכילת מעשר ולתרומה ולקדש וע''מ כן ירד לטבול אבל בשעת הטבילה טבל סתם ולא פירש בזה הוא דאמרינן מותר בכולן דמכיון שהיה מזוקק לכולם ולפיכך ירד לטבול הוי כהחזיק לכולם ולא בעינן עד שיפרש נמי בשעת טבילה:
משנה: הַטּוֹבֵל לַחוּלִין וְהוּחְזַק לַחוּלִין אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר. הַטּוֹבֵל לַמַּעֲשֵׂר וְהוּחְזַק לַמַּעֲשֵׂר אָסוּר לַתְּרוּמָה. הַטּוֹבֵל לַתְּרוּמָה וְהוּחְזַק לַתְּרוּמָה אָסוּר לַקּוֹדֶשׁ. הַטּוֹבֵל לַקּוֹדֶשׁ וְהוּחְזַק לַקּוֹדֶשׁ אָסוּר לַחַטָּאת. הַטּוֹבֵל לֶחָמוּר הוּתָּר לַקַּל. טָבַל וְלֹא הוּחְזַק כְּאִילּוּ לֹא טָבָל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הטובל לחולין והוחזק לחולין. שנתכוין לטהר לחולין ואע''ג דלחולין לא בעי כוונה לרבותא קאמר שאע''פ שנתכוין והוחזק לטהרת חולין אפ''ה אסור במעשר שני לאכילה עד שיטבול לשם אכילת מעשר וכן בתרומה לא מהני כוונת מעשר אבל לנגיעה א''צ כוונה לא לתרומה ואצ''ל למעשר:
אסור לחטאת. ליגע במים המקודשים באפר פרה:
טבל ולא הוחזק. לא נתכוין לטבילה כלל אלא לרחיצה בעלמא:
כאלו לא טבל. למעשר וכ''ש לתרומה ולקדש אבל לחולין לא בעינן כוונה כדאמרן:
וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ׃ אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא שֶׁחִידְשׁוּ טוּמְאָה לַחַטָּאת. אֶלָּא אָֽמְרוּ. הַמִּיטָּמֵא טוּמְאָה קַלָּה כְמִיטָּמֵא טוּמְאָה חֲמוּרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר טָה֗וֹר. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ אַתְּ אוֹסְפוֹ 13b בְמַגְרֵיפָה אָֽמְרָה תוֹרָה טָה֗וֹר. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְמַתֶּכֶת. וַהֲלֹא פְשׁוּטֵי כְלֵי מַתָּכוֹת טְמֵאִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְעֵץ. לֹא כְעוֹמֵד מַחְמַת דָּבָר טָמֵא הוּא. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּנֶסֶר. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּמַלְתֵּרָא עָבָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָה קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. מַה בֵין אָדָם טָהוֹר לַחַטָּאת לִכְלִי רֵיקָן טָהוֹר לַחַטָּאת. אָמַר לֵיהּ. וְאָסַ֣ף טָה֗וֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִ֣ישׁ. אֶלָּא לִיתֵּן טַהֲרָה מְעוּלָּה לָאִישׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמֵי חַטָּאת וּכְאֶפֶר חַטָּאת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵיסֵּט שֶׁטִּיהַרְתִּי לָךְ בַּשֶּׁרֶץ טִימֵּאתִי לָךְ כָּאן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יסא בשם רשב''ל. קאמר היסט וכו' כלומר התורה גילתה לטהר טומאת משא והיסט בשרץ ולומר לך מה שטיהרתי לך כאן בשרץ טמאתי לך כאן וא''כ די שנרבה חומר טהרה באדם הנושאן אבל לא בכלי ריקם הטהור לחטא':
א''ל. מהכא דכתיב ואסף איש טהור מה ת''ל איש אלא ליתן טהרה מעולה לאיש המעביר אותם כמי חטאת ואפר חטאת עצמו שהן טהורין:
מה בין אדם טהור לחטאת לכלי ריקן הטהור לחטאת. דתנן בפ''ט דפרה מי חטאת ואפר חטאת לא יעבירם בנהר ובספינה. דגזרו משום מעשה שהיה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בספינה בירדן ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעיתה של ספינה והאהילו עליו ונטמאו. ולא ישיטם על פני המים. דדמי לספינה. ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה. דנמי דמי קצת לספינה. אבל עובר הוא במים עד צוארו. עובר הוא הטהור לחטאת ובידו כלי ריקם הטהור לחטאת. ובמים שאינן מקודשין. כך שנינו שם והשתא בעי מה בין אדם וכו' כלומר מ''ש דבנושא מי חטאת ואפר חטאת גזרו משום מעשה שהיה ומ''ש דבנושא כלי ריקם הטהור לחטאת דלא גזרו ולא ס''ל כמ''ד דטעמא דלא גזרו אלא דוקא כמעשה שהיה:
במלתרא עבה. חתיכת עץ עבה הרבה ואינו נרגש משא האפר עליו:
ואפשר שלא ינשא עליו. בתמיה וסוף סוף נטמא מחמת נושא אפר פרה:
תיפתר באוספו בנסר. רחב ואין בו בית קיבול:
מה אנן קיימין. ובמה הוא אוסף אם במגריפה של מתכות והלא אפי' פשוטי כלי מתכות טמאין ומטמאין מחמת אפר הפרה וחוזרין ומטמאין להאוסף מיד ואם במגריפה של עץ פשוטיהן דוקא הן טהורין אבל הכא במגריפה דהיא בכלי קבול לקבל את אפר הוא גורף וא''כ קשה וכי לאו כעומד האפר מחמת דבר טמא הוא דכלי עץ שיש בו בית קיבול מיטמא ונטמא מחמת האפר ומיד הוא מטמא:
ואסף איש טהור את אפר הפרה. ודריש מה ת''ל טהור והלא כל מעשיה בטהרה אלא הגע עצמך אפי' את אוספו במגריפה אמרה התורה טהור וכלומר דזה בא ללמדינו דהיאך שהוא אוסף את האפר נשאר הוא טהור. ועד אם יניח מחוץ למחנה ולבתר היא דכתיב וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב ולא מקודם וכדמפרש ואזיל:
ולחטאת וכו' לא שחידשו טומאה לחטאת. כלומר לא תפרש דמיירי במה שחידשו איזו טומאה שנוהגת בחטאת בלבד ובהא הוא שאמרו נטמאו ידיו נטמא גופו ולא מיירי בטומאת ידים שנוהגות אף בתרומה וקדש דלא היא דלא מיירי בחידוש טומאה אלא כך הוא שאמרו המיטמא טומאה קלה לתרומה ולקדש כגון נטמאו ידיו שאינה אלא טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין של תרומה וקדש הרי הוא כמיטמא טומאה חמורה לחטאת וניטמא נמי גופו וצריך טבילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source