משנה: מַכְנִיס אָדָם פֵּירוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַווִין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד. וְכוּלָּן אִם כִּווְנוּ אֶת מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד יֹאבֵדוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו. ב''ד מאבדין אותה מפקירין אותה לכל ודוקא לדידיה הוא דקנסו אבל אם כיון מלאכתו במועד ומת אין קונסין בנו אחריו ואין מאבדין אותה ממנו ואין מונעין הבן מלעשות אותה מלאכה במועד כדי שלא תאבד:
ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. שאם יש לו פנאי לעשותו מקודם לא יהיה משהה הדבר לעשותו במועד:
מתני' מכניס אדם פירותיו. לתוך ביתו מפני הגנבים ושולה מוציא ומעלה פשתן שלו מן המשרה בשביל שלא תאבד:
רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. 8b הוֹהֲרָא שָׁרִי מֵיעַבְדִּינָהּ בְּמוֹעֲדָא לָצוּד בּוֹ דָגִים בַּמּוֹעֵד. רַב יְהוּדָה הוֹרֵי בְּאִילֵּין מָהוּלַייָא שָׁרִי מֵיעַבְדִּינָוֹן בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רִבִּי אִמִּי הּוֹרֵי בָּאִילֵּין פּוֹמְפַּייָא שָׁרִי מֵיעַבְדִּינָוֹן בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרֵי. מַסִּיקִין לָפַּסִּין וּקְדֵירוֹת לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. שֵׁמוּאֵל אָמַר. זָֽפְתִין גַּרְבָּא וְלָא זָֽפְתִין כּוּזְתָא. זָֽפְתִין גַּרְבָּא. דְּזִיפְתָא דַקְדְּקִירָא. וְלָא זָֽפְתִין כּוּזְתָא. דְּזִיפְתָא גְלִידָא. אִית דִּמְחַלְּפִין. זָֽפְתִין כּוּזְתָא וְלָא זָֽפְתִין גַּרְבָּא. זָֽפְתִין כּוּזְתָא. דְּהִיא לְשָׁעָה. וְלָא זָֽפְתִין גַּרְבָּא. שֶׁהִיא לִשְׁהוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אית דמיחלפין. ומתירין לזפת הכוזתא לפי שהוא לשעה שנותנין בו היין לפי שעה ואין מזפתין אלא בזפת מעט אבל גרבא שהוא לשתות בה היין ומזפתין אותה הרבה ואיכא טירחא יתירא:
אבל לא את הכוזתא. כלי קטן וכדמפרש טעמא דזפת דגרבא זיפתא דקדקירא דק הוא ולית ביה טירחא כולי האי. אבל דכוזתא גלידא עב כמין גלד ואית בה טירחא:
זפתין גרבא. מזפתין החבית שמכניסין בה את היין:
מסיקין לפסין. אלפסין וקדירות מסיקין ומחזקין אותן כדי לבשל בהן לצורך המועד:
פומפייא. הכלי ששואבין בו המים כעין מן הבור ונקרא פומפא בלע''ז:
מהולייא. נפה לנהל בו קמח:
הוהרא. כמו אוזלי ואוהרי והיא המצידה שצדין בו הדגים שרי לעשות במועד כדי לצוד בו דגים:
הלכה: וּדְלֹא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. פְּרַגְמַטָיָא אָבֵדָה שָׁרִי מְטַלְטְלָתָהּ בַּמּוֹעֲדָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הָדָא שִׁיַירְתָּא שָׁרִי מִיזְבּוֹן מִינָהּ בְּמוֹעֶדָא. הֲוָה יְדַע דַּשִׁיַירְתָּא מֵיעוּל וּמֵיזְלָא עִיבִידְתֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִין יְדַע דְלֹ[א] מִיזְבָּן וְהוּא פְחַת מִן אַגְרָא יַזְבִּין. וְאִילָא לָא יַזְבִּין. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. אַגְרָא וְקַרְנָא קֶרֶן הוּא. אִין יְדַע דְלָא מַזְבִּין וְהוּא פְחַת מִן קַרְנָא יַזְבִּין. וְאִי לָא לָא וַזְבִּין.] רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה הוֹרוּן בְּהָדֵין לַסּוֹטָה שָׁרִי מִזֵבַּנְתֵּיהּ בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר מְפַקֵּד לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי דַהֲוָה פָרוּשׁ. אִין אַתְּ יְדַע דְּאַתְּ מַזְבִּן וָאִילְפָא מוּרְכָא לָךְ וְאַתְּ אֲתִי (מִסְתֵּי) [מִשְׁתֵּי] גַבָּן זְבִין. וְאִילָא לָא תַזְבִּין. רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרַיָּה הֲוָה לֵיהּ סִפְרָן. שְׁאַל לְרִבִּי הוּנָא. מחָהוּ מְזַבְּנָתוֹן בְּמוֹעֲדָא. אָמַר לֵיהּ. מַחְדִּי אַתְּ מוֹעֲדָא שְׁתִי אַתְּ קוֹנְדִּיטוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוה ליה ספרים. למכור ושאל מהו למכרם במועד וא''ל מחדי. יכול אתה לשמוח בהמעות במועד ולשתות בעדם קונדיטין יין מתוק וטוב ולפיכך מותר:
מפקד. צוה לר' הושעיה בר' שמי דהוה פריש שהיה פורש בספינה על הים וא''ל אם אתה יודע שאתה לוקח דבר לצורך המועד ליהנות ולשתות הימנו והספינה תמתין עלך בכדי שתחזור ותבא לכאן בתוך המועד ואתה שותה ונהנה ממנו אצלינו תקח במועד ואם לאו לא תקח:
הורון בהדין לסוטה. הוא רדיד של נשים שמתקשטין בו. לעיל בפ' במה אשה בהלכה ד' הרדידים לסוטה. והורו ליקח אותו לצורך המיעד להתקשט בו:
אמר ר' מנא וכו'. אם יודע שאם לא יקח סחורה זו עכשיו מן השיירה. יפחות מריוח אז יקח ואם לאו לא יקח ור' יוסי בר בון מחמיר טפי וקאמר אגרא וקרנא קרן הוא כלומר הריוח והקרן הכל כאחד נחשב ואגרא בתר קרנא גרורא והיינו דלא תליא מילתא בהריוח אלא בהקרן הוא דתליא מילתא ואם יודע שאם לא יקח עכשיו מהן יפחות מהקרן עצמו כשיקח בפעם אחרת אז יקח במועד ואם לאו לא יקח:
הדא שיירתא. שיירה שבאה לעיר בימי מועד מותר ליקח ממנה סחורה במועד וכדמפרש ואזיל הוה ידע וכו' כלומר והוא בשיודע ששיירא זו הנכנסת מוכרת יותר בזול והוי דבר אבד:
שרי מטלטלתה במועדא. מן המקום שמונחת בשביל שלא תאבד וכתנא דמתני':
גמ' ודלא כר' יודה. בברייתא שאוסר להכניס פירותיו במועד משום דאוושא מילתא וס''ל שאם חושש מפני הגנבים יושיב שם שומר:
הלכה: נִיחָא כוּלְּהֹן. אֲבָנִים. כְּהָדָא. אִם הָיָה כּוֹתְלוֹ גוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. וְיִסְתּוֹר וְלֹא יִבְנֶהוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אַף הוּא אֵינוֹ סוֹתְרוֹ. וְנִמְצָא בָּא לִידֵי סַכָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ניחא כולהון. משכחת בהו לצורך המועד בתים לישב בהן עבדים לשמשו בהמה לשחיטה:
אבנים. בתמיה מה צורך בהן במועד הלא אסור בבנין:
כהדא. משכחת בהו לצורך המועד אם היתה כותלו גוהה וכו' וכדאמרינן לעיל בפ''ק בה''ד:
משנה: אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים עֲבָדִים וּבְהֵמָה וָאֲבָנִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אוֹ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹכֵר שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶן מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אין לוקחין בתים וכו'. רבותא קמ''ל דאפי' הני דהוון בפרהסיא שרי לצורך המועד ושאינו לצורך המועד אפי' שאר דברים אסור:
ואבנים. בגמרא מפרש דמשכחת להו לצורך המועד בכותל גוהה שנוטה ליפול ויש בו סכנה שסותרו ובונה אותו בי''ט:
או לצורך המוכר. שצריך מעות להוציאן לצורך המועד:
אין מפנין. כלים או שאר דברים מבית זה לבית אחר רחוק ממנו דרך ר''ה מפני הטורח אבל מפנה הוא לחצירו מבית לבית שבאותו חצר דהוי דרך צינעה:
אין מביאין כלים מבית האומן. בכלים שאינן לצורך מועד מיירי אבל אם הן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכסות וקיתוניות שרי. ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן או שהאומן צריך לשכרו והבעל הבית אינו מאמינו שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה מפנן הוא לחצר אחרת.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הִזְכִּירוּךָ לְבוּלֵי יִהְיֶה יַרְדֵּן בַּעַל גְּבוּלְךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קֻבְלִין לָרָשׁוּת לְהִיפָּטֵר מִבּוּלֵי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לוֹוִין בְּרִיבִּית לַחֲבוּרַת מִצְוָה וּלְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּצַפְרָא הֲוָה נְחַת לִכְנִשְׁתָּא וְהֲוָה מְלַקֵּט פֵּירוּרִין וַאֲכִל וַאֲמַר. יְהֵא חֶלְקִי עִם אִילֵּין דַּאָֽכְלוּן הָכָא רוּמְשִׁית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קבלין לרשות להפטר מבולאי. כלומר קובלין בפני הרשות אפי' במועד כדי להפטר מחבורת הפוחזין האלו המתנהגין כך בחשיבות ואוכלין ושותין ופוחזין:
לוין ברבית וכו'. התם איירי בענין סעודת חבורת מצוה וקידוש החדש כדקתני שם במתני' אבל בחבורת מצוה וכו' ואגב מייתי לה נמי הכא:
הוה נחות לכנישתא. שהיו נוהגין לעשות סעודת קידוש החדש בבה''כ ומלקט פירורין מהנשאר מהסעודה של אמש ואכל אותן וכל זה כדי לחבב ולייקר להמתאספים בחבורת סעודת מצוה זו ואמר יהא חלקי עם אלו שאכלו כאן בלילה זו:
אם הזכירוך לבולי. לשון חשיבות ושררה הוא ואם בני אדם הזכירוך שתמנה עמהן לעשות כן ולהתנהג עמהן בענין סעודת מאכל ומשתה ומיני חשיבות יהא הירדן בעל גבולך כלומר תברח ותתרחק מהם עד גבול הירדן ולא תשתתף עמהן ואל תלך בדרך אתם. וגרסי' להא בפרק ח' דסנהדרין בהלכה ב':
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אִילּוּ הָיָה לִי מִי שֶׁיִימָנֶה עִמִּי הִיתַּרְתִּי בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא וְהִיתַּרְתִּי שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. כְּלוּם אָֽסְרוּ בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא לֹא כְדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּזוֹל. וְהֵן מַעֲרִימִין עָלָיו וּמוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹקֶר. כְּלוּם אָֽסְרוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וִיגִיעִין בַּתּוֹרָה. וְאִינּוּן אָֽכְלִין וְשָׁתִין וּפָחֲזִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
להשקל בליטרא. דקי''ל אין שוקלין בשר בכור בליטרא שהוא דרך בזיון כדתנינן בפ''ה דבכורות וכל עצמו לא אמרו כך אלא כדי שיהו מוכרין אותו בזול והן מערימין ומוכרין אותו ביוקר וא''כ מה הועילו חכמים בתקנתן ולפיכך אלו היה אחד מי שימנה עמי להתיר הייתי מתיר למכור אותו ע''י משקל וכן אמר בענין איסור מלאכה שאסרו חכמים במועד כלום אסרו חכמים וכו'. ופחזין. במיני שחוק ודברי היתול ומוטב שהיו עושין איזו מלאכה:
רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין אָמַר. פְּרַגָמַטִּיָּא נִגְבִּית 9a מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין לֹא. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי לָא. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים יוֹדְעִין. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין נַעֲשֵׂית דְּפִיקָּדוֹן. [כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים] פִּיקָּדוֹן לֹא יִיגָּבַה מְנִּכְסֵי יְתוֹמִין קָטַנִּים. מַה בֵינוֹ לַמִּלְוֶה. מִלְוֶה נִיתְנָה לְהוֹצָאָה. וְזֶה לֹא נִיתַּן לְהוֹצָאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מלוה ניתנה להוצאה. ואינה בעין שנוכל לומר זה הוא של המלוה אבל פקדון לא ניתן להוצאה ומכיון שעדיין בעין הוא וזה אומר שלי היא נאמן בשבועה ונגבית מיתימים קטנים:
מה בינו. בין פקדון למלוה שאינה נגבית מיתומים קטנים:
הא אם אין עדים יודעין נעשית כפקדון. כלו' הא היא דאיצטריך לאשמועינן שאף אם אין כאן עדים יודעין כלום אפ''ה נגבית היא מפני שנעשית כפקדון שהפקיד זה אצל אביהן ובתוך כך מת וכי כך אנו אומרים פקדון לא יגבה מנכסי יתומים קטנים בתמיה:
הוון. בני ישיבה בעיין למימר בשיש עדים שהיא של אותן הבאים לגבות מהן אבל אם אין עדים לא נגבת מן הקטנים. לכן צריכה בשיש עדים יודעין. בתמיה כלומר וכי לכך צריך להשמיענו שאם יש עדים שהן שלהן שנגבית היא מהקטנים:
פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים. איידי דאיירי הכא בפרגמטיא אבודה שמותרת להתעסק בה במועד נקט נמי להאי דינא דק''ל דאין גובין מנכסי יתומים קטנים עד שיגדלו ואם הניח אביהן להן פרגמטיא וידוע שהיא של אחרים נגבית מהן שלא תאבד הפרגמטיא בתוך כך אם ימתין עד שיגדלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source