(מוֹדֶה רִבִּי יוֹסֵה בְּשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת.)
הלכה: 13a שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אֲתַא עוֹבִדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵה. וַהֵוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר. אָמַר. שָֽׁבִקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָיָא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כַּד שְׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יָדַע פִּרְקֵי גַרְמֵהּ. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם. הֲלָכָה כִסְתָם. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא רִבִּי. דִּילְמָא חוֹרָן. מָה הֵן. אִין דְּאַשְׁכַּח רִבִּי מַתְנֵי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם. הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָר דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַתְנֵי מַחֲלוֹקֶת. אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. וֵאָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בַּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֶה לָהּ כִּיחִידָייָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֶל סְתָם לָא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דַתְּ אָמַר בֵּיָחִיד אֶצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֶצֶל חֲכָמִים לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דאת אמר. מחלוקת ואח''כ סתם הלכה כסתם ביחיד אצל יחיד אם המחלוקת יחיד נגד יחיד היא ונשנה אח''כ סתם כאחד מהן אבל אם המחלוקת ביחיד אצל חכמים הוא לא בדא אמרו הלכה כסתם שנשנה כהיחיד הואיל ורבים פליגו עליה והאי סתמא יחידאה היא:
ואתא. וכן כי אתא רבי חזקיה וכו' אמרי בהדיא דאפילו אחרים שנו וכו' הלכה היא כסתם:
א''ל ולא רבי דלמא חורן. לא רבי שנה המחלוקת דלמא איש אחר שנה. ועל זה פריך הא ק''ו היא מה הן אין דאשכח וכו' מה אם במקום שרבי בעצמו שנה המחלוקת וחזר ושנה סתם אמרת הלכה כסתם אתר דלא אשכחן רבי מתני המחלוקת אלא אחרים שנו ורבי שנה סתם לא כל שכן דהלכה כסתם:
לא כן אמר ר' חזקיה וכו' כל מקום ששנה רבי מחלוקת וכו' הלכה כסתם. ואמאי פסק כר' יוסי וכקושיא דלעיל:
שמעון בר בא אומר אתא עובדי קומי ר' יוחנן והורי כר' יוסי. האי גרסי' לקמן בפ''ד דיבמות בהלכה י''א על המתני' דקתני שם וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהיה להן שלשה חדשים וכו' רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וקאמר עלה אתא עובדא קומי ר' יוחנן והורי ברבי יוסי והוה רבי אלעזר מצטער על זה ואמר וכי שבקין סתמא דמתניתין ועבדין כיחידאה כד שמע דתני לה ר' חייא בשם ר''מ והת''ק ר''מ היא וכן הוא בתוספתא שם אמר ר' אלעזר על ר' יוחנן יאות סבא ידע פרקי גרמא. כלומר שיודע עצם ועיקר הדבר ולכוין האמת וביבמות כתיב יאות סבא ידע פרקי גיטא. והגי' דהכא עיקרית וכך הוא במגילה שם:
ולמה הוא מורה לה כיחידאה. וא''כ למה היה מורה ר' יוחנן כר' יוסי. ומתרץ רבי שמואל וכו' הדא דאת אמר הלכה כסתם דוקא בשאין מחלוקת אצל סתם אבל אם יש מחלוקת אצל סתם. כלומר שנשנה מחלוקת אחר הסתם לא בדא אמרו הלכה כסתם:
משנה: אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית בְּרָאשֵׁי חָדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבַפּוּרִים. וְאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַפְסִיקִין מוֹדֶה הוּא שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. וְכֵן תִּשְׁעַָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת. כגון בזמן שהיה ב''ד קובעין ע''פ הראיה אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה מפני כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא רעב ואין הלכה כר''מ אלא מתענין ומשלימין וכן ט''ו באב שחל להיות בערב שבת מתענה ומשלים:
מודה הוא שאין משלימין. באלו הימים אין משלימין להתענות בהם כל היום אלא אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה:
ואם התחילו. שגזרו התענית מקודם לכן והתחילו להתענות על הצרה ואפילו תענות אחד ופגע בהן אחד מאלו הימים אין מפסיקין:
אין גוזרין תענית בראשי חדשים. דאיקרי מועד ובחנוכה ובפורים דלגביהון לא בטלה מגילת תענית:
הלכה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵילוּ הָאָמוּר כול'. אֵי זֶהוּ מִיָּד שֶׁלְּהֶן. רַב אָמַר. שֵׁינִי וַחֲמִישִּׁי וְשֵׁינִי. שָׁנוּ בַשֵּׁינִי. מָהוּ לְהַתְרִיעַ עֲלֵיהֶן בַּחֲמִישִּׁי.רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל תִּירָ֣א דָֽנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַתָּה אֶת לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י י֨י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. וְכָאן מִכֵּיוָן שְׁנָּֽתְנוּ בֵית דִּין נַפְשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּמִי שֶׁעָשׂוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' איזהו מיד שלהן. כמה היא זמן התחלה של התרעה מיד:
רב אמר שני וחמישי ושני. אחר שרואין ששנו הזרעים מתריעין בשני וחמישי הראשונים:
שנו בשני מהו להתריע עליהן בחמישי. משום דתנן בפרק דלעיל אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי ולפיכך מיבעי ליה דלמא ה''מ בסדרן של התעניות האמור היא אבל היכא דשנו הצמחים הואיל ובשני היא דניכר שנשתנו מתחילין מיד להתריע בחמישי שאחריו או לא דלעולם אין מתחילין בחמישי:
שמע לה מן הדא. הכתוב בדניאל ואמר אלי אל תירא דניאל וגו' כבר נשמעו דבריך מיום הראשון אשר נתת את לבך וגו'. וה''נ כאן מכיון שנתנו ב''ד נפשן לעשות ה''ז כמי שעשו הלכך מקבלין עליהן מיד להתריע ולהתענות בה''ב שלאחריו ולעולם אין מתחילין בחמישי:
קם ר' יוסה. עמד ר' יוסה והלך לשאול מר' יודה בר פזי וא''ל אם כך קבלת אתה מאביך שאתה אומר שקורין בר''ח וא''ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר''ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר''ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר''ח לפי ששם היה הבית ועד שב''ד מקדשין החדש כדאמרי' פ' ראוהו ב''ד א''ל רבי לר''ח זיל לעין טב וקדשיה אבל בשאר מקומות קורין ברכו' וקללות ואין של ר''ח דוחה קריאתן:
אמר ליה להודיעך שקורין ברכות וקללות. לא בשביל שידעו מהתענית אומר אני אלא להודיעך שכך הוא הדין שאין ר''ח דוחה קריאת התורה של התענית וקורין ברכות וקללות:
הרי רביעין על מעיהון וכו'. בתמיה הן נופלים על פניהם שכך היו נוהגין אף בראש חודש ביום התענית ואם כן יודעין הן מהתענית ומה צריך עוד סימן אחר להודיעם:
בגין מדעתין. אם בשביל להודיעם דהיא תעניתא היום אף שהוא ר''ח:
קורין ברכות וקללות כמו בשארי תעניות של צבור:
ובמה קורין. בתורה בר''ח אם הוא בתענית. וגרסי' להא לעיל בברכות פ''ד בהלכה:
אחת. אפי' תענית אחת:
גמ' כמה היא התחלה. להא דתנינן ואם התחילו אין מפסיקין:
משנה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵילוּ הָאָמוּר בִּרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. וְכֵן שֶׁפָּֽסְקוּ נְשָׁמִים מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצּוֹרֶת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' סדר תעניות האלו. האמור בפרק דלעיל:
ברביעה ראשונה. בבבלי רמי מתני' וברייתא אהדדי דתניא רביעה ראשונה ושניה לשאול' ושלישית להתענות. ומשני דה''ק סדר תעניות האמור אימתי בזמן שיצאת רביעה הראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים דכולה יורה קרי לה רביעה אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו אי נמי צמחו וחזרו ונשתנו מתריעין עליהן מיד:
ששנו. כגון תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה או איזה שינוי אחר מתריעין עליהן מיד וכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות:
וכן שפסקו גשמים מגשם לגשם. בין רביעה ראשונה לשניה:
מפני שהיא מכת בצורת. סימן רעב של בצורת היא מקצתן רעבים ומקצתן שבעים כדתנן בפ''ה דאבות:
תַּנֵּי. תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת אוֹכֵל אֲפִילוּ בֵיצָה אַחַת וְשׁוֹתֶה אֲפִילוּ כוֹס אֶחָד. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִיכָּנֵס לַשַּׁבָּת מְעוּנֶּה. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי בָא בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי בַּר יְחֶזְקְאֵל בְּשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. וַאֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. כְּהָדָא רִבִּי בֵּיבַי חֲוָה יְתִיב קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. בְּעָה מֵילַף מִינֵּיהּ הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ. נִימְטֵי בִייתָא צִיבְחַר. אֲמַר לֵיהּ. רוּמָשָׁא הוּא. אֲמַר לֵיהּ. אִית בְּתַעֲנָה. אֲמַר לֵיהּ. אִית גַּבִּי תּוֹרְמוֹסִין. אֲמַר לֵיהּ. וּמַשְׁלִימִין כְּרִבִּי יוֹסֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהדא עובדא ר' ביבי וכו'. והיה רוצה ללמוד ממנו הלכה למעשה שהיה יושב בתענית בע''ש. והיה יושב לפני ר' יוסי ושאל לו אם הזמן היא לאכול וא''ל ר' יוסי:
נמטי בייתיה ציבחר. המתן עד שנגיע לביתך וא''ל ר' ביבי כבר רומשא היא ודחה אותו וא''ל אית מתענה. עדיין יש להתענות וחזר וא''ל:
אית גבי. יש אצלי תורמוסין לאכול כל כך כדי לשהות אותו ולבסוף אמר ליה ומשלימין כר' יוסי דכך הלכה:
הדרן עלך סדר תעניות כיצד
דברי חכמים וכו'. כלומר זו דברי יהודה ור''י דפליגי בצבור אבל לדברי חכמים קאמר ר''ז וכו' ואפי' יחיד וכו' מתענה. ומשלים:
ולמה לא אמר הלכה כר' יוסי. משום דאית תניי תני ומחליף דר' יודה לר' יוסי ודר' יוסי לר' יודה:
הלכה: כַּמָּה הִיא הַתְחָלָה. רִבִּי בָּא אָמַר. אַחַת. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. שְׁתַּיִם. וְכֵן נְפַק עוֹבְדָא כְהָדָא דְּרִבִּי בָּא. וּבַמֶּה קוֹרִים. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. בְּגִין מוֹדַעְתִּין דְּהוּא תַעֲנֵיתָא רְבֵיעִין עַל מֵעֵיהוֹן. וְלָא יָֽדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. אֲמַר לֵיהּ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין 13b בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקַייָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵה עִם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִן אָבוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לֵיהּ. אַבָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא בְעֵיינֵי טָב. עַל יְדֵי דְאִינּוּן יָֽדְעִין דְּהִיא רֵישׁ יַרְחָא הֵן קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וּשְׁאַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' איזהו מיד שלהן. כמה היא זמן התחלה של התרעה מיד:
רב אמר שני וחמישי ושני. אחר שרואין ששנו הזרעים מתריעין בשני וחמישי הראשונים:
שנו בשני מהו להתריע עליהן בחמישי. משום דתנן בפרק דלעיל אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי ולפיכך מיבעי ליה דלמא ה''מ בסדרן של התעניות האמור היא אבל היכא דשנו הצמחים הואיל ובשני היא דניכר שנשתנו מתחילין מיד להתריע בחמישי שאחריו או לא דלעולם אין מתחילין בחמישי:
שמע לה מן הדא. הכתוב בדניאל ואמר אלי אל תירא דניאל וגו' כבר נשמעו דבריך מיום הראשון אשר נתת את לבך וגו'. וה''נ כאן מכיון שנתנו ב''ד נפשן לעשות ה''ז כמי שעשו הלכך מקבלין עליהן מיד להתריע ולהתענות בה''ב שלאחריו ולעולם אין מתחילין בחמישי:
קם ר' יוסה. עמד ר' יוסה והלך לשאול מר' יודה בר פזי וא''ל אם כך קבלת אתה מאביך שאתה אומר שקורין בר''ח וא''ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר''ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר''ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר''ח לפי ששם היה הבית ועד שב''ד מקדשין החדש כדאמרי' פ' ראוהו ב''ד א''ל רבי לר''ח זיל לעין טב וקדשיה אבל בשאר מקומות קורין ברכו' וקללות ואין של ר''ח דוחה קריאתן:
אמר ליה להודיעך שקורין ברכות וקללות. לא בשביל שידעו מהתענית אומר אני אלא להודיעך שכך הוא הדין שאין ר''ח דוחה קריאת התורה של התענית וקורין ברכות וקללות:
הרי רביעין על מעיהון וכו'. בתמיה הן נופלים על פניהם שכך היו נוהגין אף בראש חודש ביום התענית ואם כן יודעין הן מהתענית ומה צריך עוד סימן אחר להודיעם:
בגין מדעתין. אם בשביל להודיעם דהיא תעניתא היום אף שהוא ר''ח:
קורין ברכות וקללות כמו בשארי תעניות של צבור:
ובמה קורין. בתורה בר''ח אם הוא בתענית. וגרסי' להא לעיל בברכות פ''ד בהלכה:
אחת. אפי' תענית אחת:
גמ' כמה היא התחלה. להא דתנינן ואם התחילו אין מפסיקין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source