רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. בְּכָל מָקוֹם עָבַר וְהִזִכִּיר אֲדִּיר הַמְּלוּכָה לֹא יָצָא חוּץ מִן הָאֵל הַקָּדוֹשׁ שֶׁלִרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבִלְבַד בְּמוּסָף. וְאַתְייָא כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם עִם זִכְרוֹנוֹת. וְאַתְייָא כְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה מָצָאנוּ בְכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ אֶמְצָעִית. אַף כָּאן אוֹמְרָהּ אֶמְצָעִית. רִבִּי אוֹמֵר. מַה מָצָאנוּ בְכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ רְבִיעִית. אַף כָּאן אוֹמְרָהּ רְבִיעִית.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי אומר מה מצינו בכל מקום באמצע אף כאן אומרה באמצע. כך הוא שם. ובספרי הדפוס נתחלף והיא גרסא אחרת:
אמר רשב''ג מה מצינו בכל מקום אומרה רביעית אף כאן אומרה רביעית. וכך הוא בתוס' ובת''כ פ' אמור:
רשב''ג אומר אומר קדושת היום עם הזכרונות ואתייא כר''ע. וענין תקיעה שתוקע לקדושת היום שכולל זכרונות עמה:
הלכה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת. כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה קִילוּסִין שֶׁאָמַר דָּוִד. הַ‍ֽלְלוּיָ֨הּ ׀ הַ‍ֽלְלוּ אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַ‍ֽ֝לְ֗לוּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עוּזּוֹ כול' עַד כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ליָ֗֝הּ הַ‍ֽלְלוּיָ‍ֽהּ: מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה וִידּוּיִים שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה. רַ‍ֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ וגו' לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ לְכוּ נָ֛א וְנִוָּ‍ֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְי וגו'. מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כְבָשִׂים פָּר וָאַיִל וְשָׂעִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
כנגד ז' כבשים וכו'. שמקריבין בראש השנה:
גמ' אין פוחתין מעשרה מלכיות כנגד עשרה קילוסין. של הלל בפרשה זו שאמר דוד הללויה הללו אל בקדשו וגו' שנאמר כאן שופר מה כתיב בתריה לכו נא ונוכחה וגו' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו' וכנגד זה זכרונות שיעלו לטובה ותקובל תשובתם:
משנה: אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם אֵינוֹ תוֹקֵעַ לַמַּלְכִיּוֹת לָמָּה הוּא מַזְכִּיר. אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדוּשַּׁת הַשֵּׁם וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִם קְדוּשַּׁת הַיּוֹם וְתוֹקֵעַ. זִכְרוֹנוֹת וְתוֹקֵעַ. שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקֵעַ. וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָייָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אִם אָ‍ֽמְרָן שָׁלשׁ שָׁלשׁ יָצָא. אֵין מַזְכִּירִין מַלְכוּת זִכָּרוֹן שׁוֹפָר שֶׁל פּוּרְעָנוּת. מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה יָצָא:
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא. מפרש בגמרא דה''ק רבי יוסי ומשלים בתורה ואם השלים בנביא יצא וכן הלכה:
אין מזכירין מלכות זכרון שופר של פורענות. כגון אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם. ויזכור כי בשר המה. תקעו שופר בגבעה וכיוצא בהן וזכרון של יחיד אף על פי שהוא לטובה כגון זכרה לי אלהי לטובה וכיוצא בו אין מזכירין אותו:
ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמרו ג' ג'. אחד משל תורה ואחד של כתובים ואחד של נביאים יצא וכן הלכה שיצא בדיעבד:
מתני' אין פוחתין מי' מלכיות וכו' ג' פסוקים משל תורה וג' משל כתובים לפי שספר תהלים קדם לנביאים וג' משל נביאים ואחד משל תורה שמשלים בו:
אמר לו ר''ע אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר. ה''ק למה הוא מזכיר עשר נימא תשע דהואיל וישתנו מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה לישתנו נמי לענין מנין הפסוקים אלא אומר וכו' והלכה כר''ע:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי זְעוּרָה חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. צָרִיךְ לוֹמַר. הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר רַב חוּנָה. הָאֵל הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. בִּתְפִילָּה הוּא אוֹמֵר. אֶלֹהֵי דָוִד וּבוֹנֵה יִרוּשָׁלִַם. בְּנָבִיא הוּא אוֹמֵר. אֶלֹהֵי דָוִד מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. יוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ בְּיוֹם טוֹב וְחוֹתֵם בַּשַּׁבָּת. [וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ בַּשַּׁבָּת וְחוֹתֵם בְּיוֹם טוֹב.] רִבִּי אוֹמֵר. פּוֹתֵחַ בַּשַּׁבָּת וְחוֹתֵם בַּשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב בֵּינְתַּיִים. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
וחותם בשבת ויו''ט בינתים. שחותם בשתיהן:
בתפלה. בכל יום הוא אומר אלהי דוד ובונה ירושלים שכולל ברכת צמח דוד בברכת ירושלים כדלעיל בברכות פ''ד ובנביא בברכת הפטרה מסיים אלהי דוד מצמיח ישועה:
צריך לומר. בר''ה האל הקדוש ומרבה לסלוח:
20a וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְאוּשָׁה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָבַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אוֹמֵר כְדִבְרֵי רִבִּי יוֹחָנַן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנִינָה בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְאָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כֵּן הָיִינוּ נוֹהֲגִין בְּיַבְנֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
וכשקידשו את השנה וכו'. תוספתא היא בפ''ב ומייתי לה לעיל בפ''ג. בכל מקום. בברכת כל ימות השנה אם עבר והזכיר אדיר במלוכה לא יצא כלומר אם חתם ברוך אדיר במלוכה במקום האל הקדוש חוץ מן ברכת האל הקדוש של ר''ה אם חתם ברוך אדיר במלוכה יצא. ובלבד אם זה הוא במוסף ואתיא האי כר' יוחנן בן נורי דאמר כולל מלכיות עם קדושת השם הלכך הואיל ושניהם נכללים בברכה אחת יצא:
הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. פַּעַם אַחַת תָּ‍ֽקְעוּ בָרִאשׁוֹנָה וְהָיוּ הַשּׂוֹנְאִים סְבוּרִין [שֶׁמָּא] עֲלֵיהֶן הֵן הוֹלְכִין וְעָ‍ֽמְדוּ עֲלֵיהֶן וְהֲרָגוּם. מִיגּוֹ דְּאִינּוּן חֲמֵי לוֹן קָ‍ֽרְאֵיי שְׁמַע וּמַצְלִיִין וְקוֹרְאִין בְּאוֹרַיְתָא וּמַצְלֵיי וְתָ‍ֽקְעִין. אִינּוּן אָ‍ֽמְרִין. בְּנִימוֹסוֹן אִינּוּן עֲסִיקִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני מעשה שאירע. תיקנו שיהי' תוקעין במוסף שפעם אחת היו תוקעין בתפלה ראשונה בשחרית והיו השונאים וכו' ואחר כך מתוך שרואין שקוראין ק''ש ומתפללין וקיוראים בתורה וחוזרין ומתפללין מוסף ותוקעין אומרו בנמוסיהון הן עוסקין והניחום ולפיכך נשאר כך שיהו תוקעין במוסף:
משנה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ וּבִשְׁעַת הַהַלֵּל הָרִאשׁוֹן מַקְרֶא אֶת הַהַלֵּל:
Pnei Moshe (non traduit)
הראשון. המתפלל שחרית הוא המקרא את ההלל משום דזריזין ומקדימין למצות:
ובשעת ההלל. משום דבר''ה וי''כ אין אומרים הלל תני בשעת ההלל בשאר י''ט שקורין הלל:
מתני' העובר לפני התיבה בי''ט של ר''ה השני מתקיע המתפלל תפלת המוסף הוא המתקיע להיות אחר תוקע ולא המתפלל תפלה של שחרית וכלומר שבתפלת המוסף תוקעין ולא בתפלת שחרית ובשעת גזרת השמד תיקנוה שהיו אורבים עליהם כל זמן השחרית וכדקאמר בגמרא ותיקנו לתקוע במוסף ואעפ''י שבטלה הגזירה נשארה התקנה דשמא יחזור הדבר לקלקולו ובתחלה היה אומרים כל סדר הברכות בשחרית ותוקעין על הסדר ולאחר התקנה אומרים ותוקעין במוסף:
מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא. מַה. לְשֶׁעָבַר. הָא כַתְּחִילָּה לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. צָרִיךְ לְהַשְׁלִים בַּתּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' יוחנן כיני מתניתא. כן צריך לומר לר' יוסי צריך לכתחלה להשלים בתורה ואם השלים בנביא יצא:
מה לשעבר. לר' יוסי הוא דבעי דקאמר אם השלים בתורה יצא ומאי קאמר אם השלים יצא לשעבר. והיינו דיעבד. הא לכתחלה לא בתמיה הרי ודאי יותר משובח אם משלים בתורה:
אֵין מַזְכִּירִין זִכָּרוֹן וּמַלְכוּת וְשׁוֹפָר שֶׁל פּוּרְעָנוּת. זִכָּרוֹן דִּכְתִיב אוֹתָם זָכַ֣ר יְי וגו'. מַלְכוּת דִּכְתִיב חַי אָ֕נִי נְאֻ֖ם יי אֱלֹהִים אִם ל‌ֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וגו'. שׁוֹפָר דִּכְתִיב כִּ֣י ק֤וֹל שׁוֹפָר֙ שׁוֹמַעַת נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָ‍ֽה.
רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אִם אָ‍ֽמְרָן שָׁלשׁ יָצָא. הֲוִינָן סָ‍ֽבְרִין מֵימַר. שָׁלֹשׁ מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. אַשְׁכַּחַת תַּנֵּי. אֲפִילוּ שָָׁלֹשׁ מִכּוּלָּן יָצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
הוינן סברין. מעיקרא מימר שלש מכל אחד קאמר אשכחת ברייתא דתני בהדיא אפי' ג' מכולן יצא כדפרישית במתני':
אֱלוֹהוֹת עוֹלִין לוֹ לְשֵׁם מַלְכִיּוֹת. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן עוֹלִין לוֹ. אֱלוֹהוֹת וּמַלְכִיּוֹת עוֹלִין לוֹ מִשֵּׁם שְׁנַיִם. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֵינָן עוֹלִין. זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּינוּ זַמֵּ‍ֽרוּ. עוֹלִין לוֹ מִשֵּׁם שְׁנַיִם. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן עוֹלִין. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. 20b בֵּיהּ וּבְדְבַתְרֵיהּ פְּלִיגִין אוֹ בֵיהּ לְגַרְמֵיהּ פְּלִיגִין. מִן מַה דְתַנֵּי. הַכֹּל מוֹדִין בְּמָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל גּוֹיִ֑ם שֶׁהוּא אֶחָד. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. בֵּיהּ וּבְדְבַתְרֵיהּ פְּלִיגִין. שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָ‍ֽאשֵׁיכֶ֗ם וָ֭הִנָּ‍ֽשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וגו' שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָ‍ֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם. הָרִאשׁוֹן מִשֵּׁם אֶחָד וְהַשֵּׁינִי מִשֵּׁם שְׁנָיִם. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. הָרִאשׁוֹן מִשֵּׁם שְׁנָיִם וְהַשֵּׁינִי מִשֵּׁם שְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''ז בעי ביה ובדבתריה פליגין. בקרא דזמרו ובקרא דאבתריה כי מלך כל הארץ אלהים פליגי אם נחשבין הם לשנים אבל בקרא דזמרו לחוד שוין שלאחד הוא נחשב או דילמא ביה לגרמיה פליגין בפסוק דזמרו בעצמו פליגי אם עולה לשנים דכתיב בה אלהינו ומלכנו ופשיט לה מן מה דתני בברייתא הכל מודים במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו דכתיב בתר כי מלך כל הארץ ושוין בזה שאין נחשב אלא לאחד ואע''ג דכתיב ביה תרי אלהים א''כ ה''ה בפסוק דזמרו מודים שאינו אלא אחד והדא אמרה ביה ובדבתריה פליגין אם נחשבים לשנים:
אלוהות. פסוקים שנאמר בהן השם אלהי. אלהינו וכיוצא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source