מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דוֹבְרֵי שָֽׁקֶר. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר. בְּצִבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
כי יסכר פי דוברי שקר. אלו האומרים מודים מודים ולפיכך סוכרין פיהם ודכוותה אמן אמן שמע שמע משתקין אותו:
משנה: מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן נִקְרָא וְלֹא מִיתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָּמָר נִקְרָא וּמִיתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִיתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא וְלֹא מִיתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּמַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן לֹא נִיקְרִין וְלֹא מִיתַּרְגְּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ומעשה דוד ואמנון וכו'. משום יקרא דדוד:
ברכת כהנים וכו'. בגמרא משמע שהיתה לפניהם הנוסחא במשנה ברכת כהנים נקראין ולא מתרגמין וכך היא נוסחת הבבלי במשנה ולא כנוסחת המשניות. והטעם דלא מתרגמין דכתיב ישא ה' פניו אליך שלא יאמרו עמי הארץ שהקדוש ב''ה נושא פנים ואינן יודעין שכדיי הן ישראל לישא להן פנים:
מעשה עגל הראשון. כל הפרשה עד ויאמר אהרן ומן ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני וגו' נקרא עגל השני שחזר וסיפר המעשה וזה נקרא ולא מתרגם מפני שכתיב בו ויצא העגל הזה פן יטעו עמי הארץ ויאמרו ממש היתה בו שיצא מאליו אבל המקרא אין משנין:
מעשה תמר ויהודה נקרא ומתרגם. דזהו כבודו שהודה ולא בוש ונטל שכר על כך כדקאמר בגמרא:
מתני' מעשה ראובן. וישכב את בלהה פילגש אביו נקרא בביה''כ ולא מיתרגם דחיישינן לגנותו וכן משום כבוד יעקב:
מִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ. מִן זַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֲרָמִית וּמַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָנִים מַעֲמִיד אוֹיְבִים לַמָּקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
מזרעך וכו' תני ר' ישמעאל וכו'. גרסינן להא בפ''ט דסנהדרין בהלכה ז' כלומר שמפרש להפסוק ומזרעך וגו' כהאי דתני ר' ישמעאל. א''נ מילתא באנפי נפשה היא ואיידי דאיירי בהאי ענינא מייתי להא דרבי ישמעאל:
הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת. בְּעַרְייָתָא דְאָנוֹי וּבְעַרְייָתָא דְאִימֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
המכנה בעריות. ומפרש לה כגון בערייתא דאבוי וכו' כדפרישית במתני' שאומר בקלון אביו ובקלון אמו הכתוב מדבר:
וְדִכְווָתָהּ. אָמֵן אָמֵן. שְׂמַע שְׁמַע. תּוּרְגְּמָן שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי חָכָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לֹא לְשַׁנּוֹת וְלֹא לְכַנּוֹת וְלֹא לְהוֹסִיף אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָבִיו אוֹ רַבּוֹ. רִבִּי פְדָת הֲוָה אֲמוֹרָא דְרִבִּי יָסָא. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם אַבָּא. מִילִּין דְּלָא שְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. בַּר יָשִׁיטָא הֲוָה אֲמוֹרָא דְרִבִּי אָחָא. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם אַבָּא. מִילִּין דְּלָא שְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָה. רִבִּי מָנָא כַד דַּהֶוָה מוֹרֵי בַחֲבוּרָתָה. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי בְבֵיתָא הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי בְבֵית ווַעֲדָא הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' מנא. הוא היה בנו של ר' יונה כדאמרינן בכמה מקומות בהאי תלמודא ותלמידו של ר' יוסא שהיה חבירו דר' יונה. והוא היה נוהג כך כשהיה מורה איזה הוראה בחבורה הדברים ששמע מפי אביו בבית והוא קיבלם מפי רבו ר' יוסי בשם אביו היה אומר בלשון רבו כן אמר רבי בשם ר' יונה ולא חשש בזה שזוכר שם אביו מפני שלא היה רוצה לשנות דברי ר' יוסי רבו ואם הדברים היו מה דשמע מאביו בבית המדרש בפני החכמים כולם לא היה חושש כלל ואמר כן אמר ר' יונה שכסבור הוא שזה כבוד אביו הוא להזכיר שמו בהלכה שאמר ברבים:
מילין דלא שמע. ר' יסא מן אבוי דר' פדת אלא בשם ר' אלעזר היה אומר כך אמר רבי בשם ר' אלעזר לפי שאין לשנות ממה שאמר לו החכם וכן בר ישיטא דהוה אמורא דר' אבהו אתא מילין וכו' אם באו דברים בשם אביו וכו':
לא לשנות. דברי החכם ולא לכנות בכינוי שם אחר ולא להוסיף על דבריו אא''כ היה אביו או רבו של התורגמן כדמייתי הא דר' פדת אבתריה שהיה מתורגמן דר' יסא ואם ר' יסא אמר מילין דשמע מן אביו דר' פדת היה אומר כך אמר רבי הוא ר' יסא בשם אבא וזה משנה מן מה שאמר לו החכם וטעמא מפני כבוד אביו שלא יזכירו בשמו:
רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. כְּקוֹרֵא תִיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךֵ הוּא. 33a עַל קַן צִפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. בְּנוֹתֵן קִיצְבָה עַל מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל. מָאן דְּאָמַר. עַל. מְסַייֵעַ לְרִבִּי פִינְחָס. מָאן דְּאָמַר. עַד. מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹסֵה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא עָֽבְדִין טַבָּאוּת. שֶׁהֵן עוֹשִׂין [מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים. אֵילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין. עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמַה דַאֲנָן רַחֵמִין בַּשְּׁמַייָא כֵּן תַּהֲווֹן רַחְמָנִין בְּאַרְעָא. תּוֹרְתָא אוֹ רָחֵילָה יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תְכָסִּין תְּרַווֵיהוֹן בְּיוֹמָא חַד. לֹא עָֽבְדִין טַבָּאוּת. שֶׁהֵן עוֹשִׂין] גְּזֵירוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ואילין דמתרגמין וכו'. שכך היה מנהגם אחר שהיו קורין בתורה היו מתרגמין הפסוק להעם ואלו המתרגמין לפסוק שור או כשב וגו' ואותו ואת בנו וגו' עמי בני ישראל וכו' לא עבדין טבאות וכו' שאין לעשות מגזירותיו לרחמים:
כנותן קצבה. זהו הטעם שהוא כנותן קצבה למדותיו יתברך ואומר עד כאן הגיעו רחמיך ואפי' עד קן צפור חוס ורחם עלינו וכדלקמן שזה היה גורס במתני' כהאי תנא עד קן צפור הגיעו רחמיך ובאמת אינו כן אלא שהן גזירת המלך ב''ה וכדר' יוסי בר' בון דאמר לא טוב הן עושין וכו':
ר' פנחס וכו'. גרסינן להא בפרק ה' דברכות בהלכה ג' ועל האומר על קן צפור יגיעו רחמיך קאי דמשתקין אותו מפני שנראה כקורא תגר על מדותיו של הקב''ה ואומר על קן צפור יגיעו רחמיך והוא דבר קל ואינו חשוב ועל אותו האיש לא יגיעו רחמיו ואף שאינו אומר בפירוש כן משמעות דבריו נראים כך:
הלכה: אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִפְטִיר בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. יֵלֵךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיֵדַע בְּתוֹעֲבוֹתֶיהָ שֶׁלְאִמּוֹ. וּבָֽדְקוּ אַחֲרָיו וְנִמְצָא מַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
אין מפטירין וכו'. ומעשה באחד שהקפיד עליו ר''א וכו' ובדקו אחריו וכך היה:
גמ' כתיב אשר חכמיה יגידו וגו'. א''כ זהו כבודו של יהודה שהודה ונטל שכר עליה ולפיכך נקרא ומתרגם:
משנה: וְאֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ:
Pnei Moshe (non traduit)
אין מפטירין בהודע את ירושלם את תועבותיה. משום יקרא דירושלם ואין הלכה כר''א:
אין מפטירין במרכבה. דילמא אתו לעיוני ולשיולי בה ור' יהודה מתיר וכן הלכה:
וְאַתְייָא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רַב חוּנָה. בִּרְכוֹת כֹּהֶנִים נִקְרָאוֹת וְלֹא מִיתַּרְגְּמוֹת. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַה טַעַם. אָמַר לֵיהּ. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ. לִבְרָכָה נִיתְנָה. לֹא נִיתְנָה לִקֵרִאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לברכה ניתנה. וקורין כדכתיב הברכה ולא ניתנה לקריאה והיינו להתרגום שמתרגמין בקריאה לפני עם הארץ:
ואתייא. האי נוסחא כמשנה אשר היה לפניהם ברכת כהנים ניקרין ולא מתרגמין כהדא דאמר ר' חלבו וכו':
אֵי זֶהוּ מַעֲשֶׂה עֵגֶל הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת אַהֶרֹן עַד כִּֽי פְרָעֹ֣ה אַֽהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָה֭ בְּקָֽמֵיהֶֽם. חֲנַנְיָה בַּר שֶׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב אַהֶרֹן אֶת מֹשֶׁה עַד כִּֽי פְרָעֹ֣ה אַֽהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָה֭ בְּקָֽמֵיהֶֽם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא. וּמָחָא י֙י יַת עַמָּא עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂה֭ אַֽהֲרֹֽן׃ רִבִּי מַר עוּקְבַּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא דוֹמֶה גְנַאי יָחִיד בְּצִיבּוּר לִגְנַיי צִיבּוּר בְּצִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' אחא בשם ר' בא. אומר ומחא ה' ית עמא וכו'. זהו מעשה עגל השני דכתיב ביה אשר עשו ואשר עשה אהרן. דזהו גנאי גם לצבור אבל הפסוקים שלפניהם אינו מפורש הגנאי לציבור וכדאמר ר' מר עוקבן וכו' לא דומה גנאי יחיד לקרותו בציבור כגנאי צבור לקרותו בצבור:
מתשובה שהשיב משה וכו'. ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה וגו':
הלכה: 33b אֲשֶׁר חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ מֵֽאֲבוֹתָֽם׃ מַה שָׂכָר נָֽטְלוּ עַל כָּךְ. לָהֶ֣ם לְ֭בַדָּם נִתְּנָ֣ה הָאָ֑רֶץ וְלֹֽא עָ֖בַר זָ֣ר בְּתוֹכָֽם׃
Pnei Moshe (non traduit)
אין מפטירין וכו'. ומעשה באחד שהקפיד עליו ר''א וכו' ובדקו אחריו וכך היה:
גמ' כתיב אשר חכמיה יגידו וגו'. א''כ זהו כבודו של יהודה שהודה ונטל שכר עליה ולפיכך נקרא ומתרגם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source