משנה: צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו חַייָב. אִם נָעֲלוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִין. לֹא יָכוֹל אֶחָד לִנְעֹל וְנָָעֲלוּ שְׁנַיִם חַייָבִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר׃
Pnei Moshe (non traduit)
הראשון חייב והשני פטור. והאי פטור ומותר הוא שהרי לא עשה כלום ואין זה אלא כשומר מה שכבר ניצוד מאתמול ולמה זה דומה וכו' ונמצא צבי שכבר ניצוד מאתמול שמור בתוכו שזה מותר הוא:
מתני' ישב אחד על הפתח. שלא יהא הצבי יוצא משם ולא מלאהו להפתח וישב השני ומלאהו השני חייב שהוא הצד אותן:
פטורין. דהוו להו שנים שעשאוה ואם לא יכול אחד לנעול וכו' אורחי' בשנים ושניהם חייבים ור''ש פוטר ואין הלכה כר''ש:
מתני' צבי שנכנס. מאליו ונעל אחד בפניו חייב דזהו צידתו ואעפ''י שנכנס מעצמו:
הלכה: ז'. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. מָהוּ לִיתֵּן לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת. ייָבֹא כְהַהִיא דְתַנִּינַן תַּמָּן. אֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ. שֶׁאֵין עוֹשִׂין תַּקָּנָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. וְהָכָה כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו ליתן לפניהם מזונות. להאי גוונא דאיירין במתני' צבי שנכנס וכו' ואם מותר ליתן לפניהם מזונות בשבת הואיל ועכשיו ברשות הן וקאמר דיבא זה הדין כהאי דתנינן לקמן בפ' בתרא אין נותנין מים וכו' לפי שאין עושין תקנה בשבת לדבר שאינו מן המוכן לו שיכולין הן לפרוח משם מאתמול והכא נמי כן שהרי לא היה מוכן לו מאתמול:
היה אחד. מן השנים בריא ואחד חלוש ונעל הוא כל צורכו וכו' החולה חייב והבריא פטור וקמ''ל דלא אזלינן בתר כחו אלא בתר השתא:
גמ' בעשותה וכו'. כדגריס לה לעיל בפ' המצניע:
משנה: יָשַׁב אֶחָד עַל הַפֶּתַה וְלֹא מִילְאָדוּ וְיָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִילְאָהוּ הַשֵּׁנִי חַייָב. יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִילְאָהוּ וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב לוֹ בְצִידּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ הָרִאשׁוֹן חַייָב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. לְמַה זֶּה דוֹמֶה. לְנוֹעֵל אֵֶת בֵּיתוֹ לְשׁוֹמְרוֹ וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ:
Pnei Moshe (non traduit)
הראשון חייב והשני פטור. והאי פטור ומותר הוא שהרי לא עשה כלום ואין זה אלא כשומר מה שכבר ניצוד מאתמול ולמה זה דומה וכו' ונמצא צבי שכבר ניצוד מאתמול שמור בתוכו שזה מותר הוא:
מתני' ישב אחד על הפתח. שלא יהא הצבי יוצא משם ולא מלאהו להפתח וישב השני ומלאהו השני חייב שהוא הצד אותן:
פטורין. דהוו להו שנים שעשאוה ואם לא יכול אחד לנעול וכו' אורחי' בשנים ושניהם חייבים ור''ש פוטר ואין הלכה כר''ש:
מתני' צבי שנכנס. מאליו ונעל אחד בפניו חייב דזהו צידתו ואעפ''י שנכנס מעצמו:
הלכה: ו'. בַּעֲשׂוֹתָהּ. הַיָּחִיד שֶׁעָשָׂה חַייָב. שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה שֶׁעָשׂוּ פְטוּרִין. רַב חוּנָא אָמַר. הָיָה אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד תָּשׁ. נָעַל הַחוֹלֶה כָּל צוֹרְכוֹ וְלֹא נָעַל הַבָּרִיא כָּל צוֹרְכוֹ. הַחוֹלֶה חַייָב וְהַבָּרִיא פָטוּר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכוֹ וְנִתָכַּווֵן לִנְעוֹל בַּעֲדוֹ. וְנָעַל בַּעֲדוֹ וּבְעַד הַצְּבִי. מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. רָאָה תִינּוֹק מְבַעְבֵּעַ בַּנָּהָר וְנִתָכַּווֵן לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹת נְחִיל שֶׁלְּדָגִים עִמּוֹ. מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. הָיָה מְפַקֵּחַ בַּגַּל וְנִתָכַּווֵן לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹת צְרוֹר שֶׁלְזְהוּבִים עִמּוֹ. מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו ליתן לפניהם מזונות. להאי גוונא דאיירין במתני' צבי שנכנס וכו' ואם מותר ליתן לפניהם מזונות בשבת הואיל ועכשיו ברשות הן וקאמר דיבא זה הדין כהאי דתנינן לקמן בפ' בתרא אין נותנין מים וכו' לפי שאין עושין תקנה בשבת לדבר שאינו מן המוכן לו שיכולין הן לפרוח משם מאתמול והכא נמי כן שהרי לא היה מוכן לו מאתמול:
היה אחד. מן השנים בריא ואחד חלוש ונעל הוא כל צורכו וכו' החולה חייב והבריא פטור וקמ''ל דלא אזלינן בתר כחו אלא בתר השתא:
גמ' בעשותה וכו'. כדגריס לה לעיל בפ' המצניע:
שׁוֹחְטִין מִן הַנְּגָרִין. אֵין שׁוֹחְטִין 73b לֹא מִן הַמִּכְמוֹרוֹת וְלֹא מִן הַמְצוּדוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אִמִּי. מְצַדְתָּא דְּשִׁיתַּאי. שְׁמוּאֵל. צַד הוּא בְפִיתָם. רַב אָמַר. סִכְרָא דִנְהָרָא שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כְּהַהִיא דְטַסִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
בההיא דטסיס. כלומר דוקא אם המקום הזה שבנהר אטום וסתים מכאן ומכאן דבכהאי גוונא נצודין ועומדין הן:
שמואל אמר צד הוא בפיתם. והתם גריס בפיטם והיינו הך ואדגים קאי שמותר לצוד מן הנתונים בפיטם והוא חבית גדולה שממלאין אותה מים ומכניסין את הדגים לתוכה דאין זה צידה בי''ט שכבר נצודין הן בהחבית:
שיתא. מצודה גדולה בפרק הגוזל בתרא ההוא שיתא דהוו מינצי עלה בי תרי:
שוחטין מן הנגרין וכו'. תוספתא היא בפ''ג דביצה לוקחין מן המכונסין בנגרין קטנים בי''ט ושוחטין אותן אבל לא מן המכמרות ולא מן המצודות וכדמפרש רבי יוסי ברבי בון במצדתא דשיתאי הן המצודות הגדולות שאף על פי שהן ניצודין בהן מכיון שיכולין להשמט לכאן ולכאן מיחזי כצד בי''ט:
סכרא דנהרא שרי. הוא מקום שסוכרין וסותמין בנהר שלא יברחו הדגים משם וכניצודין ועומדין הן והלכך שרי ליטול משם בי''ט:
משנה: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַייָב. וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִֹים הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר הַצָּדָן לְצוֹרֶךְ חַייָב וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ פָּטוּר. חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הַצָּדָן פָּטוּר וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַייָב׃
Pnei Moshe (non traduit)
חיה ועוף שברשותו הצדן פטור שאין זה נקרא צידה כלל והחובל בהן חייב שיש להן עור והחובל בבהמה חיה ועוף אינו חייב עד שיהא צריך לדם שיצא מן החבורה אבל אם לא נתכוין אלא להזיק מקלקל הוא וקיי''ל מקלקל בחבורה פטור ואם חבל בחבירו לעולם הוא חייב ואפילו אינו צריך לדם שזה עושה נחת ליצרו ושככה חמתו בזה והרי הוא כמתקן:
ושאר שקצים ורמשים. אין להם עור לכולן לפיכך החובל בהן פטור והצדן אם לצורך חייב ושלא לצורך פטור והאי אליבא דמ''ד מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אבל למאי דקיי''ל כר' יהודה דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב בין לצורך ובין שלא לצורך אם יש צידה במינן חייב:
מתני' שמונה שרצים ה א מ ו ר י ן בתורה. החלד והעכבר וכו' כמו שמנויין הן בפ' שמיני הצדן חייב לפי שיש צידה במינן וכן החובל בהן חייב לפי שיש להן עור ושייך בהו מפרק שהחבל משום מפרק הוא והוא תולדה דדש ואפי' נצרר הדם ולא יצא חבורה היא וחייב לפי שנפרק הדם ממקומו:
רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. מָהוּ לְכַפּוֹת עָלָיו כֶּלִי. ייָבֹא כְהַהִיא דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כֶּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי. שְׁמוּאֵל אָמַר. אַף כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. 74a מָהוּ לְקוֹשְׁרוֹ בְחֶבֶל. ייָבֹא כְהַהִיא דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עַל צִידְדֵי בְהֵמָה בַּשַּׁבָּת. הִיא צִידְדֵי בְהֵמָה הִיא צִידְדֵי אִילָן. כָּל שֶׁמּוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עַל צִידְדֵי בְהֵמָה מוּתָּר לְקוֹשְׁרוֹ. כָּל שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עַל צִידְדֵי בְהֵמָה אָסוּר לְקוֹשְׁרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך פרק רבי אליעזר
מהו לקושרו בחבל. הואיל וכבר ניצוד ועומד היא או דילמא משתמש בצדדים הוא וקאמר דהאי דינא יבוא כהאי דאמר וכו' לעיל בפ' במה בהמה בהל' ב' וה''נ בגוונא דמותר להשתמש בצדדיו מותר לקושרו ואם אסור להשתמש בצדדיו אסור דכשקושרו משתמש בצדדים הוא:
מהו לכפות עליו הכלי. לזה שכבר ניצוד ועומד הוא אם מותר לכפות עליו הכלי שלא ינוד אנה ואנה או דילמא מכיון שאסור ליגע בו אסור ג''כ לכפות עליו הכלי וקאמר דדין זה יבא כהאי דלעיל בפ' במה טומנין בהלכה ב' דאמר ר''ש וכו' ופלוגתא דאמוראי היא שם וה''נ תליא בהאי פלוגתא:
מותר. שהרי לא נתכוין אלא לנעול בעדו והצבי מאליו הוא ניצוד. ובתינוק אפי' נתכוין להעלות הדגים עמו מותר לפי שבעסקי נפשות הוא מפקח ואין זה אלא באגב וכן במפקח את הגל להציל למי שנפל עליו הגל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source