Vayedaber

רִבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רִבִּי. הָאוֹכֵל אוֹכֶל שְׁלִישִׁי בַתְּרוּמָה נִפְסָל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בַּתְּרוּמָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה. רִבִּי כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. הָאוֹכֵל אוֹכֶל שֵׁינִי שֵׁינִי. הָאוֹכֵל אוֹכֶל שְׁלִישִׁי שְׁלִישִׁי. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן תַתְּרוּמַה. וְדִכְווָתָהּ. הָאוֹכֵל אוֹכֶל שֵׁינִי בְמַעֲשֵׂר נִפְסָל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין 18a בַּמַּעֲשֵׂר. וְלָא שְׁמִיעַ [לָהוּ] דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. נִפְסָל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. וְדִכְווָתָהּ. הָאוֹכֵל אוֹכֶל רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ נִפְסָל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בַּקּוֹדֶשׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. עָשׂו אוֹתוֹ כְּאוֹכֵל אוֹכֶל רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ. הָדָא אָֽמְרָה. הָאוֹכֵל אוֹכֶל רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ נִפְסָל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בַּקּוֹדֶשׁ. עַד כְּדוֹן בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הַמְקוּדָּשִׁין. וַאֲפִילוּ בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. [דְּתַנִּינָן תַּמָּן.] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַייָה וְעוֹף וְלֹא יָצָא מֵהֶן דָּם. כְּשֵׁירִין וְנֶאֱכָלִים בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ בְדָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הוּכְשְׁרוּ בַשְּׁחִיטָה׃ רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מַתְנִיתָה בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי יָסָא רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַנַּיי בְשֵׁם רִבִּי. הָאוֹכֵל אוֹכֶל שְׁלִישִׁי בַתְּרוּמָה נִפְסָל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בַּתְּרוּמָה. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא שֶׁהַשְּׁלִישִׁי שֵׁינִי לַקּוֹדֶשׁ. מַתְנִיתָה בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הַמְקוּדָּשִׁין. דְּרַבָּא אֲתֲא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זָעוּרָה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. כִּכְּרוֹת הַקּוֹדֶשׁ בְּתוֹךְ גּוּמוֹתֵיהֶם הַמַּיִם מְקוּדָּשִׁין. בְּאַשׁ לָךְ דַּאֲתָא מֵימוֹר לָךְ. עָשָׂה מַשְׁקֶה פִיו כְּמַשְׁקֶה קוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. בְּמַה דַּתְּ אֲמַר תַּמָּן. עָשָׂה אֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת כְּמֵי חַטָּאת וּכְאֶפֶר חַטָּאת. וְהָכָא עַשָׂה מַשְׁקֶה פִיו כְּמַשְׁקֶה קוֹדֶשׁ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יָסָא רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַנַּיי. וְלָא יָֽדְעִין אִין מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי. מַתְנִיתָה מִינָהּ קִיּוּמָה וּמִינָהּ תַּבָרָה. מִינָהּ קִיּוּמָה. שֶׁהַשְּׁלִישִׁי שֵׁינִי לַקּוֹדֶשׁ וְאֵין שֵׁינִי לַתְּרוּמָה. שֶׁנַּעֲשֶׂה לְטַהֲרַת הַתְּרוּמָה. 18b אֲבָל אִם נַעֲשֶׂה לְטַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ נַעֲשֶׂה גוּפוֹ שֵׁינִי אֶצֶל קוֹדֶשׁ. מִינָהּ תַּבָרָה. שֶׁהַשְּׁלִישִׁי שֵׁינִי לַקּוֹדֶשׁ וְלֹא שֵׁינִי לַתְּרוּמָה. שֶׁנַּעֲשִׂית לְטַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. אֲבָל אִם נַעֲשֶׂה לְטַהֲרַת הַתְּרוּמָה נַעֲשֶׂה גוּפוֹ שֵׁינִי אֶצֶל הַתְּרוּמָה וְכָל שֶׁכֵּן אֶצֶל הַקּוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

השוחט. בהמה חיה ועוף וכו' כשרים ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם. כצ''ל. כלומר בלא נטילת ידים וסתם ידים גזרו עליהן להיות שניות לטומאה והכא לא גזרו הואיל ולא הוכשרו ובחולין גרידי לא מיתוקמא שאפילו היו מוכשרין בדם אין שני עושה שלישי בחולין אלא כדר' אלעזר בשם ר' הושעיה דאמר מתניתא בחולין שנעשו על גב טהרת הקדש מיירי דבהן משכחת לה שלישי כר' יהושע דפ''ב דטהרות כדלעיל והא דקאמר ר' יהושע בחולין שנעשו על טהרת תרומה תרומה לרבותא קאמר דלא מיבעיא חולין שנעשו על טהרת קדש דחמירי אלא אפילו חולין שנעשו על טהרת תרומה נמי אית בהו שלישי והא דלא אוקמה בשנעשו על טהרת תרומה משום דהתם בבשר קתני ובתרומה ליכא בשר ואע''ג דקתני חיה וחיה בקדשים ליכא משום דבשר בבשר מיחלף ודרך אוכלי קדש לאכול בשר חולין ואפי' של חיה בטהרת קדש שאם תתחלף לו בשר קדש בה שיהא אוכלה בטהרה אבל תרומה אינה אלא בפירות ובשר בפירי לא מיחלף ולפיכך אין דרך כהנים להתפיס לבשר חולין שלהן בטהרת תרומה:

מינה תברה. כלומר או לאידך גיסא ואין המתני' מיתפרשת כקיומה וכפשטה אלא חסורי מחסרא היא והכי קתני שהשלישי שני לקדש ולא שני לתרומה שנעשית על טהרת הקדש. ודייקינן השתא הכי בשנעשו על טהרת קדש בהא הוא דאמרי' נעשה גופו שני לקדש ולא שני לתרומה. ובשנעשו לטהרת תרומה דקתני בסיפא ה''ק אבל אם נעשו לטהרת התרומה נעשה גופו שני אצל התרומה ונפסל גופו מלאכול בתרומה וכל שכן אצל הקדש דחמירא דטהרת תרומה אינה טהרה אצל הקדש. והיינו דקאמר מינה תברה שאין המתני' מתפרשת כמו שהיא אלא שצריך להוסיף ולמיתני מה דחסורי מחסרי בה. והנ''מ דאם המתניתין מתפרשת כקיומה א''כ בחולין שנעשו על טהרת הקדש נשאר בספק אם באוכל השלישי שבהן נפסל גופו מלאכול בקדש או לא וכדאמרן. ואם המתני' מתפרשת בתברה שמעי' דאם נעשו על טהרת תרומה גופו נעשה שני אפי' אצל אכילת תרומה וכ''ש אצל אכילת הקדש דחמירי ואם נעשו על טהרת הקדש ואכל השלישי שבהן גופו נעשה שני אצל אכילת הקדש דוקא ולא נעשה שני אצל אכילת תרומה דקילא היא מקדש:

אבל אם נעשה לטהרת קדש נעשה גופו שני אצל הקדש. כלומר לשון שאלה היא וה''ק והשתא אי כפשטה וקיומה דקתני שנעשו על טהרת תרומה ודייק' דדוקא בשנעשו על טהרת תרומה בהא הוא דאמרי' שנעשה גופו שני מיהת לקדש דשם טהרת תרומה נתפסת עליהם שכן דרך לאוכלי חוליהן בטהרה אבל אם נעשו על טהרת קדש בהא היא גופה מספקא לן אם אמרינן נעשה גופו שני אצל הקדש או לא דשמא בטלה דעתו ואין שם טהרת קדש נתפסת עליהם ואין גופו נעשה שני אף לקדש ולדיוקא דדייקינן השתא א''כ מתניתין מיתפרשא בקיומה ולפי פשטה ובחולין שנעשו על טהרת הקדש נשאר לנו בספק אם גופו נעשה שני לקדש או לא וכדאמרן:

מתניתא מינה קיימה ומינה תברה. כלומר מהאי מתני' דפ''ב דטהרות בדברי ר' יהושע שאמרנו יש לפרשה בשתי פנים או מינה קיומה והיינו לקיימה כפשטה וכמשמעה וכמו שהיא נשנית לפנינו דקתני שהשלישי שני לקדש ולא שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה ודייקי' מינה כדמפרש ואזיל:

ר' זעירה ר' יסא וכו'. לישנא אחרינא היא דללישנא קמא דהני אמוראי קאמרי בהדיא משמיה דרבי כשאוכל אוכל שלישי שבתרומה נפסל גופו מלאכול בתרומה ולהאי לישנא בתרא דהני אמוראי קאמרי ולא ידעין אין מטי בה בשם רבי דמסופקין היו אם משמיה דרבי אמרו להא דלקמן או סתם אמרו להא:

באיש לך דאתא מימר לך וכו'. כלומר ומשני וכי הורע בעיניך הא דאתא מימר לך לאשמעינן באוכל או בשותה שלישי בחולין שנעשו על טהרת קדש שעשו משקה שבפיו כמשקה קדש עצמו ולענין נפסל גופו דאמרן ואי מההיא מתני' דככרות הקדש לא שמעי' במשקה שבפיו דהתם המים בגומות שבככרי הקדש הן וכדר' זעירא דאמר כמה דאת אמר תמן בפ''י דפרה דקחשיב התם שהטהור לחטאת עשו אותו כמי חטאת ואפר חטאת כדקתני הטהור לחטאת שנגע במדף טמא לגין של חטאת שנגע במדף טמא וכו' ועוד דקחשיב שם לקמן ומשום מעלת חטאת והכא נמי אשמעינן גבי קדש שעשו משקה שבפיו מחולין שנעשו על טהרת קדש כמשקה קדש ומשום מעלת הקדש:

מתניתא אמרה כן. אכתי מאי קמ''ל הא שמעינן לה נמי ממתני' דספ''ק דטהרות דתנינן שם ככרות הקדש כגון שתי הלחם ולחם הפנים והמנחות וכיוצא בהן שבתוך גומותיהן המים המקודשים שהיו בתוך הגומית שע''ג הככר מים שנעשו על טהרת הקדש ניטמא ככר אחד מהן בשרץ ונגע הככר שנטמא בשני והשני בשלישי ואפי' הן מאה כולן טמאים ואע''פ שלא נגעו במים שבככר אלא ככר בככר נגעו כלן נטמאו לפי שחבת הקדש עושה כאלו המשקה שבתוך כל הככר שהיא נעשה תחלה הוא שנגע בככר וטמאו קתני מיהת בתוך גומותיהם המים המקודשים ואי את משכחת לה אלא במים שנעשו על טהרת הקדש דאי במים של קדש עצמו הא קי''ל משקה בי מדבחייא דכיין ולא מטמאין וא''כ ש''מ מהאי מתני' דחולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש הן והדרא קושיא לדוכתה והא ממתני' שמעינן לה בהדיא והשתא נמי לענין דין האוכל שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקדש הרי הוא כאוכל שלישי שבקדש עצמו ומאי קמ''ל הני אמוראי משמיה דרבי:

דרבא אתא מימר לך. ואשמעינן השתא משמיה דרבי רבותא טפי ואפילו בחולין שנעשו על גב הקדש נמי דינן כקדש ממש לענין אכילה שאם אכל שלישי שבהן נפסל גופו לאכילת קדש עד שיטבול:

ומשנינן דאי ממתניתא ה''א בקדשי המקדש המקודשין דוקא:

ר' זעירה וכו' בשם רבי האוכל אוכל שלישי בתרומה וכו'. היינו הך דר' יונתן בשם רבי דלעיל אלא דהני אמוראי מפרשי למילתא דרבי טפי וכדקאמרי ומאי קמ''ל ר' יונתן ור' ינאי בשמיה דרבי ולאו מתניתא היא הא דלעיל בפ''ב דטהרות דקאמר ר' יהושע שהאוכל אוכל שלישי שני לקדש וכו' וכדפרישית לעיל דמודה ר' יהושע דלענין אכילה אף בשלישי בתרומה נפסל גופו מלאכול בתרומה ובחולין שנעשו על טהרת תרומה. וה''ה בתרומה שנפסל גופו מלאכול בתרומה והא דקאמר רבי יהושע שני לקדש ולא שני לתרומה היינו בנגיעה כדפרישית לעיל שלא עשו מעלה אלא באכילה ובזה הוא מוסיף ר' ינאי בשם רבי על ר' יונתן בשם רבי דלעיל מיניה דאלו לר' יונתן בשם רבי מספקא לן אם דין זה נוהג אף בחולין שנעשו על טהרת קדש או לא ובעינן למיפשט להא מהאי מתני' דבפ''ב דחולין השוחט בהמה וכו' וכדפרישית ובא ר' ינאי וקאמר משמיה דרבי דבהדיא קאמר שאף בחולין שנעשו על טהרת קדש היא כן:

מן הדא דתנינן תמן. בפ''ב דחולין:

נישמעינה. לזה:

עד כדון. שמענו באוכל בקדשי המקדש המקודשין ממש אם ואפילו בחולין שנעשו על טהרת הקדש ג''כ הרי הן כקדש לענין זה:

נישמעינה מן הדא. דאמר ר' ירמיה בשם ר' בא בר ממל. לקמן בהלכה ג' גבי אונן שעשו אותו כאוכל אוכל רביעי בקדש ונפסל לענין קדש אבל לא לתרומה הדא אמרה וכו' נפסל גופו מלאכול בקדש:

ודכוותה. אי נימא נמי דהאוכל אוכל רביעי בקדש שנפסל גופו מלאכול בקדש או דילמא מכיון דטומאת רביעי בקדש גופה מעלה יתירה היא לא עשו בה מעלה זו שיהא גם האוכלה נפסל גופו:

ולא שמיע להו וכו'. מסקנא דפשיטות הבעיא היא דאלו בעלי הבעיא לא שמיע להו הא דקאמר ר' שמואל בשם ר''ז דמהו ולענין מאי חכמים אוסרין במעשר שנפסל גופו מלאכול במעשר שני ושמעינן דאוכל אוכל שני שהוא טעון ביאת מים מד''ס נפסל גופו מלאכול במעשר:

נישמעינה מן הדא וחכמים אוסרים במעשר. בפ''א דפרה דתנינן שם כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים. שמן התורה טהור הוא וחכמים גזרו עליו טומאה כגון שאכל אוכלין טמאין או שתה משקין טמאין והידים והכלים שנטמאו במשקין וכיוצא בהן ממה שנשנו בי''ח דבר מטמא הוא את הקודש לעשותו טמא עד שלישי והשלישי פוסל לרביעי ופוסל את התרומה לשלישי דבתרומה השלישי פסול ולא עביד רביעי ומותר בחולין ובמעשר דברי ר''מ וחכמים אוסרים במעשר:

ודכוותה. ושואל הש''ס אי נימא דכוותה נמי במעשר עשו מעלה שהאוכל אוכל שני במעשר שני יהא נפסל גופו מלאכול במעשר:

דברי הכל היא. כלומר שאני בהאוכל דאף רבי יהושע מודה שאסור לו לאכול בתרומה כדי שיהא בדל מן התרומה וכדפרישית שלא עשו מעלה אלא באכילה וכי קאמר ר' יהושע האוכל אוכל שלישי שני הוא לקדש ולא לתרומה בנגיעה הוא דקאמר:

דתנינן תמן. בפ''ב דטהרות ר''א אומר האוכל אוכל ראשון נעשה גופו ראשון להיות מגעו שני והאוכל אוכל שני נעשה שני ושלישי נעשה שלישי וטעמיה דר''א שהרי מצינו אוכל חמור מן המאכל דאלו נבלת עוף הטהור בחוץ לא מטמא ואלו האוכלה מטמא בגדים בבית הבליעה ואנו היאך לא נעשה אוכל שמאכל ור' יהושע פליג עליה שם וקאמר דמנבלת עוף לא גמרינן דחידוש הוא אלא דמצינו שהמאכל חמור מן האוכל דאלו מאכל בכביצה מטמא ואוכל עד דאכיל כחצי פרס ואנו היאך נעשה אוכל כמאכל ולפיכך ס''ל האוכל אוכל ראשון נעשה שני וכן האוכל אוכל שני נעשה שני לפי שמצינו שהשני עושה שני ע''י משקין שהמשקין שנגעו בשני הן נעשין ראשון שהמשקין לעולם נעשו תחלה ועושין שני והאוכל אוכל שלישי נעשה שני לקדש ולא שני לתרומה ובאיזה חולין איירינן בחולין שנעשו לטהרת תרומה דבהו משכחת שלישי דאלו בחולין גרידי אין בהן שלישי והשתא דברי רבי כר''א ודלא כר' יהישע בתמיה והרי הלכה כר' יהושע לגביה דר''א:

מה. מאי האי דקאמרת וכי רבי כר''א דטהרות ס''ל ולא כר' יהושע:

ר' שמואל בר רב יצחק בעי. הקשה על הא דקאמר בשם רבי:

האוכל אוכל שלישי בתרומה. שבתרומה השני עושה שלישי ונקרא פסול שאינו מטמא לרביעי וכן בחולין שנעשו על טהרת תרומה השלישי שבהן פסול כתרומה והאוכלו נפסל גופו מלאכול בתרומה עד שיטבול אבל מותר ליגע בתרומה שלא עשו מעלה אלא באכילה:

וּבַתְּרוּמָה אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו חָבֵירְתָהּ טְהוֹרָה. לְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לִפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. מַה. רִבִּי כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת. וְהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶירְתָהּ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ רָבָא מִן דְּרִבִּי. מַה דְאָמַר רִבִּי בַּקּוֹדֶשׁ. וּמַה דְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּתְּרוּמָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ודר' יהושע רבא מן דרבי. כלומר דמשני דמילתיה דרבי לא אתיא כרבי יהושע דהא דרבי בקדש דוקא והא דר' יהושע רבותא טפי היא דאפילו בתרומה קאמר היד מטמא את חבירתה ובהא הוא דפליגי חכמים עליה אבל בקדש כרבי ס''ל:

היד מטמא את חבירתה. אם ידו טמאה נגעה בידו שניה שניהן טמאין דברי ר' יהושע וחכ''א אין שני עושה שני:

מה. ומתמה הש''ס וכי רבי כר' יהושע ס''ל ולא כחכמים דתנינן תמן בפ''ב דידים:

ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו כו'. קתני במתני'. ומייתי עלה פלוגתא דתנאי בתוספתא פ''ג דלר' יוסי בר' יהודה לפסול בקדש ולא לטמא שתהא פוסל עוד ומתני' כרבי:

תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי. מְנַיִין לָֽרְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא פָסוּל. וְדִין הוּא. מַה אִם מְחוסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל בִּתְרוּמָה הֶרֵי פוֹסֵל בַּקּוֹדֶשׁ. רִבִיעִי שֶׁהוּא פוֹסֵל בִּתְרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. הֶרֵי לָמַדְנוּ לַשְּׁלִישִׁי מִן הַכָּתוּב. וְלִרְבִיעִי (מִקּוֹל) [מִקַּל] וָחוֹמֶר. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי הָאוֹכֶל הַבָּא מַחְמַת טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ. הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בִּתְרוּמָה וְאֵינוֹ פוֹסֵל בַּקּוֹדֶשׁ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָה דְרִבִּי יוֹסֵה כְשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמָה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר תַּמָּן. יִטְמָא יִטְמָא דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי יוֹסֵה אָמַר הָכָא. יִטְמָא יִטְמָא דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. לֵית רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְהָדֵין (קוֹל) [קַל] וָחוֹמֶר. קְרָיֵי דְרַשׁ רִבִּי יוֹסֵי. וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר יִגַּ֤ע. זֶה שֵׁינִי שֶׁנָּגַע בָּרִאשׁוֹן. בְּכָל טָמֵא֙. זֶה שְׁלִישִׁי שֶׁנָּגַע בַּשֵּׁינֵי. לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל. סוֹף טָמֵא לֹא יֵאָכֵל. עַד כְּדוֹן בְּאוֹכְלִין שֶׁנִּיטְמוּ מֵאֲוִיר כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּיטְמָא בְּשֶׁרֶץ. אוֹכְלִין עַצְמָן שֶׁנִּיטְמוּ בְּשֶׁרֶץ מְנַיִין. וְדִין הוּא. וּמַה אִם הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן מִיטַּמִּין מֵאֲוִיר כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּיטְמָא בְּשֶׁרֶץ הֶרֵי הֵן מִיטַּמִּין כְּשֶׁרֶץ לְטַמֵּא אוֹכְלִין. אוֹכְלִין עַצְמָן שֶׁנִּיטְמוּ בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ דִין שֶׁיִּיטַמּוּ כְּשֶׁרֵץ לְטַמֵּא אוֹכְלִין. עַד כְּדוֹן כִּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר יִגַּ֤ע בְּכָל טָמֵא֙. זֶה רִאשׁוֹן שֶׁנָּגַע בְּטָמֵא. לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל. לְרַבּוֹת אֶת הַשֵּׁינִי. שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה מְנַיִין. וְדִין הוּא. מָה אִם טְבוּל יוֹם שֶׁאֵינוֹ פוֹסֶל בְּחוּלִין הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה. שֵׁינִי שֶׁהוּא פוֹסֶל בְּחוּלִין אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּתְּרוּמָה. רְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מָה אִם מְחוסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל בִּתְרוּמָה הֲרֵי הוּא פוֹסֵל בַּקּוֹדֶשׁ. (רִבִיעִי) [שְׁלִישִׁי] שֶׁהוּא פוֹסֵל בִּתְרוּמָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסוֹל בַּקּוֹדֶשׁ. הֶרֵי לָמַדְנוּ לָרִאשׁוֹן וּלְשֵׁינִי מִן הַכָּתוּב וְלִשְׁלִישִׁי מִן הַדִּין וְלִרְבִיעִי (מִקּוֹל) [מִקַּל] וָחוֹמֶר. דָּנִין לוֹ דִין מִן הַדִּין. שֶׁיִּהֵא הַכֹּל מְשׁוּעְבָּד לַהֲלָכָה שְׁיְּהֵא הַשְּׁלִישִׁי פוֹסֵל בַּתְּרוּמָה וְהָֽרְבִיעִי בַקּוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מנין לרביעי בקדש וכו'. גרסי' להאי סוגיא בפ''ה דסוטה עד שיהא השלישי פוסל בתרומה והרביעי בקדש ועיקרה דהסוגיא התם היא דשייכא על המתני' בו ביום דרש ר''ע וכל כלי חרש וכו' ושם פירשתי בס''ד והכא אגב גררא דרביעי בקדש הוא דנסבה:

תני ר' יוסי. בתוספתא פ''ג דמכלתין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source