Vayedaber

תַּנֵּי. בַּכֹּל מְמָעֶטִין. בָּאֲבָנִים וּבִלְבֵנִים וּבְסוּלָּם צוֹרִי וּבְסוּלָּם מִצְרִי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ לֹא קְבָעוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁיִּיחַדּוֹ לָכֵן. הוֹרֵי רִבִּי לָא כְדֵין תַּנָּייָה. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵה תְרֵיהוֹן. חַד בְּשֵׁם מַר עוּקְבָּן וְחַד בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּין שְׁלִיבָה לִשְׁלִיבָה פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהָעֲמוּדִין מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה. יָסָא אָמַר. כּוֹפֶת שֶׁהִדְרִיגוֹ מְמָעֵט. מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעוֹמְדִין מַשְׁלִימִין לָעֲשָׂרָה. נַעֲשֵׂית כִּשְׁלִיבָה עָבָה. רִבִּי יָסָא בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. אוֹתָהּ שְׁלִיבָה שֶׁהִיא מְמָעֶטֶת אֶת הָעֲשָׂרָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָעֵי. הֵבִיָא דוֹפָן שֶׁלְשִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֶצָה וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. וָכָא אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מֵאַרְבָּעָה כְסָתוּם. אִין אַתְּ בָּעֵי מַקְשִׁיָּא הָכֵין קְשֵׁי הֵבִיא דוֹפָן שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים וְכָל שֶׁהוּא וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים חָסֵר כָּל שֶׁהוּא. ייָבֹא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָֽרְפִין לְאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין את בעי מקשיא הכין קשי. כלומר דמהדר הש''ס דהא דמקשית לק''מ דכאן לאו טעמא משום לבוד הוא אלא משום דמקום חשוב בעינן שאז הוא ממעט ואם את רוצה להקשות ולפלפל באותו ענין בעצמו בהאי דדופן דלעיל בפ''ק כן אתה צריך להקשות וה''ג לעיל הביא דופן של ז' טפחים וכל שהוא והגביהו מן הארץ ב' טפחים חסר כל שהוא וכגון שהעמיד את הדופן ברחוק טפח מן החבל שעל גביו שאע''פ שיש כאן י' טפחים בין הכל מ''מ איכא למיבעי אם אמרינן לבוד משתי רוחות מכיון שיש כאן חלל למעלה ולמטה ומהו. וקאמר דיבוא הדין הזה כהאי דאמר ר' יוחנן לעיל בפ' הזורק גבי חולית הבור והסלע שהעומד והחלל מצטרפין הן לרוחב ד' טפחים ואפי' בשני חללים מכאן ומכאן ובלבד שיהא העומד מרובה על החלל וה''נ כן שאפי' משתי רוחות אמרינן לבוד:

ר' יעקב דרומייא בעי. הקשה על הא דאמר צריך שתהא משוכה מן הכותל ארבעה טפחים הא פחות נחשב כסתום ודבוק לכותל והא אמרינן לעיל בפ''ק בהלכה ז' גבי מקיפין ג' חבלים וכו' שצריך שתהא המחיצה גבוה עשרה ואם הביא דופן של שבעה טפחים והגביהו מן הארץ פחות מג' מותר דהוי מחיצה עשרה א''כ תמן את אמר כל פחות מג' כסתום והכא את אמר כל הפחות מארבעה כסתום. והאי ומחצה הכתוב כאן מיותר הוא וכן לא גריס להא דלעיל:

צריך שיהא. הסולם משוך מן הכותל למטה ארבעה טפחים שהוא כדי מקום חשוב דאי לאו הכי הרי הוא נחשב כבליטת הכותל עצמו:

כופת שהדריגו. שעשה כעין מדרגות בין העמודים מכיפת של אבנים ממעט הוא מגובה י' ופריך מכל מקום וכי אין העמודין שהן בולטין למעלה מן המדרגות משלימין לעשרה ואכתי גובה י' בין שתיהן ומשני נעשית כשליבה עבה וגבוה ואפי' העמודים יוצאין למעלה הן הכל נחשב כמן השליבה והואיל שע''י השליבות והמדרגו' נוח לעלות ולירד ממעט ואין משגיחין על העמודים לענין הגובה:

צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה. הא דאמרינן שהסולם ממעט ובשיש לו ד' שליבות דאז הוא ממעט וצריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' שבכך הוא נוח לעלות עליו וכן שיהא רחב ד' טפחים דפחות מכאן לא חשיב והעמודים שהן עצי הסולם מצדדיו משלימין הן לרוחב ארבעה:

הורי ר' לא. והוא ר' אילא כהדין תניא דברייתא והוא שקבעו וכל הני מיעוטין דהתוספתא מגיבה עשרה הוא דאיירי שאם החלין למעלה מעשרה ומיעט הגובה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד:

ר' בא והוא שייחדו לכן. כלומר ר' בא מפרש דהא דתני והוא שקבעו לאו קבעו ממש אלא שיחדו מתחלה לכך דאז לא חיישינן שמא יטלנו משם:

הא תני והוא שקבעו. והאיך פליג על סתמא דברייתא:

והוא שקבעו. להסולם דאז הוי מיעוט:

תני. בתוספתא פ''ז:

46a מָהוּ לְמָעֵט בְּכֵלִים. רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי אָמַר. מְמָעֵטִין בְּכֵלִים. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יְצְחָק בַּר טֶבָלַיי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְמָעֵטִין בְּכֵלִים. תַּמָּן אָֽמְרֵי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחַד אָמַר. מוּתָּר. מָּאן דָּמַר. אָסוּר. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וִיטַלְטְלְֶנּוּ. הוֹרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָה לְמִיכְבּוֹשׁ עֲלוֹי כּוֹף.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הורי ר' יוחנן בר מרייה למיכבוש עלוי כוף. כמו כופת של אבנים ואי אפשר לטלטלן בשבת:

אין ממעטין בכלים. כדמפרש טעמא לקמיה שמא ישכח ויטלטלנו בשבת דקיי''ל כל הכלים נטלין. וכשהוא נוטלן נעשה הכל כרשות אחת ואוסרין זה על זה:

שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הַיָּחִיד. שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הָרַבִּים. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתֶל שֶׁהִקִּיפוּהוּ סוּלָמוֹת מִיכָּן וּמִכַּן מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁלּא כִּיווְנוֹ נַעֲשׂוּ כִּפְתָחִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כותל שהקיפוהו סולמות מכאן ומכאן וכו'. וכדמפרש ר' יוסי בר בון דמיירי שאין הסולמות מכוונין זה כנגד זה ומכיון שלא כיוונו נעשו כפתחים בתמיה שאם היו מכוונין הרי הן כפתחים והיה בדין שמערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אבל מכיון שאין להן דין פתח מערבין שנים ואין מערבין אחד:

שמענו מחיצות ברשות היחיד. בתמיה שמענו מחיצות ברשות הרבים כלומר דבכותל העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה כדאיירי התם שפיר הוא דמכיון שעושה מחיצה לאחרים שהכרמלית שמוקף מאותו הכותל נעשה רשות היחיד ואם כן לעצמו לא כל שכן דכמחיצה הוא ואף על פי שאינו רחב ארבעה אבל הכא שהכותל הוא בין החצרות ושתיהן רשות היחיד הן וכי הכותל הזה גורם לרשות היחיד דנימא כמאן דמליא דמי:

הלכה: פיס'. כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת כול'. וְלָמָּה לִי רָחָב אַרְבָּעָה. וַאֲפִילוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה. בְּגִין מַתְנֵי הָדָא דְבַתְרָהּ אֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין. לֹא הָיָה רָחָב אַרְבָּעָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לְכָאן וּלְכָאן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב. מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. מְחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַייָב. וָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. תֵּדַע לָךְ דָּמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִים שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַייָב. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. הֵיךְ מַה דְּאַתּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. אוֹף הָכָא כֵן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' חנן בעי. גרסינן מתלפא שיטתיה דר' בא תמן אמר וכו'. כלומר דאכתי היא גופה קשיא דכמו דהתם אמרינן את רואה אותו כאלו מלא עפר ואוף הכא בכותל שבין ב' חצרות נימא נמי כן:

ובלבד שלא יחליף. המשא של רה''ר לרה''י והשתא לר' יוחנן נהי דפליג עליה דרב בהא דס''ל דמכיון שאין רחב ד' בטל הוא לכאן [ולכאן] הא מיהת קשיא מהאי דכותל בר''ה ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית דהזורק ונח על גביו חייב גם לר' יוחנן אלא ע''כ דשאני התם שאת רואה למקום המיקף כאלו מלא עפר וצרורות:

תדע לך דאמר ר' אחא ור' חנינא בשם ר' יוחנן וכו' שהן גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה מותר לכאן וכו'. כצ''ל דזה הוי מקום פטור:

והכא אמר הכין. בתמיה שאסור לכאן ולכאן ששתי רשויות שולטות בו ומשני תמן שהקיפו לכרמלית ואת רואה אותה כאלו מלא עפר וצרורות כלומר דכמאן דמליא דמי הלכך מחייב בזורק ונחה על גביו אבל הכא במפסיק בין שתי חצרות מה אית לך למימר:

מחלפא שיטתיה דרבי בא תמן אמר. גבי כותל בר''ה גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה ומוקף הוא לכרמלית וזרק ונחה על ראשי מחיצות חייב אלמא הוי רשותא באנפי נפשה ולמיחייבא עליה:

אסור לכאן ולכאן. דהוי כאויר ששתי רשויות שולטות בו ולא יזיז בו אפילו מלא נימא שאוסרין זה על זה לטלטל ואפילו בראשו ור' זעירא קאמר בשם רב מותר לכאן ולכאן דהוי מקום פטור ובטל לכאן ולכאן להיתירא:

גמ' ולמה לי רחב ארבעה וכו' אלא בגין מתני' הדא דבתרא. שדוקא אלו עולין וכו' ולהכי צריך רחב ד' כדפרישית במתני'. לא היה רחב ארבעה. מהו להוריד לכאן ולכאן:

משנה: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ. עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵירוֹת אֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִכָּן וְאוֹכְלִין 46b וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּן. נִפְרַץ הַכּוֹתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָֽרְבִין אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּפֶּתַח. יוֹתֵר מִכָּן מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני שהוא כפתח. שבין ב' חצרות לפיכך אם רצו מערבין אחד. יותר מכאן הוי כפרצה ונעשו כרשות אחת ומערבין אחד ואין מערבין שנים כל אחת לעצמה דמכיון דכרשות אחת הן אוסרין אלו על אלו:

ובלבד שלא יורידו למטה. היינו להוריד ולהביא להבתים דהכותל הזה כגג הוא וגגים ובתים שתי רשויות הן אבל להוריד לחצר שרי דגגות וחצרות רשות אחת הן:

מתני' כותל שבין ב' חצרות גבוה י' ורחב ארבעה. בגמ' קאמר דהאי רחב ד' דקתני לאו משום הך דרישא קתני שאפי' אינו רחב ד' הוי מחיצה בגובה עשרה ומפסיק בין שתי החצרות אלא משום הסיפא נקט לה היו בראשו פירות וכו' ובלבד שלא יורידו למטה דחשיב לי' רשותא באנפי נפשה ואינו בטל לא לגבי זה ולא לגבי זה מכיון דרחב ארבעה. אבל אם לא היה רחב ד' הוי מקום פטור ומותר לכאן ולכאן להוריד למטה להבתים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source