יָבֵשׁ פָּסוּל. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. הַיָּבֵשׁ פָּסוּל עַל שֵׁם לֹֽא הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ יָהּ֑. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. הַיָּבֵשׁ עַצְמוֹ כָשֵׁר. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. וַהֲלֹא בְכַרַכֵּי הַיָּם מוֹרִישִׁין לוּלְבֵיהֶן לִבְנֵיהֶן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדּוֹחַק. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אֲבִינָּא. יָֽבְשָׁה צִיצִּיתוֹ מָהוּ מַה בֵינוֹ לְקָטוּם. אֲמַר לוֹן. זֶה הִדּוּר וָזֶה אֵינוֹ הִדּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה בינו לקטום. כלומר הדר אמרי ליה דמסתברא דפסול דמה בין יבש ראשו שלמעלה ובין נקטם ראשו דקתני במתני' דפסול אמר לון ר' אבינא לא דמיא דזה הדר הוא שאף על פי שיבש ראשו ואינו נראה כל כך כמו נקטם ראשו לגמרי שאין זה הדר:
בעון קומי רבי אבינא יבשו ציציתו. ראשי העלין שלו מהו אם היא כובש כולו או לא:
תני בשם ר' יודה וכו'. בתוספתא פ''ב:
יבש פסול וכו' על שם לא המתים יהללו יה. בדבר שהיא כמת שנתייבש ונראה לבנוניתו לא יהללו בו להקב''ה:
מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפֵּהוּ. דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. גָּזַל לוּלָב מִיכָּן וְהָדָס מִיכָּן וַעֲרָבָה מִיכָּן וַאֲגָדָן. נִישׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. סּוּכָּה גְזוּלָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירָה. בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. מָאן דְּאָמַר. פְּסוּלָה. בְּשֶׁגָּזַל כְּסָל. וְאֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִיקָּשֵׁר. בִּמְיַישֵּׁב מִלְּמַעֲלָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה פְּסוּלָה. אֵי זוֹ הִיא גְזוּלָה פְסוּלָה. 12b כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּתוֹךְ סוּכָּתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֶוּגָא עֲבַד לֵיהּ מַטַלָּא גַּו שׁוּקָא. עֲבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שְׁרָא לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איזו היא סוכה גזולה פסולה. סיומא דמילתא דר' יוחנן הוא וכלומר אלא איזו היא סוכה גזולה דשנינו דפליגי בה הני תנאי דלהאי מ''ד פסולה היא כל שהוא נכנס וכו' כלומר שתקפו שלא מדעתו והוציאו מסוכתו ונכנס בה והלכך סבירא ליה פסולה וכדאמרן דהאי מאן דאמר ס''ל שאולה נמי פסולה וממ''נ היא פסולה וכן הוא פוסל בשגזל פסל וסיכך בו ומטעמא דאמרן ומאן דמכשיר ס''ל כשרה דקרקע אינה נגזלת וה''ל שאולה וס''ל דשאולה כשיר':
בין זה ובין זה פסול. כלומר דר' יוחנן פליג אהא דריב''ל דמפרש דהני תנאי לא פליגי אלא דמר מיירי בשגזל קרקע ומר מיירי בשגזל פסל וסיכך בו דלא היא אלא דמאן דפוסל בין זה ובין זה הוא פוסל וטעמא דהאי מ''ד דס''ל סוכה גזולה פסולה ס''ל נמי שאולה פסולה ואי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי אינה נגזלת שאולה היא ובין כך ובין כך פסולה היא ואם גזל פסל וסיכך בו נמי פסולה וטעמא דס''ל להאי מ''ד דלא עשו תקנת מריש בסוכה אלא דאוקמוה אדאורייתא וגזל גמור היא:
במיישב מלמעלה. ודחי לה דמהכא לא תפשוט דאיכא למימר דבשלא קשרן מיירי אלא שמיישב אותו מלמעלה זה אצל זה ואין כאן מעש כלל דניקרייה שינוי מעשה:
נישמעיניה מן הדא. דאשכחן דפליגי תנאי גבי סוכה גזולה וקאמר עלה ר' סימן בשם רבי יהושע בן לוי דמפרש דלא פליגי לדינא אלא דמאן דאמר כשירה מיירי בשגזל קרקע ועשה עליה סוכה דקי''ל קרקע אינה נגזלת והוה ליה סוכה שאולה וכשירה ומ''ד פסולה מיירי בשגזל פסל וסיכך בו והשתא איפשיטא בעיין דהא הכא וכי אפשר שלא יקשר את הפסול זה לזה שיהו מושכבים יחד ואפ''ה פסול ומשום דהוי ליה שינוי החוזר לברייתו ולאו שמיה שינוי וה''ה כאן בשאגדן דלא קנאו דשינוי החוזר לברייתו הוא:
גזל לולב מכאן וכו'. כלומר שלא גזלו באגודה אלא גזל כל אחד ואחד בפ''ע ואגדן הוא מהו אם קנאה בשינוי מעשה כזה או לא דשינוי החוזר לברייתו הוא ולא מיקרי שינוי:
מה פליגין. אדלעיל קאי דפליגי ר' חייה ור' לוי דלמר ולטעמיה ביום ראשון הוא דפסול ולמר אף בי''ט שני פסול דוקא בשגזלו משופה שכבר תיקנן הנגזל לאחר שקצצו מן הדקל ותיקנו אבל אם גזלו ושיפה הוא כבר קנייה בשינוי מעשה לכ''ע דשינוי שאינו חוזר לברייתו הוא ושלו הן אלא דמים הוא שחייב לו וכן לאידך דס''ל משום מצוה הבאה בעבירה הכא מכיון שכבר קנאו קודם המצוה אין כאן משום מצוה הבאה בעבירה:
כהדא. דגמליאל זוגא עשה לי סוכה בשוק דרשות הרבים הוא ועבר ר''ל ואמר ליה מי התיר לך זה דסבירא ליה כמאן דאמר שאולה פסולה והלכך ברשות הרבים נמי פסולה דנהי דקרקע אינה נגזלת מ''מ ברשות הרבים לאו קרקע דידיה הוא וכשאולה דמיא ופסולה:
אֵילּוּ הֵן צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל שֶׁהֵן כְּשֵׁירוֹת. כָּל שֶׁרֹאשָׁהּ שֶׁלָּזֶה מָגִּיעַ לְצַד עִיקָּרוֹ שֶׁלָּזֶה. תַּנֵּי. חָרוּת פְּסוּלָה. דּוֹמֶה לְחָרוּת כָּשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דומה לחרות. שהתחיל להתקשות אבל עדיין לא נעשה עץ כשר:
תני. בתוספתא שם חרות פסול שנתקשה ונעשה כחריות הדקל ודרך הלולב הוא שעליו נושרין בימות הגשמים והשדרה נתקשה ונעשה עץ:
רִבִּי מָלוּךּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. נֶחֱלַק הַמַּתְאִים כְּמִי שֶׁנִּפְרְדוּ הֶעָלִין. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים כִּשְׁמָן. רִבִּי יוּדָה אוּמֵר. אִם נִפְרָד יְאַגְּדֶנּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשמן. כך היא שמן ובין הוא כפות ובין הוא פרוד כפת תמרים נקרא:
ר' טרפון אמר כפות תמרים. כלומר לשון כפות ואגוד הוא ובת''כ פ' אמור גריס ר''ט או' כפות ואם פרוד יכפתנו:
משנה: עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵישָׁה פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פְּסוּלָה. נִקְטַם רֹאשָׁהּ נִפְרְצוּ עָלֶיהָ וְהַצַּפְצָפָה פְּסוּלָה. כְּמוּשָׁה וְשֶׁנָּֽשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ וְשֶׁל בַּעַל כְּשֵׁירָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או שהיו ענביו. כמין פרי יש בו שדומין לענבים ואם הן מרובות מעלין פסול ולא אם הן שחורות או אדומות אבל אם הן ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:
ואין ממעטין ביו''ט. דהוה ליה כמתקן מנא:
מתני' ערבה גזולה וכו' נקטם ראשה וכו'. ולמאי דקי''ל הלכה כר''ט גבי הדס נקטם ראשו כשר ה''ה בערבה:
והצפצפה. מין אחד של ערבה שעלה שלה עגול ופיה דומה למגל:
ושל בעל. הגדילה בשדה ולא בנחל כשרה לא נאמר ערבי נחל דוקא אלא שדיבר הכתוב בהוה:
נקטם ראשו. ראש הבד דגבי הדס לא שייך ראש העלין שאין העלים העליונים יוצאין מראש הבד אלא דלפעמים ראש הבד הוא חלק הלכך ראש דידיה הוא ראש הבד ולא ראש העלין ואפי' אם עלה יוצא מראש הבד לא מיקרי נקטם עד שיקטם ראש הבד ובגמרא איפסק הלכתא כר' טרפון דלקמן דלא מיפסל בנקטם ואפי' שלשתן קטומים:
מתני' הדס הגזול וכו'. כמו דפרישית במתני' דלעיל גבי לולב:
חִייָה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּמַשְׁחִירוֹת שָׁנוּ. לָמָּה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָיָה דַּרָכּוֹ לְגַדֵּל יְרוֹקִים. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ הֲרֵי אֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ. הֲוֵי. לָא טַעֲמָא דִי לָא מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במשחירות שנו. בענביו שחורות הוא דמיירי במתני':
למה. פסול הוא אם ענביו מרובין הן אם משום שאין דומות לעצו שהן שחורות והעץ הוא ירוק או משום שנגמר פריו הוא והתורה אמרה וענף עץ עבות ולא פרי שלו:
מה נפיק מן ביניהון. דהני טעמי:
היה דרכו לגדל. ענבים ירוקים איכא בינייהו דאם תאמר משום שאין דומות לעצו אינון הירוקות דומות הן לעצו וכשר ואם תאמר דבאמת כשר אמאי סתים וקאמר ענבים מרובות מעליו פסול אלא הוי דע''כ לית טעמא אלא משום שנגמר פריו הוא ואפילו ירוקות לא מיתכשרי:
הלכה: כְּתִיב וַֽעֲנַ֥ף עֵץ עָבוֹת. עַץ שֶׁעֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְעוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס. אִין תֵּימַר זֵיתָא. עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה וְאֵין עֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ. אִין תֵּימַר זַרַגּוּנָה. שֶׁעֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב וענף עץ עבות וכו' ברייתא היא בת''כ:
אין תימר זיתא. ענפיו חופין את רובו ואין עולה כמין קליעה אין תימר זרגונה עולה כמין קליעה ואין ענפיו חופין את רובו. כצ''ל ובספרי הדפוס נתהפכו התיבות בטעות:
זרגונה הוא דולבא קשטניי''ר בלע''ז וקלוע הוא אבל אין עליו רצופין לכסות רוב העץ והזית היא בהפך:
משנה: הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבּוֹת מֵעָלָיו פָּסוּל וְאִם מִיעֲטָן כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או שהיו ענביו. כמין פרי יש בו שדומין לענבים ואם הן מרובות מעלין פסול ולא אם הן שחורות או אדומות אבל אם הן ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:
ואין ממעטין ביו''ט. דהוה ליה כמתקן מנא:
מתני' ערבה גזולה וכו' נקטם ראשה וכו'. ולמאי דקי''ל הלכה כר''ט גבי הדס נקטם ראשו כשר ה''ה בערבה:
והצפצפה. מין אחד של ערבה שעלה שלה עגול ופיה דומה למגל:
ושל בעל. הגדילה בשדה ולא בנחל כשרה לא נאמר ערבי נחל דוקא אלא שדיבר הכתוב בהוה:
נקטם ראשו. ראש הבד דגבי הדס לא שייך ראש העלין שאין העלים העליונים יוצאין מראש הבד אלא דלפעמים ראש הבד הוא חלק הלכך ראש דידיה הוא ראש הבד ולא ראש העלין ואפי' אם עלה יוצא מראש הבד לא מיקרי נקטם עד שיקטם ראש הבד ובגמרא איפסק הלכתא כר' טרפון דלקמן דלא מיפסל בנקטם ואפי' שלשתן קטומים:
מתני' הדס הגזול וכו'. כמו דפרישית במתני' דלעיל גבי לולב:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר. תַּנֵּי. הֲדַס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה וְלוּלָב אַרְבָּעָה. תַּנֵּי. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בָּאַמָּת שִׁשָּׁה. עַל דְּרִבִּי טַרְפוֹן פּוֹשְׁכִין רַבְרְבִין. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן פּוֹשְׁכִין דַּקִּיקִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא. לוּלָב טֶפַח. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵזוֹב טֶפַח. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. לוּלָב טֶפַח. אֵיזוֹב טֶפַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 13a קִייְמָהּ רִבִּי סִימוֹן. רִבִּי חִינְנָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לוּלָב טֶפַח. אֵיזוֹב טֶפַח. שׁוֹפָר טֶפַח. שִׁילייָא טֶפַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף דוֹפָן שְׁלִישִׁית טֶפַח. רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁיזְרָה. אֵיזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלִין. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב רִבִּי חִינְנָא רִבִּי פַּרְנָךְ רַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מָּנִישָׁא בְשֵׁם רַב. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁזְרָה. אֵיזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ז בעי. טפח היתר שבלולב אם הוא מלבד השדרה שצריך שיהו העלין יוצאין מהשדרה טפח וכן באזוב חוץ מהגבעולין ופשיט ר' יוסה וכו' דמלבד השדרה ומלבד הגבעולין באזוב צריך שיהיה טפח:
קיימה ר' סימון. היה מקיים דברי ר' יודה הנשיא כדקאמר ר' חיננא בשם ר' סימן וכו' דכל הני שיעורן טפח וכדאמרן:
לולב טפח אזוב טפח. בתמי':
לולב טפח. יותר על שיעור הדס וערבה:
על דר' טרפון פושכין רברבין. משער הוא בטפחים גדולים ושוחקות שלשה מהן להדס וערבה והשאר ללולב ורבנן משערין בטפחים קטנים שלשה מהן להדס וערבה והשאר ללולב:
כיני מתניתין כדי לנענע בו כשר. כלומר כן צריך לפרש המתני' דכדי לנענע בו דקתני היינו מלבד השיעור שלשה טפחים של הדס וערבה יהא בו עוד טפח מלמעלה כדי לנענע בו דאל''כ האי כדי מיותר הוא וה''ל למיתני לולב שיש בו ג' טפחים לנענע בו והיינו דקאמר כיני מתני' וכו' דכך צריך לדייק לישנא דמתני' דקתני כדי לנענע בו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source