רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּן. אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלְּחֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי זְעִידָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּאי אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בֶהָרִים וְלֹא בִמְקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. אֶלֶף מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים תְּחוּם שַׁבָּת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. כְּלוּם לָֽמְדוּ לִתְחוּם שַׁבָּת לֹא מִתְּחוּם עָרֵי הַלְוִיִים. לְעִיקָּר אֵין מְקַדְּדִין לַטְּפֵילָה מְקַדְּדִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברם כמאן דאמר. דדריש שם אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים ונמצא דאין לנו רמז במקרא לתחומין אלא דלמדין אנו מערי המקלט כמו דמפורש בהן אלפים ה''נ לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי:
ופריך ניחא כמאן דאמר. התם במתני' דדריש אלף אמה מגרש ואלפים תחום. שבת ואם כן אין אנו למדין כלום מערי מקלט וניחא שאף על פי דבהן אין מקדרין מיהת בתחומי שבת מקדרין דלהקל אמרינן בתחומין:
אין מקדרין אלא בהרים. של תחומי שבת אבל לא במדידת מקום הקרובה של עגלה ערופה אלא מודדין הרים וגיאות כקרקע חלקה וחסר כאן ולא בערי הלוים כדגריס התם שהן ערי מקלט:
רבי בא וכו'. גרסינן להא בפ''ה דסוטה בהלכה ג' ואיידי דקחשיב התם הלכות דמקדרין מייתי לה נמי הכא כהא דקאמר ר' בא אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה ואע''ג דמתני' היא:
משנה: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה. רִיבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִיעֵט לְמָקוֹם אַחֵר שׁוֹמְעִים לַמַּרִבֶּה. אֲפִלּוּ עֶבֶד אֲפִלּוּ שִׁפְחָה נֶאֱמָנִין לוֹמַר עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת שֶׁלֹּא אָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלא אמרו חכמים וכו'. כשגזרו שלא לצאת חוץ לתחום לא אמרו להחמיר במדת תחומין אלא להקל:
ריבה לאחד ומיעט לאחד. כלומר שמדדו שני בני אדם מומחין זה ריבה וזה מיעט שומעין למרובה:
ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד. שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מסימני תחום קרן שכנגדו שומעין למקום שריבה ומוציאין מדת הקצרה כנגדו שהוא מפני שלא מתח בתחלה להחבל כל צרכו ונתקצר לפי שצריך למותחו בכל כחו וכדתני בתוספתא פ''ד והמודד מותח בכל כחו:
מתני' אין מידדין אלא מן המומחה. אדם הבקי במדידה:
וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בִּתְחוּם עָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וּלְכֹ֖ל חַייָתָם: לַחַיִים נִיתְּנוּ. לֹא נִיתְּנוּ לִקְבוּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לחיים ניתנו. להלוים ולא לקבורה אבל לרוצח מרבינן ביה לקבורה כדדריש שם במכות אם מת שם תהא קבורתו ולהלוים בלבד לחיים נתנו:
ומנין שלא היה קוברין וכו'. איידי דאיירי בערי הלוים מסיק לה למלתייהו כדגרים בפ''ב דמכות:
הָיָה מִמֶּנּוּ לַנַּחַל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְחַמִּשִּׁים אַמָּה וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה. וְחָרָנָה אָמַר. מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְחַמִּשִּׁים אַמָּה וְהַשְּׁאָר מוֹדֵד בְּחֶבֶל שֶׁלְאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה הַנַּחַל צָר מִלְּמַעֲלָן וְרָחַב מִלְּמַטָּה. עַד חַמִּשִּׁים אַמָּה אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ 35a כִּילּוּ מָלֵא עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְאִם לָאו אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי מִיתְרַפֵּס וְעוֹלֶה מִתְרַפֵּס וְיוֹרֵד. הָיָה הַנַּחַל מְעוּקָּם. רִבִּי חַסְדַּיי אָמַר. מְצוֹפוֹת וּמְשַׁעֵר בָּהּ בְּעֵינָיו בַּמִּישֹׁר וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כֵן בָּהָר. רִבִּי אַחַא רִבִּי חִינְנָא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מִידְּה יוֹצְאָה בָהָר אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אָבוּנָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי יוּדָן מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רַב. הָעֶלְיוֹן כָּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהַתַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו כָּל עַמָּא מוֹדֵי שֶׁמְּקַדְּימִין . הָעֶלְיוֹן כָּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהַתַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד מָתְנָיו כָּל עַמָּא מוֹדֵי שֶׁמְּקַדְּדִין. מַה פְלִיגִין. כְּנֶגֶד לִבּוֹ רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְקַדְּדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מְקַדְּדִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
העליון כנגד ראשו. על מקדרין דמתני' קאי ובתוספתא שם פליגי תנאי דגריס כיצד מקדרין בהרים התחתון כנגד לבו והעליון כנגד פרסותיו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין מקדרין בהרים ומפ' הכא פלוגתייהו דלא פליגי אלא אם כנגד לבו כ''ע מודים שמקדימין. א''נ שמקדרין העליון כנגד ראשו וכו' וכולי עלמא מודו מיהת שמקדרין ובמה פליגין אם אחד כנגד לבו רבי מאיר אומר מקדרין וכו':
מצופות. כלומר נוטל שפופרת של מצופות וצופה בו ומשער בעיניו כמה הוא במישור השוה וחוזר ועושה כן לשער במקום הזקיפה בהר אשר בו:
היה הנחל מעוקם. שאין שיפועו הולך למטה כדרך המשיפע אלא פעמים הוא בשיפוע ויש מקומות בו בזקיפה וכמקום הר:
את רואה אותו כי מיתרפס וכו'. כלו' משער העומק כאלו מטרפס ועולה מטרפס ויורד בו ומודדו. ובתוספתא פ''ד גריס היה גיא מעוקם ואין יכול להבליעו מקדיר ועולה מקדיר ויורד:
היה הנחל צר מלמעלן. שיכול הוא להבליעו ורחב הוא מלמטה ביותר אם הוא עד חמשים אמה לא איכפת לן בעמקו אלא מכיון שיכול הוא להבליעו את רואה את עמקו כאלו מלא עפר וצרורות ואינו במדידה כלל ואם לאו שהוא רחב יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו:
והשאר. עד הנחל שאינו יכול לכוונו בשל חמשים מודד הוא בחבל של ד' ד' אמות:
ואידך אמר מודד. בתחלה בשל חמשים:
היה ממנו ולנחל. שהוא גיא עמוק וכשמדד ראה שהגיא רחוק ממנו כשיעור ע''ה אמה וכיצד ימדוד בשני חבלים של חמשים אי אפשר והוא צריך לכוין המדידה פליגין בה תרין אמוראין חד אמר מודד ממנו ולהלן בחבל של חמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמשה אמה בתוך מדה של החמשים ומודד בחבל של החמשים עד הנחל ויודע שהוא שבעים וחמשה אמה מכוון:
והוא שתהא מידה יוצאת בהר וכו'. על הר דמתני' קאי הא דקתני הגיעו להר מבליעו דוקא שתהא מדה של ארבעה טפחים יוצאת בו למעלה שהוא כדי מקום חשוב אבל אם הוא זקוף כל כך עד שאין על ראשו למעלה מדה של ארבע טפחים בשוה אינו מבליעו אלא אומדו בלבד והולך לו:
משנה: עִיר שֶׁל יָחִיד שֶׁנַּעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים מְעָֽרְבִים אֶת כּוּלָּה וְשֶׁל רַבִּים שֶׁנַּעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד אֵין מְעָֽרְבִין אֶת כּוּלָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁיֶשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיוּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָתִּים׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי שמעון אומר שלש חצירות וכו'. הוי שיור ומסקנא דמילתא להלכה שאפי' בית אחד בחצר אחת הוי שיור ואם אין לעיר אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים אינה צריכה שיור:
כעיר חדשה שביהודה. עיר אחת ושמה חדשה היתה ביהודה והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה ולא היו בה אלא חמשים דיורין והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה ולפיכך שיעור בה ר' יהודה השיור:
אא''כ עשה לה וכו'. ובנוסחת המשנה בבבלי אא''כ עשה חוצה לה ורבותא קתני שאפי' השיור שחוצה לה מהני:
ושל רבים שנעשית של יחיד. כגון שהיחיד קנה אותה מרבים ומשכיר הבתים לרבים אין מערבין את כולה לפי שאסור לערב עיר של רבים כולה אם אין משייר בתוכה או אפי' חוצה לה כמה בתים שלא יערבו עמהן ודוקא כשיש להעיר שני פתחים שהעם נכנסין בזה ויוצאין בזה שאז צריכה שיור ואיתו שיור מערבין לעצמן ולא עם העיר כולה וטעמא דהך מילתא משום היכרא הוא כדי שלא תשתכח מהם תורת ר''ה וידעו שהעירוב הוא המתיר לטלטל בעיר שרבים בוקעים בו מפני שהן רואין שאותו מקים השיור אין מטלטלין עמהן בכל העיר אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן ולפיכך זו שהיתה של רבים בתחלה אע''פ שעכשיו היא של יחיד הרי הוא כבתחלה ואין מערבין את כולה:
מערבין את כולה. בלא שום שיור כדרך שהיו מערבין כולה כשהיתה של יחיד ורבים היו דרים בה ולא היתה צריכה שיור:
מתני' עיר של יחיד. כגון שיחיד בנאה להשכיר הבתים לבני אדם ונעשית אח''כ של רבים שמכרה לרבים:
אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִגִּיעוּךָ סוֹף תְּחוּמֵי שַׂבָּת שֶׁאֵינָן מְחווָרִין מִדְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי מָנָא בָעֵי. נִיחָא אַלְפַּיִים אַמָּה אֵינוֹ מְחוּוָר. אַרְבָּעַת אֲלָפִים מְחוּוָר הוּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אֵין לָךְ מְחוּוָר מִכּוּלָּם אֶלָּא תְחוּם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' הושעיה הגיעוך וכו'. גרסינן להא לעיל בפ' בכל מערבין סוף הלכה ד' וע''ש:
הלכה: פיס'. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה כול'. 35b הַהֶדְיוֹט שֶׁרִיבָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ההדיוט שריבה אין שומעין לו. לפרש ריבה לאחד וכו' דארישא אם הן שניהם מומחין מיתפרשא כדפרי' במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source