הלכה: [ה]: מַתְנִיתָה דְרִבִּי. דְּתַנֵּי. מָאתַיִם וּמָצָא מְנָא. [מְנָה מוּנַח] (הַמְּנָה נוּטֶָּל) [וּמְנָה מוּטָּל]. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חוּלִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּזָוִית זוֹ. וּמָצָא בְזָוִית אַחֶרֶת. הֲרֵי אֵילּוּ חוּלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. דִּרִבִּי הִיא. דְּתַנֵּי. מָאתַיִם וּמָצָא מְנָא. [מְנָה מוּנַח] (הַמְּנָה נוּטָּל) [וּמְנָה מוּטָּל]. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חוּלִין. חָזַר וְאָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. שַׁנְייָא בַגּוֹזָלִים שֶׁדַּרְכָּן לִפְרוֹחַ. וְהָא תַנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. הוּא הַדָּבָר בַּגּוֹזָלִים הוּא הַדָּבָר בַּבֵּצִים. הֲוֵי דִּרִבִּי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן. אָבִיו הִנִּיחַ וּבְנוֹ מָצָא. בְּרַם הָכָא. הוּא הִנִּיחַ הוּא מָצָא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הוֹרֵי רִבִּי בָּא בַּר זַבְדְּא בְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּהָדָא דְרִבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הורי ר' בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי. כסתמא דמתני' התם דאמרינן מנה מונח ומנה מוטל ושאני מתני' דהכא וכדאמרן:
אמר ר' יוסי וכו'. כלומר לעולם אימא לך דמתני' דהכא כדברי הכל היא דאתיא דתמן גבי מעשר אביו הוא שהניח ובנו הוא שמצא והלכך ס''ל לרבנן דהתם דאמרי' אביו בעצמו הוא שנטלן אח''כ ושכח מלומר לבנו והלכך אלו מעות שנמצאו הכל חולין הן ורבי ס''ל דאם איתא שאביו נטלן היה אומר לבנו ובהאי סברא הוא דפליגי התם אבל הכא הוא הניח והוא בעצמו מצא הלכך אפי' רבנן מודו דהשנים הנשארים הן הן הראשונים שהזמין ואחד מהן נשמט או נאבד ולפיכך הוא הדבר בגוזלות הוא הדבר בבצים דלא שייך למיחש כאן שמא ניטלו דאילו ניטלו היה ניטל כולן שהוא בעצמו המניח והוא בעצמו שמצא השנים הללו:
והא תנא ר' חלפתא. דאין חילוק בדינא דמתני' דהכא בין הניח וזימן גוזלות ובין בביצים שאם זימן והניח שלשה ביצים ומצא במקומן שנים שמותרין הן ולא חיישי' דשמא אחריני נינהו ונולדו בי''ט הן והשתא על כרחך דטעמא לא הויא משום דעשוין לפרוח דהא לא שייכא בבצים אלא הוי דעל כרחך דמתני' דהכא דרבי היא:
חזר. ר' יעקב ואמר דמתני' דגוזלות דהכא דברי הכל היא דשאני גוזלות שדרכן לפרוח והלכך אפי' רבנן מודו דאמרינן האחד הלך והשנים נשארו אבל גבי מעות דניטלין הן ס''ל דאמרי' הכל ניטל והני אחריני נינהו וחולין הן:
מאתים ומצא מנה הכל מעשר. דלא אמרי' המעשר ניטל הכל ואלו מעות אחרים הן אלא אמרינן מנה מעשר מונח ומנה ניטל וקאמר ר' יעקב דהאי מתני' נמי דרבי דהתוספתא היא:
האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אלו חולין דאמרינן מעשר שני ניטל ומעות הללו חולין ואם אמר הרי שם מנה ומצא מאתים המנה השני חולין דלא אמרינן דכל המעשר ניטל ואלו מעות אחרים הן אלא אמרינן מנה מעשר מונח והשאר היא חולין:
תמן תנינן. בסוף פ''ד דמעשר שני. וגרסי' להאי סוגיא נמי שם:
גמ' מתניתא דרבי. דתני בתוספתא דמעשר שני פ''ה אם אמר לבנו הרי שם מאתים מעשר והלך ומצא מנה לא אמרינן דהמאתים ניטלו ומנה זו מעות אחרים הן ושל חולין אלא אמרינן מנה מונח ומנה ניטל והרי מנה זו מעשר וחכמים אומרים חולין דאמרינן מאתים ניטלו והני מעות אחריני נינהו ומתני' דקתני שלשה ומצא שנים מותרין לא אתיא אלא כרבי:
משנה: זִימֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה אֲסוּרִין. שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם מוּתָּרִין. 6a בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן אֲסוּרִין. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵם הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הרי אלו מותרין. וכגון שהן מדדין ואינן יכולין לפרוח וקמ''ל שאע''פ שיש שם שובך אחר קרוב לו בתוך חמשים אמה אם אין אותו שובך שוה בשורה אחת של שובך אלא עומד בקרן זוית אין חוששין שמא הן מאותו שובך לפי שכל הגוזלות כל זמן שאינן פורחין אלא מדדין ברגליהן אינן מדדין אלא כנגד הקן שלהם בשוה ואם רואין קניהן כשהופכין לאחוריהן מדדין ואם לאו אינן מדדין:
מתני' זימן שחורים ומצא לבנים וכו'. בגמרא התם פריך פשיטא ומשני דה''ק זימן שחורים בקן זה ולבנים בקן זה ולמחר השכים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים מהו דתימא הני אינהו נינהו ואיתהפוכי איתהפוך קמ''ל דאימא הנך אזדו לעלמא והני אחריני נינהו ומשום דספק היא וכל ספק מוכן אסור:
שנים ומצא שלשה. דממ''נ איכא חד דמערב בהו אסורין כולן וליכא למישרינהו משום ביטול ברוב דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי ועוד דדבר שיש לו מתירין הוא לאחר י''ט ואפי' באלף לא בטיל:
שלשה ומצא שנים מותרין. דאמרי' האחד הלך והשנים נשארו ולא אמרינן כשם שהאחד הלך כך הלכו כולן והני אחריני נינהו ומשום דגוזלות עבידי דמנתחי אהדדי ואפי' כשהן מקושרין הלכך אמרינן דהני אינהו נינהו וחד מינייהו אזיל לעלמא:
בתוך הקן. זימן אותן שבתוך הקן ומצאם לפני הקן ובתוך הקן לא מצא כלום הרי אלו אסורין:
ואם אין שם אלא הן. שאין באותו שובך אלא קן אחד:
אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. כְּשֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי קִינִּים. אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֶלָּא קַן אֶחָד לֹא בְדָא. וְהָא תַנִּינָן. אִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין: [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן.] בְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גוֹזָל אֶחָד. [קַן אַחַת שְׁחוֹרים בִּלְבַד.]
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר יוסי בר' בון. דממתני' לא שמעינן בהדיא דבקן אחד מותרין דאימא דה''ק אם אין שם אלא הן היינו אלא גוזל אחד או ב' גוזלות כפי שהזמין אי נמי אפי' בקן היינו שאין שם אלא קן אחד שחורים בלבד אלו שהזמין הלכך הוא דלא חיישינן למידי ואשמעינן ר' יודן שאפי' אין לו סימן באלו שהזמין אם אין שם קן אחר דאיכא למיחש מאותו קן אחר באו לכאן מותרין דלא חיישינן דילמא מעלמא אתו:
אמר רב יודן הדא דאת אמר. בסיפא דמתני' בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין דוקא כשהיו שם שתי קינין דחיישינן שמא מקן אחר באו לכאן והרי לא הזמין אותם אבל אם אין שם אלא קן אחד לא בדא אמרו אסורין דלא חיישינן דלמא מעלמא אתו. ופריך והא תנינן בהדיא אם אין שם וכו' ומאי קמ''ל רב יודן:
הלכה: [בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.] הָא שֶׁלֹּא לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר אָסוּר. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי (בָּא) חִינְנָה בַּר שְׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי נְחֶמְיָה בְּזַייָרָה וּבִמְזוֹרָה וּבוּכְנָה. בְּזַייָרָה. דּוּ עֲצַר בֵּיהּ. וּמְזוֹרָה. דּוּ חֲבַט בֵּיהּ. וּבוּכְנָה. דּוּ כָתַת בֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בזיירה ומזורה ובוכנה. כדמפרש ואזיל בזיירה הוא כלי דהוא עצר ביה שעשוי הוא לעצור ולדחוק את המשקה שיצא ובמזורה דהוא חביט ביה את המוץ והפסולת ובבוכנא דהוא כתיש ביה ולפי שהכלים הללו מקפיד עליהן ואין נוטלין אלא לצורך מה שמותר לעשות היום:
מודים חכמים לר' נחמיה. דאמר שם כל הכלים אין ניטלין אלא לצורך ובכלים דקחשיב לקמיה מודים לו חכמים:
ב''ש אומרים וכו' וב''ה מתירין. ומפרש לקצב עליו בשר לצורך י''ט הוא דב''ה מתירין הא שלא לקצב עליו בשר אסור לטלטלו בי''ט והדא היא דאמר ר' חנינא וכו'. לעיל בשבת פרק כל הכלים בהלכה ב':
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדְּרִיסָה וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עָלָיו בָּשָׂר וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וב''ה מתירין. דאי לא שריית ליה לא שחיט כדי שלא להפסיד את העור וממנע משמחת יו''ט:
ולא יגביהנו. לטלטלו לאחר הפשטתו:
לפני הדריסה. שידרסו עליו בני אדם שלא יהא נפסד:
וב''ה מתירין. שאף על פי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו:
ב''ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר. עלי הוא יד של עץ גדול הרבה ועגול הוא שכותשין בו את הריפות וכיוצא בהן ואין נוטלין אותו בי''ט לחתוך עליו בשר הואיל ומלאכתו לאיסור:
וב''ה מתירין אף להחזיר. משום דבעי לאפוקי תבלין לצורך י''ט ואי לא שריית ליה לאהדורי לא יפתח אותן ואתי לאמנועי משמחת י''ט ובבבלי קאמר דבתריסין שאין להם ציר כלל כ''ע לא פליגי דשרי וכשיש להן ציר מן הצד כ''ע לא פליגי דאסור גזירה שמא יתקע וחייב משום מכה בפטיש כי פליגי בתריסין שיש להן ציר באמצע שהוא כעין בליטה ותוחבין אותה בחור שבאמצע דופן פתח החנות דב''ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד דדמי לבנין וב''ה סברי לא גזרינן:
מתני' ב''ש אומרים אין מסלקין את התריסין בי''ט. תריסין הן דלתות של חניות העשויות כמין תיבות כמו שיש לחניות של מוכרי בשמים ועומדות בשוק ואינן מחוברות לקרקע ובאותן דלתות סוגרין בהן אותן פתחי התיבות ולפעמים מסלקין אותן תריסין מפתח התיבה ונותנין עליהן הסממנין שבחנות:
שְׁמוּאֵל אָמַר. הַמְּלָחֵם אֵת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב חַייָב מִשּׁוּם בּוֹנֶה. וְקַשְׁיָא. דָּבָר שֶׁאִילּוּ עֲשָׂאוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב חַטָּאת. 6b בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזִיר אַף הוּא אֵינוֹ פּוֹתֵחַ. וְלֹא יִפְתַּח. אַף הוּא מְמָעֵט בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי אָחָא. מַחֲזִיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲזִיר כָּל צוֹרְכוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּשֶׁאֵין שָׁם פֶּתַח. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם פֶּתַח מִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשאין שם פתח אחר. להחנות אבל אם יש שם פתח אחר בזה לא התירו לסלק ולהחזיר אלא משתמש הוא דרך אותו הפתח:
אמר ר' אחא. דאיכא לשנויי ג''כ דכשאמר שמואל חייב בשמחזיר כל צרכו ותוקע הציר בחוזק וכי קשרו בית הלל להחזיר בעלמא ובלבד שלא יחזיר כל צרכו ולתקעו בחוזק:
התירו סופו מפני תחלתו וכו'. שאם לא יפתח אף הוא ממעט בשמחת י''ט שלא יהא מצוי לקנות דברים הצריכים להיום ומשום שמחת י''ט התירו חכמים:
וקשיא. לשמואל וכי דבר שאם נשאו בשבת חייב חטאת יהיו ב''ה מתירין אף להחזיר לכתחלה בי''ט בתמיה:
גמ' המלחם את התריסין. כמו המחלם ומלשון הדר חלים הוא לפי שהן עשויין כמין שני פרקים ומחוברין ע''י ציר וכשמסלקן מפתח החנות פותח אותן ומפרקן ומניחן על העצים שלפני החנות ונותן עליהן הדברים שהוא מוכר וכשהוא מחזיר מחלים ומחבר אותן הפרקים בציר הקבוע באחד מהן ותוחבו בחור שבהשני ומחזירן לסגור את פתח החנות וגרסי' להא לעיל בשבת פ' הבונה בהלכה א' ושם לא גריס בי''ט אלא סתם המלחם את התריסין חייב משום בונה ובשבת קאי דאלו בי''ט אין כאן אלא משום לאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source