Vayedaber

עֵירְבוּ בַחֲצֵירוֹת וְלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בַמָּבוֹי. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. עַל יְדֵי עֵירוּב וְעַל יָדֵי שִׁיתּוּף. נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. בָּעֵירוּבִין וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּבְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אַף עַל גַּו דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. יֵשׁ לוֹ בִּיטּוּל רְשׁוּת. מוֹדֶה שֶׁאִם שָׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב שֶׁהוּא נִסְמַךְ עַל שִׁיתּוּפוֹ. מָאן אִית לֵיהּ עֵל יָדֵי עֵירוּב וְעַל יְדֵי שִׁיתּוּף. לֹא רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. עַל יְדֵי עֵירוּב וְעַל יְדֵי שִׁיתּוּף. אָמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ מַשְׁכַּח עֲלַייהוּ הִילְכוֹת עֵירוּבִין. רִבִּי אָחָא רִבִּי אִילַא. ייָבֹא כְחַד מִינְּהוֹן. דְּחַד מִינְּהוֹן אָמַר. שֶׁמָּא יֵלֵךְ לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיתּוּף. אֵי זוֹ הִיא חָצֵר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיתּוּף. זוֹ חָצֵר רוֹגֶלֶת. וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָן מְעָֽרְבִין וְלֹא מִשְׁתַּתְּפִין. אַף הוּא סָבוּר לוֹמַר. שֶׁמָּא עֵירוּב מוֹעִיל בְּלֹא שִׁיתּוּף. וְאֵין עֵירוּב מוֹעִיל בְּלֹא שִׁיתּוּף. וְחָרָנָה אָמַר. שֶׁמָּא יֵלֵךְ לְחָצֵר שֶׁכְּבָר שִׁיתֵּף. וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָן מְעָֽרְבִין וְלֹא מִשְׁתַּתְּפִין. אַף הוּא לֹא מְעָרֵב וְלֹא מִשְׁתַּתֵּף.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' אחא רבי אילא ייבא כחד מנהון. אסיפא דסיפא דמתני' קאי שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצרות ואסורין במבוי. וקאמר דיבא זה כחד מנהון מבני בבל דאמר טעמא דהך מילתא שלא תאמר יסמוך כאן על העירוב דכמו דאמרינן אם שכח אחד מבני החצר ולא עירב סומך הוא על השיתוף ה''נ בלא נשתתף יסמוך על העירוב שהרי עירבו כולן דמאי שנא דלא הוא וטעמא משום דחוששין אנו שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף כדמפרש זו חצר רוגלת שהיא רגילה שלא לצאת דרך המבוי אלא דרך פתח שיש לה מצד אחר לר''ה והוא רואה אותן בני החצר שמערבין הן בחצר ולא משתתפין ואף הוא סבור לומר שמא עירוב מועיל בלא שיתוף בכל מקום ובאמת אין עירוב מועיל בלא שיתוף. כך אמר. חד מנהון ואידך אמר שמא ילך לחצר שכבר שיתף ויראה אותן משתתפין בשבת זו שסומכין על שכבר נשתתפו והשיתוף עדיין קיים הוא ואף הוא לא מערב ולא משתתף שיסבור שאין חיוב לא בזה ולא בזה:

א''ל. ר' יעקב בר אחא למאן דפריך ליה הכי:

עירבו בחצרו' ולא נשתתפו במבוי אסורין במבוי מתני' דר''מ וכו'. שצריך לעירוב בחצרות ולשיתוף במבוי דר''מ אמר כו' בתוס' היא כדפרישית הכל לעיל בהלכה ד':

אע''ג דר''מ אמר יש לו ביטול רשות. כלומ' שאף במבוי שייך הוא ביטול רשות כדאמ' לעיל בהלכה א' גבי מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים וכו' וש''מ דיש ביטול רשות במבוי מודה הוא בדינא דסיפא דמתני' שאם עירבו בחצרות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני החצר ולא עירב מותרין כאן וכאן ואין צריך לבטל רשותו וטעמא לפי שהוא נסמך על שיתופו שהרי מיהת נשתתף עמהן במבוי:

מאן אית ליה וכו'. כלומר דפריך על ר' יעקב בר אחא דקאמר הכי בשם ר' יוחנן ור''א דמודה ר''מ בהא והא מאן אית ליה שצריך שתיהן עירוב ושיתוף לא ר''מ כדאמרינן לעיל והאיך יהיה מודה בזה שאם שכח ולא עירב שיהא נסמך על שיתופו:

ומה את משכח עלייהו הלכות עירובין. בתמיה וכי סבור אתה שר' יוחנן ור''א שכחו הלכות עירובין. ולא ידעי הא דר''מ הא בהדיא קאמרינן לעיל הכי לר''מ אלא דטעמא הכא הואיל וכיון דרובא עירבו לא משתכחא תורת עירוב בחצר כדפרישית במתני':

הלכה: פיס'. חָמֵשׁ חֲצֵירוֹת פְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ כול'. וַאֲסוּרִין בַּמָּבוֹי שֶׁהַמָּבוֹי לַחֲצֵירוֹת כֶּחָצֵר לַבָּתִּים: מִפְּנִי שֶׁהֵן פְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ וּפְתוּחוֹת לַמָּבוֹי. אֲבָל אִם הָיוּ פְתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ וּאֵינָן פְּתוּחוֹת לַמָּבוֹי אֲפִילוּ עֵירְבוּ אֲסוּרוֹת. אָמַר רִבִּי יָסָא. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. 43a דְּרִיסַת הָרֶגֶל אוֹסֶרֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מפני שהן פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי. כלומר דמדייק הש''ס דהא דקתני ופתוחות למבוי משמע דמשום הני תרתי איצטריכא לי' להיתרא דחצרות ולאיסורא דמבוי היכא דעירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי כדקתני ומפני שהן פתוחות גם להמבוי הלכך הוא דמשכחת לה שיהו מותרין בחצרות ע''י העירוב ואסורין במבוי לפי שלא נשתתפו הא אם לא היו פתוחות להמבוי אלא שהן פתוחות זו לזו בלבד וא''כ אין להן דריסת הרגל לרשות הרבים אלא על ידי החצרות שפתוחות זו לזו והחיצונה היא פתוחה לרשות הרבים ובכה''ג אפי' עירבו החצרות זו עם זו אסורות הן ומאי טעמא הלא עירובן מתירן:

אמר רבי יסא דר''ע הוא דר' עקיבא אמר דריסת הרגל אוסרת. במתני' דלקמן בשתי חצרות זו לפנים מזו דקתני אם עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה ר''ע אוסר את החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה לפי שיש לפנימית דריסת הרגל על החיצונה וקסבר ר''ע שאף שהיא רגל המותרת במקומה שהרי עירבה לעצמה אפ''ה אוסרת את החיצונה שיש לה דריסת הרגל עליה והיא לא עירבה עמה והשתא שפיר מיתרצא דיוקא דמתני' כדדייקינן דטעמא מפני שהן פתוחות גם להמבוי הלכך לעולם איכא היתרא בחצרות היכא דעירבו ואפילו עירבו זו לעצמה וזו לעצמה ומשום דכשהן פתוחות להמבוי אין להן הכרח להיות רגל דריסתן זו על זו ואפילו החיצונה מותרת לעצמה אבל אם לא היו פתוחין למבוי א''כ משכחת לה שלפעמים אפי' עירבו אסורין מיהת החיצונות והיינו כשעירבה זו לעצמה וזו לעצמה ולא עירבו כולן זו עם זו שלא הותרה אלא הפנימית לעצמה והא קמשמע לן כדר' עקיבא:

פְּשִׁיטָא מְעָֽרְבִין בַּחֲצֵירוֹת וּמִשׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי. מְעָֽרְבִין בַּחֲצֵירוֹת אִם רָצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמָבוֹי אֵינָן מִשׁתַּתְּפִין. וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמָבוֹי אִם רָצוּ לְאָרֵב מְעָֽרְבִין. וְתַנֵי: מְעָֽרְבִין וּמִשׁתַּתְּפִין כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מְעָֽרְבִין בַּחֲצֵירוֹת אוֹ מִשׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי. אִם מְעָֽרְבִין בַּחֲצֵירוֹת מוּתָּרִין בַּחֲצֵירוֹת וַאֲסוּרִין בְּמָבוֹי. וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמָבוֹי מוּתָּרִין כָּאן וְכָאן. אָמַר לָהֶן. אַף אַתֶּם מְשַׁכְּחִין עָלֵינוּ הִילְכוֹת עֵירוּבִין. שֶׁהַמָּבוֹי לַחֲצֵירוֹת כֶּחָצֵר לַבָּתִּים:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהמבוי לחצרות וכו' כמה חצירות יהיו במבוי וכו'. גרסינן להא לעיל בפ''ק בהלכה א' עד מרבען ושם פירשתי:

אמר להן. ר''מ לחכמים אף אתם משכחין עלינו הלכות עירובין שאם לא יראו התינוקות שמערבין בחצרות ישתכח תורת העירוב מביניהן:

אם מערבין. אם עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצרות ואוסרין במבוי שאין סומכין על השיתוף במקום העירוב לד''ה וכלו' במקום שעירבו אין סומכין שיהא ג''כ לשיתוף ואם נשתתפו במבוי לבד מותר כאן וכאן דסבירא להו סומכין על העירוב במקום השיתוף:

כאחת. שצריך לשתיהן כאחת:

ותני. אדלעיל קאי דקאמר ר''מ אמר ע''י עירוב וע''י שיתוף והיכא שמעינן ליה לר''מ דקאמ' הכי ותני כן בתוספתא פ''ו והבאתי לעיל בהלכה ד':

ואם נשתתפו במבוי אם רצו לערב. אלא הא מיבעיא לן אם השיתוף שנשתתפו במבוי רצו אותו לעשותו כמו העירוב ולהניחו בבית שבחצר מאי אם דווקא אמרו שיתוף מבואות במבוי או לא והדר פשיט לה שמערבין דלאו דווקא במבוי אמרו אלא אף במבוי ומכ''ש בבית שבחצר דטפי עדיף:

מערבין בחצרות אם רצו להשתתף במבוי אין משתתפין. הא נמי פשיטא ומסקנא דמילתא היא שעירובי חצירות אם רצה להשתתף במבוי כלו' אם רוצה להניח לעירובי חצרות במבוי כמו השיתוף של מבוי אין משתתפין כלומר אין עושין אותו כמו השיתוף ואין מניחין העירוב במבוי:

פשיטא מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי. כלומ' פשיטא לן האי מילתא דעירובי חצרות שאמרו צריך שיהיה מונח בחצרות ובבית שבחצר ושיתופי מבואות במבוי הוא ואפי' באויר שבמבוי:

כַּמְּה חֲצֵירוֹת יִהְיוּ בְמָבוֹי. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֵין פָּחוּת מִשְּׁתַּיִם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ חָצֵר מִיכָּן וּבָיִת מִיכָּן. בָּיִת מִיכָּן וְחָנוּת מִיכָּן. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. מָבוֹי אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם חֲצֵירוֹת. חָצֵר אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵי בָתִּים. מָבוֹי שֶׁאָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שָׁוֶה אֵינוֹ נִיתַּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלְּא בְפַסִּים כְּחָצֵר. שְׁמוּאֵל שָׁאַל לְרַב. כַּמָּה יְהֵא אוֹרְכּוֹ יוֹתֵר עַל רָחְבּוֹ. וְהוּא אָמַר לֵיהּ. כָּל שֶׁהוּא. הָכֵן דָּרַייָא דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל מְרַבְּעָן.

אָמַר רִבִּי יָסָה. 43b עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מוֹתָר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלֶךְ. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. בְעוֹן קוֹמוֹי מָהוּ לְבַטֵּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר. אֲמַר לוֹן. מְבַטְּלִין רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד דאנא תמן. בבבל שמעית קל דרב יהודה ששאל השאלות האלו לשמואל:

הפריש שקלו ומת. אם כמותר שקלים הוא דתנינן בפרק ב' דשקלים מותר שקלים חולין וגרסינן להא שם:

אמר ליה יפלו לנדבה. לנדבת הצבור ולא דמי למותר שקלים דהתם ניתותרו מן השקלים שכבר הביאו ועשו בהן לצורך נדבת הצבור:

מותר עשירית האיפה שלו. מהו דתנינן שם מותר עשירית האיפה נדבה והיינו מעשירית האיפה של כ''ג שהיה מקריב בכל יום והכא קא מיבעיא ליה ביחיד שהתנדב מנחה עשירית האיפה ומת וניתותר מה יעשו בה ופליגי בה ר' יוחנן אמר ילך לים המלח שאסור בהנאה ור' אלעזר אומר תמכר ויפלו הדמים לנדבה:

בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יָסָה. הֵיךְ מַה דְאַתָּ מַר תַּמָּן בְּכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְהֶחָצֵר מְטַלְטְלִין אוּתָן בְּחָצֵר. וְדִכְווָתָהּ. כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּמָּבוֹי. וּבְשַׁבָּת שׁוֹאֲלוֹן לֵיהּ. וְלֹא אֲגִיבוֹן. דְּלָא רִבִּי יָסָא אָמַר אֶלָּא כָל מִלָּא וּמִלָּא בְאַתְרָהּ. כַּךְ דַּאֲתוֹן לְעֵירוּבִין אֲמַר לוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּמָּבוֹי. רַב אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. רַב כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. קוֹרָה מַתֶּרֶת בְלֹא שִׁיתּוּף. הֲווֵי דוּ אָמַר. מְטַלְטְלִין בְּכָל הַמָּבוֹי. רַב דּוּ אָמַר. אֵין קוֹרָה מַתֶּרֶת בְּלֹא שִׁיתּוּף. הֲוֵי דוּ אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לְאֵי זֶה דָבָר מִשְׁתַּתֵּף בְּכָל הַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל הָֽרְשׁוּיוֹת כְּאַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בעון קומוי. ועוד שאלו לפניו מהו לבטל רשות מחצר לחצר אם יכול בן חצר זו שלא עירב לבטל רשותו לחצר האחרת הסמוכה לה ואמר לון מבטלין רשות מחצר לחצר:

בעון קומי ר' יוסה. גרסינן להא לעיל פרק ר''א דמילה בהלכה א' עד כדי לעשות כל הרשויות כאחת ושם מפורש הכל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source