עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַֽח אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ מַה תַלְמוּד לוֹמַר יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ רִבִּי מָנָא אָמַר. אוּמָּתָךְ. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שָׁעָתָךְ. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. כָּךְ הוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. [שֶׁנֶּאֱמַר] כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּמֶימֶר לְיֽוֹלַדְתּֽוֹ׃ בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ מָהו תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ אָמַר רִבִּי לוּדָה. לִישַׁן גֵּימַטְרִיוֹן הוּא. אַפְרָא בְּעֵיינֵי אֵימֵּיהּ. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. שְׂמַֽח אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ישמח וגו' ותגל יולדתך אמך. וזהו בכפלים:
לישן גמטריון הוא. לשון יוני שמרמזין בגימטריאות ולומר אפרא בעיני אימיה של זה:
שעתך. שאתה נולדה בה וזהו יולדתך:
הא כתיב ואמך אלא קרי אומתך:
מה ת''ל. יולדתך:
רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת עַד שֵׁשׁ שָׂעוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ. עַד כְּבוֹן צַפְרָא. לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. כְּבָר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלְיוֹם בִּקְדוּשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לאחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה בתענית אלמא דעד חצות מיחשב תענית והלכך אסור להתענות עד חצות בשבת דכמו שהתענה כל היום דמי:
מתני' אמרה כן. לר''א קודם חצות וכו' מפני שעד כדון צפרא היא ולא חל התענית:
אסור להתענו' עד שש שעות בשבת. גרסי' להא בפ''ח דנדרים בהלכה א':
הלכה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם יִקְרָ֖אוּ וַֽאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ. ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַֽאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃ אוֹ חֲלַף. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָאִ. וְתַנֵּי כֵן. אֵין עֲנִייָה אֶלָּא סָמֻךְ לַקְרִיאָה. וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא סָמֻךְ לָעֲנֵייָה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוּדָן גָּֽזְרִין תַּעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא בְרוּמְשָׁא. סְלַק רִבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דַּאֲנָא צְחִי מָּהוּ דְנִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ. אוֹרִיךְ. שֶׁמָּא יִמְלְכוּ לְהַשְׁלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל אוריך. המתן שמא ימלכו להשלים התענית לגמרי:
אין ענייה אלא סמוך לקריאה לאחריה ואין קריאה אלא סמוך לעניים מקודם וא''כ רישי' דקרא בלאחר הנץ החמה מיירי:
אמר ר' תנחומא ותני כן. כמו הפירכא:
או חילוף. דרישא דקרא מיירי שלאחר הקריאה הן נענין והאי טרם כמו טרם כלה לדבר וסיפא מיירי מקודם הנץ החמה ועוד הם מדברים כמו עודנו מדבר שהיא עד שלא דיבר:
גמ' היו מתענין וכו' שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה. כלומר זה רמז שלפעמים נענים טרם זמן הקריאה והיא בהנץ החמה ולאחר הנץ החמה שכבר התפללו הרמז היא בסוף הפסוק עוד הם מדברים. בתפלה ואני אשמע:
משנה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמַּה יַשְׁלִימוּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּֽזְרוּ תַעֲנִית בְּלוּד וְֽיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לַחֲצוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי טַרְפוֹן צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָֽצְאוּ וְאָֽכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָֽרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל׃ אֵי זֶהוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל הוֹד֣וּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּי ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ ה֭וֹדוּ לַֽאֲדֹנֵ֣י הָֽאֲדֹנִ֑ים וְגוֹמֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
צאו ואכלו ושתו ועשו יו''ט. ולא אמרו להן קראו הלל הגדול לפי שאין קורין הלל הגדול אלא בכרס מליאה ונפש שבעה ומשום דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר קורין אותו הלל הגדול ונאה להאמר על השבע:
ר''א אומר קודם חצות לא ישלימו. דחצות זמן אכילה היא ועדיין לא חל התענית עליהם ומחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בזמן סעודה והלכה כר''א:
מתני' היו מתענין וכו' קודם להנץ החמה לא ישלימו. דאכתי אל עליהן התענית כשירדו הגשמים:
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה. וְֽתִגְזַר אוֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָךְ. אֶלָּא אֲפִילוּ אֲנָא אֲמַר הָכֵין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְעַל דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר׃ אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בְָּא. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אַף בְּ֖רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹדֽוֹ׃ כִּֽי הִ֖שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה. 17a אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁפִּילָן וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְגֵאוֹתָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְשַׁח֭ עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי לִשְׁחוֹת עֵינֵיהֶן בִּרָעָה. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. אֲנִי אָמַרְתִּי יְמַלֵּ֥ט אִֽי נָקִ֑י וְאַתָּה [אָמַרְתָּ] יִימַלֵּט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָקִי. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. מָהוּ וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבוֹר כַּפֶּֽיךָ׃ בִּבְרִירוּת כַּפֵּיָךָ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדָךְ מֵרֵאשִׁיתָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לאחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה בתענית אלמא דעד חצות מיחשב תענית והלכך אסור להתענות עד חצות בשבת דכמו שהתענה כל היום דמי:
מתני' אמרה כן. לר''א קודם חצות וכו' מפני שעד כדון צפרא היא ולא חל התענית:
אסור להתענו' עד שש שעות בשבת. גרסי' להא בפ''ח דנדרים בהלכה א':
משנה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבָּעָה פְּעָמִים בַּיוֹם בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים. בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובמעמדות. אנשי מעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע כדתנינן לקמן:
מתני' בשלשה פרקי' בשנה וכו'. בבבלי קאמר תעניות ומעמדות מי איכא מוסף חסורי מיחסרא והכי קתני בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם כל זמן שמתפללין ויש מהן ארבעה פעמים ביום שחרית ומוסף ומנחה ונעילת שערים והיא ביום הכפורים שיש בו מוסף ואלו הן השלשה פרקים בתעניות ומעמדות וביה''כ ומתני' דר''מ הוא דאמר יש נשיאות כפים במנחה בתעניו' ובמעמדות דטעמא מאי אמרו ואין נשיאות כפים במנחה משום שכרות והאידנא ליכא שכרות ור' יוסי פליג עליה וס''ל דגזרינן מנחה של תעניות אטו מנחה דכל יומא ומנחה דאיתא בכל יומא גזרו ביה רבנן נעילה דליתא בכל יומא לא גזרו בה רבנן והלכה כר' יוסי בד''א בתעניות שמתפללין בו מנחה ונעילה כגון יהכ''פ ותעניות צבור הללו אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב וג' צומות הואיל ותפלת מנחה שלהם סמוך לשקיעת החמה הרי נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום לפיכך יש בה נשיאת כפים מדינא:
אֵיזוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. רִבִּי פַּרְנָךְ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ ה֭וֹדוּ לַֽאֲדֹנֵ֣י הָֽאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד מֵ֖שֶׁעֹ֣מְדִים בְּבֵ֣ית י֙י. לָמָּה בְאִילֵּין תַּרְתֵּין פַּרְשָׁתָא. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּרִידַת גְּשָׁמִים כְּלוּלָה בָהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. דִּכְתִיב מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֘ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ. וּכְרִבִּי חֲנִינָה מַה. בְּגִין דִּכְתִיב נוֹתֵן לֶ֭חֶם לְכָל בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הָדָא דִידָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִימֵיהָ שֶׁלְכַּת הַשְּׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע י֙י מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמוּעָטִין׃ תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. חַד בַּר אַבַּיי עֲבַר קוֹמֵי תֵיבוֹתָא. אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּה אֲמַר. הָדָא אָֽמְרָה. לֵית הָדָא דִידָן. [אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דִידָן]. נִסָּא הֲוָה רַב. בְּגִין כֵּן אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּא אֲמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך סדר תעניות האלו
איזו הלל הגדולה. גרסינן להא לעיל בפ''ה דפסחים בהלכה ז' עד סוף הפרק ושם מפורש ע''ש:
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה אֲמַר לְסַפָּרֵיהּ. קוּם לָךְ קוֹמֵי הֵיכְלָא. בְּגִין דְּרִבִּי בָעֵי מְסַפְּרָא וְלֵית בְּחֵיילֵיהּ מִצְטָעֵר. מִיַּד הֲוָה מִטְרָא נְחִית. רַב אָדָא בַּר אַחֲווָה כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה שְׁלַח מְסָאנֵיהּ. כַּד הֲוָה שְׁלַח תְּרֵיהוֹן הֲוָה עָֽלְמָא טַיַיף. מַפַּלְתָּא הַווְיָן תַּמָּן וַהֲוָה רַב מֵיתַב חַד מִן תַּלְמִידֵיהּ בַּבֵּיתָא עַד דַהֲווֹן מְפַנִּין בֵּיתָא. וְכֵוָן דַּהֲוָה נְפַק מִן בֵּייתָא הֲוָה בֵייתָא רְבַע. וְאִית דְּאָֽמְרִין. רַכ אָדָא בַּר אַחֲווָה הֲוָה. שָֽׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ לוֹ. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ. אָמַר לָהֶן. מִיָּמַיי לֹא קִדְּמָנִי אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא הִינַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָאתִי לִי. וְלָא הִילַּכְתִּי אַרְבַּע אַמוֹת בְּלָא תוֹרָה. וְלָא הִזִכַּרְתִּי דִּבְרֵי תוֹרָה בְּמָקוֹם מְטוּנָּף. 17b וְלֹא הִיצַעְתִּי וְיָשַׁנְתִּי שֵׁינַת קֶבַע. וְלָא צָעַדְתִּי בֵין הַחֲבֵירִים. וְלָא כִינִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵירִי. וְלֹא שָׂמַחְתִּי בְתַקָּלַת חֲבֵירִי. וְלָא בָאָת קִלְלַת חֲבֵירִי עַל מִיטָּתִי. וְלָא הִילַּכְתִּי בַשּׁוּק אֶצֶל מִי שֶׁהוּא חַייָב לִי. מִיָּמַיי לֹא הִקְפַּדְּתִי בְתוֹךְ בֵּיתִי. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם לְ֜בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבע. רבץ ונפל:
מפלתה. בית שנוטה ליפול:
הוה עלמא טייף. הציף העולם מרוב גשמים:
אמר לספריה. שהוא מסתפר ממנו קום לך אצל ההיכל ואמור בגין וכו' ולית בחייליה מצטער להתענות ומיד הוה מיטרא נחית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source