Vayedaber

רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אִם אָ‍ֽמְרָן שָׁלשׁ יָצָא. הֲוִינָן סָ‍ֽבְרִין מֵימַר. שָׁלֹשׁ מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. אַשְׁכַּחַת תַּנֵּי. אֲפִילוּ שָָׁלֹשׁ מִכּוּלָּן יָצָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוינן סברין. מעיקרא מימר שלש מכל אחד קאמר אשכחת ברייתא דתני בהדיא אפי' ג' מכולן יצא כדפרישית במתני':

אֱלוֹהוֹת עוֹלִין לוֹ לְשֵׁם מַלְכִיּוֹת. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן עוֹלִין לוֹ. אֱלוֹהוֹת וּמַלְכִיּוֹת עוֹלִין לוֹ מִשֵּׁם שְׁנַיִם. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֵינָן עוֹלִין. זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּינוּ זַמֵּ‍ֽרוּ. עוֹלִין לוֹ מִשֵּׁם שְׁנַיִם. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן עוֹלִין. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. 20b בֵּיהּ וּבְדְבַתְרֵיהּ פְּלִיגִין אוֹ בֵיהּ לְגַרְמֵיהּ פְּלִיגִין. מִן מַה דְתַנֵּי. הַכֹּל מוֹדִין בְּמָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל גּוֹיִ֑ם שֶׁהוּא אֶחָד. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. בֵּיהּ וּבְדְבַתְרֵיהּ פְּלִיגִין. שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָ‍ֽאשֵׁיכֶ֗ם וָ֭הִנָּ‍ֽשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וגו' שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָ‍ֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם. הָרִאשׁוֹן מִשֵּׁם אֶחָד וְהַשֵּׁינִי מִשֵּׁם שְׁנָיִם. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. הָרִאשׁוֹן מִשֵּׁם שְׁנָיִם וְהַשֵּׁינִי מִשֵּׁם שְׁלֹשָׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר''ז בעי ביה ובדבתריה פליגין. בקרא דזמרו ובקרא דאבתריה כי מלך כל הארץ אלהים פליגי אם נחשבין הם לשנים אבל בקרא דזמרו לחוד שוין שלאחד הוא נחשב או דילמא ביה לגרמיה פליגין בפסוק דזמרו בעצמו פליגי אם עולה לשנים דכתיב בה אלהינו ומלכנו ופשיט לה מן מה דתני בברייתא הכל מודים במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו דכתיב בתר כי מלך כל הארץ ושוין בזה שאין נחשב אלא לאחד ואע''ג דכתיב ביה תרי אלהים א''כ ה''ה בפסוק דזמרו מודים שאינו אלא אחד והדא אמרה ביה ובדבתריה פליגין אם נחשבים לשנים:

אלוהות. פסוקים שנאמר בהן השם אלהי. אלהינו וכיוצא:

הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. פַּעַם אַחַת תָּ‍ֽקְעוּ בָרִאשׁוֹנָה וְהָיוּ הַשּׂוֹנְאִים סְבוּרִין [שֶׁמָּא] עֲלֵיהֶן הֵן הוֹלְכִין וְעָ‍ֽמְדוּ עֲלֵיהֶן וְהֲרָגוּם. מִיגּוֹ דְּאִינּוּן חֲמֵי לוֹן קָ‍ֽרְאֵיי שְׁמַע וּמַצְלִיִין וְקוֹרְאִין בְּאוֹרַיְתָא וּמַצְלֵיי וְתָ‍ֽקְעִין. אִינּוּן אָ‍ֽמְרִין. בְּנִימוֹסוֹן אִינּוּן עֲסִיקִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מפני מעשה שאירע. תיקנו שיהי' תוקעין במוסף שפעם אחת היו תוקעין בתפלה ראשונה בשחרית והיו השונאים וכו' ואחר כך מתוך שרואין שקוראין ק''ש ומתפללין וקיוראים בתורה וחוזרין ומתפללין מוסף ותוקעין אומרו בנמוסיהון הן עוסקין והניחום ולפיכך נשאר כך שיהו תוקעין במוסף:

משנה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ וּבִשְׁעַת הַהַלֵּל הָרִאשׁוֹן מַקְרֶא אֶת הַהַלֵּל:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הראשון. המתפלל שחרית הוא המקרא את ההלל משום דזריזין ומקדימין למצות:

ובשעת ההלל. משום דבר''ה וי''כ אין אומרים הלל תני בשעת ההלל בשאר י''ט שקורין הלל:

מתני' העובר לפני התיבה בי''ט של ר''ה השני מתקיע המתפלל תפלת המוסף הוא המתקיע להיות אחר תוקע ולא המתפלל תפלה של שחרית וכלומר שבתפלת המוסף תוקעין ולא בתפלת שחרית ובשעת גזרת השמד תיקנוה שהיו אורבים עליהם כל זמן השחרית וכדקאמר בגמרא ותיקנו לתקוע במוסף ואעפ''י שבטלה הגזירה נשארה התקנה דשמא יחזור הדבר לקלקולו ובתחלה היה אומרים כל סדר הברכות בשחרית ותוקעין על הסדר ולאחר התקנה אומרים ותוקעין במוסף:

מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא. מַה. לְשֶׁעָבַר. הָא כַתְּחִילָּה לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. צָרִיךְ לְהַשְׁלִים בַּתּוֹרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' יוחנן כיני מתניתא. כן צריך לומר לר' יוסי צריך לכתחלה להשלים בתורה ואם השלים בנביא יצא:

מה לשעבר. לר' יוסי הוא דבעי דקאמר אם השלים בתורה יצא ומאי קאמר אם השלים יצא לשעבר. והיינו דיעבד. הא לכתחלה לא בתמיה הרי ודאי יותר משובח אם משלים בתורה:

אֵין מַזְכִּירִין זִכָּרוֹן וּמַלְכוּת וְשׁוֹפָר שֶׁל פּוּרְעָנוּת. זִכָּרוֹן דִּכְתִיב אוֹתָם זָכַ֣ר יְי וגו'. מַלְכוּת דִּכְתִיב חַי אָ֕נִי נְאֻ֖ם יי אֱלֹהִים אִם ל‌ֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וגו'. שׁוֹפָר דִּכְתִיב כִּ֣י ק֤וֹל שׁוֹפָר֙ שׁוֹמַעַת נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָ‍ֽה.

משנה: סֵדֶר תְּקִיעוֹת שָׁלשׁ שֶׁל שָׁלשׁ שָׁלשׁ. שִׁעוּר תְּקִיעָה כְּדֵי שָׁלשׁ תְּרוּעוֹת. שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּדֵי שָׁלשׁ יְבָבוֹת. תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִייָה כִשְׁתַּיִם אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָת. מִי שֶׁבֵּירַךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ שָׁלֹש פְּעָמִים. כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַייָב כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַייָב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שופר של ר''ה אין מעבירין עליו את התחום. לא לילך חוץ לתחום כדי להביא השופר וכן לילך לשמוע התקיעות ואין מפקחין וכו' משום דלא אתי עשה דשופר ודחי יו''ט דעשה ול''ת הוא וכיון דלא דחי מלאכה דאורייתא אף שבות דדבריהם נמי אינו דוחה דחכמים עשו כאן חיזוק לדבריה' כשל תורה:

ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות. שאין בו אלא משום שבות כגון לחתכו במגל שאין דרך לחתוך בו ולא בדבר שהוא משום לא תעשה כגון לחתכו בסכין דאורחיה הוא בכך וזו ואין צריך לומר זו קתני:

אבל אם רצה ליתן יין או מים. כדי לצחצחו מותר ולא הוי כמתקן מנא:

אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. ואפי' בשבת אבל מתעסקין בהם עד שילמדו כלומר אף הגדול מתעסק עמהן כדי ללמדן לתקוע:

והמתעסק. תקיעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובתו וכן השומע מן המתעסק לא יצא לפי שצריך עד שיתכוין השומע לצאת מן המשמיע שנתכוין להוציאו ידי חובתו:

מתני' סדר תקיעות שלש. למלכיות ולזכרונות ולשופרות והן של ג' ג' ותקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחד ואחד ובגמרא למדו לפי שבר''ה נאמרו ב' תרועות וביובל תרועה אחת וילפינן ג''ש שביעי שביעי ליתן את האמור של זה בזה וכל תרועה צריך פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה דכתיב והעברת שופר תרועה הרי פשוטה לפניה דהעברת קול פשוט הוא ותעבירו שופר כתיב הרי פשוטה לאחריה ולמד ר''ה מיובל בג''ש:

שיעור תקיעה דכלהו בבי כדי ג' תרועות ושיעור תרועה כדי שלש יבבות ויבבא הוא ג' כחות של כל שהוא נמצא שיעור תרועה ט' כחות של כל שהוא:

תקע בראשונה פשוטה שלפני התרועה ומשך בשניה בפשוטה של אחריה כשיעור שתים שהיה רוצה לצאת בה גם לפשוטה שלפניה לסדר שאחר זה אין בידו אלא אחת לפשוטה של אחריה של סדר הראשון דפסוקי תקיעתא מהדדי לא פסקינן:

מי שבירך. ט' ברכות בתפלת המוספין:

כשם שש''ץ חייב. בין בברכות של ר''ה ובין בשאר ימות השנה כך כל יחיד ויחיד הבקי חייב ואין הש''ץ יורד לפני התיבה אלא להוציא לשאינו בקי:

ר''ג אימר וכו'. לעולם הש''ץ מוציא את הרבים י''ח והלכה כר''ג בברכות של ר''ה ושל יובל ביה''כ לפי שהן ברכות ארוכות ואין הכל בקיאין בהן והלכה כחכמים בברכות של כל השנה:

אָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. מַתְנִיתָה בְגָדוֹל בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי כֵן. מִתְלַמְּדִין מִלִּתְקוֹעַ בַּשַּׁבָּת. אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינּוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ בְּיוֹם טוֹב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' אלעזר מתניתא בגדול בי''ט וכו'. כלומר דלא תיקשי מעיקרא קתני אין מעכבין את התינוקת מלתקוע משמע עכובא הוא דלא מעכבין כשהן תוקעין מעצמן הא אין מתעסקין עמהן לכתחלה לתקוע והדר קתני אבל מתעסקין בהן וכו' הלכך מפרש דה''ק דרישא מיירי בשבת דלאו יו''ט של ראש השנה ואפ''ה אין מעכבין אותן מלתקוע כדי שילמדו והואיל ותינוקות הן ולא הגיעו לחינוך לא איכפת לן מידי וסיפא דקתני אבל מתעסקין בהן היינו אפי' בי''ט של ר''ה שחל להיות בשבת והרביתא דהגדול מותר להתעסק עמהן עד שילמדו וכגון בזמן שמותר לתקוע בשבת והיינו לאחר תקנת ריב''ז בכל מקום שיש בו ב''ד דאז מתעסק הגדול עמהן ואפי' אם הגיעו לחינוך מכיון שתוקעין היום שם וכן עם הקטן שלא הגיע לחינוך שהרי אין התקיעה אסורה בשבת אלא משום שבות:

ותני כן. בתוספתא פ''ב והכי גריס שם מתלמדין לתקוע בשבת ואין מעכבין את הנשים ואת הקטנים מלתקוע בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ופירושה מתלמדין לתקוע בשבת אפי' בשבת דעלמא מותר הגדול להתעסק עמהן להתלמד ובשלא הגיעו לחינוך ואין מעכבין את הנשים ואת הקטנים מלתקוע בשבת שחל בו ר''ה ובמקום שתוקעין ואצ''ל ביו''ט של ר''ה שחל להיות בחול ורישא דסיפא מיירי בקטנים שלא הגיעו לחינוך דדומיא דנשים קתני דלעולם לאו בני חיובא נינהו וכן הרישא דברייתא מתלמדין וכו' וכדפרישית. וסיפא דסיפא ואצ''ל ביו''ט פשוט הוא דבין הגיעו לחינוך ובין לא הגיעו לחינוך אין מעכבין וכן נמי מתעסקין עמהן:

וכאן. אצל קרבן מוסף בפ' פנחס כתיב ועשיתם בריה חדשה. כאלו עשיתם עצמכם בריה חדשה:

א''ר אחא בר פפא קומי ר''ז. בלאו הכי איכא טעמא אחרינא לתקיעה במוסף ולא בשחרית כמו הלל דשאני היא תקיעה ששייכה למצות היום בקרבן מוסף וכדר' תחליפא דאמר קרייא אמר כן מקרא דתקיעה גופה למדנו כן דכתיב יום תרועה יהיה לכם וכתיב בתריה ועשיתם עולה לריח ניחוח לד' וגו' ובקרבן מוסף משתעי:

מלפניך משפטי יצא. שאז היא שעת רצון שיצא זכאי במשפט ולפיכך תוקעין במוסף שבו עולה הזכרון לטובה וכדאמרינן ובמה בשופר:

בלא שפתי מרמה. משמע לרבות עוד תפלה אחרת זו מוסף:

הקשיבה רנתי זו רינון תורה. ועל שקורין בתורה האזינה תפלתי זו תפלה של שחרית ואף על פי שהתפלה קודמת לרינון תורה מכל מקום דריש הכתוב לפי משמעות ושנוי המלות שהשמע שייך לקריאת שמע שא''צ כוונה כל כך כמו התפלה דרחמי היא ובעי כוונה טפי והקשבה שהיא קרובה יותר מן השמיעה שייך לרנון תורה והאזנה שהיא עוד קרובה ביותר שייך לתפלה:

שמע לה מן הדא. שהעיקר הוא בשעת תפלת מוסף ולפיכך תיקנו התקיעות במוסף כדדריש לה מהאי קרא שמעה ה' צדק זו ק''ש שצדקה היא להם שמשכימים לקרות ק''ש בעונתה:

א''ר יונה. שאני בר''ה דודאי כל העם מתקבצים ובאים לבה''כ דכתיב ואותי יום יום ידרושון זו יום של תקיעה ויום של ערבה שהכל באים להתפלל יחד בביה''כ:

ואימר אף בתקיעה כן לית כל עמא תמן. ונימא אף בר''ה ביום תקועה ג''כ אין כל העם מתקבצין והרי עיקר החשש היה שיאמרו הן מתקבצין כולן למלחמה ונותנין סימן מלחמה בתקיעתן ואם אין כל העם שם לית כאן חששא:

ואימר אף בהלל כן. ולמה לא חששו אף בימים שקוראין את הלל שיתקנו לומר במוסף דשמא יהו השונאים סוברין שמתקבצים עליהם ואף שאינן תוקעין מ''מ מחמת קיבוץ רוב עם יהו סבורין כך ומשני לית כל עמא תמן שאין כל העם מתקבצין כל כך לבא אל בה''כ בימים שקוראין ההלל:

הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָה. אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת וּבְלֹא תַעֲשֶׂה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' כיני מתניתא. כן צריך לפרש הא דקתני ואין חותכין אותו וכו' אסור משום שבות ובלא תעשה וכלומר לא בדבר שחיתוכו אסור משום שבות ולא בדבר שחיתוכו אסור משום לא תעשה וקמ''ל דיש דבר שחיתוכו נמי משום שבות בעלמא הוא דאסור וכגון במגל דלאו אורחיה היא ודבר שחיתוכו אסור בל''ת כגון בסכין וכדפרישית במתני':

משנה: שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין מַעֲבִירִין עָלָיו אֶת הַתְּחוּם וְאֵין מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל לֹא עוֹלִין בָּאִילָן וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת וְלֹא בַדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם רָצָה לִיתֵּן לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מַיִם יִתֵּן. אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ אֲבָל מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמוֹדוּ. וְהַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל אם רצה ליתן יין או מים. כדי לצחצחו מותר ולא הוי כמתקן מנא:

מי שבירך. ט' ברכות בתפלת המוספין:

רִבִּי מְשַׁרְשִׁיָּא בְשֵׁם רִבִּי אִידִי. בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כָּתוּב חֵטְא וּבַעֲצֶרֶת אֵין כָּתוּב חֵטְא. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִכֵּיוָן שֶׁקִּיבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עוֹל תוֹרָה מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ לֹא חָטָאתֶם מִימֵיכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בכל הקרבנות. מוספי רגלים כתיב בשעיר חטא ושעיר חטאת אחד ושעיר עזים אחד חטאת לכפר מלבד בעצרת כתיב שעיר עזים אחד לכפר עליכם אמר להם הקב''ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה שניתנה בעצרת להיות עמל ויגע בה כל צרכיכם מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם ואין החטא נזכר לפני לפי שהתורה מכפרת עליכם:

וְאָמַר אַף בְּהַלֵּל כֵּן. לֵית כָּל עַמָּא תַּמָּן. וְאָמַר אַף בִּתְקִיעָה כֵּן. לֵית כָּל עַמָּא תַּמָּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרוֹשׁוּן. זוֹ תְקִיעָה וַעֲרָבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי בְשֵׁם רִבִּי אֲלֶכְסַנְדְּרִי שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שִׁמְעָ֤ה יְי צֶ֗דֶק זוֹ קִרְיַת שְׁמַע. הַקְשִׁ֥יבָה רִינָּתִי 21a זוֹ רִינּוּן תּוֹרָה. הַ‍ֽאֲזִ֥ינָה תְפִילָּתִי זוֹ תְפִילָּה. בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָ‍ֽה זוֹ מוּסָף. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בְּמוּסָף. אָמַר רִבִּי תַחְלִיפָא קַיסָרִייָא. קִרְייָא אָמַר כֵּן. י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם. רִבִּי לָ‍ֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר קַצַּרְתָּא. בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כָּתוּב וְהִקְרַבְתֶּם וְכָאן כָּתוּב וַ‍ֽעֲשִׂיתֶ֨ם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְתֶּם לְדִין לְפָנַיי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וִיצָאתֶם בְּשָׁלוֹם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ נִבְרָאתֶם בְּרִייָה חֲדָשָׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכאן. אצל קרבן מוסף בפ' פנחס כתיב ועשיתם בריה חדשה. כאלו עשיתם עצמכם בריה חדשה:

בלא שפתי מרמה. משמע לרבות עוד תפלה אחרת זו מוסף:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source