Vayedaber

רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הַגּוֹזֵל תְּרוּמָה מֵאֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְשַׁלֵּם לַשֵּׁבֶט. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מְשַׁלֵּם לְעַצְמוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מִסְתַּבְּרָא יוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בַּחוֹמֶשׁ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לַשֵּׁבֶט. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנִי סוֹבֵר כֵּן. שֶׁכֵּן תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֲסוּרָה לַשֵּׁבֶט. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בֵּידִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. אֲפִילוּ עָלֶיהָ פְלִיגִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתא ר' יוסי בר' בון. וקאמר בשם ר' אחא דאפי' על החומש פליגין לר' יוחנן משלם להשבט ולר''ל להבעלים:

שכן תרומה טמאה אפרה לשבט. כלומר אע''ג דלאו מידי אפסדיה שהרי תרומת חמץ בפסח לשריפה עומדת מ''מ אכתי היה יכול הכהן ליהנות באפרה שכן מצינו בתרומה טמאה שאע''פ שנטמאה ברשות הבעלים צריך הוא ליתן להכהן ומשום דיכול ליהנות באפרה כדאמרי' בסוף תמור' דקחשיב התם להנקברין ולהנשרפין ומהם חמץ בפסח ותרומה טמאה ומה בין להנקברים ולהנשרפים שהנקברין אפרן אסור והנשרפין אפרן מותר:

מסתברא. היא דיודה ר''ל לר' יוחנן בחומש שהוא משלם להשבט דהחומש ניתן לכפרה על שאכל את התרומה ואין זה להבעלים וא''ל אוף אנא סבר כן דיודה ר''ל בהחומש שהוא להכהן:

ורשב''ל אומר משלם לעצמו. כלומר שמעכב התשלומין לעצמו דהואיל והוא ראוי ליורשו מחזיק הוא בשלו והשתא ה''נ באוכל תרומת חמץ בפסח לר' יוחנן משלם הוא לשבט אע''פ שאין לו תובעין לפי שאינה שוה כלום אפ''ה התשלומין לכהן ולר''ל דקאמר התם מעכב הוא לעצמו מפני שזכה הוא בשלו וא''צ ליתן לכהן א''כ הכא בתרומת חמץ נהי דהאוכל אינו מעכב לעצמו דבמה זכה הוא בה מ''מ להשבט א''צ לשלם לסברת ר''ל והתשלומין להבעלים:

הגוזל תרומה משל אבי אמו כהן. ומת אבי אמו והוא ראוי ליורשו אם חייב הוא לשלם וקאמר ר' יוחנן שמשלם להשבט כלומר לכהן אחד מהשבט לפי שצריך להוציא הגזילה מתחת ידו ואע''פ שאין כאן תובעין:

למי היא משלם. משום שאינה ראויה לכהן כמו שאינו ראויה להבעלים ואנן תנינן במתני' באוכל בשוגג משלם הוא ולמי משלם ופשיט לה הש''ס דמפלוגתא דר' יוחנן ורשב''ל היא דאיתפלגין לעיל בפ''ו דתרומות בהלכה א' בהא דלקמיה ובהאי פלוגתא תליא נמי בעיא דר' בין כדלקמן:

16a עָשָׂה כְרִי וְהִשְׁתַּחֲווֶה לוֹ וּמִירְחוֹ וְאַחַר כָּךְ אֲכָלוֹ. אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹכֵל טֵבֵל. אֵינוֹ לוֹקֶה. מִשׁוּם הָאוֹכֵל עֲבוֹדָה זָרָה. לוֹקֶה. אִיסּוּר חָמוּר חָל עַל אִיסּוּר קַל. וְאֵין אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר חָמוּר. [אֲבָל אִם מִירְחוֹ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁתַּחֲווֶה לוֹ. אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹכֵל טֵבֵל. לוֹקֶה. מִשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. לוֹקֶה. אִיסּוּר חָמוּר חָל עַל אִיסּוּר קַל. וְאֵין אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר חָמוּר.]

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל אם מירחו. להכרי בתחילה וחל עליו שם טבל ואח''כ השתחוה לו ואכל ממנו הרי איסור עכו''ם החמור חל על איסור טבל ויש כאן טבל ועכו''ם ואם התרו בו באחד מהן הואי התראה:

איסור חמור וכו'. טעמא דהתראת דאיסור טבל דלאו כלום הוא מסיים ואזיל משום דאיסור חמור הוא דחל על איסור הקל אבל איפכא לא:

עשה כרי. וכן כיוצא בו אם עשה כרי של תבואה והשתחוה לו לשם עכו''ם ואכתי אין שם טבל על הכרי עד שימרח הכרי ואח''כ מירחו ואכל ממנו אח''כ אם התרו בו משום אוכל טבל אינו לוקה שאין איסור טבל הקל חל על איסור עכו''ם החמור ואם התרו בו משום האוכל עכו''ם כלומר שעכו''ם כזבחי מתים ואסור אפי' בהנאה לוקה הוא שאיסור עכו''ם החמור הרי הוא במקומו שאפי' אם היה האיסור טבל קודם חל עליו איסור עכו''ם ומכ''ש כאן דאיסור עכו''ם קדים:

אָמַר רִבִּי מָנָא. אָֽזְלִית לְקַיְסָרִין וּשְׁמָעִית רִבִּי אַחֲווָא בַּר זְעוֹרָא (אֲמַר וַאֲנָא) [אַבָּא] הֲוָה אֲמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר לֶחֶם בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר לֶחֶם בַּחַלָּה. מַה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. אַף לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַלָּה דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וּבָֽדְקוּ וּמָֽצְאוּ שֶׁאֵין לָךְְְ בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא חֲמֶשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד. ושְׁאָר כָּל הַמִּינִין אֵינָן בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִיגֵי סִירְחוֹן.

הלכה: כְּתִיב וְהָיָ֕ה בַּֽאֲכָלְכֶם֭ מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָה֭ לַֽיי. הָיִיתִי אוֹמֵר. יְהוּ כָל הַדְּבַרִים חַייָבִין בַּחַלָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֶּ֣חֶם. וְלֹא כָל לֶחֶם. אִם מִלֶּ֣חֶם לֹא כָל לֶחֶם. אֵין לִי אֶלָּא לְחִטִּים וְלִשְׂעוֹרִים בִּלְבַד. [שְׁאָר מִינִין מְנַיִין.] תַּלְמוּד לוֹמַר רֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם רִיבָה. וְרִיבָה אֶת הַכֹּל. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׂם רִבִּי שִׂמְעוֹן תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ראשית עריסותיכם. ריבה לאלו שאר ג' מינין וריבה את הכל אם עריסותיכם רבוי הוא נימא מרבה אני את הכל מכל שתעשו עריסותיכם ואפי' חוץ מחמשת המינין וקאמר ר' יוסי בשם ר''ש וכו' ור' מנא אמר כשהלכתי לקיסרין שמעתי זה בשם ר' אחא ואבא אמר לה בשם ר' ישמעאל וכו' כך הוא במסכת חלה דאבא גרס והוא ר' יונה שהוא אביו של ר' מנא דגמר לחם לחם ממצה וכו' כדפרישית במתני':

אין לי אלא חטים ולשעורים בלבד. דמלחם הארץ כתיב והייתי אומר אותן מיני תבואה שנשתבח' בהן הארץ:

יכול כל הדברים יהו חייבין בחלה. דבכלל באכלכם הן ת''ל מלחם לא כל לחם:

גמ' כתיב והיה באכלכם וגו'. גרסי' להא בריש מסכת חלה דתנינן שם דאלו חמשה דברים חייבין בחלה וכו' והתם קאי:

משנה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. בַּחִיטִּים וּבַשְּעוֹרִים וּבַכּוּסְּמִין וּבְשִׁיבֹּלֶת שׁוּעָל וּבַשִּׁיפוֹן וּבַבַּדְּמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וְהַכֹּהֲנִים בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה. אֲבָל לֹא בַטִֵּבֶל וְלֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדוּ. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעֲצְמוֹ אֵין יוֹצֵא בָהֶן. עֲשָׂאָן לִמְכּוֹר לַשּׁוּק יוֹצֵא בָהֶן׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עשאן למכור בשוק. למי שצריך להן יוצא בהן דכל שהוא למכור בשוק אומר אי מזבנא מזבנא ואי לא אכילנא אנא לשם מצה של מצוה:

חלות תודה ורקיקי נזיר. אם עשאן לעצמו שהיה מחויב בהן אין יוצא בהן משום חובת מצה דכתיב ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצאו אלו שאינן משתמרות לשם מצה אלא לשם זבח:

אבל לא בטבל וכו'. כמפורש לעיל שם:

והכהנים בחלה ובתרומה. מהו דתימא מצה שוה לכל אדם בעינן וחלה ותרומה אינה ראויה לזרים קמ''ל דכתיב מצות מצות ריבה:

ובדמאי וכו'. כמפורש לעיל בפ' מפנין:

בחטים וכו' ובכוסמין. איספילט''א בלע''ז ושיבולת שועל איוויינ''א שיפון סיגל''א אבל אורז ודוחן ושאר מינין לא דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון:

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. משום חובת מצה בלילה הראשו דכתיב בערב תאכלו מצות וקבעו הכתוב חובה:

שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וּמֵזִיד בְּחָמֵץ. שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וּמֵזִיד בְּנָזִיר. שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וּמֵזִיד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִין תִּפְתְּרִינָּהּ לִשְׁנֵי דְבָרִים. נִיחָא. וְאִין תִּפְתְּרִינָּהּ לְדָבָר אֶחָד. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואין תפתרינה לדבר אחד. ואם תעשה זה כמו מי שנתחייב בשתיהן ע''י דבר אחד הואיל דבאכילה אחת באו עליו שני איסורים כאחת א''כ תליא במחלוקת דר' יוחנן ור''ל דלעיל שם דר' יוחנן קאמר התם אם התרו בו על הדבר שהזיד פטור הוא מתשלימין ולר''ל דהתם אליבא דר''מ לוקה ומשלם:

שוגג בתרומה ומזיד בחמץ וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ז דתרומות בהלכה א' גבי פלוגתא דר''י ור''ל דפליגי לעיל שם וכן בריש פ''ג דכתובות בנתחייב בדבר אחד מלקות ותשלומין וקאמר הש''ס דבכה''ג שאכל תרומת חמץ בפסח ושגג בא' מהן והזיד בא' מהן ששגג בתרומה והזיד בחמץ וכן נזיר שאכל ענבים או שתה יין של תרומה ושגג בתרומה והיה יודע שהוא נזיר וכן אם אכל תרומה ביה''כ ושגג בתרומה והיה יודע שהוא יוה''כ בכל אלו אין תפתרינה לשני דברים ניחא כלומר אם תעשה להן כמו שעבר שני דברים ושגג בא' מהן והזיד בא' מהן שפיר הו''א דככ''ע אתיא דחייב בתשלומין שאין מלקות דמזיד של איסור אחד פוטר מתשלומין דשוגג של איסור השני וכדאמר התם לעיל מינה דבכה''ג הכל מודים דחייב בתשלומין:

רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ פָּחוּת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. [מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב בַּתַּשְׁלוּמִין. (אָמַר לֵיהּ.) נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן הַקּוֹדֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם. פְּרָט לְפָחוּת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. אִית תַּנָּיֵי. לְרַבּוֹת (מָאן דְּאָמַר פְּרָט) [לַתַּשְׁלוּמִין. מָאן דְּאָמַר. פְּרָט. לְפָחוּת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה לַתַּשְׁלוּמִין] לְקָרְבָּן. מָאן דְּאָמַר. לְרַבּוֹת. בַּתַּשְׁלוּמִין. כְּמָה דְתֵימַר תַּמָּן. פָּחוּת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה מֵזִיד. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ וְאָשָׁם יְשַׁלֵּם לַשֵׁבֶט. וְאָמַר אוֹף הָכָא כֵן. אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. 16b וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא. הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח. שׁוֹגֵג מְשַׁלֵם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. מֵזִיד פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי הָעֵצִים׃ אָמַר לוֹן. תַּמָּן אֵינוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִים עָלֶיהָ. בְּרַם הָכָא הוּא רָאוּי לְהַשְׁלִים עָלֶיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר לון. הא ודאי ל''ק דשאני תרומת חמץ בפסח דתמן אינו ראוי להשלים עליה כלל מאותו חמץ דהכל אינו שוה כלום בפסח ברם הכא בפחות משוה פרוטה גבי הקדש ראוי הוא להשלים עליה לשוה פרוטה ולא דמי האי מזיד למזיד דתרומ' חמץ:

ולאו מתניתא הוא. בתמיה היאך ילפת תרומת חמץ בפסח מהקדש אדרבה תיקשי לך דאיפכא שמעי' מהמתני' דקתני האוכל וכו' מזיד פטור מן התשלומין ומשום דלאו בר דמים הוא א''כ נימא כמו כן גבי נהנה מהקדש בפחות מש''פ מכיון דלאו ממין מיקרי פטור הוא מלשלם:

כמה דתימר תמן וכו'. סיומא דמילתא דלעיל הוא וכלומר והשתא דנקטינן דגבי נהנה מן ההקדש בפחות משוה פרוטה במזיד שמשלם להרהן א''כ כמו דתמן אע''פ שאין כאן חומש ואשם שאינן אלא בשוגג מיהו במזיד אפי' בפחות מש''פ דלאו ממון מיקרי משלם הוא להשבט ואמור אוף הכי כן גבי אוכל תרומת חמץ בפסח דאע''ג דלאו בר דמים הוא משלם להשבט וכדר' יוחנן וקשיא לר''ל:

א''ל. הפושט להבעייא לר' יוסה נשמעיניה מן הדא דאשכחן תרי לישני בברייתא דדריש בת''כ פ' ויקרא דכתיב גבי מעילה ואת אשר חטא מן הקדש ישלם והאי ישלם יתירא היא דהא כתיב בתריה ונתן אותו לכהן אלא פרט מפחות משוה פרוטה. ואית תנייה ישלם לרבות לפחות משוה פרוטה לתשלומין והשתא מפרשי' דלא פליגי אלא דמאן דאמר פרט לפחות משוה פרוטה הינו בשוגג דאיירי קרא דפטור מתשלומי קרבן ומאן דאמר לרבות לפחות משוה פרוטה היינו לתשלומין במקום דליכא קרבן כגון במזיד וה''ק קרא דלפעמים ישלם היכא דליכא חומש ואשם:

הנהנה מן ההקדש פחות משוה פרוטה. במזיד קא מיבעיא ליה דקי''ל בעלמא דפחות משוה פרוטה לאו ממון הוא ותנן נמי גבי הקדש בריש פ''ה דמעילה הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מעל ומיבעיא ליה לר' יוסה אי דוקא שוה פרוטה תנן ואפי' לענין תשלומין במקום דליכא קרבן או דילמא לענין קרבן הוא דבעי' שוה פרוטה אבל לתשלומין למזיד אפי' בפחות משוה פרוטה מיחייב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source