רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. חָצֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי פְתָחִים וְיִשְׂרָאֵל וְגוּי דָּרִין בְּתוֹכָהּ. בְּיִשְׂרָאֵל אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר הָרָגִיל. וּבְגוֹי אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל. הָיָה יִשְׂרָאֵל מִיכָּן וְיִשְׂרָאֵל מִיכָּן וְגוֹי בָאֶמְצַע. אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד גּוֹי הוֹלְכִין אַחַר הָרָגִיל. בִּיטֵּל רְשׁוּתוֹ הָרָגִיל. נַעֲשֶׂה שֶׁאֵינוֹ רָגִיל רָגִיל. הִשְׂכִּיר רְשׁוּתוֹ הָרָגִיל. נַעֲשֶׂה שֶׁאֵינוֹ רָגִיל רָגִיל. עֵירֵב שֶׁאֵינוֹ רָגִיל. לֹא הוּתָּר הָרָגִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עירב שאינו רגיל. וכן אם עירב בן החיצונה עם בן הפנימית לא הותר הרגיל והוא בן הפנימית בהחיצונה לפי שאין עירוב מועיל במקו' העכו''ם וקמ''ל דלעולם אין תקנה אחרת להתיר בהחיצונה לא לבן הפנימי' ולא לבן החיצונ' עד שישכיר העכו''ם רשותו לבן החיצונה ואז אם עירבו בן החיצונה עם בן הפנימית מותרין הן וכן הפנימית בפנימית לעולם מותר היא וה''ה דהוה מצי לאשמועינן להא אף ברישא היכא שהישראל והעכו''ם דרים בפנימית שאין כאן תקנה אחרת להתיר לבן החיצונה עד שישכור הוא מהעכו''ם רשותו אלא רבותא קמ''ל בסיפא שאפי' העכו''ם דר באמצע וה''א הואיל ואין העכו''ם דר עם הפנימית בחצר אחד מהני במה שמשכיר רשותו לבן הפנימית שנמצא אין כאן אלא ב' ישראלים זה בפנימית וזה בחיצונה וכשעירבו מותרין זע''ז הלכך קמ''ל דלעולם לא מהני עד שישכיר העכו''ם רשותו לבן החיצונה וכדאמרן:
נעשה שאינו רגיל רגיל. כלומר הרי זה לא יותר אלא שעכשיו העכו''ם שנקרא אינו רגיל לגבי הפנימית נעשה רגיל שהשכיר רשותו לבן הפנימית ומה מהני ליה לבן החיצונה לעולם הפנימי מותר הוא בפנימית ובן החיצונה אסור הוא בחיצונה שרגלי ב' ישראלים ועכו''ם מצויים בחיצונה ואין כאן תקנה עד שישכיר העכו''ם רשותו לבן החיצונה:
אחד ישראל וא' עכו''ם הולכין אחר הרגיל. לא שיהא העכו''ם אוסר על בן הפנימית קאמר שהרי אפילו אם העכו''ם דר בפנימית עם הישראל אינו אוסר עליו ומכ''ש כשאינו דר אלא באמצע וכן לא לענין איסור על בן החיצונה קאמר דודאי הוא אוסר דמאי שנא אם העכו''ם דר בפנימית או דר באמצע הרי יש להישראל בן הפנימית והעכו''ם לעולם דריסת הרגל על החיצונ' ונמצא ב' ישראלים ועכו''ם שרוים בחיצונה ואוסר אלא לענין הא דמסיק קאמר שאם ביטל רשותו הרגיל כלומר שישראל בן הפנימית ביטל רשותו לישראל בן החיצונה לא הועיל כלום לפי שעכשיו נעשה שאינו רגיל רגיל וכלומר שבאותו ביטול הרשות שביטל בן הפנימית לבן החיצונה הוי כאלו בן החיצונה שנקרא אינו רגיל כאלו הוא ג''כ רגיל ויש לו רשות בפנימית ומה מהני ליה זה להתירו בחיצונה הרי מכל מקום הוי כב' ישראלים ועכו''ם דרים בחיצונה שאין ביטול רשות מועיל במקום העכו''ם:
היה ישראל מכאן וישראל מכאן ועכו''ם באמצע. שהיו ג' חצרות פתוחות זו לזו וישראל בפנימי' וישראל בחיצונה והעכו''ם באמצעים:
בעכו''ם את מהלך אחר שאינו רגיל. וזהו החיצונה וכלומר שאם יש ישראל אחד בחיצונה אתה הולך אחריה לפי שיש להעכו''ם דריסת הרגל על החיצונה וכאילו העכו''ם דר בחיצונה והרי לישראל בן הפנימית יש לו ג''כ דריסת הרגל על החיצונה ונמצא שני ישראלים ועכו''ם שרויים בחיצונה ואוסר על בן החיצונה עד שישכיר העכו''ם רשותו:
בישראל את מהלך אחר הרגיל. וזהו הפנימית שהוא קרויה רגיל לפי שיש לה דריסת הרגל על החיצונה ורגילין לצאת ממנה דרך החיצונה ושאינו רגיל קורא להחיצונה שאין לה דריסת הרגל על הפנימית וא''כ זה הישראל הדר בפנימי' מותר הוא להוציא מביתו לחצר דאצלו הולכין אחר הרגיל והיא הפנימית ואין העכו''ם אוסר עליו לפי שאין כאן אלא ישראל אחד עם העכו''ם וכר''א בן יעקב שבישראל אחד אינו אוסר:
רבי ירמיה בשם רב חצר שיש לה שני פתחים. כלומר שהיא פנימית ויש עוד חצר החיצונה שלפניה והיינו שיש לה שני פתחים אחד שלה שהיא פתוחה להמבוי ופתח השני שהיא פתוחה להחיצונה וישראל ועכו''ם דרין בתוכה בהפנימית:
השכיר רשותו הרגיל. וכן אם השכיר העכו''ם רשותו לבן הפנימית והעכו''ם שהוא באמצע נקרא רגיל שיש לו דריסת הרגל על החיצונה נמי לא הועיל כלום להתיר לבן החיצונה:
גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב מְשׁוּמָּד בְּגִילּוּי פָנִים הַרֵי הוּא כְגוֹי לְכָל דָּבָר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַקְּוֶסְטוֹר אֹסֵר מִיַּד וְאַכְסַנְיַיא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַקְּוֶסְטוֹר אוֹסֵר לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וְאַכְסַנְיַיא אֵינָהּ אוֹסֶרֶת לְעוֹלָם. מָאן דָּמַר. הַקְּוֶסְטוֹר אֹסֵר מִיַּד. בְּרָגִיל. וְאַכְסַנְיַיא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. בְּשֶׁאֵינוֹ רָגִיל. וּמָאן דָּמַר. הַקְּוֶסְטוֹר אוֹסֵר לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. בְּאִילֵּין דְּעַייְלִין בִּרְשׁוּת. וְאַכְסַנְיַיא אֵינָהּ אוֹסֶרֶת לְעוֹלָם. בְּאִילֵּין דְּעַייְלִין דְּלָא בִרְשׁוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומ''ד הקוסטיר אוסר לאחר ל' באילין דעיילין ברשות. אבל אינו רגיל כל כך לבא ואכסנאי אינו אוסר לעולם באילין דעיילין שלא ברשות כלל:
מ''ד הקוסטור אוסר מיד מיירי ברגיל לבא לשם והוה כדר שם ואכסנאי לאחר ל' הוא אוסר בשאינו רגיל לבא ומ''מ כשבא בא ברשות:
אית תניי הקוסטור אוסר וכו'. והכי תני בתוספתא פ''ה קסדור הבא לעיר עד ל' יום הרי זה אוסר מיד אימתי בזמן שיחדו לו בית דירה לא יחדו לו בית דירה או שאין עמהן דיורין בחצר אינו אוסר אכסנאי לעולם אינו אוסר:
אוסר מיד. כשבא לחצר ישראל. ועכו''ם אכסניא לאחר ל' יום:
הקוסטר. הקסדור והוא אחד מפקידי המלך:
גר תושב ועבד תושב. שקבלו עליהם שלא לעבוד ע''ז אבל מחללין הן השבת בפרהסיא וכן ישראל מומר לחלל שבת בגילוי פנים הרי הן כעכו''ם לכל דבר שאינו מועיל ביטול רשותן ועד שישכירו רשותן:
הלכה: פיס'. אָמַר רַבָּן גָּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה בִצְדוּקִי אֶחָד כול'. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם כַּהֲנָא. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. דִּלֹא כֵן מָה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָא וַחֲכָמִים. תְּהֵא הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָא. אֶלָּא בְגִין דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵיקַל בְּהִלְכוֹת עֵירוּבִין. וּמִדְּרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי 38b וְקַשְׁייָנָן עֲלֵהּ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁמֵּיקַל בְּהִלְכוֹת עֵירוּבִין. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. וְקַשְׁייָנָן עֲלֵהּ. סָֽבְרִין מֵימַר בְּיָחִיד אֶצֶל יָחִיד. אֲבָל יָחִיד אֶצֶל חֲכָמִים לֹא. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וַאֲפִילוּ חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו. וָכָא תָהֵא הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה וַאֲפִילוּ חֲכָמִים חוֹלְקִין עָלָיו.
משנה: אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא לוֹ וְלָהֶם וְשֶׁלָּהֶם מוּתָּרִין לוֹ וְלָהֶן. נָֽתְנוּ לוֹ רְשׁוּתָן הוּא מוּתָּר וְהֵן אֲסוּרִין. הָיוּ שְׁנַיִם אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה שֶׁאֶחָד נוֹתֵן רְשׁוּת וְנוֹטֵל רְשׁוּת וּשְׁנַיִם נוֹתְנִים רְשׁוּת וְאֵינָן נוֹטְלִין רְשׁוּת:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שאחד נותן רשות ונוטל רשות. בגמרא קאמר דמשום סיפא איצטריכא ליה ושנים נותנין רשות ואין נוטלין רשות דמהו דתימא לגזור בשנים שלא יתנו רשות ליחיד דילמא אתו למימר דיחיד נמי נותן רשות לשנים קמ''ל ואין נוטלין רשות דהדר תני לאשמועינן דאע''ג דאמרו להו קמאי שבטלו להך קני על מנת להקנות והדר חד מינייהו וביטל לחבריה. דמהו דתימא דהוי כמאן דשליחא שויא ולישתרי האי בתרא קמ''ל דמכיון דאיהו לא קני לאישתרויי לא מצי לאקנויי לחבריה וכללו של דבר דאחד נותן רשות דקתני היינו אם לא עירב מבטל רשותו בין לאחד שעירב עם השלישי השרוי בחצר וכגון שזה הג' חוזר ומבטל רשותו גם כך לו ובין לשנים שעירבו אבל לא לשנים שלא עירבו ואם מבטל הוא לשנים שעירבו או להרבה בני חצר צריך לבטל בפירוש לכל אחד ואחד ויאמר רשותי מבוטלת לך ולך ולך:
אוסרין זה על זה. ואין להן להוציא מבתיהן שהיא רשות המיוחדת לכל אחד לבדו להחצר שהיא רשות שניהם וקמ''ל דאע''ג דהדר חד מינייהו וביטל רשותיה לחבריה לא מהני הואיל ובשעה שביטלו בני חצר להם לא היה להם היתר בחצר ולא קני רשותא דידהו לשיהיו יכולים לבטל זה לזה שהרי לא קנו ואין להן מה לבטל ואם אותן שלא עירבו בטלו בתחלה רשותן לאותן שעירבו המערבין מותרין:
היו שנים. שלא עירבו ובני החצר ביטלו להם רשותם:
והן אסורין. אפי' מביתו לחצר שלא נשאר להן רשות בחצר ולא אמרינן שיהו כאורחין אצלו דחד לגבי רבים הוי אורח ורבים לגבי יחיד לא הוו אורחים:
נתנו לו רשותן הוא מותר. להוציא מביתו לחצר שהרי הכל רשותו הוא:
ושלהם. בתים שלהן מותרים להוציא מהם לחצר לו ולהן שהרי הבתים שלהן עם החצר רשות אחת הוא והוא הוו ליה כאורח לגבייהו ואע''ג דלא עירב מטלטל הוא מבתיהם לחצר כאכסנאי שמטלטל ברשות הבע''ב שלו:
ביתו אסור מלהכנים ולהוציא לו ולהם. אמרינן בגמרא כגון שביטל להם רשותו והמבטל רשותו סתם רשות חצרו ביטל רשות ביתו לא ביטל דדייר אינש בבית בלא חצר הלכך ביתו הוי רשותא דידיה וחצרו רשות דידהו ואין מוציאין מרשות לרשות:
מתני' אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב. עמהן ה''ה אם לא עירב עמהן במזיד ואורחא דמילתא קתני דסתמא כל איש ישראל רוצה בעירוב:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. 39a בִּיטּוּל רְשׁוּת בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. יֵשׁ לוֹ בִיטּוּל רְשׁוּת. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. אֵין לוֹ בִיטּוּל רְשׁוּת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. יֵשׁ לוֹ בִיטּוּל רְשׁוּת. וְאַתָּ אָמַר. מַהֲרוּ אַף עַל גַּו דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. יֵשׁ לוֹ בִיטּוּל רְשׁוּת. מוֹדֶה הוּא שֶׁזְּכוּ בַּמָּבוֹי תְחִילָּה. וְתַנֵּי כֵן. מִפְּנֵי שֶׁהּוא מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ כְיִשְׂרָאֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. כֵּינִי מַָתְנִיתָה. אֵינוֹ אוֹסֵר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִיטּוּל רְשׁוּת. מַה פְלִיגִין. לַחֲזוֹר בּוֹ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ וְחוֹזֵר בּוֹ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ וְחוֹזֵר בּוֹ. וְאַתָּ אָמַר. מַהֲרוּ. אַף עַל גַּו דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְבַטֵּל רְשׁוּת וְחוֹזֵר בּוֹ. מוֹדֶה הוּא שֶׁזְּכוּ בַּמָּבוֹי תְחִילָּה. וְתַנֵּי כֵן. מִפְּנֵי שֶׁהּוא מְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ כְיִשְׂרָאֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. כֵּינִי מַָתְנִיתָה. אֵינוֹ אוּסֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' אחא. קאמר דלענין שיש להצדוקי דין ביטול רשות כ''ע מודים שיש לו ומה פליגין אם יכול לחזור בו דר''מ סבר יכול הוא לחזור בו ורבנן סברי אינו יכול לחזור בו. ופריך לר''מ דיכול לחזור בו ואת אומר מהרו וכלומר אסוף דבריו הוא דפריך דקאמר מהרו והוציאו עד שלא יוציא ויאסר עליכם דמשמע אם יוציאו בתחלה שוב אין כאן חשש אם יוציא אח''כ הרי מיהת יכול הוא לחזור בו ומשני אע''ג וכו' מידה הוא בשזכו הן במבוי תחלה שוב אינו יכול לחזור בו ותני כן וכו' כדלעיל:
מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי ר''מ בין בשוגג בין במזיד ה''ז אוסר. קושיא הוא הא תנן לקמן בפרקין לר''מ מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד ה''ז אוסר וא''כ מאי מהני דמפקי אינהו הא כי הדר מפיק איהו אוסר. ומשני כיני מתניתא כן צריך לגרוס במתני' שם אינו אוסר דברי ר''מ:
תני. בהדיא כן:
ר''מ אומר יש לו ביטול רשות ואת אמר מהרו. בתמיה אם כבר ביטל רשותו ויש לו דין ביטול רשות א''כ מפני מה אמר להן מהרו והוציאו למה להן למהר ומשני אע''ג דר''מ ס''ל יש לו ביטול רשות מודה הוא שזכו במבוי תחלה כלומר שצריך שיזכו ויחזיקו הן במבוי תחלה ואם החזיקו בתחלה מהני:
ביטול רשות ביניהון. אפלוגתא דר''מ ור' יהודה אליבא דר''ג בצדוקי קאי דרב מאיר בברייתא כת''ק דמתני' ס''ל שאמר להן מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי ר''י אומר בל' אחרת אמר להן וכו' כדקאמר במתני' ומפרש ר' יעקב דביטול רשות ביניהן דר''מ סבר יש לו דין ביטול רשות להצדוקי ורבנן דפליגי סברי דאין לו ביטול רשות וכדמסיק ואזיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source