טוֹמְנִין בַּכְּסוּת וּבַפֵּרוֹת וּבְכַנְפֵי יוֹנָה. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה בַּר חֲנִינָה. הָדָא דְתֵימַר בּשֶׁלֹּא רָבַת רַקָבוֹבִיתָן. אֲבָל רָבַת רַקָבוֹבִיתָן אָסוּר לִטְמוֹן בָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
טומנין בכסות וכו' הדא דתימר וכו'. כדלעיל:
לֹא סוֹף דָּבָר לַחִין. אֲפִילוּ יְבֵשִׁין שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ. מִן אִילֵּין מוּכִּין. וּמוּכִּין לֹא כִיבֵשִׁין שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ הֵן. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר שִׁילָא הָדָא אָֽמְרָה. 29b הָהֵן דִּכְמַר איידה צָרִיךְ מַחְסַרְתֵּיהּ צִיבְחַר דְּהוּא אֲתִי מֵיסַב וְהִיא שָֽׁפְכָה וּמִרְתָּחָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. כֵּן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה. אֲבָל בִּישָׁנָה טָהוֹר. וְאֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חֲדָשָׁה בְתוֹךְ י''ב חוֹדֶשׁ. יְשָׁנָה לְאַחַר י''ב חוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן בפ''ט דכלים חרסין שנשחמשו בהן משקין טמאין ונפל לאויר התנור הוסק התנור טמא שסוף המשקה לצאת וכן בגפת חדשה וכו' ומפרש דקדשה בתוך י''ב חודש וכו'. ואיידי דאיירי במתני' בגפת מייתי לה הכא:
לא סוף דבר לחין. אמתני' מהדר הא דתני דאין טומנין בהן בזמן שהן לחין לאו דוקא לחין ממש אלא אפי' היו יבשין ונתלחלחו מוסיפין הן הבל:
מן אילין מוכין. כלומר ודבר זה שמעינן מאלו מוכין דקתני אין טומנין בהן בזמן שהן לחין וכי מוכין לאו כיבשין שנתלחלחו הן שהרי הצמר וכיוצא בו שהן בכלל מוכין יבשין הן בתחלה אלא דמיירי שנתלחלחו וקאמר אין טומנין בהן:
הדא אמרה. מדקאמר יבשין שנתלחלחו אין טומנין ש''מ:
ההן דכמר איידה. מי שמאסף לטמון בזה שמנו חכמים שטומנין בהן כשהן יבשין צריך מחסרתיה ציבחר שלא ימלא על גדותיו אלא שיהא פחות מעט ממקום הקדירה שטומן בהן. דכמר מלשון כומר של ענבים הוא:
דהוא אתי מיסב והיא שפכה ומרתיחה. כלומר דאם ימלא אותן סביבות הקדירה כשבא ליטול הקדירה מהן והיא נשפכת ומוספת רתיחה כשיחזור אותה לטמון בהם שהרי יבשין ונתלחלחו הן. ויש לפרש נמי דאקדירה קאי שלא ימלא אותה ממש אלא פחות מעט ממה שהיא מחזקת שאם ימלאנה כשיטול אותה היא נשפכת ויהא אסור להחזיר ולטמון בהן לפי שנתלחלחו:
וּבִנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וּבִנְסוֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁין. אֲנָן תַּנִּינָן. נְסוּרֶת. תַּנַּיי דְבֵית רִבִּי. נְעוֹרֶת. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
אנן תנינן. במתני' נסורת של חרשים ותני דבית רבי נעורת של חרשים ש''מ דהיא הדא והיא הדא דהיינו הך הנסורת שנוערין מהן כדפרישי' במתני':
משנה: טוֹמְנִין בַּשְׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּגִיזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד עוֹשֶׂה נוֹעֵר אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִידָּהּ וְנוֹטֵל שֶׁמָּא יִטּוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
קופה מטה על צידה ונוטל. כשבא ליטול את הקדירה מתוך הקופה של גיזי צמר מטה אותה על צדה ונוטל דר''א בן עזריה חושש שמא יפלו הגיזין ותתקלקל הגומא של מושב הקדירה ולא יוכל להחזיר את הקדירה שהרי אין לו לטלטל הגיזין כדי לתקן את הגומא וחכמים אומרים נוטל ומחזיר דלא חיישינן לכך ומודים שאם נתקלקלה הגומא שאינו יכול להחזיר והלכה כחכמים:
נוטל. או נוער את הכיסוי מעל הקדירה לפי שהכיסוי תורת כלי עליו והגיזין נופלות ונוטל את הקדירה:
כיצד עושה. אם הטמין באותן שאסורין לטלטל בשבת והוא רוצה ליטול את הקדירה:
בגיזי צמר. טומנין בהן לפי שאינן מוסיפין הבל ואין מטלטלין אותן בשבת לפי שהוא מקפיד עליהן והוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואם התקינן לתשמיש מותר לטלטל אותן ואפילו הן של אוצר:
ומטלטלין אותן. זהו דין בפ''ע שמטלטלין השלחין בשבת לעולם בין שהן של בעל הבית בין שהן של אומן לפי שאינו מקפיד עליהן:
מתני' טומנין בשלחין. בעורות. והפשיט תרגומו וישלח:
הלכה: טוֹמְנִין בַּשְׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׂם רִבִּי יוֹנָתָן. הָדָא דְתֵימַר בִּנְתוּנִין אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת. אֲבָל בִּנְתוּנִין בָּאַפּוֹתֵיקֵי לֹא בְדָא. בְּגִיזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְתֵימַר בִּנְתוּנִין בָּאַפּוֹתֵיקֵי. אֲבָל בִּנְתוּנִין אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת לֹא בְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
בגיזי צמר וכו' הדא דתימר. דאסור לטלטלן כשהן נתונין באפותיקי אבל בנתונין אצל בעל הבית שהתקינן לתשמישו לא בדא אסרו לטלטל ולהאי פירושא איכא למימר דר' יוחנן פליג על הא דקאמר ר' יונתן בשלחין דאי מודי ליה א''כ מאי איכא בין שלחין לגיזי צמר:
גמ' הדא דתימר. דמטלטלין בשלחין בנתונין אצל בעל הבית דדעתו להשתמש. בהן אבל בנתונין באפותיקי והוא האוצר ונתונין לסחורה לא בדא התירו לטלטל דקסבר האי מ''ד דהואיל ונתונין באוצר או שעומדין למלאכה כגון של אומן קפיד עלייהו ואסור לטלטלן:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְשִׂין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שַׁייָפוֹת שֶׁלְלְבֵינִים בַּשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
פורשין מחצלת ע''ג שייפות שורות של לבנים בשבת. ואע''ג דעומדות לבנין הם לא הוי כמבטל כלי מהיכנו לפי שהן ראויין לישב עליהן ודעתיה עלייהו:
תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. מוּכִּין שֶׁחָשַׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל. צֶבֶר שֶׁל קוֹרוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אַבָּא שַׁלְחָא הֲוָה וַהֲוָה אָמַר לָנוּ קָֽשְׁרוּ לָכֶם רָאשֵׁי גִיזִּיּוֹת וְאַתְּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. חִזְקִיָּה אָמַר. אֲפִילוּ מַלַּן. רַב אָמַר. חֳרִיּוּת שֶׁגִּידְעָן לִשְׁכִיבָה אֵינָן צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. לָאֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. רַב אַבָּא בַּר חָנָה אָמַר. בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְלָא דָמִי קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין לְקִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת כָּל הַקּוֹצִין. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. עַד שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶן תּוּאָר כֶּלִי. אִם אוֹמֵר אָתְּ. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת הַקּוֹצִין. אֵין מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מוכין שחשב עליהן מאתמול. ליתן אותו לתוך הכר או לתוך הכסת:
צבר של קורות. שהן צבורות במקום אחד ועומדות לבנין וחישב עליהן מאתמול לישב עליהן:
ר' יוסי וכו'. אמר זה בשם ר''ח ואמרי לה ר' יעקב בר אחא דכך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי אבא שלחא הוה אומן לעבד עורות והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות מע''ש ותחשבו עליהן ואתם וכו' והקפיד לו' קשרו ראשי גיזיות והן במקום שהעורות נגזזות בראשיהן מן הצמר משום דקסבר דצריך מעשה עם המחשבה והלכך אמר קשרו שבראשיהן נוח הוא לקשרן:
חזקיה אמר אפילו מלן. כלו' אפי' הן מלאין צמר וא''צ בראשי גיזיות דקסבר אין צריך קשירה ובמחשבה בלחוד סגיא:
חריות של דקל. שפיסלן והתקינן לשכיבה א''צ קישור לקשרן יחד דבמה שפיסלן סגי וראויות הן לכך ומותר לטלטלן אבל אם התקינן לאהלים והרי זה לדבר שאינו יכול לעשות בשבת צריכות קישור עם המחשבה שמחשב עליהן לישיבה בשבת:
בין לשכיבה וכו'. דקסבר שצריך מעשה עם המחשבה ובשעת המחשבה:
ולא דמי קישוריה דרב וכו'. כלו' דלא תימא דפליגי בקשירה לחוד דמר סבר דאם התקינן לשכיבה לא בעינן קשירה ומר סבר דבעינן קשירה דתרווייהו חדא מילתא היא אלא דאף בקשירה גופה איכא בינייהו דלא דמי מה דרב דקאמר דצריך קשירה אם התקינן לאהלים להא דקאמר רב אבא דאף אם התקינן לשכיבה צריכות קשירה דהאי קשירה לאו כהאי קשירה הוא כדמסיק ואזיל:
קישוריה דרב באהלים. לדידיה אם הן מיוחדין לאהלים בהא הוא דקאמר דצריכות קשירה ואם כן עד שיקשור את כל הקוצים שבהחריות דבתחלה כשיחדן לאהלים לא היה מקפיד על הקוצים שיוצאין מהן ועכשיו שמחשב עליהן לשכיבה צריך לקשור את כל הקוצים שבהן דאל''כ אינן ראויות לשכיבה או לישיבה:
קישוריה דרב אבא בכלים. כלו' אבל לקישוריה דרב אבא דקסבר אף שהן מיוחדין לכלים כגון לשכיבה וכיוצא בזה לשאר צרכיו דחד דינא אית להו לדידיה ולא לאהלים אעפ''כ צריכות קשירה בשעה שמחשב עליהן ואם חישב עליהן לצורך כלי או להשתמש בהן איזה דבר שיהא מותר לטלטלן א''כ עד שיהא עליהן תורת כלי סגי ולא טפי ולא בעי עד שיקשור את כל הקוצין שאם אומר את שאפי' לרב אבא עד שיקשור את כל הקוצין שבהם א''כ אין לך מעשה גדול מזה ולמה לי מחשבה דלגוונא דאיירי ר' אבא במעשה כי האי לחוד סגי להתיר טלטול אלא ודאי דלדידיה א''צ עד שיקשור את כל הקוצין ומכיון שקשרן שיהא עליהן תורת כלי סגי והשתא ל''ק דלמה לי מחשבה משום דהא מיהת לאו כלי ממש הן דאכתי לא קשר את כל הקיצין שבהן:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי סָֽלְקוֹן לְסִדְרָא דְבַר עוּלָּא דַּהֲוָה רָֽבְעָה תַמָּן וַהֲוָה תַמָּן רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת. אַתּוּן וּשְׁאָלוּן לֵיהּ מָהוּ לְטַלְטַלָן. אֲמֻר לוֹן. אִם חָשַׁבְתֶּם עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר מוּתָּר לְטַלְטַלָן. וְאִם לָאו אֵין אַתֶּם מוּתָּרִים לְטַלְטַלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
שתישב עליהן מאתמול. דוקא לצורך איזו דבר אז מותר לטלטלן:
לסדרא למדרש של בר עולא שהיה שוכן שם והוה תמן וכו':
רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. חֲפֵי לְסוֹטוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן. מְצַדְתְּא הֲוָא פְרִיסָן וְהָדֵין מִשְׁטָֽרְפָן גַּר שִׁמְשָׁא. אַתּוֹן וְשָׁאֲלוּ לְרַב. מָהוּ מְטַלְטְלָתְן. אֲמַר לוֹן. חַשְׁבוֹן עֲלֵיהֹן מִתְנִינָן תְּחוֹתֵי רֵשֵׁיכוֹן וְשָׁרִי לְכוֹן מְטַלְטָלְּתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מצדתא הוא פריסן והוון משטרפן גו שימשא. מצודות היו פרושין על הקרקע לייבשן והיו נשרפין מחום השמש ואתון ושאלין לרב מהו לטלטלן בשבת ואמר להן תשבו עליהן שיהיו נתונין תחת ראשיכם לשכב עליהן ועי''כ שרי לכון לטלטלן:
חפי לסוטות. חפי כמו דפי ולסוטות הן ליחות הקצרים שנותנין אותן על הקורה שהוא מכותל אל הכותל ואסור לטלטלן שהן עומדות לבנין ואינן ראויין לישב עליהן:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִין פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְרָב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַטָּן כָּאן מִלְּמַעֲלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
כשמואל. כלו' לעולם אפי' לשמואל שפיר הוא דכאן בנחיל של דבורים מלמעלן איירי כאן בהאי דביצה מלמטן שכופה הכלי ע''ג הביצה שמונחת על הקרקע ולהכי קאמר שצריך ליזהר שלא יהא נוגע בגופה של ביצה:
מה כרב. ושואל הש''ס מה ס''ל לר' הושעיה אם דעתיה כרב דקאמר לעיל פורסין מחצלת ע''ג לבנים וה''ה ע''ג נחיל של דבורים ואע''ג דמוקצין הן דקס''ד שפורסין הסדין עליהן ממש ואי כשמואל הא בעינן שלא יגע בהן כדקאמר ר' מנא אליבא דשמואל:
תני ר' הושעיה נחיל של דבורים. נחיל כמו חיל והן שוכנין במקום אחד פורסין עליהן סדין בשבת בחמה וכו':
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כֶּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא 30a הַכֶּלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' מנא דאפי' לשמואל ובלבד שיהא נזהר בשעת כפיתו שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה דזה ודאי אסור לכ''ע:
ושמואל אמר. אף כופין עליה את הכלי. ולא חייש לכלום:
אני לא שמעתי מאבא. הא דלקמן ואחותי אמרה זה לי משמו שביצה שנולדה ביו''ט ואסור לטלטלה משום מוקצה סומכין לה כלי מצידה בשביל שלא תתגלגל ותשבר אבל אין כופין עליה את הכלי משום דחייש שמא מתוך כך ינענע את הביצה היא אסורה בטלטול:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source