Vayedaber

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. יָצָא רוּבּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ. שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ. הֲרוֹג אֶת פְּלוֹנִי. אֶלָּא אֲפִילוּ חֲמוֹס אֶת פְּלוֹנִי. תַּנֵּי. גּוֹי בְיִשְׂרָאֵל אָסוּר. יִשְׂרָאֵל בְּגוֹי מוּתָּר. רַב חִסְדָּא בָעֵי. מָהוּ לְהַצִּיל נַפָשׁוֹ שֶׁלְגָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלְּקָטוֹן. הָתִיב רִבִּי יִרְמָיָה. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. יָצָא רוּבּוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי יוּסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן. שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מִי הוֹרֵג אֶת מִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנייא היא תמן. דלא קרינ' ליה רודף שהרי אין אתה יודע מי הוא ההורג ורודף את מי דאיכא למימר נמי שהיא רודפת אחריו דכמו שהיא מסוכנת למות כך הולד מסוכן הוא למות ולפיכך מניחין הדבר כמות שהוא וכי קא מיבעי לן כשהקטן רודף אחרי הגדול והוא אינו נרדף מהגדול ולא איפשיטא:

התיב רבי ירמיה ומאי קא מיבעיא ליה וכי לאו מתניתין הוא יצא רובו וכו' אלמא שאף על פי שהקטן הזה רודף הוא אין מצילין את אמו בנפשו:

בנפשו של קטן. אם היה קטן רודף אחר הגדול להרגו מהו להציל את הגדול בנפשו של קטן כדינו של רודף או דילמא הואיל ולאו בר עונשין הוא לא:

תני עכו''ם בישראל אסור לעשות כן אבל ישראל בעכו''ם אם אמר לו הישראל חמוס או הרוג פלוני העכו''ם ואניחך מותר ובע''ז גריס עכו''ם בעכו''ם וכו' חייב וגי' זו יותר נכונה דקמ''ל דאפי' עכו''ם בעכו''ם מתחייב בכך משום שפיכות דמים ומשום גזל:

לא סוף דבר. ולאו דוקא בשאומר לו הרוג את פלוני ואני אניחך אלא אפי' א''ל חמוס ממונו של פלוני ואניחך אסור להציל נפשו בממונו של פלוני:

מתניתא אמרה כן. נמי אדלעיל קאי בכל מתרפאין וכו' כלומר ומהאי מתניתין שמעינן דאין מתרפאין משפיכות דמים דתנינן תמן בפ''ז דאהלות האשה המקשה לילד מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים אברים מפני שחייה קודמים יצא רובו ומקרי נפש אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש ולא הותר להתרפאות ע''י שפיכות דמים:

אָמַר רִבִּי חוּנָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין מִתְרַפִּין מִגִּילּוּי עֲרָיוֹת. וְתַנֵּי כֵן. לְפִיכָךְ הוּתָּר מִכְּלָל שַׁבָּת וְלֹא הוּתָּר מִכְּלָל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. הוּתָּר מִכְּלָל שַׁבָּת. וְלֹא לְהִתְרַפּוֹת. וְדִכְווָתָהּ. לֹא הוּתָּר מִכְּלָל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. אֲפִילוּ לְהִתְרַפּוֹת. וְלֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלָהּ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ רְחַם אִיתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי אֶלְעָזָר וְסִכֵּן. אֲתוֹן שְׁאֲלוּן לֵיהּ. מָהוּ תֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי וִייחִי. אֲמַר. יָמוּת וְלֹא כֵן. מָהוּ יִשְׁמַע קוֹלָהּ וְלֹא יָמוּת. אֲמַר. יָמוּת וְלֹא כֵן. מַה הֲווָת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. אֵשֶׁת אִישׁ. וְחוֹרָנָה אָמַר. פְּנוּיָה. מָאן דָּמַר. אֵשֶׁת אִישׁ. נִיחָא. וּמָאן דָּמַר. פְּנוּיָה. וְהָא בַּר כּוֹחָא נַגָּרָא רְחַם אִיתָא בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי אֶלְעָזָר וְשָׁרָא לֵיהּ. כָּאן בִּפְנוּיָה כָּאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כַּאן וְכָאן בִּפְנוּיָה. תִּיפְתָּר שֶׁנָּתַן עֵינָיו בָּהּ עַד שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. 77a אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אִיתָה רוֹבָה הֲווָת וְלָא מִנְסְבָה. וְכָל מַה דַהֲוָה עֲבַד בְּאִיסּוּר הֲוַה מֵעֲבֲד. בְּגִין כֵּן אֲסַר לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אית דבעי מימר. דהייני טעמא לפי שאשה גדולה ותשובה היתה ולא היתה נשמעת לו להנשא לו בהיתר וכל מה שיעשה עמה יהיה באיסור ולפיכך החמיר ולא רצה להתיר בשום פנים:

מתניתא אמרה כן. מברייתא דלקמיה שמעינן נמי דאין מתרפאין מגלוי עריות דתני כן בת''כ פ' ויקרא דגריס התם כשהיא אומר מכל מצות ה' לרבות נערה המאורסה והמחלל את השבת אלא שיש בנערה המאורסה מה שאין בשבת ובשבת מה שאין בנערה המאורסה נערה המאורסה יש לה היתר לאחר מיתת בעלה. והשבת אין לה היתר. שבת הותרה מכללה לקרבנות ולפיקוח נפש. ונערה המאורסה לא הותרה מכללה בשעת איסורה:

לא סוף דבר וכו'. להתרפאות בה מחולת אהבה אשר לו אלא אפי' אינו רוצה כ''א לדבר עמה ולשמוע את קולה אסור כהדא עובדא דחד היה נותן עיניו באשה אחת ואהב אותה ונסתכן מחמת חולי אהבה:

מהו תיעבור קומוי וייחי. אם מותר שתעבור לפניו בלבד ויתרפא ע''י כך ואמר ר''א ימות ולא כן שלא יעשה כך אפי' העברה בעלמא וחזרו ושאלו מהו ישמע קולה בלבד ולא ימות ואמר ימות ולא כן תעשה:

מה הוות. מה היתה המעשה ומה טיבה של האשה שהחמיר ר''א כל כך:

מ''ד אשת איש ניחא שהחמיר בה אלא למ''ד פנויה מאי כולי האי והיה לו להתיר לישא אותה והא בר כוחא נגרא כך היה שמו שג''כ אהב אשה אחת בימיו של ר''א והתיר לו לישאנה:

כאן בפנויה. כלומר וע''כ מה שהתיר היה בפנויה וכאן המעשה באשת איש היה וקשיא להאי מ''ד:

ואפי' תימר. לעולם דכאן וכאן בפנויה והכא היה המעשה שנתן עינו בה בעודה אשת איש והלכך החמיר ר''א ולא רצה להתיר אע''פ שמת בעלה אחר כך ונעשית פנויה:

הותר מכלל שבת. מאי הוא ולא להתרפאות דבזה יש לדמות שניהם כדמסיק ודכותה וכו' כלומר וא''כ לא הותר מכלל נערה המאורסה דקתני ע''כ אפי' להתרפאות בה אסור:

מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָה שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ. וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָמָא מִשֵּׁם שֶׁל יֵשׁוּ פַּנְדֵּירָא לְרַפּוֹתוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ. אֲנִי אָבִיא רְאַייָה שֶׁיְּרַפְּאֵנִי. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא רְאָייָה עַד שֶׁמֵּת בֶּן דָּמָה. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה. שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְלֹא פָרַצְתָּה גְדֵירָן שֶׁלַּחֲכָמִים. דִּכְתִיב וּפוֹרֵץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ. וְלֹא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁכֶּנּוּ נָחָשׁ לְעָתִד לָבוֹא. וּמַה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אוֹתָם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומה הוה ליה מימר. הראיה מן התורה שמותר דכתיב אשר יעשה אותם וגו' והיה כסבור שאין זה בכלל ע''ז ממש אלא כשאר מצות שנאמר עליהם וחי בהם ולא שימות בהם:

ולא נחש נשכו. בתמיה הרי על כל פנים מת מנשיכת נחש אלא וכו':

רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דִּלֹא כֵן. מִי נָתַן שֶׁמֶן ווֶרֶד לְעָנִי וְלֹא סָךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הלכה כר''ש. דמתני' דלכל אדם מותר לסוך בשמן ורד דאם לא תאמר כן מי נתן שמן ורד לעני ולא סך וכלומר הא מיהת כשהעשיר נותן שמן ורד להעני לסוך בו וכי לא יסוך בו וא''כ מיקרי ראוי לכל בני ישראל לסוך בו:

אֲמַר רִבִּי זְעוּרָה לְרִבִּי יוֹסֵי. חֲכִים רִבִּי לְבַר פְּדָיָה דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָן מִשְּׁמוֹ. אֲמַר רִבִּי זְעוּרָה לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. חֲכִים רִבִּי לְרַב דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה אָֽמְרִין מִשְּׁמוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך פרק שמונה שרצים

חכים רבי וכו'. גרסינן להא לעיל בפ''ק בהלכה ב' דקאמר ר' זעירא התם לית אנן צריכין חוששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחא ואינו רואה ומכיר לבעל השמועה ואפשר אדם אחר אמרו ולאו בר סמכא הוא ועל זה קאמר נמי רבי זעירא שם לרבי יסא וכי מכיר אתה הרבי לבר פדייה דאת אמר לפעמים שמעתתא בשמיה והשיב לו ר' יוחנן אמר משמו וכדאי ר' יוחנן לסמוך עליו וכן אמר לרבי בא בר זבדא וכו'. ואיידי דרבי בא בר זבדא אמר בשם רב הכא דהלכה כר' שמעון מייתי לה נמי הכא:

משנה: אֵילּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַייָבִין עֲלֵיהֶן קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִים. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַייָב עַל קִשֻּׁרָן כָּךְ הוּא חַיַיב עַל הֶתֵּירָן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְיָדוֹ אַחַת אֵין חַייָבִין עָלָיו:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בידו אחת אין חייבין עליו. ואפילו עשאו להתקיים ואין הלכה כרבי מאיר:

כך הוא חייב על התירן ואם הקשר הוא קשר שאין חייבין עליו כך הוא על התירן ואם הוא מותר לקישרו לכתחלה כך הוא מותר להתירו לכתחלה:

קשר הגמלים. רצועה שקושרין אותו להגמלים או להספינה שנותנין בה חבל בהנקב וקושרין שיהא הקשר מתקיים לעולם וכן כל כיוצא בזה שיהא מתקיים ומעשה אומן הוא:

מתני' אלו קשרים שחייבין עליהן. קושר דתנינן באבות מלאכות אלו הן מהקשרים שחייבין עליהן כדמפרש ואזיל שאלו הן קשר של קיימא ומעשה אומן וכדאמרו בגמרא מאורגי יריעות למדו ואם הוא קשר של קיימא ואינו מעשה אומן או מעשה אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור ואם אינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו לכתחלה:

הלכה: ב'. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. בְּמַפְתִּחַ אִימְרָא שֶׁהוּא מַדְבִּיקוֹ לַחַלּוּק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בָּמִפְתַּח חַלּוּק שֶׁהוּא עָשׂוּי כְמִין שְׁנֵי דַפִּין. נִשְׁמְטוּ רְצוּעוֹת מִנְעַל וְסַנְדָּל נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשׁוֹר. חוֹטְמוֹ שֶׁנִּשְׁמַט. אִית תַּנֵָּיי תַנֵּי. מוּתָּר לְהַחֲזִיר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אָסוּר לְהַחֲזִיר. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. בְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶקֶב אֶחָד. מָאן דְּאָמַר. אָסוּר. בְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי נְקָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶהּ כְּמָאן דְּאָמַר. כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי נְקָבִים. מָהוּ כְדוֹן. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. בְּרָפִין. מָאן דְּאָמַר. אָסוּר. בָּאֲפּוּצִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' כמפתח אימרא וכו'. משום דקשיא ליה מאי קמ''ל קושרת מפתח חלוקה פשיטא הרי בכל יום ויום קושרת ומתרת היא. לפיכך מפרש במפתח של האימרא שהוא מדביקתו לחלוק קאמר ומהו דתימא דיכולה להניח האימרא בלא שתתיר אותה ומבטל ליה קמ''ל:

אמר ר' יוסי. דלא צריכת לדחוקי ולאוקמי במפתח של האימרא אלא במפתח החלוק ממש וכגון שהוא עשוי כמין שני דפין נשמט כלומר כעין שתי לשונות מכאן ומכאן. ויכולה היא להיות מניח לאחד שיהא נשמט לגמרי וקושרת בהשני. ומהו דתימא חדא בטולי מבטל לה קמ''ל. א''נ דהאי נשמט אדלקמיה קאי ומילתא אחריתא היא שאם נשמט אחד מהשני דפין וכן רצועות מנעל וסנדל שנשמט אחד מהאזנים נוטל ומחזיר בשבת ובלבד שלא יקשור דמכיון שנשמט לא התירו לקשור לכתחלה:

חוטמו. של מנעל וסנדל שנשמט:

הוון. בני הישיבה בעיין מימר דבהכי מתרצינן דבריהם ולא פליגי דמ''ד מותר בשיש בו נקב אחד במקום שמחזירו לשם דלא מיחזי כעין מלאכה לפי שנוח להחזירו כך. ומ''ד אסור כגון שיש בו שני נקבים אחד מכאן ואחד מכאן ומחזיר ראשי חוטמו שמכאן ומכאן לתוך נקביו דהאי מיחזי טפי כמלאכה:

אמר ר' יוסי בר' בון. דלא היא דלאו בהכי תליא מלתא אלא בין זה ובין זה כמאן דאמר בשיש בו שני נקבים כלומר דמצית לאוקמי לתרוייהו כמאן דאית ליה דבשני נקבים מיירי ואפ''ה ל''ק:

מהו כדון. ואלא מ''ט דמאן דשרי וכמאן מוקמית להני ברייתות:

מ''ד מותר ברפין. שהן רפויין ובקל יכול להחזיר לתוך הנקבים. ומ''ד אסור באפוצים שהן דחוקין ואינו יכול להחזירו לתוך הנקבים אלא בקושי והלכך אסור דמיחזי כעושה מלאכה בשבת:

גמ' מה קשירה היתה במשכן וכו'. כל הא גרסינן לעיל בפרק כלל גדול בהלכה ב' עד סוף הסוגיא וכדפרישית שם:

משנה: וְיֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַייָבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מַפְתְּחֵי חַלּוּקָהּ וְחוּטֵי סְבָכָה שֶׁל פַּסִיקְיָא וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן וּקְדֵירָה שֶׁל בָּשָׂר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר קוֹשְׁרִין לִפְנֵי בְהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. קוֹשְׁרִין דְּלִי בַּפַּסִיקְיָא אֲבָל לֹא בַחֶבֶל וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַייָמָא אֵין חַייָבִין עָלָיו:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא ואע''פ שעושה כשני קשרים ברוחב הפתח או ברגלה זה למעלה מזה לא אמרינן דחדא מינייהו בטולי מבטל ובגמרא אמרו דאין חולקין חביריו על ר''א בן יעקב וכן הלכה:

קושרין דלי בפסוקייא. באבנט או במשיחה על פי הבור דהאי לא מבטל ליה אבל לא בחבל דחבל מבטל ליה והוי קשר של קיימא ואסור לכתחלה:

ור' יהודה מתיר וכו'. ואין הלכה כר' יהודה:

וקדירה של בשר. אעפ''י שיכולה להוציא הבשר בלא התרת הקשר שעושה סביב לפי הקדירה:

ורצועות מנעל וסנדל וכו'. אע''פ שיש להן כעין שתי אזנים לקשור לא אמרינן דחדא מבטיל לה:

ושל פסיקייא. הוא אזור רחב ויש בו חוטין תלויין לקשרו בהן:

וחוטי סבכה. אע''פ שהיא רפוי בראשה לא אמרינן דמשלפה לה כך ומניחה את הקשר כמות שהוא:

קושרת אשה מפתח חלוקה. קמ''ל אף על פי שיש להחלוק שני פתחים וכעין לשונות שמשימין לחלוק מכאן ומכאן לא אמרינן דחדא מינייהו בטולי מבטל לה:

מתני' ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן מפרש התם בגמרא דלאו אהני דקחשיב ואזיל קאי דהא קושרת לכתחלה קתני אלא ה''ק דקשר הגמלים וקשר הספנין חייביין עליהן לפי שהן של קיימא ומעשה אומן וזהו הרצועה שעושין אותה כמין טבעת ומניחין אותה על הגמל או על הספינה שעושין מהחבל כמין טבעת ומניחין אותה בהנקב והקשרין הן מעשה אומן ועומדין שם להתקיים ויש לך בהן עצמן שהן קשרים של קיימא ואע''פ כן אין חייבין עליהן וכגון הרצועה ארוכה שמשימין אותה בהטבעת של הגמל וקושרין אותה בהטבעת וכן החבל הארוך שקושרין אותו בהטבעת של הספינה שאף על פי שעומדין שם להתקיים מ''מ הואיל ומעשה הדיוט הוא וכל אדם קושרין קשר כזה לקיימא אין חייבין עליו ויש קשרים שמותרין לקשרם אפי' לכתחלה והן אלו דקחשיב ואזיל:

תַּנֵּי רִבּי הוֹשַׁעְיָא. חוֹתֶל שֶׁלְתְּמָרִים וְפַּטֶילַּייָא שֶׁלְתְּמָרִים קוֹרֵעַ וּמַתִּיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשׁוֹר.

הלכה: אֵילּוּ קְשָׁרִים כול'. מַה קְשִׁירָה הָֽיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ קוֹשְׁרִין אֶת הַמֵּיתָרִים. וְלֹא לְשָׁעָה הָֽיְתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין וְחוֹנִין עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהִיא לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 77b מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁהוּא לְשָׁעָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מִתּוֹפְרֵי יְרִיעוֹת לָֽמְדוּ. נִפְסַק הָיָה קוֹשְׁרוֹ. חָזַר וְנִפְסַק. לַעֲשׂוֹתָן קְשָׁרִים קְשָׁרִים אֵי אֶיפְשַׁר. אֶלָּא חוֹזֵר וּמַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. הָהֵן חַייָטָא אומָנָא מְבַלֵּעַ תְּרֵין רֵישֶׁיהָ. וְהַייְדְא אָֽמְרָה דָא. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. מֵאוֹרְגֵי יְרִיעוֹת לָֽמְדוּ. מַה טַעַם. אוֹרֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא כוּלָּהּ אַחַת. נִפְסַק הָיָה קוֹשְׁרוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לָאָרִיג הֲוָה שָׁרִי לֵיהּ וּמְעִל לֵיהּ. רִבִּי תַנְחוּמָה בְשֵׁם רַב חוּנָא. אֲפִילוּ עָרֶב שֶׂבָּהּ לֹא הָיָה בוֹ לֹא קֶשֶׁר וְלֹא תִייָמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חוטמו. של מנעל וסנדל שנשמט:

מהו כדון. ואלא מ''ט דמאן דשרי וכמאן מוקמית להני ברייתות:

גמ' מה קשירה היתה במשכן וכו'. כל הא גרסינן לעיל בפרק כלל גדול בהלכה ב' עד סוף הסוגיא וכדפרישית שם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source