רִבִּי אָחָא בָשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָה. אִילּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְשׁוּבָה יוֹם אֶחָד מִיַּד הָיָה בֶן דָּוִד בָּא. מַה טַעַם. הַ֝יּ֗וֹם אִֽם בְּקוֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ אָמַר רִבִּי לֵוִי. אִילּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין שַׁבָּת אַחַת כְּתִיקֻּנָהּ מִיַּד הָיָה בֶן דָּוִד בָּא. מַה טַעַם. וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלוּהוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַֽיי וגו'. חַד יוֹם. וְאוֹמֵר. בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תּווָשֵׁעוּן. בְּשׁוּבָה וְנַיַיח תִּתְפָּֽרְקוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
בשובה ונייח. של השבת תתפרקון:
כי שבת היום לה' וגו' חד יום. ויתורא דהיום קא דריש דלא ה''ל למימר אלא כי שבת הוא אלא ללמד דבחד יומא דשבת תהיה לה' ואם היו משמרין כתיקנה מיד היה בן דוד בא:
מה טעמא היום אם בקולו תשמעו. בכל יום ויום זמנו היא אם תשובו ובקולו תשמעו:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשֵׂרָאֵל גָּלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֨יתִי֙ לְבֵית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃ גָּלוּ לָבָבֶל וְגָלָת שְׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. לְמַֽעַנְכֶ֞ם שׁוּלַּחְתִּי בָבֶ֗לָה. גָּלוּ לְמָדַי וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַמָא. וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם. וְאֵין עֵילַם אֶלָּא מָדַי. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וַֽאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁר֭ בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָה֑. גָּלוּ לְיָוָן וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. וְעֽוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֨יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל בָּנַיִ֖ךְ יָוָן֑. גָּלו לָרוֹמֵי הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. 3b מַה טַעַם. אֵלַי֙ קוֹרֵא מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה מִּלַּ֔יְלָה. אָֽמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה. רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה. מַה יוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה. אָמַר לָהֶן. הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל חָזַר אֶצְלָן. אָֽמְרוּ לוֹ. שׁוֹמֵר֭ מַה מִּלֵּֽיל׃ מַה מִילֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים. אָמַר לָהֶן. אָמַ֣ר שׁוֹמֵר אָתָ֥א בוֹקֶר וְגַם לָיְ֑לָה. אָֽמְרוּ לוֹ. וְגַם לָיְ֑לָה. אָמַר לָהֶן. לֹא כְאַתֶּם סְבוּרִים. אֵלָּא בוֹקֶר לַצַּדִּיקִים וְלַיְלָה לָרְֽשָׁעִים. בּוֹקֶר לְיִשְׂרָאֵל וְלַיְלָה לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. אָֽמְרוּן לֵיהּ. אִימַת. אֲמַר לוֹן. אֵימַת דִּאַתּוֹן בָּעֵיי הוּא בָעֵי. אִם תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. מִי מְעַכֵּב. אָמַר לָהֶן. תְּשׁוּבָה. שׁוּבוּ אֵתָֽיוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
אמרו לו וגם לילה. אתמהא אם יהיה לילה וחשך הגלות לכולם:
שומר מה מליל. דריש לשון מילל:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג. הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. חָדָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְחָדָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. וְלָא יָֽדְעִין הֵיי דָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְהֶיידָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. וְאָמַר רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בְּטָל. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם. הָדָא אָֽמְרָה קַדְמִייָתָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְתִינְייָתָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא ידעין. אנחנו הי דא בשם גרמיה וכו' ופשיט לה מן מה דאמר רבי יוחנן וכו' ומפרש עלה טעמא דר' יודה כדי שיצאו המועדות בטל א''כ הדא אמרה קדמייתא וכו' כלומר בתחלה היה שונה בשם עצמו עד שיעבור הפסח ובתינייתא הדר ביה ושנה בשם ר''י בן בתירה כברישא דמתני'. ואם נפרש קדמייתא היא הרישא ותינייתא היא הסיפא א''כ צריך להחליף הגירסא קדמייתא בשם ר''י בן בתירה דעלה הוא דקאמר ר' יוחנן טעמא דר' יודה וכו' ותינייתא בשם גרמיה:
והכא הוא אומר הכין. בתמיה דעד שיעבור הפסח שואלין ואם שואלין מכ''ש שמזכירין. ומשני חדא בשם גרמיה וכו':
מחלפה שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר. ברישא דהמתני' העובר לפני התיבה וכו' ובי''ט הראשון של פסח וכו' האחרון אינו מזכיר:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בְּטָל. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
כדי שיצאו המועדות בטל. מפני שהטל סימן יפה לעולם בין בימות החמה ובין בימות הגשמים ויש להזכירו במועדים לסימן יפה ולפיכך אין להזכיר גשם ולהפסיק מטל בשחרית של יו''ט האחרון כדי שיזכיר הטל היום האחרון של המועדות והלכך נמי בראשון מהמועדים והוא י''ט הראשון של פסח אין האחרון מזכיר גשם אלא טל ונמצא המועדות מתחילין ויוצאות בטל:
טעמא דר' יודה. דהרישא דקאמר דהראשון אינו מזכיר:
גמ' א''ר יוחנן הלכה כר' יודה שאמר משום ר' יודה בן בתירה. זהו כר' יהודה דרישא דמתני' ושנינו בברייתא דמשום ר''י בן בתירה אמר הכי העובר לפני התיבה בי''ט האחרון של חג האחרון מזכיר:
משנה: אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן׃
Pnei Moshe (non traduit)
עד אימתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח. והא דקאמר לעיל האחרון בי''ט הא' של פסח אינו מזכיר גשם ואם שאין מזכירין מכ''ש שאין שואלין מסיק התם בגמרא תרי תנאי ואליבא דר' יהודה. והכא בגמרא נמי משני דברישא הוה אמר בשם גרמיה עד שיעבור הפסח והדר ביה בתינייתא וקאמר כר' יהודה ב''ב כדגרסינן להא ברישא דמתני':
בי''ט הא' של פסח הראשון המתפלל תפלת שחרית מזכיר גשם והאחרון המתפלל תפלת מוסף אינו מזכיר גשם אלא טל והלכה כר' יהודה:
העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון. זה שמתפלל תפלת מוסף מזכיר גשם והראשון המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא הטל במקום שמזכירין כל ימות הקיץ:
מתני' אין שואלין את הגשמים וכו'. הא דפליגי ר''א ור' יהושע לעיל בהזכרה הוא דפליגי אבל בשאלה לומר ותן טל ומטר מודים הן שאין שואלין אלא סמוך לזמן גשמים בג' במרחשוון או בז' בו כדפליגי תנאי במתני' דלקמן:
הלכה: מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. אֵי זֶהוּ זְמַנָּהּ שֶׁלְרְבִיעָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַבְּכִירָה בִשְׁלֹשָׁה וְהַבֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה וְהָאֲפֵילָה בְשִׁבְעָה עָשָׂר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הַבְּכִירָה בְּשִׁבְעָה וְהַבֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה עָשָׂר וְהָאֲפֵילָה בְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. הַבְּכִירָה בְשִׁבְעָה עָשָׂר וְהַבֵּינוֹנִית בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וְהָאֲפֵילָה בִשְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁאֵין הַיְּחִידִים מַתְחִילִין לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי. הַכֹּל מוֹדִים בְּשִׁבְעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן כִּימָה לִשְׁקֹעַ. שֶׁבּוֹ יָרַד מַבּוּל לָעוֹלָם. מַה טַעַם. בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּל מַעְייְנוֹת תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. כְּרִבִּי מֵאִיר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתניתא דר''מ דתני. בתוספתא פ''ק איזו היא רביעה ראשונה ר''מ אומר הבכירה בשלשה במרחשון והבינונית וכו' ר''י אומר הבכירה לשבעה והבינונית בשבעה עשר וכו'. וכן הוא בתוספתא:
ר' יוסי אומר וכו' והאפילה בשלשים יום. ובתוספתא גריס והאפילה בר''ח כסליו:
שכן מצינו וכו'. שאז היא האפילה ולפיכך מתחילין היחידים להתענות אם לא ירדו גשמים כדתנינן לקמן ולר' יוסי מר''ח כסליו הוא דמתחיל:
הכל מודים בי''ז שיש בו זמן רביעה. שהוא זמן כוכב כימה לשקוע ביום שבו וכו' כדאמרי' בר''ה:
ולמה לא אמר. הלכה כר''מ משום דאית תניי תני ומחליף דר''מ לר' יהודה ודר' יהודה לר''מ:
משנה: בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בג' במרחשון שואלין את הגשמים ומתחילין לומר ותן טל ומטר בברכת השנים:
רבן גמליאל אומר בשבעה בו. שהוא ברוב השנים ט''ו יום אחר החג:
כדי שיגיע אחרון שבא''י לנהר פרת. שהוא קצה הצפון של א''י ומאותן שעלו לרגל וחוזרין לבתיהם שלא יטרידום הגשמים והלכה כר''ג. וכל זה דוקא בא''י אבל בגולה אין שואלין עד ששים יום לתקופת תשרי וביום ששים מתחילין לשאול הגשמים:
תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים. מַה טַעֲמֵיהּ. לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁעָשָׂת הַתְּבוּאָה בִימֵי יוֹאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְקָרֵב הָעוֹמֵר מִמֶּנָּה. מַה טַעֲמֵיהּ. וּבְנֵ֣י צִיּ֗וֹן גִּ֤ילוּ וְשִׂמְחוּ֙ בַּֽי֨י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם כִּֽי נָתַ֥ן לָכֶ֛ם אֶת הַמּוֹרֶ֖ה לִצְדָקָ֑ה וַיּ֣וֹרֶד לָכֶ֗ם גֶּ֛שֶׁם יוֹרֶה וּמַלְק֖וֹשׁ בָּֽרִאשֽׁוֹן׃ מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר. בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
לפי שבעולם הזה וכו'. הובא זה לעיל בפ''ו דשקלים בהלכה ב' וע''ש. ומשום דמביא במתני' קרא ויורד לכם גשם וגו' מייתי לה כדדריש מיניה ר' יוסי שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום:
בְּעוֹן קוֹמוֹי. אוֹ נִימַר. כָּאן לְהַזְכִּיר כָּאן לַשְּׁאֵלָה. אֲמַר לוֹן. הֲלָכָה מָקוֹם 4a שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חֲנַנְיָה אֲחוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה. נְהִיר אַתְּ כַּד הֲוִינָן קַייָמִין קוֹמֵי חָנוּתֵיהּ דְּרַב הוֹשַׁעְיָה חָבִיבָךְ. עָבַר רִבִּי זְעוּרָה וּשְׁאַלְנָן לֵיהּ וְאָמַר. עוֹד אֲנָא הִיא צְרִיכָה לִי. עָבַר רִבִּי יָסָא וּשְׁאַלְנָן לֵיהּ וְאָמַר. עוֹד אֲנָא הִיא צְרִיכָה לִי. וּבְסוֹפָהּ אַתְּ מְצַייֵת לֵיהּ וְאָמַר. לֹא שַׁנְייָא. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲתַא מִן צוֹר וְאָמַר מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. רִבִּי אָחָא דְרַשׁ בַּבֵית מִדְרָשְׁא. רִבִּי יִרְמְיָה דְרַשׁ בִּכְנִישְׁתָּא דְבוּלֵי. הֲלָכָה מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין שׁוֹאֲלֵין. וְהָא תַנִּינָן. [בִּשְׁלשָׁה] בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה. בִּשְׁעַת הַמִּקְדַּשׁ שַׁנֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
בשעת המקדש שאני. דהוי עולי רגלים ואין מזכירין ושואלין עד ג' במרחשון שלא יטרדו בחזירתן מחמת הגשמים:
והא תנינן. במתני' דלקמן בג' במרחשוון שואלין את הגשמים והיכי אמרת במקום שמזכירים שואלין הא בג' במרחשון אין מזכירין:
בכנישתא דבולי. מקום הנקרא בולי. א''נ בולי לשון חשיבות הוא כמו שנמצא זה בכמה מקומות בש''ס והבהכ''נ שהחשובים נכנסים בו היה:
ובסופא. ולבסוף את מציית ליה. לשון לחן ודחק שלחצת אותו לומר לך האמת ואמר לא שנינו הלכה מקום שמזכירין שואלין וכן ר' חייה וכו'. ואמר הכי בהדיא משמיה דר' יוחנן:
ואמר עוד אנא היא צריכה לי. עדיין אני מסופק בדבר זה אם יש לחלק בין הזכרה לבין שאלה:
אמר לון. ר' יוחנן הלכה מקום שמזכירין שואלין ואם פסק מלהזכיר ודאי אין שואלין:
בעון קומוי. דר' יוחנן או דילמא נימר דכאן ברישא דהמתני' להזכיר הוא דקאמר ר' יודה וכאן בסיפא לשאלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source