משנה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִין לִפְנֵיהֶן בַּאֲבוּקוֹת וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תושְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִינּוֹרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים כְּנֶגֶד חֲמֵשּׁ עֶשְׂרֶה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִילִּים שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמְדִים הַלְּוִים בְּשִׁיר.
Pnei Moshe (non traduit)
שונין. כופלין אותו לומר שני פעמים:
ואנו ליה וליה עינינו. ליה אנחנו משתחוים ומודי' על מה שעבר וליה עינינו מיחלות להבא:
אבותינו. בבית ראשון היו כופרין ולא היו פניהם לבית אלא אחוריהם אל היכל ה' וגו':
והפכו פניהם למערב. לצד העזרה וההיכל כדי לומר דבר זה:
היו תוקעין והולכין. ומאריכין בהן עד שמגיעין וכו':
הגיעו לעזרה. לקרקע העזרה של נשים:
תקעו והריעו ותקעו. לסימן לילך למלאות מים מן השילוח לנסך:
הגיעו למעלה העשירית. מקום מסוים היה:
מתני' החסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות. של אור שבידיהן בכמה וכמה אבוקות זורק זו ומקבל זו:
ואומרים לפניהם דברי שירות ותשבחות כדקאמר בגמרא יש מהן שהיו אומרים וכו':
שעליהם עומדים הלוים בשיר. בשמחת בית השואבה אבל הדוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה:
עמדו שני כהנים בשער העליון. הוא שער נקנור ולמה נקרא שמו שער העליון לפי שהורי למעלה מעזרת נשים וזה שער הראשון דרך יציאתם לשער המזרח:
תַּנֵּי. לֹא הָֽיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָֽיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה: תַּנֵּי. יְכוֹלָה אִשָּׁה לָבוּר חִיטֶּיהָ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. וְלֹא הָיוּ מוֹעֲלוֹת. לָאו. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָרֵיחַ וְהַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל אֵין בָּהֶן מְעִילָה. שִׁשָּׁה קוֹלוֹת הָיוּ נִשְׁמָעִים מִירִיחוֹ. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵיפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכָנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּילְצָל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף קוֹלוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא 24a מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִין רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטוֹרֶת. אָמַר רַבִּי לִעֶזֶר בֶּן דִּלְגַּיי. עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהָרֵי אַכְוָור וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטוֹרֶת:
Pnei Moshe (non traduit)
משלש ציבחר. בגדיי מעט הוא משלשל ומעט מסלק שלא יראה פירועו:
זה ארכיסטיס. ראש ומיוחד שבריקים:
לאור המערכה. של המזבח:
ולא היו מועלות. בתמיה וכי לית בהו משום מעילה ומהדר לאו דאין כאן משום מעילה דאמר ריב''ל וכו':
ששה קולות היו נשמעין מיריחו וכו'. כמו דחשיב בפ''ג דתמיד ואיידי דקתני הכא שהאורה היתה זורחת למרחוק מייתי נמי להא:
הלכה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ יַלְדּותִי שֶׁלֹּא בִיַישְׁתָּ אֶת זִקְנוּתִי. אֵילּוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ זִקְנוּתִי שֶׁכִּיפַּרְתְּ עַל יַלְדּוּתִי. אֵילּוּ בַעֲלֵי תְשׁוּבָה. אִילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא. וּמִי שֶׁחָטָא יִימָּחֵל לוֹ. הִלֵּל הַזָּקֵן כַּד הֲוֵי חֲמִי לָן עָֽבְרִין בְפַחַז הֲוָה אֲמַר לוֹן. דַּאֲנָן הָכָא מָן הָכָא. וּלְקִילּוּסָן הוּא צָרִיךְ. וְהָֽכְתִיב אֶ֤לֶף אַלְפִין֙ יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִיבּוֹא ריבְווָן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן. כַּד הֲוָה חֲמִי לוֹן עָֽבְדִין בְּכוֹשֶׁר הֲוָה אֲמַר. דִּי לָא נָן הָכָא מָאן הָכָא. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו כַּמָּה קִילּוּסִין חָבִיב הוּא קִילּוּסָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכֹּל. מַה טַעַם. וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ י֜וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃
Pnei Moshe (non traduit)
כד הוה חמי לון עבדין כושר. כראוי ועל דרך וגילו ברעדה היה אומר לשבח להם ואמר די לא אנן הכא מאן הכא אם אין אנחנו כאן מי היא כאן שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין ממלאכי השרת חביב הוא לפניו קילוסן של ישראל ביותר מן הכל וכדכתיב נעים זמירות ישראל וכו' שזה נעים לפניו יתברך ומתהלל הוא בתהלות של ישראל:
כד הוה חמי לון עבדין בפחז. במרוצה ולא בדרך כבוד ואימה הוה אמר לון דאנן הכא מאן הכא שלומר אם אנחנו כאן משבחין ומקלסין מה אנן הכא וכי חשובין אנו לפניו יתברך ולקלוסן של תחתונים הוא צריך והלא כתיב אלף אלפין וגו':
גמ' יש מהם שהיו אומרים. תוספתא היא בפ''ד:
בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ בִּקְפִיצוֹתָיו. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְרַקֵּד בִּשְׁמוֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁלְזָהָב וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹגֵעַ (בָּאָרֶץ) [בַּחֲבֵרוֹ]. וּכְשֶׁהָיָה כוֹרֵעַ הָיָה נוֹעֵץ גּוֹדְלוֹ בָאָרֶץ וְכוֹרֵעַ וּמִיַּד הָיָה נִזְקָף. אֵי זוֹ הִיא כְרִיעָה וְאֵי זוֹ הִיא בְרִיכָה. רִבִּי חִייָה רַבָּה הֶרְאָה כְרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי [וְנִפְסַח] וְנִתְרַפֵּא. לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה בְרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.
Pnei Moshe (non traduit)
בן יהוצדק אחד מהחסידים ואנשי מעשה היה משתבח בעיני הרואים בקפיצותיו שעשה דרך פלא:
כְּתִיב וַיָּ֥שָׁב דָּוִד֭ לְבָרֵ֣ךְ אֶת בֵּית֑וֹ וַתֵּצֵ֞א מִיכַ֤ל בַּת שָׁאוּל֙ לִקְרָאתוֹ וגו'. מָהוּ אֶחָד הָרֵיקִים. אָמַר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. הָרֵיקִים שֶׁבָּרֵיקִים. זֶה אָרְכֵיסְטֵיס. אָֽמְרָה. הַיּוֹם נִגְלָה כְבוֹד בֵּית אַבָּא. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹּא נִרְאֶה מֵהֶם לֹא עֵקֶב וְלֹא גוֹדֶל מִימֵיהֶם. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַ֠יָּבֹא אֶל גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן אֲשֶׁר עַל הַדֶּ֨רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם מְעָרָ֔ה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר הָיָה. וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת רַגְלָי֑ו. וַהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשׁוּלְשָׁל צִיבְחַר וּמְסַלֵּיק צִיבְחַר. אֲמַר [דָּוִד]. הֵיאַךְ מִינְגַּע בְּהָדֵין גּוּפָא צַדִּיקָא. הָדָא הִיא דוּ אָמַר לֵיהּ. הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר נְתָֽנְךָ֩ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַֽהֲרָגְךָ֖. וָאָחוּס עָלֶיךָ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַתָּ֣חָס עָלֶי֑ךָ. צְנִיעוּתָךְ חָסָה עָלֶיךָ. וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד֘ אֶל מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְי אֲשֶׁ֨ר בָּֽחַר בִּ֤י מֵֽאָבִיךְ֙ וגו'. וּנְקַלּוֹתִי עוֹך֙ מִזּ֒את וְהָיִ֥יתִי שָׁפָ֖ל בְּעֵינָיי וְעִם הָֽאֲמָהוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתְּ עִמָּ֖ם אִכָּבֵֽדָה: שֶׁאֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִימָּהוֹת. וּמַה נֶאֶנְשָׁה. וּלְמִיכַל֙ בַּת שָׁא֔וּל לֹֽא הָ֥יָה לָהּ֖ ווָלֶד עַ֖ד י֥וֹם מוֹתָֽהּ׃. וְהָֽכְתִיב הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָה֖ אִשְׁתּוֹ. שֶׁגָּעַת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
משלש ציבחר. בגדיי מעט הוא משלשל ומעט מסלק שלא יראה פירועו:
זה ארכיסטיס. ראש ומיוחד שבריקים:
לאור המערכה. של המזבח:
ולא היו מועלות. בתמיה וכי לית בהו משום מעילה ומהדר לאו דאין כאן משום מעילה דאמר ריב''ל וכו':
ששה קולות היו נשמעין מיריחו וכו'. כמו דחשיב בפ''ג דתמיד ואיידי דקתני הכא שהאורה היתה זורחת למרחוק מייתי נמי להא:
משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה. שָׁלשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְלַמּוּסָפִין מוֹסִיפִין עוֹד תֵּשַׁע. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁ שָׁלשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁלשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים שָׁלשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן שָׁלשׁ לְשַׁעַר הַתַחְתּוֹן שָׁלשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם שָׁלשׁ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם תֵּשַׁע לַמּוּסָפִין שָׁלשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל:
Pnei Moshe (non traduit)
תקעו והריעו ותקעו ותשע לתמיד של שחר וכו'. ואנא דידן לא מייתי הכא כשחל ערב פסח בשבת והפסח נשחט בג' כחות ותקיעות טובא הוו התם משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת ודתנן אין מוסיפין על מ''ח לאו דווקא שבערב פסח שחל להיות בשבת זמנין דמוסיפין עד שבע וחמשים תקיעות:
שלש על גבי המזבח. כדתנן בפרק דלעיל יזקפום על גבי המזבח:
שלש למילוי המים. לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים תקעו והריעו ותקעו:
שלש לשער התחתון. דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא למזרח ולהכי קרא להו שלש של שער התחתון. ושלש של מעלה עשירית לא קא חשיב דהאי תנא ס''ל כר''א בן יעקב דאמר שלא היו תוקעין למעלה העשירית:
ערב שבת שבתוך החג וכו'. שלש לפתיחת שערים של עזרה כמו בכל יום ושלש לשער העליון כבמתני' דלעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו:
ושלש להבדיל בין קודש לחול. לאחר תקיעו' הראשונות שוהה כדי לצלות דג קטן ותוקע ומריע ותוקע ואלו שלש תקיעות האחרונות להודיע שקדש היום:
שלש להפטיר. לבטל את העם ממלאכה תקיעה ראשונה לבטל את העם שבשדות תקעו שנייה נסתלקו התריסין וננעלו החניות תקעו שלישית סילק המסלק קדרות העשויות להסתלק למאכל הלילה והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות:
ולמואפין מוסיפין עוד תשע. לכל המוספין שיש בו ביום ואפי' כמה מוספין כגון ראש השנה שחל להיות בשבת דאיכא דשבת ודר''ת ודר''ה לכולם בכלל מוסיפין תשע תקיעו' ולא לכל מוסף ומוסף בפני עצמו הכי מסקינן בגמרא:
ותשע לתמיד של שחר. כשהיו מנסכין נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר והיו מפסיקין בו וחולקין לשלשה פרקים ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעין תר''ת ועל כל תקיעה השתחוו העם ותר''ת חשיב להו לשלש הרי תשע תקיעות וכן לתמיד של בין הערבים:
מתני' אין פוחתין מעשרי' ואחת תקיעות במקדש וכו' שלש לפתיחת שערים. כשפותחין שערי העזרה היו תוקעין תר''ת והאי תנא חשיב להו לשלש תקיעות כדקאמר בגמרא:
אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲױִם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהֵ֛מָּה מִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֥ם. שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. כִּֽי שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י. וְכִי שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י. הָא ווִתְרָא מֵאֶלֶף. אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל.
Pnei Moshe (non traduit)
וכי שתים רעות. בלבד עשה עמי והלא היא יותר מאלף כדכתיב ביחזקאל אלא שתים רעות בבת אחת עשו שהיו משתחוים בפניהם לחמה ובאחוריהם אל ההיכל:
והמה משתחויתם. כתיב וקרי משתחוים. ודרש הכתיב דמשמע כפל השתחויה אלא שהיו משתחוים בפניהם לחמה ובאחוריהם עשו השתחויה להיכל:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. עֲשִׂירִית מִלְּמַעֲלָן. עֲשִׂירִית מִלְּמַטָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
עשירית. מעלה עשירית דקתני אם הוא מלמעל' או היא עשירית מלמטן וחמישית היא מלמעלן ולא איפשיטא:
הלכה: תִּירְגֵּם רַב קוֹמֵי דְבֵית רִבִּי שִׁילָה. קָרָא גַבְרָא. אַכְרִיז כָּרוֹזָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. קָרָא תַרְנְגוֹלָא. אֲמַר לוֹן. וְהָתַנִּינָן בֶּן גֶּבֶר. אִית לָךְ מֵימַר בַּר תַּרְנְגוֹלָא.
Pnei Moshe (non traduit)
אית לך לממר בר תרנגולא. בתמיה:
משנה: עָֽמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן הַיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם. קָרָא הַגֶּבֶר תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. הָיוּ תוֹקְעִים וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא חַמִּזְרָח. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח 24b הָֽפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב וְאָֽמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָיוּ שוֹנִין לוֹמַר אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ:
Pnei Moshe (non traduit)
תקעו והריעו ותקעו ותשע לתמיד של שחר וכו'. ואנא דידן לא מייתי הכא כשחל ערב פסח בשבת והפסח נשחט בג' כחות ותקיעות טובא הוו התם משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת ודתנן אין מוסיפין על מ''ח לאו דווקא שבערב פסח שחל להיות בשבת זמנין דמוסיפין עד שבע וחמשים תקיעות:
שלש על גבי המזבח. כדתנן בפרק דלעיל יזקפום על גבי המזבח:
שלש למילוי המים. לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים תקעו והריעו ותקעו:
שלש לשער התחתון. דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא למזרח ולהכי קרא להו שלש של שער התחתון. ושלש של מעלה עשירית לא קא חשיב דהאי תנא ס''ל כר''א בן יעקב דאמר שלא היו תוקעין למעלה העשירית:
ערב שבת שבתוך החג וכו'. שלש לפתיחת שערים של עזרה כמו בכל יום ושלש לשער העליון כבמתני' דלעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו:
ושלש להבדיל בין קודש לחול. לאחר תקיעו' הראשונות שוהה כדי לצלות דג קטן ותוקע ומריע ותוקע ואלו שלש תקיעות האחרונות להודיע שקדש היום:
שלש להפטיר. לבטל את העם ממלאכה תקיעה ראשונה לבטל את העם שבשדות תקעו שנייה נסתלקו התריסין וננעלו החניות תקעו שלישית סילק המסלק קדרות העשויות להסתלק למאכל הלילה והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות:
ולמואפין מוסיפין עוד תשע. לכל המוספין שיש בו ביום ואפי' כמה מוספין כגון ראש השנה שחל להיות בשבת דאיכא דשבת ודר''ת ודר''ה לכולם בכלל מוסיפין תשע תקיעו' ולא לכל מוסף ומוסף בפני עצמו הכי מסקינן בגמרא:
ותשע לתמיד של שחר. כשהיו מנסכין נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר והיו מפסיקין בו וחולקין לשלשה פרקים ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעין תר''ת ועל כל תקיעה השתחוו העם ותר''ת חשיב להו לשלש הרי תשע תקיעות וכן לתמיד של בין הערבים:
מתני' אין פוחתין מעשרי' ואחת תקיעות במקדש וכו' שלש לפתיחת שערים. כשפותחין שערי העזרה היו תוקעין תר''ת והאי תנא חשיב להו לשלש תקיעות כדקאמר בגמרא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source