משנה: הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה אוֹסֵר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ אוֹסֵר. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר נָכְרִי אוֹסֵר יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא בַשַּׁבָּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ הִנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל בִּתּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעִיר אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁכְּבָר הִסִּיעַ מִלִּבּוֹ:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. שמפסיק בין החצירות על פני הבור ואע''פ שאינו נכנס לתוך אוגנו ואין הלכה כרבי יהודה:
בין מלמטה בין מתוך אוגנו. מתוך אוגנו היינו מלמעלה והוא שהיו תשעה טפחים של המחיצה למעלה מן המים וטפח אחד יורד בתוך המים ובין מלמטה שהיתה המחיצה בתוך המים וטפח אחד יוצא למעלה מן המים כדי שתהא ניכרת רשות זו מובדלת מרשות זו:
אא''כ עשו לו. לבור מחיצה גבוה י':
אין ממלאין הימנו בשבת. לפי שכל אחד ממלא מרשות חבירו והן לא עירבו זה עם זה:
מתני' בור שבין שתי חצירות. תחת עובי הכותל המפסיק בין החצירות והבור חציו בזו וחציו בזו:
נכרי אוסר. שמא יבא בשבת והלכה כרבי יוסי. רבי שמעון מוסיף וס''ל שאפילו הלך לשבות באותה העיר אצל בתו וסמוך לחצירו אם הסיע את לבו מביתו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת ה''ז אין אוסר עליהן וכשהולך לשבות אצל בתו מסתמא הוא כך להכי נקט שכבר הסיע מלבו והלכה כר''ש:
מתני' המניח את ביתו. אחד מבני חצר שהניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת:
ה''ז אוסר דברי ר''מ. דקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה ורבי יהודה ס''ל לאו שמה דירה:
דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ יָתֵד לִתְלוֹת בּוֹ מִנְעָלוֹ. רִבִּי בָּא בַּר חִינְנָא אָמַר. אֲפִילוּ נְשָׁתוֹת אֲפִילוּ טַבֻּלָה. רַב אָמַר. וּבִלְבַד דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי בָּא. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לוּל שֶׁלְתַּרְנְגוֹלִין לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ. נִכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב. אָמַר. כֵּיוָן שֶׁזְּקוּק לִיתֵּן לִפְנֵיהֶן מַיִם כְּמִי שֶׁהוּא דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן סָֽלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְסָֽמְכוֹן עַל הָדָא דְרִבִּי יַנַּאי. חִזְקִיָּה 53a לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי חִייָה רִבִּי אַסִּי וְרִבִּי אַמִּי סָֽלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְשָֽׁמְעוּן מִן דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מיחלף שיטת רבי יהודה תמן אמר. בפ''ה דביצה גבי האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וקס''ד השתא דטעמא דר''י התם לאו משום דבליעי בעיסה ובטולי מיבטלי אלא דה''ק מים אין בהן ממש בכל מקום לפי שהן נדין והולכין ולא שייך קניית שביתה אצליהן אלא כל אדם מותר להוליכן לרגלי מקום שהוא הולך ומכיון דס''ל כן לענין קניית שביתה ה''ה דנימא נמי הכא דהואיל דניידי ואזלו לא תהני המחיצה דמ''מ עריבי מיא תחתיה והוי כממלא מרשות חבירו וקשיא על הא דקאמר רבי יהודה במתני' לא תהא וכו' דמשמע שאפילו הכותל שביניהן סגי למיחשב הפסק בין הרשויות ואמאי הא לדידיה מים אין בהן ממש למיחשבינהו כקביעי ומופסקין מחמת המחיצה:
אפילו. הניח הבעל הבית שם יתד לתלות בה מנעלו נמי מיקרי תפיסת יד:
אפי' נשתות. כסויי הכלים ודוגמתו בפרק טרף בקלפי בכל יום לא היה לו נשתוק והוא הכיסוי ואפי' טבלא אחת מיקרי תפיסת יד א''נ על בית התבן ובית העצים קאי שאם השאיל לו בעל החצר להניח שם תבן או עצים ה''ז כמקום דירה ואוסר עליו ועלה תאמר אפי' השאיל לו מקום לתקוע יתד וכו' ואפי' נשתות ואפי' טבלא. והשתא שייך שפיר הא דרב אמר והוא שיהא דבר הניטל בשבת ויכול זה להשתמש בו היום והוי כדר שם:
אתא עובדא קומי רב. אם זה הוי כמו יש לו רשות לבא בשבת אע''פ שעכשיו נכנס שלא ברשות ואמר להן מכיון שהוא זקוק ליכנס שם וליתן מים לפני התרנגולים כמו שהוא דבר הניטל בשבת והרי רשות לו שם ואוסר על הבעל הבית עד שיערבו:
לעכבר. שם מקום:
וסמכין על הדא דר' ינאי. דלקמן:
לא אמר כן. שסמכו עליו בלבד להוראת שעה בהא דפוסק כר יהודה אלא כך היו דר''ח וכו' סלקין לעכברי ושמעו מדבית רבי ינאי שקבעו להלכה כר' יהודה דמתני':
הלכה: פיס'. הָדָא הִיא דְרִבִּי מֵאִיר. דְרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַבַּיִת הַנָּעוּל אוֹסֵר. יָכוֹל לָבוֹא עַל יְדֵי עֵירוּב וְעָבַר וּבָא. מַר עוּקְבָּן בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי (שִׁמָעוֹן) [מֵאִיר].
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה שם תקרה. על פני המים רואין אותה כאילו יורדת וסותמת וכן אם היה שם אמלתרא והוא דף מצוייר ואף על פי שאינו רחב כמו התקרה:
ר' טבלאי בשם רב אין חורבה למים. כלומר דרב הוא דפליג אדריב''ל וס''ל שא''צ שתהא המחיצה משוקעת במים אלא אף על פי שהיא תלויה ונראית כחורבה ואינה שלימה שאינה נוגעת במים מותר לפי שקל הוא שהקילו חכמים במים א''נ אין חורבה למים אין דין חורבה גבי מים לפי שבחורבה לא התירו לטלטל ע''י מחיצה תלויה ובמים התירו והיינו הך ומפני שאיסור טילטול במים אינן אלא מדבריהם הקילו בהן:
ופריך ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. שהרי א''א שלא ילך הדלי תחת המחיצה ולצד חצר האחרת ואכתי משתמש ברשות חבירו ומשני שיערו חכמים לומר שאין הדלי מהלך ממקום שממלא בו יותר מארבעה טפחים וכשהמחיצה רחבה ד' טפחים תו לא חיישינן למידי:
גמ' מיליהון דרבנן פליגין. כלומר אשכחן דפליגין בפירושא דמחיצה דמתני' ובהיתירה והן ריב''ל ורב דלקמן דלריב''ל צריך שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי ומשלשל הדלי למלאות במקום המחיצה:
יכול לבא ע''י עירובו ועבר ובא. טעמיה דרבי מאיר מפרש דס''ל אף ישראל אוסר וקס''ד משום דס''ל בית נעול אוסר וכדבעי למימר מעיקרא הדא היא דרבי מאיר וכו' וקאמר לא היא דלא תיפשיט מיניה מידי דאיכא למימר דהיינו טעמיה שאפשר שיכול לבא ע''י עירוב שהניח מאתמול א''נ עבר ובא בשבת והלכך אפילו ישראל אוסר ולעולם אף ר''מ ס''ל דדירה בלא בעלים לאו שמה דירה:
גמ' הדא היא דר''מ דר''מ אומר בית הנעול אוסר. כלומר היינו הא דאמרינן בפ' דלעיל בסוף הלכה ד' ודלא כר''מ דאמר בית הנעול אוסר והדא היא דאשכחן דס''ל לר''מ הכי דקסבר דירה אף בלא בעלים שמה דירה ואפילו נעל את ביתו והלך לו אוסר:
משנה: בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצְרוֹת אֵין מְמַלִּין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִתּוֹךְ אוֹגְנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִלְמַטָּן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִלְמַעְלָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּדוֹלָה מִן הַכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. שמפסיק בין החצירות על פני הבור ואע''פ שאינו נכנס לתוך אוגנו ואין הלכה כרבי יהודה:
בין מלמטה בין מתוך אוגנו. מתוך אוגנו היינו מלמעלה והוא שהיו תשעה טפחים של המחיצה למעלה מן המים וטפח אחד יורד בתוך המים ובין מלמטה שהיתה המחיצה בתוך המים וטפח אחד יוצא למעלה מן המים כדי שתהא ניכרת רשות זו מובדלת מרשות זו:
אא''כ עשו לו. לבור מחיצה גבוה י':
אין ממלאין הימנו בשבת. לפי שכל אחד ממלא מרשות חבירו והן לא עירבו זה עם זה:
מתני' בור שבין שתי חצירות. תחת עובי הכותל המפסיק בין החצירות והבור חציו בזו וחציו בזו:
נכרי אוסר. שמא יבא בשבת והלכה כרבי יוסי. רבי שמעון מוסיף וס''ל שאפילו הלך לשבות באותה העיר אצל בתו וסמוך לחצירו אם הסיע את לבו מביתו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת ה''ז אין אוסר עליהן וכשהולך לשבות אצל בתו מסתמא הוא כך להכי נקט שכבר הסיע מלבו והלכה כר''ש:
מתני' המניח את ביתו. אחד מבני חצר שהניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת:
ה''ז אוסר דברי ר''מ. דקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה ורבי יהודה ס''ל לאו שמה דירה:
הלכה: פיס'. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם לְשַׁלְשֵׁל דְּלִי. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אֶחָד. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין הַדְּלִי הוֹלֵך יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים. רִבִּי טֶבֶלַאי בְשֵׁם רַב. אֵין חוּרְבָה לַמַּיִם. הָיָה שָׁם תִּקְרָה. רוֹאֶה אַתָּה כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. הָיָה שָׁם אֲמֶלַתְרָה. אַתּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה שם תקרה. על פני המים רואין אותה כאילו יורדת וסותמת וכן אם היה שם אמלתרא והוא דף מצוייר ואף על פי שאינו רחב כמו התקרה:
ר' טבלאי בשם רב אין חורבה למים. כלומר דרב הוא דפליג אדריב''ל וס''ל שא''צ שתהא המחיצה משוקעת במים אלא אף על פי שהיא תלויה ונראית כחורבה ואינה שלימה שאינה נוגעת במים מותר לפי שקל הוא שהקילו חכמים במים א''נ אין חורבה למים אין דין חורבה גבי מים לפי שבחורבה לא התירו לטלטל ע''י מחיצה תלויה ובמים התירו והיינו הך ומפני שאיסור טילטול במים אינן אלא מדבריהם הקילו בהן:
ופריך ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. שהרי א''א שלא ילך הדלי תחת המחיצה ולצד חצר האחרת ואכתי משתמש ברשות חבירו ומשני שיערו חכמים לומר שאין הדלי מהלך ממקום שממלא בו יותר מארבעה טפחים וכשהמחיצה רחבה ד' טפחים תו לא חיישינן למידי:
גמ' מיליהון דרבנן פליגין. כלומר אשכחן דפליגין בפירושא דמחיצה דמתני' ובהיתירה והן ריב''ל ורב דלקמן דלריב''ל צריך שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי ומשלשל הדלי למלאות במקום המחיצה:
יכול לבא ע''י עירובו ועבר ובא. טעמיה דרבי מאיר מפרש דס''ל אף ישראל אוסר וקס''ד משום דס''ל בית נעול אוסר וכדבעי למימר מעיקרא הדא היא דרבי מאיר וכו' וקאמר לא היא דלא תיפשיט מיניה מידי דאיכא למימר דהיינו טעמיה שאפשר שיכול לבא ע''י עירוב שהניח מאתמול א''נ עבר ובא בשבת והלכך אפילו ישראל אוסר ולעולם אף ר''מ ס''ל דדירה בלא בעלים לאו שמה דירה:
גמ' הדא היא דר''מ דר''מ אומר בית הנעול אוסר. כלומר היינו הא דאמרינן בפ' דלעיל בסוף הלכה ד' ודלא כר''מ דאמר בית הנעול אוסר והדא היא דאשכחן דס''ל לר''מ הכי דקסבר דירה אף בלא בעלים שמה דירה ואפילו נעל את ביתו והלך לו אוסר:
מִיחְלַף שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן אָמַר. רִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר בַּמַּיִם. שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ: וָכָא אָמַר הָכֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מיחלף שיטת רבי יהודה תמן אמר. בפ''ה דביצה גבי האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וקס''ד השתא דטעמא דר''י התם לאו משום דבליעי בעיסה ובטולי מיבטלי אלא דה''ק מים אין בהן ממש בכל מקום לפי שהן נדין והולכין ולא שייך קניית שביתה אצליהן אלא כל אדם מותר להוליכן לרגלי מקום שהוא הולך ומכיון דס''ל כן לענין קניית שביתה ה''ה דנימא נמי הכא דהואיל דניידי ואזלו לא תהני המחיצה דמ''מ עריבי מיא תחתיה והוי כממלא מרשות חבירו וקשיא על הא דקאמר רבי יהודה במתני' לא תהא וכו' דמשמע שאפילו הכותל שביניהן סגי למיחשב הפסק בין הרשויות ואמאי הא לדידיה מים אין בהן ממש למיחשבינהו כקביעי ומופסקין מחמת המחיצה:
אפילו. הניח הבעל הבית שם יתד לתלות בה מנעלו נמי מיקרי תפיסת יד:
אפי' נשתות. כסויי הכלים ודוגמתו בפרק טרף בקלפי בכל יום לא היה לו נשתוק והוא הכיסוי ואפי' טבלא אחת מיקרי תפיסת יד א''נ על בית התבן ובית העצים קאי שאם השאיל לו בעל החצר להניח שם תבן או עצים ה''ז כמקום דירה ואוסר עליו ועלה תאמר אפי' השאיל לו מקום לתקוע יתד וכו' ואפי' נשתות ואפי' טבלא. והשתא שייך שפיר הא דרב אמר והוא שיהא דבר הניטל בשבת ויכול זה להשתמש בו היום והוי כדר שם:
אתא עובדא קומי רב. אם זה הוי כמו יש לו רשות לבא בשבת אע''פ שעכשיו נכנס שלא ברשות ואמר להן מכיון שהוא זקוק ליכנס שם וליתן מים לפני התרנגולים כמו שהוא דבר הניטל בשבת והרי רשות לו שם ואוסר על הבעל הבית עד שיערבו:
לעכבר. שם מקום:
וסמכין על הדא דר' ינאי. דלקמן:
לא אמר כן. שסמכו עליו בלבד להוראת שעה בהא דפוסק כר יהודה אלא כך היו דר''ח וכו' סלקין לעכברי ושמעו מדבית רבי ינאי שקבעו להלכה כר' יהודה דמתני':
פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְּתָא. עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְטַלְטֵל וּמוּתָּר לְמַלּוֹת. רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה פְּשִׁיטָא שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטֵל. מָהוּ לְמַלּוֹת. רִבִּי חִינְנָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָנָא אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רִבִּי מָנָא. אָֽמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר: לֹא הָֽיְתָה לֹא עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְלֹא רְחָבָה אַרְבָּעָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה אָסוּר. וַאֲפִילוּ רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה מוּתָּר. מַה דַהֲוָה עוֹבְדָא הֲוָה עוֹבְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפילו רחבה ארבעה וכו'. הש''ס קאמר לה דאפי' תפרש הכי שלא היתה לא בעומק ולא ברוחב כשיעור אפ''ה מהכא ליכא למיפשט בעלמא דאימא לך דלעולם אפילו ברחבה ארבעה אלא שאינה עמוקה עשרה נמי מותר מכיון דחסר אחד מן צדדי השיעור ומדיוקא דמתני' וכדמפרש לה ר' מנא דלא היו בה לא זה ולא זה ליכא למילף מידי דמה דהוה עובדא הוה עובדא שכך היה המעשה שם שלא היה בה לא זה ולא זה:
אבל אם לא היתה עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אסור. כצ''ל וסיומא דמילתא אליבא דר' מנא היא:
מתניתין פליגא על ר' מנא. דקתני מפני שלא היה בה כשיעור ומשמע דכל שהיא פחותה מהשיעור בין בעומק בין ברוחב מותר דהא סתמא קתני לא היה בה כשיעור. ומשני אליבא דר' מנא דהא ליתא דאיכא למימר שלא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה ולא היה כשיעור כלל קאמר:
רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה. בהא לענין היתר טלטול נמי פשיטא לן דמותר דהא מיהת ליכא שיעורא דכרמלית כי קמבעיא לן מהו למלאות ממנה מי נימא דמכיון דרחבה ארבעה וזה הוא נראה לכל ועומקה אינה נראה ואיכא אינשי דטעו ואם ימלאו ממנה יחשבו שמותר למלאות מן האמה אף על פי שיש בה כשיעור שאין הכל יודעין שאין בעמקה עשרה או דילמא דלא חיישינן כל כך במידי דרבנן. והא דפשיטא לן לענין היתר טלטול משום שאין דרך לטלטל במים אלא בספינה עוברת עליהן או אם אחד רוצה לעבור במים ולילך וכשיעברו באותה האמה ירגישו שאין בעומקה עשרה וליכא למיחש למידי אבל למלאות ממנה אין מרגישין בהעומק והלכך לא מבעיא ליה אלא מהו למלאות:
פשיטא הדא מילתא. שאם היא עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל בה ומותר למלאות ממנה שהרי אין בה כשיעור וכל שאין בה כשיעור שאמרו לא נחשבה ככרמלית מאחר שהיא עוברת ברה''י וכשאינה רחבה ארבעה ניכרת לכל שאין בה השיעור והלכך פשיטא לן דבכה''ג מותר בין לטלטל בין למלאות:
הלכה: פיס'. מַתְנִיתִין בָּעֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה וּבִפְרוּצָה מִיכָּן וּמִיכָּן. נִפְרְצָה מֵרוּחַ אָחָת נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. נִפְרְצָה מִיכָּן וּמִיכָּן נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ בָתִּים מִצַּד אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר שהיו בתים מצד א'. כלומר שלא היו בתים שדרכן למלאות מים לצרכן אלא מצד אחד מהחצירות ובחצר האחרת לא היה בה דיורין שצריכין למלאות מים:
ופריך מדנקיט תיקון לחי או קורה אלמא בשיש עוד חצר אצלה עסקינן וכדין המבוי שאין ניתר בלחי וקירה עד שיהיו שתי חצירות פתוחות לתוכו ואמת המים עוברת בתוך שתי החצירות וכשעושה התיקון מכאן ומכאן והב' חצירות באמצע א''כ לא נמצאו כשהן ממלאין מים מן האמה שתי רשויות משתמשת ברשות אחת הן:
גמ' מתניתא. דקתני שצריך מחיצה בכניסה וביציאה באמת המים שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד' אז נחשבת כרשות בפני עצמה והויא כרמלית ובפרוצה האי מילתא באנפי נפשה הוה כלומר ואם נפרצה החצר מכאן ומכאן כך הוא שאם לא היה נפרצה אלא מרוח א' וכו':
משנה: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר אֵין מְמַלִּין מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְאַמָּה שֶׁל אָבֵל שֶׁהָיוּ מְמַלִּין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בַּשַּׁבָּת אָֽמֵרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרו לו מפני שלא הה בה כשיעור. שאין אמת המים העוברת ברה''י נחשבת ככרמלית אלא דווקא אם עמוקה עשרה ורחבה ארבעה ואם אין בעומקה עשרה או שאינה רחבה ארבעה ממלאין ממנה בלא מחיצה:
באמה של אבל. שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות והיו ממלאין ממנה ע''פ זקנים בשבת בלא תיקון מחיצה:
אא''כ עשה לה מחיצה גבוה י'. בתוך אוגניה על פני רחבה במקום הכניסה שהיא נכנסת להחצר וביציאה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה ואע''ג דמחיצה תלויה מתרת במים ה''מ היכא דנראית שנעשית המחיצה בשביל המים כגון מחיצה שבתוך הבור וכן גזוזטרא דלקמן:
מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר. והמים לעולם כרמלית הן אפילו עוברין ברה''י מפני שהן נמשכין ובאין מן הנהר שהיא כרמלית:
53b אָמַר רִבִּי הוּנָא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה בוֹלֶטֶת לְתוֹךְ חָלָל שֶׁלְבּוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רב הונא וכו' כלומר דלר' יהודה נמי בהכי הוא דמיירי שהכותל שביניהן בולטת לתוך חלל הבור עד למטה ומכיון דמיהת בתוך תלל הבור איכא הפסק במיא סגי בהכי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source