הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. שְׁחָטָהּ וְאָֽכְלוּ זְאֵיבִים בְּנֵי מֵיעֵיהָ כְשֵׁירָה. שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים לַכּוֹשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִיקְבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים כְּשֵׁירִין. תַּנֵּי. אֲבָל מֵבִיאָהּ הוּא עַל גַּב עוֹרָהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מְשַׁייֵר מִמֶּנָּה אֵבֶר אֶחָד וּמֵבִיאוֹ עִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל מביאה הוא על גב עורה. כלומר עם עורה דאע''ג דאין העור ראוי היום אפ''ה מטלטלין העור אגב בשרה וכדמפרש ואזיל כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ואינו מפשיטו ואגב האבר מביאו להעור עמו:
תני. בברייתא:
וחש לומר שמא ניקבו. אע''ג דכבר קאמרי שחזקת בני מעיים לכושר מ''מ פריך אם אתיליד איזה רעותא כגון שהחזירן כשהן נקובים ניחוש שמא ניקבו בתחלה היו ועלה קאמר דאפ''ה אין חוששין ותלינן בזאב דחזקת בני מעיים כשרין הן ובכל מקום דאיכא למיתלי תלינן:
לכושר. בחזקת כשרות:
שחטה וכו'. גרסי' להא לעיל בברכות בפ' הרואה בהלכה ג' ולאו בי''ט קאי אלא איידי דאיירי במסוכנת מייתי להא דאין חוששין לחומרא:
גמ' ר' בא בשם רבנן דתמן. מבבל:
ואכלו זאבים וכו'. ואין כאן לבודקן ושמא היה נמצא בהן איזה ספק טריפה אפ''ה כשירה:
משנה: בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יֵרֵד הַמּוּמְחֶה וְיִרְאֶה אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט. וְאִם לָאו לֹא יִשְׁחוֹט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מֵעֲרֲב יוֹם טוֹב אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ש אומר וכו'. ר''ש ס''ל אין רואין מומין בי''ט וטעמא שאם אתה מתיר לראות המום שנפל בו מערב י''ט אתי לראות אף המום שנולד בו בי''ט והאי אסור משום מוקצה דאע''ג דלית ליה לר''ש מוקצה בכי הא מודה כדתנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדבריות ואמרי' דאתיא נמי כר''ש דהני כגרוגרות וצמוקין דמי דאסחי דעתיה מינייהו וה''נ לא הוי מאתמול דעתיה עילויה והלכך אפי' נולד בו המום מעי''ט לא היה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקיק ליה חכם לראותו:
ואם לאו. שהמום של אתמול אינו מום קבוע לא ישחוט ואפי' עבר והעלהו וקמ''ל דאפי' נעשה בו היום מום קבוע לא ישחוט דלא אמרי' דעתיה עליה מאתמול אא''כ אותו מום בעצמו יהיה מום קבוע מאתמול וראוי לישחט עליו:
ר' יהודה אומר ירד המומחה ויראה. אם המום שהיה בו מאתמול מום קבוע הוא יעלה וישחוט דמשום מוקצה ליכא דדעתיה עליה מאתמול וס''ל לר' יהודה דרואין מומין בי''ט:
מתני' בכור שנפל לבור. בכור בזמן הזה שאינו נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא דמאיליו הוא קדוש והשוחטו כשהוא תם שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת ומתני' שנפל בו מום מעי''ט מיירי אלא שלא נראה למומחה אם הוא מום עובר או מום קבוע דאי לאו הכי לא הוה ר' יהודה שרי ליה דהא אית ליה מוקצה ולא הוה דעתיה עליה מאתמול אלא ודאי דה''ק בכור בעל מום שלא הראהו מבעוד יום לחכם להתירו ונפל לבור בי''ט וירא שמא ימות שם:
שחטה בשדה. לאו אמסוכנת בלחוד קאי אלא כל ששחט בהמה בשדה בי''ט לא יביאנה במוט ובמוטה כדרך שנושאין משא בחול במוט או במוטה שהוא כמשאוי שני בני אדם לפי שצריך לשנות מעובדא דחול אלא מביא בידו אברים אברים:
ר''ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה. שהוא מופשט מעורו ומזומן ועומד הוא ואין הלכה כר''ע:
לא ישחוט אא''כ ידוע שהוא יכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום. כלומר שיש שהות כל כך שעוד היום יכול לאכול ממנה כזית צלי:
מתני' בהמה מסוכנת. שהוא ירא שמא תמות והוא אינו צריך לה שכבר סעד סעודתו:
משנה: 14a בְּהֵמָה מְסוּכֶּנֶת לֹא יִשְׁחוֹט אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ כַזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שְׁחָטָהּ בַּשָּׁדֶה לֹא יְבִיאֶנָּה בַמּוֹט וּבַמֹּטָה. אֲבָל מֵבִיא בְיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ש אומר וכו'. ר''ש ס''ל אין רואין מומין בי''ט וטעמא שאם אתה מתיר לראות המום שנפל בו מערב י''ט אתי לראות אף המום שנולד בו בי''ט והאי אסור משום מוקצה דאע''ג דלית ליה לר''ש מוקצה בכי הא מודה כדתנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדבריות ואמרי' דאתיא נמי כר''ש דהני כגרוגרות וצמוקין דמי דאסחי דעתיה מינייהו וה''נ לא הוי מאתמול דעתיה עילויה והלכך אפי' נולד בו המום מעי''ט לא היה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקיק ליה חכם לראותו:
ואם לאו. שהמום של אתמול אינו מום קבוע לא ישחוט ואפי' עבר והעלהו וקמ''ל דאפי' נעשה בו היום מום קבוע לא ישחוט דלא אמרי' דעתיה עליה מאתמול אא''כ אותו מום בעצמו יהיה מום קבוע מאתמול וראוי לישחט עליו:
ר' יהודה אומר ירד המומחה ויראה. אם המום שהיה בו מאתמול מום קבוע הוא יעלה וישחוט דמשום מוקצה ליכא דדעתיה עליה מאתמול וס''ל לר' יהודה דרואין מומין בי''ט:
מתני' בכור שנפל לבור. בכור בזמן הזה שאינו נשחט בלא מום מפני שקדשים הוא דמאיליו הוא קדוש והשוחטו כשהוא תם שוחט קדשים בחוץ וענוש כרת ומתני' שנפל בו מום מעי''ט מיירי אלא שלא נראה למומחה אם הוא מום עובר או מום קבוע דאי לאו הכי לא הוה ר' יהודה שרי ליה דהא אית ליה מוקצה ולא הוה דעתיה עליה מאתמול אלא ודאי דה''ק בכור בעל מום שלא הראהו מבעוד יום לחכם להתירו ונפל לבור בי''ט וירא שמא ימות שם:
שחטה בשדה. לאו אמסוכנת בלחוד קאי אלא כל ששחט בהמה בשדה בי''ט לא יביאנה במוט ובמוטה כדרך שנושאין משא בחול במוט או במוטה שהוא כמשאוי שני בני אדם לפי שצריך לשנות מעובדא דחול אלא מביא בידו אברים אברים:
ר''ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה. שהוא מופשט מעורו ומזומן ועומד הוא ואין הלכה כר''ע:
לא ישחוט אא''כ ידוע שהוא יכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום. כלומר שיש שהות כל כך שעוד היום יכול לאכול ממנה כזית צלי:
מתני' בהמה מסוכנת. שהוא ירא שמא תמות והוא אינו צריך לה שכבר סעד סעודתו:
אוֹתוֹ וְאֶת בְּנ֔וֹ שֶׁנָּֽפְלוּ לַבּוֹר. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. יַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנָת לִשְׁחוֹט. וְיִשְׁחוֹט. וְהַשֵּׁינִי עוֹשִׂין לוֹ פַרְנָסָה בִמְקוֹמוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁע אוֹמֵר. יַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנָת לִשְׁחוֹט. וְלֹא יִשְׁחוֹט. וְיַעֲרִים וְיַעֲלֶה אֶת הַשֵּׁינִי. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִישֵּׁב לִשְׁחוֹט אֶחָד מֵהֶן מוּתָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר. מוּתָּר לְהַעֲרִים. וְהָכָא הוּא אָמַר. אָסוּר לְהַעֲרִים. תַּמָּן מִשּׁוּם בַּל ייֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹשׁוּעַ. תַּמָּן הוּא אָמַר. אָסוּר לְהַעֲרִים. וְהָכָא הוּא אָמַר. מוּתָּר לְהַעֲרִים. אָמַר רִבִּי אִידִי. כָּאן שְׁבוּת. וְכָאן חַייָב חַטָּאת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָכָא כְּדֵי לָחוּס עַל נִיכְסֶיהֶן שֶׁל יִשַׂראֵל. תַּמָּן מָה אִית לָךְ. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יֹאשִׁיָה. חַד כְּהָדֵין וְחַד כְהָדֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'. גרסי' להא לעיל בפרק ג' דפסחים בהלכה כיצד מפרישין חלה בטומאה בי''ט וע''ש:
הלכה: מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם לֹא הָֽיְתָה נְבֵילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲסוּרָה. לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן׃ וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. אִין הַמּוּמְחֶה תוֹרָה. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. דְּרִבִּי יוּדָה עֲבַד רְאִיַית בְּכוֹר כִּרְאִיַית 14b טְרֵיפָה. כְּמַה דְאַתְּ אֶמַר תַּמָּן. רוֹאִין אֶת הַטְּרֵפָה בְיוֹם טוֹב. וְדִכְווָתָהּ. רוֹאִין אֶת הַבְּכוֹר בְיוֹם טוֹב. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. דְּמַאי מִדִּבְרֵיהֶם. וּרְאִיַית טְרֵיפָה מִדִּבְרֵיהֶן. כְּמַה דְאַתְּ אֶמַר תַּמָּן. רוֹאִין אֶת הַטְּרֵפָה בְיוֹם טוֹב. וְדִכְווָתָהּ. מַפְרִישִׁין אֶת הַדְּמַאי בְיוֹם טוֹב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כָּל שֶׁמּוּמוֹ נִכָּר מֵעֲרֲב יוֹם טוֹב וְלֹא הִתִּירוֹ מוּמְחֶה אֶלָּא בְיוֹם טוֹב אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן. והָא תַנֵּי. עֶגֶל [בְּכוֹר] שֶׁנּוֹלַד מִן הָטְּרֵיפָה בְיוֹם טוֹב מוּתָּר. אָמַר רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר שֶׁעָבַר הַמּומְחֶה וְרָאָהוּ. אֲתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי וּסְבַר מֵימַר. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. אַייתֵי רַב הוֹשַׁעְיָה מַתְנִיתָה דְבַר קַפָּרָה מִדְּראוֹמָא וְתַנָּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל שֶׁמּוּמוֹ נִכָּר מֵעֲרֲב יוֹם טוֹב וְלֹא הִתִּירוֹ מוּמְחֶה אֶלָּא בְיוֹם טוֹב אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן. וְקִיבְּלָהּ וְחָזַר בֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתא עובדא קומי ר' אימי. בדינא דמתני' וכסבור היה דהלכה כר' יהודה כפי הכלל ר' יהודה ור''ש הלכה כר' יהודה ואייתי רב הושעיה מתניתא וכו' דשנה לדברי ר''ש בלשון חכמים ש''מ דהלכתא כוותיה וקיבלה ר' אימי וחזר בו ממה דאמר מעיקרא:
תיפתר שעבר המומחה וראהו. היום והואיל ולא היה בחזקת איסור מותר בדיעבד לשחטו אבל לכתחלה אסור לראות המום היום ואפי' נולד הוא ומומו עמו:
והא תני. בברייתא חדא עגל בכור וכו' האי מן הטריפה לאו דוקא הוא דמה ענין זה אצל מומי הבכור אלא לרבותא הוא דנקיט שאפי' נולד היום מן הטריפה דליכא למימר ביה מוכן אגב אמו הוא וה''ה כל שנולד היום מותר קתני מיהת עגל בכור שנולד היום וע''כ שנולד מומו עמו היום הוא שהרי אין הבכור נשחט בזמן הזה אא''כ היה בו מום וקתני מותר אלמא שרואה הוא המומחה היום להתירו וקשיא להא דר' אבהו:
ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה כל שמומו ניכר וכו'. לפרש דברי ר''ש במתני' קאמר דלא תימא הא דקתני כל שאין מומו ניכר מעי''ט היינו שלא היה בו מום מעי''ט דלא היא אלא אפי' היה מומו ניכר מעי''ט ולא התירו מומחה אלא בי''ט אין זה מן המוכן ואסור לשוחטו בי''ט וכטעמא דפרישית במתני' וכל שאין מומו ניכר דקאמר שאין ניכר להתירו מעי''ט הוא:
ר' יודן בעי. לא שייכא הכא אלא אגב דאיירי בראיית טריפה בי''ט מייתי הא דר' יודן שהקשה על הא דתנן אין מפרישין תרומות ומעשרות בי''ט ושל דמאי נמי בכלל וכדתנינן דספק חשיכה הוא דמעשרין את הדמאי הא בשבת ובי''ט לא ואמאי הא דמאי מדבריהן הוא מספק שמא לא עישר העם הארץ תבואה זו וראיית הטריפה כלומר לבדוק אחר טרפיות ג''כ מדרבנן הוא וא''כ כמה דאת אמר רואין את הטריפה בי''ט נימא נמי ודכוותה מפרישין את הדמאי בי''ט ולא משני מידי:
ר' הונא בשם ר' אבא דר' יודה הוא וכו'. כלומר אין דודאי ר' יהודה כדעתיה ובהא מודינא לך אלא דאכתי בעינן לפרש טעמיה דר' יודה דהכא דנהי דרומיא דר' יהודה אדר' יהודה ל''ק כדשנינן מיהו טעמא בעינן אגופה דדינא דמתיר לראות מומי הבכור בי''ט ולא אמרי' דמיחזי כדן את הדין הלכך קאמר דהיינו טעמיה דר' יהודה עביד ראיית הבכור כראיית טריפה כמה דאת אמר תמן כלומר גבי טריפה ודאי מותר לראות בהמה שנשחטה בי''ט ונולד בה איזה ספק אם היא טריפה או לא וה''נ לר' יהודה בראיית מומי הבכור בי''ט:
ר' יודה כדעתיה דר' יודה אמר אין המומחה תורה. בפ''ד דבכורות דתנינן שם השוחט את הבכור ומראה את מומו ר' יהודה מתיר דראיית המומחה אינה תורה לומר דדוקא המומחה שנטל רשות לראות הבכורות הוא שיתיר אלא אפילו ג' הדיוטות יכולין לראות אם הוא מום קבוע להתירו ונטילת רשות מהני לראותו אף ביחיד והלכך לא אסחי דעתיה מיניה דמימר אמר אי לא מזדקיק ליה חכם בג' הדיוטות סגי:
והכא הוא אמר הכין. בתמיה דירד מומחה ויראה וכו' ואמאי הא מאתמול לא הוה דעתיה עליה דמי יימר דמזדקק ליה חכם לראות ובין השמשות אסחי דעתיה מיניה ומוקצה הוא:
גמ' מחלפה שיטתיה דר' יהודה וכו'. דהא התם בשלהי מי שהחשיך גבי מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים קאמר ר' יהודה אם לא היתה נבלה מע''ש אסורה אלמא הואיל דמאתמול לא הוה דעתיה עליה אסור משום מוקצה לדידיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source