אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שְׁבַק רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי רֵישָׁא וְאָמַר סוֹפָה. דִּלֹ כֵן [כְּהָדָא דְתַנֵּי]. חֲנַנְיָה בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין הָעַרַבָּיִם. בֵּין עֲרָבִיִם. בֵּין עַרְבּוֹ שֶׁלאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבֵין עַרְנּוֹ שֶׁלחֲמִשָּׁה עָשָׂר. יָכוֹל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה בִּכְלָל. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם. [כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יוֹם יָצָא לָיְלָה.] אִי יוֹם. יָכוֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר בָּעֶרֶב. אִי בָעֶרֶב יָכוֹל מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם. הָא כֵיצַד. חֲלוֹק בֵּין הָֽעַרְבָּיִם וְתֵן שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְפָנָיו וּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְאַחֲרָיו וְשָׁעָה אַחַת לְאִיסּוּקוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַתָּמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הא כיצד חלוק וכו'. וא''כ עיקר הלימוד לא נפקא לן אלא מפסח דכתיב גביה בין הערבים ובערב אלא דתמיד גמרי' בין הערבים בין הערבים מפסח והכי הוה ליה לריב''ל למידרש ולא הו''ל למשבק רישא דהבריית' ולמנקט הסיפא לחודה. ולקמן פריך דא''כ מנא לן דתמיד הוא קודם או יקרבו שניהן כאחת ומשני לה:
ת''ל בערב. שם תזבח את הפסח בערב:
אי יום יכול בב' שעות ביום. כלו' בבקר לאחר שנעשה יום על כל:
ת''ל יום. רישיה דקרא כתיב והיה לכם למשמרת עד י''ד יום לחדש הזה ושחטו אותו לימד שאינו כשר אלא בייום ויצא לילה:
שומע אני בין הערבים דקרא היינו בין ערבו של י''ד וכו' ויכול היום עם הלילה שביניהן בכלל. ואע''ג דאין הלילה כשר לשחיטת קדשים הייתי אומר דגזירת הכתוב גבי קרבן פסח שאף הלילה כשר לשחיטתו:
דלא כן כהדא דתני וכו'. כלומר דבברייתא לא כן שנינו כדריב''ל אלא כהדא דתני חנניה:
שבק ריב''ל רישא ואמר סופה. כלו' דריב''ל דריש בין הערבים דכתיב בתמיד חלוק וכו' וזהו כסיפא דברייתא דלקמיה ושביק רישא דברייתא דבין הערבים דכתיב גבי פסח הוא דדריש לה הכי ומיניה ילפינן נמי לתמיד:
הלכה: תָּמִיד נִשְׁחָט כול'. כָּתוּב וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂה֭ עַל הַמִּזְבֵּ֑חַ וגו'. הָיִיתִי אוֹמֵר. יִקְרְבוּ שְׁנֵיהֶן בְּשַׁחֲרִית וּשְׁנֵיהֶן בֵּין הָעַרְבָּיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶת הַכֶּ֥בֶשׂ הָֽאֶחָ֖ד תַּֽעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר. הָיִיתִי אוֹמֵר. יְקָרֵב שֶׁלְשַׁחַר עִם הֵנֵץ הַחַמָּה. וְשֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר. בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם. נֶאֱמַר כָּאן בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ מַה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. מַה חֲמִית מֵימַר בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֶכֶר לַדָּבָר.] א֥וֹי לָ֨נוּ֙ כִּי פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י 31a יִנָּט֖וּ צִלְלֵי עָֽרֶב׃ מַה עֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף עֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. וִיהֵא כָשֵׁר מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם. כֵּיצַד. חֲלוֹק בֵּין הָֽעַרְבָּיִם. וְתֵן לוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְפָנָיו וּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְאַחֲרָיו. וְשָׁעָה אַחַת לְאִיסּוּקוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַתָּמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בין הערבים כיצד חלוק וכו'. כלומר מדשני הכתוב ולא אמר בערב ילפינן דכך אמרה התורה חלוק אלו השעות שהן משינטו הצללים עד הערב ותן לו ב' שעות לפניו וכו' ושעה אחת לעיסוקו של הקרבה ונמצאת אומר שתמיד קרב בט' ומחצה וא''כ נשחט הוא בח' ומחצה:
גמ' כתיב וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד הייתי אומר יקרבו שניהן בשחרית וכו'. כלומר אם ירצה יקריב שניהן בשחרית או שניהן בין הערבים והא דכתיב בתריה את הכבש האחד תעשה בבקר וגו' יכול הייתי אומר דלאו בדוקא הוא אלא ירצה לקיים ב' המקראות או שניהן בזמן אחד או אחד בבקר ואחד בין הערבים:
ת''ל את הכבש האחד תעשה בבקר. כלומר מדהדר כתוב תעשה במקרא השני ולא הוי ליה למיכתב אלא את הכבש האחד בבקר ואת הכבש השני בין הערבים אלא דשנה עליהן הכתוב לומר דכך תעשה את האחד בבקר וכו':
נאמר כאן וכו' ונאמר להלן. גבי פסח ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים מה בין הערבים וכו' ולקמן פריך א''כ יקרב מו' שעות ולמעלן:
מה חמית מימר בין הערבים וכו'. כלומר ובפסח גופי' מנא לך דבין הערבים דכתיב ביה היינו מו' שעות ולמעלה:
אע''פ שאין ראיה לדבר. ממש זכר לדבר איכא:
דכתיב אוי לנו וכו' כי ינטו צללי ערב. והיינו משנטו הצללים וא''כ ילמד פסח דכתי' נמי גביה בערב שם תזבח את הפסח בערב מערב דהתם ומפרשת לבין הערבים דכתיב גביה היינו משינטו הצללים והדר ילפינן בין הערבים דתמיד מבין הערבים דפסח:
ויהא כשר מו' שעות ולמעלן. מכיון דילפית לה דזמנו משינטו צללי ערב א''כ יהא נשחט באותו הזמן:
הייתי אומר וכו'. ועדיין יכול אני לומר ולטעות בזמן שחיטת השני דשל שחר הוא קרב עם הנץ החמה דכתיב בבקר וא''כ של בין הערבים הוא זמן שחיטת החמה וזהו עם דמדומי חמה שמתחלת לשקוע וקרוב לערב ממש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דָתֵימַר לְמִצְוָה. אֲבָל לָעִיכּוּב הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. שְׁחָטוֹ קוֹדֶם לַחֲצוֹת פָּסוּל. לְאַחַר חַצּוֹת כָּשֵׁר מִיַּד. קוֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר. וְיֵימַר אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. הָכָא כָתוּב בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ אִית לָךְ מֵימַר תַּמָּן בֵּין הַבְּקָרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני הכא דדרשינן חלוק וכו' דכתיב בין הערבים. וכי אית לך מימר תמן בשחרית בין הבקרים. בתמי' דאי אמרת אף בשחרי' כשר נמצאת דלא מקיימת הכתוב כלל ואפי' למצוה:
ויימר אף בשחרית כן. א''כ הוא דלא נאמר אלא למצוה נימא נמי דאם שחטו לפסח בשחרית י''ד כשר:
אבל לעיכוב. שמעינן מן הדא היא דתנינן לקמן בפרקין שחטו וכו' שאינו מעכב ואם שחטו קודם לתמיד כשר. ומשום דמקשי עלה כדלקמיה קאמר לה ר' יוסה הכא אע''ג דמשנה ערוכה היא:
הדא דתימר למצוה. הא דתנינן הכא שהתמיד קודם להפסח למצוה לכתחלה:
רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. תְּפִילּוֹת מֵאָבוֹת לָֽמְדוּ. גָּרַשׂ עַד אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רי''ן סימן ליעקב שתיקן תפלת ערבית ולמדו מדכתיב ויפגע במקום ואין פגיעה אלא תפלה כדכתיב גבי רינה ותפלה אל תפגע בי. ונקיט הש''ס כאן בקצרה דרך רמז וסימן. א''נ אב בית דין גרסינן כמ''ש בספרים וכלומר וסימנך שלראש בית הוועד קורין אב בית דין ומפני שהוא אב שהכל לומדין ממנו כך אנחנו לומדין התפלות מאבות:
א''ב בי''ת רי''ן סימן הוא למאי דקאמר התם אברהם תקן תפלת שחרית דכתיב וישכם אברהם בבקר וכו' ולמדו לאברהם תפלת בקר וזהו א''ב. ובנו יצחק תיקן תפלת מנחה ולמדו מדכתיב ביה לשוח בשדה ואין שיחה אלא תפלה וכו' וזהו בי''ת. בנו יצחק תיקן. כלומר מאי דכתיב גביה לפנות ערב וזהו תפלת מנחה:
ר' יהושע ב''ל אמר תפלות מאבות למדו. לעיל בברכות ריש פ' תפלת השחר פליגי ריב''ל ס''ל מאבות למדו ורבנן אמרי תפלות מתמידין גמרו. ומשום דקשיא ליה למאי דדרשינן הכא חלוק בין הערבים א''כ לא אתיא כמ''ד תפלות מתמידין גמרו דהא תנינן תפלת השחר עד חצות ותפלת המנחה עד הערב והרי זה אינו זמן של התמיד להכי קאמר ריב''ל דדריש ליה לעיל לבין הערבים חלקהו לשיטתי' הוא דאזיל דאמר זמן התפלות לא למדו אלא מאבות:
תַּנֵּי. דַּם תָּמִיד וְאֵיבָרָיו קוֹדְמִין לַפֶּסַח וּפֶסַח לַקְּטוֹרֶת וְהַקְּטוֹרֶת לְהַטָּבַת נֵירוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דַּם תָּמִיד וְאֵיבָרָיו קוֹדְמִין לַקְּטוֹרֶת וְהַקְּטוֹרֶת לַפֶּסַח וּפֶסַח לְהַטָּבַת הַנֵּירוֹת. כְּדֵי שֶׁיִּקְרְבוּ נִסְכֵי תָמִיד עִמּוֹ. וְאֵין מוּקְדַּם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר וְלֹא מְאוּחַר לְתָמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם אֶלָּא הַפֶּסַח וְהַקְּטוֹרֶת בְּעַרְבֵי פְסָחִים. מְנַיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר. תַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶ֨יהָ֙ עֹוֹלָה. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר מְעַכֵּב לְתָמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶי֖הָ שְׁלָמִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ עֹוֹלָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ הָעֹוֹלָה. שֶׁלֹּא תְהֵא הָעוֹלָה קוֹדֶמֶת לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה מֵבִיאֵין כַפָּרָתָן אַחַר הַתָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם כְּדֵי שֶׁיִּטְבְּלוּ וְיֹאכְלוּ פִסְחֵיהֶן לָעֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוּדָןּ הָדָא דְתֵימַר בִּמְצוֹרָע עָשֵׁיר. אֲבָל בִּמְצוֹרָע עָנִי לֹא עוֹף הוּא מֵבִיא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. אֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אית תניי תני וכו'. דהקטרת של בין הערבים קודם להפסח וכדי שיקרבו נסכי תמיד עמו זהו לתנא קדמייתא שהנסכים קריבים בשעת הקרבת אימורין והפסח מיד אחריו וקריבין עמו:
עליה שלמים. עליה השלם:
אלא וערך עליה העולה. ודרשי' העולה ראשונה:
לא עוף הוא מביא. וא''צ להאי טעמא דבלאו הכי עוף הוא יכול להביא אחר כן:
אינו מביא אשם. בתמיה אפי' עני צריך שיביא בהמה לאשם אלא דטעמא כדאמרן:
וְיִקֳרְבוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כֶּבֶשׂ שֵׁנִי. אֵין פֶּסַח שֵׁינִי. תַּנֵּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. בְּכָל יוֹם וָיוֹם תַּמִיד נִשְׁחַט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. מָהוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. בְּכָל עֶרֶב פֶּסַח וּפֶסַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. טַעֲמֵיהּ (דָּהֵן) [דְּהָדֵין] תַּנָּייָה כְּדֵי לִיתֵּן חֲצִי שָׁעָה בֵּין כּת לְכַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ויקרבו שניהן כאחת. אדלעיל קאי ואעיקרא דמילתא דאמאי דחקת למידרש מיאוחר דבר והא מכיון דכתיב בתרוייהו בין הערבים א''כ בזמן שחיטת התמיד ישחט ג''כ הפסח. ועוד דנהי דדרשת יאוחר דבר אמאי בעי להשהותו כל כך אחר התמיד ישחטו זה אחר זה ויקרבו שניהן כאחת:
א''ר יוסה. כתיב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים והאי מיותר הוא דהא כתוב לעיל את הכבש אחד וגו' אלא למידרש כבש התמיד הוא שני וזמנו בין הערבים מכיון כדלעיל ואין פסח שני דבע''פ לא יקרב עמו כאחת אלא אחריו משקרב התמיד הוא נשחט:
מהו בכל ערב פסח ופסח. כלו' דמפרש מהו בכל יום ויום דתני ר' נתן וקאמר דפליג על המתני' וס''ל דע''פ ג''כ לא מקדמינן ליה להתמיד ובכל יום ויום דקאמר כל ע''פ נמי בכלל:
א''ר יוסי בר' בון טעמיה דהדין תנייה וכו'. כלומר דמפרש טעמיה דהאי תנא דס''ל דאף בע''פ תמיד נשחט בזמנו של כל ימות השנה ואפי' אם חל להיות בע''ש כדלקמן מש''ה היא דאע''ג דצריך שיהא קרב פסח אחריו מ''מ לא בעינן להקדים להתמיד בשביל הפסח אלא דסגי בשחיטת הפסח והקרבתו כדי ליתן חצי שעה בין כל כת וכת וכלומר שמחלקין השעות שאח''כ בין כל כת וכת שהפסח נשחט בג' כיתות כדתנן לקמן בפירקין וא''כ כשנשחט הפסח אחר זמן הקרבת התמיד שהוא תשע ומחצה אכתי איכא ב' שעות ומחצה עד הערב ונמצא שיש כאן חצי שעה לשחיטתו והקרבתו לכת הראשונה וכן לשניה וכן לשלישית ועוד שעה אחת אחר כן עד הערב ושעה א' כדי לצלות הפסח לכל כת וכת ואף אם כולן צולין כאחת וכדתנן בסוף פירקין יוצאת כת ראשונה וישבה לה בהר הבית וכו' חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן והתם בשבת איירי והכא קחשיב להאי תנא דלעולם נשאר עוד שעה אחת וא''כ אפי' בע''פ שחל להיות בע''ש איכא שהות כדי לצלותו מבע''י ואפי' לכת השלישית ודי בכך ולמה יקדימו היום להתמיד מבכל ימות השנה אם אינו צריך לזה:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. מַה חֲמִייָת מֵימַר עֶרֶב מְאוּחַר אוֹ נֹאמַר עֶרֶב מוקְדָּם. אֶלָּא כֵינִי. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בו בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּ֑יִם לְבַד. לְשׁוֹן מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי יְרְמְיָה. שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב. בָּעָ֑רֶב אַתָּה זוֹבֵחַ. כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ אַתָּה אוֹכֵל. מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ אַתָּה צוֹלֶהֵ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בָּעָ֑רֶב אַתָּה אוֹכֵל. כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ אַתָּה זוֹבֵחַ. מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ אַתָּה צוֹלֶהֵ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה חמית מימר ערב מאוחר. מהיכן אתה רואה לדרוש לאחרו מכיון דכתיב ביה נמי מערב או נימא אדרבה אי לא הוה כתיב ביה אלא בין הערבים בלבד ה''א חלקהו וכו' לפיכך כתי' בי' בערב שהוא מוקדם דמשמע משינטו צללי ערב כדלעיל ונימא דבערב מלמדנו שמצוה להקדימו לתמיד ובין הערבים מלמדנו שאם הקריבו בין הערבים מאוחר כשר:
אלא כיני. כן צריך אתה לומר יאוחר דבר שנאמר בו בין הערבים ונאמר בו כבוא השמש לדבר וכו' ולא מדכתיב ביה בערב למדנו שיהא מאוחר להתמיד:
מתניתא. האי ברייתא דלקמיה מסייעא לר' ירמיה דבערב אין משמעו מאוחר אלא יותר מוקדם דדריש בברייתא לקרא דכתיב שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרי' וכל הזמנים הללו למה לי אלא דה''ק בערב אתה זובח והיינו מבעוד יום קודם שיתחיל הלילה וכבוא השמש דהיינו משחשיכה אתה אוכל שמתחילת הלילה מתחיל זמן אכילתו אם הוא כבר צלוי וראוי לכך ומועד צאתך מארץ מצרים אתה צולה וכלומר אם לא נצלה מקודם אתה יכול עדיין לצלותו ולאוכלו עד חצות שהוא מועד צאתך דאז הוי אתחלתא דגאולה והיי מסייעא לר' ירמיה וכדאמרן:
אית תניי תני. ולא דריש הכתוב כסדר אלא דה''ק בערב אתה אוכל כבוא השמש אתה זובח וכלומר מה שאתה זובח כבוא השמש והיינו עם דמדומי חמה בעוד הוא יום אתה אוכל בערב ומועד צאתך וכו' כדלעיל דלכל היותר אתה יכול לצלותו עד מועד צאתך ולהאי תנא בערב משמעו יותר מאוחר ודלא כר' ירמיה:
מָאן תַּנָּא בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתַנֵּי. כְּסִידְרוֹ בַחוֹל כָּךְ סִידְרוֹ בַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּסִדְרוֹ בְעֶרֶב שַׁבָּת כָּךְ סִידְרוֹ בַשַּׁבָּת. הָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְאַחֵר שָׁעָה לְפִלְפּוּלוֹ. וְרִבִּי עֲקִיבָה מַקְדִּים שָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִיכָּֽנְסוּ לְמִצְוָה מְשׁוּכָּרִין. וִיקָרֵב פֶּסַח תְּחִילָּה וְתָמִיד אַחֲרָיו. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם שֶׁלְפֶּסַח. אִם מְקַייֵם אַתְּ בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם שֶׁלְפֶּסַח לֹא נִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּֽיִם שֶׁלְתָּמִיד. תָּמִיד אִם מְבַטְּלוֹ אַתְּ עַכְשָׁיו אַתְּ מְקַייְמוֹ לְאַחַר זְמַן. פֶּסַח אִם מְבַטְּלוֹ אַתְּ עַכְשָׁיו אֵימָתַי אַתְּ מְקַייְמוֹ. 31b וְיַקְרִיב פֶּסַח תְּחִילָּה וְתָמִיד אַחֲרָיו. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בו בָּעֶ֛רֶב וּבֵין הָֽעַרְבָּֽיִם לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּ֑יִם [בִּלְבַ].
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ויקריב פסח תחילה וכו'. אכל ע''פ דעלמא קאי דהיא גופה מנלן שמקדימין התמיד להפסח. וקאמר דטעמא משום יאוחר דבר וכו' כדפרישית במתניתין:
ומשני דלא דמי שאם אתה מבטל בתמיד עכשיו יכול אני לומר אימתי את מקיימו לאחר זמן למחר ובכל ימות השנה אבל פסח אם את מבטלו לבין הערבים עכשיו אימתי את מקיימו דלא מצית אמרת מקיימו את לשנה הבאה דמיהת בפסח של שנה זו אי את מקיימו:
אם מקיים את בין הערבים של פסח לא נמצאת וכו'. ומ''ש האי מהאי דכשאתה אומר תמיד נשחט בו' ומחצה כשחל ע''פ בשבת א''כ מבטל אתה הדרש בין הערבים של תמיד:
אם אומר את כן. להקדימו להתמיד נמצא' מבטל הדרש שדרשו מבין הערבים של פסח חלוק בין הערבים וכו' כדלעיל וא''כ ע''כ א''א להקדימו מקודם ח' ומחצה:
ויקריב פסח תחלה. אם חל בשבת לטעמא דר''ע דחייש לשכרות ותמיד אחריו ובתמיד ליכא חששא שאין עסק כל עשייתו מסור אלא לכהנים וכהנים זריזין הן:
ור' עקיבא מקדים שעה אחת לעיסוקו. בתמיה אלא ר''ע מ''ט וכי בשביל עיסוקו בהקרבה צריך להקדים בשבת הא איכא שהות טובא. ומשני דהיינו טעמיה דר' עקיבא דמקדים הואיל ובשבת שכיחא שכרות וכדי שלא יכנסו למצוה משוכרין והלכך כל מה שאתה יכול להקדים טפי עדיף וסידורו בשבת כסידורו בע''ש:
הא ר' ישמעאל מאחר שעה לפלפולו. כלו' בשביל פלפולו והוא חימומו והרבה תמצא בש''ס הזה שמשתמש בלשון פלפול לחימום ומלשון פילי הוא חזיה דהוה ביה פילי בגופיה וכן כאן דמחמת שנתחמם נעשי בו כמין בקעים בקעים והיינו דר' ישמעאל חייש שלא יתחמם בשר הפסח ויתקלקל מכיון שאין יכול לצלותו עד שתחשך הלכך הוא מאחר שעה אחת לסידורו בשבת וא''כ הא טעמי' דר' ישמעאל:
כסדרו בע''ש. אם חל י''ד בערב שבת כך סידורו אם חל בשבת והתמיד נשחט בו' ומחצה וקרב בז' ומחצה והפסח אחריו:
מאן תנא בין בחול בין בשבת. זמן אחד להפסח. ר' ישמעאל היא דתני כסדרו של הפסח אחר התמיד בע''פ בחול כך סידורו בשבת בע''פ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source