תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כֵּיצַד מַתִּירִין רְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֶחִי מִיכָּן וְלֶחִי מִיכָּן. קוֹרָה מִיכָּן וְקוֹרָה מִיכָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁנוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. צִיר וּבֶן צִיר לֹא יְהֵא מְחוּסַּר אֶלָּא דֶלֶת. אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. רִבִּי אִילָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁאָֽמְרוּ קָנֶה מִיכָּן וְקָנֶה מִיכָּן וְגָמִי עַל גַּבֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. רַבָּנִין דְּהָכָא כְדַעְתּוֹן וְרַבָּנִין דְּתַמָּן כְדַעְתּוֹן. רַבָּנִין דְּתַמָּן דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁאָֽמְרוּ. קָנֶה מִיכָּן וְקָנֶה מִיכָּן וּגְמִייָא עַל גַּבֵּיהֶן. וְאִינּוּן אָֽמְרִין. לֵית כֵּן. וְרַבָּנִן דְּהָכָא דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. צִיר וּבֶן צִיר לֹא יְהֵא מְחוּסַּר אֶלָּא דֶּלֶת. וְאִינּוּן אָֽמְרִין. דְּאִית כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
רבנן דתמן. של בבל דאינון מקילין בצורת הפתח ואמרין קנה מכאן וכו' ולפיכך אינון אמרין לית כן הדין ברחב מעשר אמות דמתני' דתיהני ליה צורת הפתח כדקאמר רב לעיל ורבנן דהכא רבי ינאי ור''ל והסוברים כותייהו דצריך שיהא לו היכר ציר לפיכך אינון אומרין דאית כן הדין דמכיון שיש כאן היכר ציר מהני ברחב מעשר אמות:
ומה בידך. כלומר לא כלום היא מה שאמרת. דהא ר' אילא בשם ר' יוחנן צורת הפתח וכו' ולא צריך היכר ציר:
כיצד מתירין ר''ה. מבואות המפולשין לרשות הרבים:
אַבָּא בַּר הוּנָא אָמַר. צוּרַת פֶּתַח שֶׁאָֽמְרוּ קָנֶה מִיכָּן וְקָנֶה מִיכָּן וּגְמִייָא עַל גַּבֵּיהוֹן. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. 6a צִיר וּבֶן צִיר לֹא יְהֵא מְחוּסָּר אֶלָּא דֶלֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
ציר ובן ציר. בן ציר הוא חור שסובב בו ציר הדלת כלומר דס''ל שצריך שיהא בו היכר ציר ולא יהא מחוסר אלא דלת ממש:
וגמייא על גביהון. אפי' חבל של גמי על גביהן נמי סגי:
רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. יְתֵידוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִכּוֹתְלֵי הַמָּבוֹי אָדָם נוֹתֵן עֲלֵיהֶן אֶת הַקּוֹרָה וּמַתִּיר אֶת הַמָּבוֹי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ בְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה לְכוֹתְלֵי הַמָּבוֹי. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. וְהֵן שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַקּוֹרָה וְאָרִיחֶיהָ. וְחָרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָן בְּרִיאוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַקּוֹרָה וְאָרִיחֶיהָ. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר וּמַתִּיר אֵֶת הַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָּה. וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ. וְלֹא אַשְׁכַּחְנָן כֵּן עַל דְּשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר וּמַתִּיר אֶת הַמָּבוֹי. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּחַת הַקּוֹרָה וּבֵין לְחַיִים נִידּוֹן כְּאַסְקוּפָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
נידון כאסקופה. ובעי ר''ז כהי אסקופה קאמר אי לקולא וכאסקופה מותרת שהיא מקום פטור או כאסורה שהיא כרה''י:
אמר רבי אחא בר עילא ולמה לא אמרו ליה. לרבי זעירא מאי תיבעי לך וכי לא אשכחן כן לדשמואל דאמר הכי בהדיא שאע''פ שהיא מתרת את המבוי אסור להשתמש תחת הקורה:
ר' זעירא בעי. הוקשה לו על היתירא דקורה הרי תחת הקורה אסור להשתמש דמיחשב כמן המבוי ולחוץ ותמה על עצמך היאך הקורה עצמה מתרת המבוי:
תרין אמוראין. פליגי באלו יתדות מעמידי הקורה אם צריכין שיהו בריאות כ''כ כדי לקבל את הקורה ואריחיה או לא:
והן. ודוקא שיהו בתוך שלשה לכותלי מבוי. דאז הוי כמונחת ע''ג מבוי דאמרינן לבוד:
חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. דֶּלֶת מִיכָּן וְדֶּלֶת מִיכָּן. וּכְשֶׁהוּא מַכְנִיס מוֹצִיא וְנוֹעֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. דֶּלֶת מִיכָּן וְצוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. אָמַר שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְלֹא דָא הִיא קַדְמִייָתָא. אָמַר רִבִּי בָּא. עַל יְדֵי דֶלֶת הוּא נִנְעוֹל. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּהָהֵן דַּעֲבַד צוּרַת פֶּתַח שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִיכָּנֵס לִפְנִים מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי אַייְבוֹן הוֹרֵי כְהָהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי אייבון הורי. ג''כ כההן דאמר רבי אחא:
הורי רבי אחא. בהאי דעביד צורת הפתח לתיקון המבוי שהוא צריך לעשות לפנים מד' אמות מפתח המבוי:
אמר רבי בא. הא קמ''ל שע''י דלת הוא ננעל דאי מדר' הושעיה לא ידעינן ע''י דלת דהא ננעלים סתמא קאמר:
חנניה בן אחי ר' יהושע וכו'. על מבואות המפולשין לר''ה דלעיל קאי:
ולא דא היא קדמייתא. הא כבר תני לה רבי הושעיה לעיל נפתחים וכו' ננעלים וכו' אלמא שצריך דלת ומאי קמ''ל שמואל בהא דאמר הלכה כחנניה ואליבא דב''ה:
הלכה: הֶכְשֵׁר מָבוֹי כול'. מַה לְחָיַיִם. לְחָיַיִם וְקוֹרָה כְבֵית שַׁמַּי. לְחָיַיִם וְלֹא קוֹרָה כְבֵית הִלֵּל. שָׁלֹשָׁה כְרִבִּי יוֹסֵי. כָּל שֶׁהוּא כְרַבָּנִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶצֶל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פְּרוֹרָה תַלְמִידוֹ לְאוֹבְלִין. וְהַרְאֵהוּ מָבוֹי אֶחָד. וְלֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא לֶחִי אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר לוֹ. עֲשֵׂה לוֹ לְחָיַיִם. אָמַר לוֹ. מַה. אַתְּ אָמַר לִי לְסוֹתְמוֹ. אָמַר לוֹ. יִסָּתֵם. וְכִי מַה רְאָייָה רְשׁוּת לְשַׁבָּת לָבוֹא לְכָאן. הָדָא אָֽמְרָה. שָׁלֹשָׁה כְרִבִּי יוֹסֵי. אִין תֵּימַר. כָּל שֶׁהוּא כְרַבָּנִן. כָּל שֶׁהוּא סוֹתֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מה לחיים. דקאמר ר' אליעזר אי כבית שמאי סבירא להו דצריך גם כן קורה או דבהא סבירא להו כבית הלל דלא בעי קורה ואינו מוסיף על בית הלל אלא בחד לחי:
שלשה כר' יוסי. והא נמי מיבעיא לן אליבא דר''א אי ס''ל בשיעור רוחב הלחיים כר' יוסי לקמן בפרקין שצריך שיהא ברוחב הלחי שלשה טפחים או כרבנן דמכשרי ברוחב כל שהוא:
נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא ריש מכלתין:
לאובלין. שם מקום:
וכי מה ראיה רשות לשבת לבוא לכאן. כלומר ומה זה שאת אומר לי אם אני אומר לך לסותמו יסתם ומה בכך ומה איכפת זה לענין רשות לשבת:
הדא אמרה שלשה כר' יוסי. כלומר נהי דבעיא ראשונה לא אפשיטא דאיכא למימר דלעולם לא בעי קורה וה''ק וכי לסותמו בלחיים צריך מ''מ בעיא שניה הוא דאיפשיטא דכר' יוסי ס''ל דבעי רוחב שלשה טפחים:
דאין תימר כל שהוא כרבנן. וכי כל שהוא סותם בתמיה ולא הוי ליה למימר לסותמו ואפילו בלחיים של כל שהוא:
משנה: הֶכְשֵׁר הַמָּבוֹי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין לֶחִי וְקוֹרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְחָיַיִם. מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע שֶׁהוּא אוֹ בְלֶחִי אוֹ בְקוֹרָה וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל רוֹחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
וב''ה אומרים או לחי או קורה. דכיון דמדאורייתא מותר לטלטל בתוכו דג' מחיצות וראש אחד פתוח לר''ה ככרמלית מיחשבא. ורבנן הוא דתקון לעשות היכר דלא ליתי לאיחלופי בר''ה הלכך די או בלחי או בקורה ושאר חילוקי דיני מבוי פירשתי במתניתין דלעיל:
ר''א אומר לחיים. צריך לחי מכאן ולחי מכאן ואין הלכה כמותו:
משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא. כל מקום שאתה מוצא כך אינו אלא ר''מ ששימש את ר' ישמעאל ואת ר''ע:
שהוא פחות מארבע אמות. ברחב פתחו:
אמר ר''ע על זה ועל זה נחלקו. התם בגמרא פריך היינו ת''ק איכא בינייהו הא דקאמר ר' אחלי שם עד ארבעה טפחים ובפחות מזה א''צ תיקון דחד מינייהו אית ליה הא דרב אחלי ולא נחלקו ב''ש וב''ה אלא במבוי שהוא מארבעה טפחים ולמעלה וחד מינייהו לית ליה הא דרב אחלי ולא מסיימי:
לחי וקורה. דקסברי ב''ש ד' מחיצות בעינן לענין היתר טלטול מדרבנן לפיכך הצריכו לחי וקורה שיהיה נחשב כמחיצה רביעית ומבוי דהאי מתני' במבוי סתום איירי שיש לו ג' מחיצות שלימות ואינו פתוח אלא מצד רביעית:
מתני' הכשר מבוי. הכנתו והזמנתו שיהיה מותר להשתמש בו אחר שנשתתפו:
רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. כְּהֵיידָא אַסְקוּפָּה. כְּאַיסְקוּפָּה מוּתֶּרֶת אוֹ כְאַיסְקוּפָּה אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי זֵירָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן אִיצטָֽרְכַת לִי. וְכַד סְלִיקִת לְהָכָא שְׁמָעִית רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַיסְקוּפָּה הַגְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן. וּבִלָבַד שֶׁלֹּא 6b יַחֲלִיף. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. חֲמִי מָה אָמַר. לֹא אָמַר אֶלָּא בְּשֶׁאֵין שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲסוּרָה. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא הִיא אַמְלַתֵּרָה. אִילּוּ מְלַתֵּרָה שֶׁמָּא אֵינָהּ מוּתֶּרֶת. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. תַּחַת הַקּוֹרָה אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתָּר. הַכֹּל מוֹדִין עַל בֵּין לְחָיַַיִם שֶׁאָסוּר. וְתַנֵּי כֵן. מָבוֹי הֶעָשׂוּי לְחָיַיִם לְחָיַיִם. אִם יֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְטַלְטְלִין עַד הַחִיצוֹן. וְאִם לָאו. מְטַלְטְלִין עַד הַפְּנִימִי. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְשֵׁם רִבִּי עוּקְבָּה. בְּשֶׁאֵין הַחִיצוֹן עוֹדֵף. אֲבָל אִם הָיָה הַחִיצוֹן עוֹדֵף מְטַלְטְלִין עַד הַחִיצוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
בשאין החיצון עודף. על הלחיים האחרים אבל אם הוא עודף אזלינן בתריה ולעולם מטלטלין עד החיצון שהוא העיקר וניכר שהוא נעשה להיתר המבוי:
מטלטלין עד החיצון. משום דאין מקום לצרפן ולמחשבינהו כמבוי בפ''ע שיהא צריך לחי אחר להתירו ואם לאו רואין אותו כמצורף והוי כמבוי אחר ואין מטלטלין אלא עד הפנימי:
ארבעה טפחים. דאז לכ''ע לא אמרי' לבוד:
מבוי העשוי לחיים. שרצפו בלחיים מראשו ולפנים:
א''ל והדא היא אמלתרא. כלומר ומאי מדמית לה תחת הקורה לאיסקופה ולא תהא אלא כאמלתרא ושמא אינה מותרת להשתמש תחתיה:
חמי מה אמר. ראה ותדקדק היאך אמר רבי יוחנן דלא אמר אלא בשאין שם רחב ד' דאי ברחב ד' אסורה דהוי רשות בפני עצמה מכיון דגבוה י' ורחבה ד' וה''ה לקורה אם רחבה ד' אסור להשתמש תחתיה:
עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בבבל היה לי הספק הזה וכשעליתי לכאן לא''י שמעתי לר' יסא דאמר משמיה דר''י כזאת האסקופה וכו' דכיון שאינה רחבה ד' הוי מקום פטור לבני רה''י ולבני ר''ה להשתמש עליה ובלבד שלא יחליף חפץ של זה לזה דלא ליחזי כמוציא מרה''י לרה''ר להדיא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source