אֵי זֶהוּ קַמֵּיעַ מוּמְחֶה. כָּל שֶׁרִיפֶּה בוֹ וְשָׁנָה וְשִׁילֵּשׁ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר. קַמֵּיעַ זֶה מוּמְחֶה רִיפִּיתִי בוֹ וְשָׁנִיתִי וְשִׁילַּשְׁתִּי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִיפֵּא לְאָדָם אֶחָד נֶאֱמָן לְאָדָם אֶחָד. לִשְׁנַיִם נֶאֱמָן לִשְׁנַיִם. לִשָׁלֹשָׁה נֶאֱמָן לְכָל אָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איזהו קמיע מומחה. תוספתא הוא בפ''ה:
ריפא. בו לאדם אחד ג' פעמי' נאמן הוא לומר כך לאחד ואם לשנים נאמן הוא לשנים אבל אם ריפא לשלשה בני אדם נאמן הוא לכל אדם דמומחה לכל הוא:
יוֹצְאִין בִּתְפִילִּין עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסַנְדָּל מְסוּמָּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה 36a דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ. וְזֶה אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲלוֹץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יוצאין בתפילין ערב שבת עם חשיכה. ולא חיישינן שמא יהא שוכחן ויצא כך בשבת. אבל אין יוצאין וכו' ומפרש מה בין זה לזה מפני שהתפילין דרכו לחלצן בשחשיכה ולא יבא לשוכחן אבל סנדל המסומר אין דרכו לחלוץ מיד משחשיכה ושמא ישכח ויצא כך משחשיכה:
יוֹצְאִין בְּקַמֵּיעַ מוּמְחֶה בֵּין בִּכְתָב בֵּין בָּעֲשָׂבִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מִיתְנִיתֵיהּ בְּהָהֵן סִילוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מַפִּיק בְּהַהוּא מוֹמְיַיקָה. אָמַר לוֹן. מִשֵׁם תַּכְשִׁיט. אִי מִשֵׁם תַּכְשִׁיט הֲוָא לוֹ וְדָנִיֵּאל לוֹסַר. וְהַֽמְנִיכָ֤א דִי דַֽהֲבָא֙ עַל צַוְּארֵיהּ. אִי מִשׁוּם מַשׂאוּי בַשַּׁבָּת. נֵימָא. כָּל הַמְחוּבָּר לִכְסוּת הֲרֵי הוּא כִכְסוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מומייקה. הוא כמין ענק על הבגד סביב הצואר ואמר להן משום תכשיט הוא ואסרו לצאת אף לאיש כדאמרי' בסף הלכה דלעיל:
אי משום תכשיט הוא לו. כלומר שחזרו ואמרו לר' יונתן ואי משום תכשיט הוא קאמרת דלא יצא בו א''כ ודניאל לאסור דהא כתיב והלבישו לדניאל ארגונא והמניכא די דהבא על צואריה ובודאי לא היה מסירו ממנו מפני כבוד המלכות והיה לו איסור לצאת בו בשבת. ואי משום משאוי בשבת נמי לא חיישינן דדרך מלבוש הוא ותנינן כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות ומותר לצאת בו כדאמרינן בריש פרקין:
לא בשיר ולא בטבעת. שאין דרך לשאת קמיע בכך:
מהו מיתניתיה בההן סילונה. הוא כמין שק בבגדו ומלפניו וכפוף הוא כמין סילון כדרך שעושין להטמין הכתבים בתוכו ומהו ליתן הקמיע בתוכו וא''ל תנינן ובלבד וכו' ומשמע הא בשאר מקומות מותר לצאת כשנתון בו:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. מַכָּה שֶׁנִּתְרַפְּאָת נוֹתְנִין עָלֶיהָ רְטִייָה. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. נוֹתְנִין עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַשְׁמֵרָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. חוּץ מֵעָלֵי גְפָנִים שֶׁהֵן לִרְפוּאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חוץ מעלי גפנים. שאין ליתן עליהם שניכרין הן שדעתו לרפואה לפי שהן מסירין את הרושם של המכה:
שאינו אלא כמשמרה שלא תחזור לפתוח ואינו אסור בכה''ג משום רפואה בשבת. וכן קאמר ר' אבון בשם רבנן דבבל:
אָמַר רִבִּי חוּנָה. הָדָא פוּאָה עִקָּר טַב סַגִּין טַב הוּא. כַּד דְּאִית לֵיהּ חֲמִשָּׁה קִטְרִין. שִׁבְעָה קִטְרִין. תִּשְׁעָה קִטְרִין טָבָא סַגִּין. וּבִלְחוּד דְּלָא יִתֵּן מַיי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא פיאה. עשב ששמו כך ויש בו סגולה לישא אותו עיקר טוב הוא מאוד אם בו ה' קשרים כדרך קשרי עשב או ז' או ט' ובלבד שלא יתן מים ע''ג בשבת שניכר שמתכוין ללחלחו:
אֵין קוֹרִין פָּסוּק עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. וְהָדֵין דְּקָרֵי עַל יַבְרוּחָה אָסוּר. בּוֹא וּקְרִי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה עַל בְּנִי שֶׁהוּא מִתְבְּעִת. תֵּן עָלָיו סֵפֶר תֵּן עָלָיו תְּפִילִּין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשָׁן. אָסוּר. וְהָא תַנֵּי. אוֹמְרִים הָיוּ שִׁיר פְּגוּעִין בִּירוּשָׁלִַם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן מִשֶּׁנִּפְגָּע כָּאן עַד שֶׁלֹּא נִפְגָּע. וְאֵי זֶהוּ שִׁיר פְּגוּעִין. יי מָה רַבּ֣וּ צָרָ֑י וְכָל הַמִּזְמוֹר. יוֹשֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן עַד כִּֽי אַתָּ֣ה יְי מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן משנפגע. אסור ועד שלא נפגע להגן עליו מותר:
והא תני. שהיו נוהגין לומר שיר של פגעים בירושלים:
בוא וקרי. אם אומר לאחד בוא וקרא על בני פסוק הזה מפני שהוא מתבעת או שאומר תן עליו ספר וכו' אסור וזה אפילו בחול אסור שאין מתרפאין בד''ת:
יברוחה. כמין רוח רעה וקורא להבריחו מעליו אסור. א''נ על מכה ששמה כך שלפעמים מתגדלת בפה ר''ל כמין זה וקוראין אותה יברוחה על שם דודאים דמתורגם יברוחי:
משנה: לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּמַחַט נְקוּבָה וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֶּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בַכּוּכְלְייָר וְלֹא בַכּוֹבֶלֶת וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁל פִּיַילְטוֹן וְאִם יָצָאת חַיֶיֵבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְייָטוֹן:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. דאין אלו אלא משום שמא תטלם להראות לחבירתה ובכל כה''ג לכתחלה לא תצא ואם יצאת פטורה:
ולא בצלוחית של פלייטון. של שמן הטוב כדי להריח:
ולא בכובלת. הוא כמין קשר שמנחת בו בושם להעביר ריח רע:
ולא בכובליאר. התם בגמרא מפרש מכבנתא והוא בת נפש שקושרת בו מפתחי החלוק וי''מ כמין טבעת עגולה שמסבבת בו ראשה:
מתני' לא תצא אשה במחט הנקובה. דאין דרך האשה בכך וכן בטבעת שיש עליה חותם ולאו תכשיטין הן לה דאלו במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם תנן לעיל בריש פרקין דלכתחלה הוא לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת משום דהני כשאר תכשיטין ומשום גזירה דילמא משלפא ומחויא לחברתה אבל הני דמתני' דהכא כמשאוי חשיבי והלכך אם יצאת חייבת חטאת ואמרינן בגמרא התם וחילופיהן באיש שהאיש שיצא במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם חייב חטאת ובמחט הנקובה ובטבעת שיש עליה חותם לא יצא לכתחלה ואם יצא פטור ובין שהוא אומן ובין שאר כל אדם שוין בכך:
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּירִית. כָּל שֶׁהִיא יְחִידִית. כְּבָלִים. כָּל שֶׁהַשַּׁלְשֶׁלֶת בֵּנְתַיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בִּירִית זוֹ אֶצְעָדָה. דָּמַר רַב יְהוּדָה. וַנַּקְרֵ֞ב אֶת קָרְבַּ֣ן יְי אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּעַ֭ת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְי׃ אֶצְעָדָה זוֹ כֳּדוֹפּסֶלָּה. צָמִיד שֵׁרַייָא. כָּמַה דְאַתָּ אָמַר. וְהַצְּמִידִ֖ים עַל יָדֶֽיהָ. טַבַּעַ֭ת עִיזְקַייָא. עָגִ֣יל קְדָשַׁייָא. כָּמַה דְתֵימַר וַֽעֲגִילִי֖ם עַל אָזְנָיִ֑ךְ. וְכוּמָ֑ז. יֵשׁ אוֹמְרִין. זֶה טֻפּוֹס שֶׁלְּרָחָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. זֶה טֻפּוֹס שֶׁלְּדֲדִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יחידית. על שוק אחד וכבלים בזמן שהבירית על שתי שוקיה והשלשלת בינתיים:
בירית זו אצעדה וכו' כרופסלה. כך היא נקראת לאצעדה שבשוק:
טירייא. שנותנין על היד כמה דאת אמר וכו':
עזקייא קדשייא. תרגום שלהן:
היתה עשויה לכך ולכך. טבעת שהיא עשויה פעמים להתקשט בה ופעמים לחתום בה אם הוציאה שתהא מוכנת לחתום בה חייב ואם לתכשיט פטור אף על החותם לפי שעכשיו אף החותם טפילה היא לתכשיט:
תיפתר. להמתני' כדברי הכל דמיירי כשהיציאה לחתום בה כלומר שנתנה על ידה שיהא מוכן לחתום בה לעת הצורך ויצאת כך בשבת דבכה''ג אפי' לרבנן חייבת דלאו לתכשיט נתכוונה להיות על ידה והוי כמוציא דבר שאינו תכשיט:
ותני עלה ר' נחמיה מחליף. דתני בתוספתא בבבא מציעא דכלים פ''ג טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג ר' נחמיה מטהר וטבעת של אלמוג וחותמה של מתכות טמאה וכן היה ר''נ אומר וכו' בסולם אחר שליביו אם השליבין של מתכות טמא ובקולב הלך ג''כ אחר שליביו והכי הוא בתוספתא וכאן הוא ט''ס. דאחר מעמידיו אליבא דחכמים הוא. קילב הוא עץ ארוך שמעמידין לפני החנות ויש בו יתידות ומסמרין תקועין לתלות בהן איזה דבר. ובעול אחר סמנייריו והן סמלוניו ויתידיו התקועין בו וא''כ מתני' כר' נחמיה וכדאמרן:
הלכה: כָּתוּב וַחֲמוּשִׁים עָל֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְזוּייָנִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מִּינֵי זָיִין. וְאֵי זוֹ הִיא הָאַלָּה. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַי רִבִּי יוֹסֵה. מֵאֵימָתַי תוֹרְמִין אֶת הַגּוֹרֶן. מִשֶּׁתֵּיעָקֵר הָאַלָּה. הָדָא אָֽמְרָה. כְּמִין דִּייקְרָן. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. חֲ֤גוֹר חַרְבְּךָ֣ עַל יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַֽהֲדָרֶֽךָ: מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים. לָאַטְיָן. וַֽחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת. לְמִגְזָיִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב וחמישים וגו'. איידי דאיירי במתני' בכלי מלחמה מייתי לה הכא ודריש בחמשה עשר כלי זיין מדכתיב וחמושים דחמושים הוה משמע תרי פעמים חמשה דמיעוט חמשים שנים בחמשה ומדכתיב וחמושים להביא עוד פעם אחד חמשה:
ואיזו היא האלה. וקאמר דפשטינן לה מן מה דתני וכו' לעיל בפ''ק דמעשרות בהלכה ו' מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה ש''מ דאלה כמין דיקרן הוא ותוחבין אותו בקרקע לעשות הגורן סביבותיו וכשעוקרין אותו עושין כרי מן הגורן והוקבע למעשרות:
חגור חרבך וגו'. אלמא דלהדר הוא עשוי:
לאתים כמו לאטין שהן ברזלין ארוכין שקוצרין בהן מרחוק:
למזמרות למיגזיין וכך תרגומו שהן הברזל הקצר שתופסין אותו ביד לקצור דבר הקרוב לו:
דתנינן תמן. בפי''ג דכלים עץ המשמש את המתכות טמא דהמתכות הוא העיקר והמתכות המשמשת את העץ טהורה כיצד וכו' טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג והוא עץ קוראל''ו בלע''ז טמאה דהטבעת היא העיקר והחותם אינו אלא כמשמש שלה ואם הטבעת של אלמוג והחותם של מתכות טהורה דהעיקר של עץ הוא ופשוטי כלי עץ טהורין דמקום מושב החותם לאו בית קיבול מיקרי שאין בית קיבול אלא העשוי למלאות בו וזה כבר ממולא הוא:
דר' נחמיה זו היא. מתני' דקתני בטבעת שיש עליה חותם חייבת חטאת אלמא דלאו תכשיט היא לאשה ואע''ג דתנינן בפי''א דכלים תכשיטי נשים טמאין וקחשיב התם לטבעת בין שיש לה חותם בין שאין לה חותם מתני' דידן ר' נחמיה היא כדלקמן דס''ל בטבעת הלך אחר חותמה דעיקר טבעת היא בשביל החותם ואין דרך של אשה לחתום ולשלוח כתבים והלכך חייבת חטאת דלאו תכשיט הוא לה והא דתנינן התם דיש עליה חותם נמי תכשיט לאשה ההיא רבנן היא:
גמ' תני לא יצא החייט במחטו וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ק בהלכה ג' עד תיפתר באשה גידלת ושם פירשתי:
משנה: לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בַסַּיִיף וְלֹא בַקֶּשֶׁת וְלֹא בַתְּרִיס וְלֹא בָאַלָּה וְלֹא בָרוֹמַח וְאִם יָצָא חַייָב חַטָּאת. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָן לוֹ אֶלָּא גְנַאי שֶׁנֶּאֱמַר וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִיתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. בִּירִית טְהוֹרָה וְיוֹצְאִין בָּהּ בַּשַּׁבָּת. כְּבָלִים טְמֵאִין וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''א אומר תכשיטין הן לו ואינו חייב חטאת עליהן. שנא' וכתתו חרבותם לאתים וגו'. ואם הן כתכשיטין מפני מה יבטלו לעתיד:
בירית. זו שעשויה כמין אצעדה ומדבקת אותה סביב שוקה מזה ומזה ומטילין כבלים ביניהם והן תלויין בהבירית והכבלים עשויין לאלו הבתולות שפסיעותיהן גסות כדי שיתקצרו ולא יהיו נושרות בתוליהן ולפיכך הבירית היא טהורה שהיא תשמיש לכבלים ולאו כלי היא בפ''ע ויוצאין בה בשבת דלא חיישינן שמא תפול ותביא אותה בידה מפני שהוא דבוקה לבשר אבל הכבלים כלים הוי וטמאין ואין יוצאין בהן בשבת דשמא יפלו מן הבירית ותביא אותן בידה בר''ה:
מתני' לא יצא האיש וכו'. תריס הוא מגן אלה הוא עשוי כמין דקר שנועצין אותו בארץ ויוצאין בו גם כן למלחמה ורומח הוא של ברזל ותקוע בעץ וכל אלו אינן דרך מלבוש לפיכך אם יצא חייב חטאת אבל שריון וקסדא ומגפיים דלעיל בהלכה ב' פטור משום דדרך מלבוש הן:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר רַב נַחְמָן. דְּרִבִּי נְחֶמְיָה זוֹ הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. טַבַּעַת שֶׁלְּמַתֶּכֶת וְחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל אַלְמוֹג טְמֵאָה. טַבַּעַת שֶׁלְאַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁלְּמַתֶּכֶת טָהוֹר. תַּנֵּי. רִבִּי נְחֶמְיָה מַחֲלִיף. וְכֵן הָיָה רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. בְּטַבַּעַת אַחַר חוֹתָמָהּ. בְּסוּלָּם אַחַר שְׁלִיבָיו. בְּקוֹלָב אַחַר מַעֲמִידָיו. וְנָעוּל אַחַר סמנייריו. אָמַר רִבִּי אילָא. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּשֶׁהוֹצִיאָהּ לַחְתּוֹם בָּהּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. הָֽיְתָה עֲשׂוּיָה לְכָךְ וּלְכָךְ. הוֹצִיאָהּ לַחְתּוֹם בָּהּ חַייָב. הוֹצִיאָהּ לְשֵׁם תַּכְשִׁיט פָּטוּר אַף עַל הַחוֹתָם. שֶׁאַף הַחוֹתָם טְפֵילָה לְתַכְשִׁיט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יחידית. על שוק אחד וכבלים בזמן שהבירית על שתי שוקיה והשלשלת בינתיים:
בירית זו אצעדה וכו' כרופסלה. כך היא נקראת לאצעדה שבשוק:
טירייא. שנותנין על היד כמה דאת אמר וכו':
עזקייא קדשייא. תרגום שלהן:
היתה עשויה לכך ולכך. טבעת שהיא עשויה פעמים להתקשט בה ופעמים לחתום בה אם הוציאה שתהא מוכנת לחתום בה חייב ואם לתכשיט פטור אף על החותם לפי שעכשיו אף החותם טפילה היא לתכשיט:
תיפתר. להמתני' כדברי הכל דמיירי כשהיציאה לחתום בה כלומר שנתנה על ידה שיהא מוכן לחתום בה לעת הצורך ויצאת כך בשבת דבכה''ג אפי' לרבנן חייבת דלאו לתכשיט נתכוונה להיות על ידה והוי כמוציא דבר שאינו תכשיט:
ותני עלה ר' נחמיה מחליף. דתני בתוספתא בבבא מציעא דכלים פ''ג טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג ר' נחמיה מטהר וטבעת של אלמוג וחותמה של מתכות טמאה וכן היה ר''נ אומר וכו' בסולם אחר שליביו אם השליבין של מתכות טמא ובקולב הלך ג''כ אחר שליביו והכי הוא בתוספתא וכאן הוא ט''ס. דאחר מעמידיו אליבא דחכמים הוא. קילב הוא עץ ארוך שמעמידין לפני החנות ויש בו יתידות ומסמרין תקועין לתלות בהן איזה דבר. ובעול אחר סמנייריו והן סמלוניו ויתידיו התקועין בו וא''כ מתני' כר' נחמיה וכדאמרן:
הלכה: תַּנֵּי. לֹא יֵצֵא הַחַייָט בְּמַחַטּוֹ שֶׁבְּכֵלָיו. וְלֹא הַלִּבֶּלָּר בְּקוֹלְמוֹס שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְהַצַּבָּע בְּדוּגְמָא שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְלֹא הַשּׁוּלְחָנִי בְּדֵינָר שֶׁבְּאָזְנוֹ. וְאִם יָצְאוּ הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אוּמָּן בְּאוּמְנוֹתוֹ חַייָב. הָא שְׁאָר כָּל הָאָדָם יוֹצְאִין בְּכָךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְאִם יָצָאת חַייֶבֶת חַטָּאת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בַנָּשִׁים. 36b בְּרַם הָכָא טְפֵילִין יוֹצְאִין בְּכָךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתוֹן דְּרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַכּוֹכֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּילְייָטוֹן׃ הָא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה חַייָב. וְדָא הִיא אוּמָּן בְּאוּמְנוֹתוֹ חַייָב. אָמַר רִבִּי אָבוּן. תִּיפְתָּר בְּאִשָׁה גִּידֶּלֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב וחמישים וגו'. איידי דאיירי במתני' בכלי מלחמה מייתי לה הכא ודריש בחמשה עשר כלי זיין מדכתיב וחמושים דחמושים הוה משמע תרי פעמים חמשה דמיעוט חמשים שנים בחמשה ומדכתיב וחמושים להביא עוד פעם אחד חמשה:
ואיזו היא האלה. וקאמר דפשטינן לה מן מה דתני וכו' לעיל בפ''ק דמעשרות בהלכה ו' מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה ש''מ דאלה כמין דיקרן הוא ותוחבין אותו בקרקע לעשות הגורן סביבותיו וכשעוקרין אותו עושין כרי מן הגורן והוקבע למעשרות:
חגור חרבך וגו'. אלמא דלהדר הוא עשוי:
לאתים כמו לאטין שהן ברזלין ארוכין שקוצרין בהן מרחוק:
למזמרות למיגזיין וכך תרגומו שהן הברזל הקצר שתופסין אותו ביד לקצור דבר הקרוב לו:
דתנינן תמן. בפי''ג דכלים עץ המשמש את המתכות טמא דהמתכות הוא העיקר והמתכות המשמשת את העץ טהורה כיצד וכו' טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג והוא עץ קוראל''ו בלע''ז טמאה דהטבעת היא העיקר והחותם אינו אלא כמשמש שלה ואם הטבעת של אלמוג והחותם של מתכות טהורה דהעיקר של עץ הוא ופשוטי כלי עץ טהורין דמקום מושב החותם לאו בית קיבול מיקרי שאין בית קיבול אלא העשוי למלאות בו וזה כבר ממולא הוא:
דר' נחמיה זו היא. מתני' דקתני בטבעת שיש עליה חותם חייבת חטאת אלמא דלאו תכשיט היא לאשה ואע''ג דתנינן בפי''א דכלים תכשיטי נשים טמאין וקחשיב התם לטבעת בין שיש לה חותם בין שאין לה חותם מתני' דידן ר' נחמיה היא כדלקמן דס''ל בטבעת הלך אחר חותמה דעיקר טבעת היא בשביל החותם ואין דרך של אשה לחתום ולשלוח כתבים והלכך חייבת חטאת דלאו תכשיט הוא לה והא דתנינן התם דיש עליה חותם נמי תכשיט לאשה ההיא רבנן היא:
גמ' תני לא יצא החייט במחטו וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ק בהלכה ג' עד תיפתר באשה גידלת ושם פירשתי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source