רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקְאֵל אָמַר. הָכֵין הֲוָה יחֶזְקְאֵל אַבָּא מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים. יִתְגַּדַּל יִתְקַדַּשׁ יִתְבָּרַךְ יִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ. שֶׁאַתְּ מַמְנִיעָן זוֹ מִזּוֹ. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי מָ֑יִם יָזוֹקּוּ מָטָ֣ר לְאֵידוֹ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִידָּה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּ֝מַ֗יִם תִּיכֵּן בְּמִידָּה׃ רִבִּי יוֹסֵה בַּר יַעֲקֹב סְלַק מְבַקְּרָה לְרִבִּי יוּדָן מוּגְדָּלַיָּא. עַד דְּהוּא תַמָּן נְחַת מִיטְרָא. שְׁמַע קָלֵיהּ אֲמַר. אֶלֶף אֲלָפִים אָנוּ חַייָבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ. שֶׁאַתְּ גּוֹמֵל טוֹבָה לַחַייָבִים. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי סִימוֹן רִבִּי מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
שאת ממניען זו מזו. שאתה מונע טיפה אחת מטיפה אחרת שלא יהו נוגעין זו בזו כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים וגו' והוא לשון מניעה יגרעון כד''א ונגרע מערכך:
כַּמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁיְּדוּחוּ פְנֵי הַקִּרְמִיד. רִבִּי יַנַּיי בֵירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה הַמְּגוּפָה. וְיֵשׁ מְגוּפָה נִשְׁרִית. אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שְׁרוּייָה. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי יוֹנָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּלְבַסּוֹף אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. 4b לְהֶפְסֵק תַּעֲנִית נֶאֶמְרָה. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי נָחוּם וְרַב אָדָא בַּר אִיכּוּמָא הֲווֹן יְתִיבִין. אָמַר רִבִּי נָחוּם לְרַב אָדָא בַּר אִיכּוּמָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לִבְרָכָה נֶאֶמְרָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה אָמַרְתָּ לֵיהּ אָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. דְּהוּא נְהִיג בְּשִׁיטַּת רַבֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה. מָנוּ רַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי זְעוּרָא. אֲמַר לֵיהּ. [אַף] אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. לְהֶפְסֵק תַּעֲנִית נֶאֶמְרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ובברכות גרסי' דלר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא''ל ר' חזקיה ולמה אמרת ליה לר' נחום הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב לו דהוא נהוג בשיטת רביה כלומר בשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' נחום ועל זה שאל ר' מנא זמנו רביה וא''ל ר' חזקיה ר' זעירא הוא רבו וא''ל ר' מנא. אם כן הוא הלא אף אנן אמרין לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא אמר דלענין הפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה:
לא מסתברא. אלא דלענין ברכה נאמרה אלו השיעורין והשיב לו הן. וחסר כאן:
ולבסוף אפי' כל שהוא. דקסבר הואיל וירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהוא סגי:
להפסק תענית נאמרה. כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמרו בתחלה וכו' מפסיקין ולא מתענין:
כמה גשמים ירדו וכו'. גרסינן להא לעיל בברכות פ' הרואה בהלכה ב':
בתחלה כדי רביעה. כלומר בזמן רביעה הראשונה כמו ששנינו לעיל אם ירדו כדי לרבע את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה:
ובסוף. ברביעה שניה:
ושלישית כדי שידיחו פני הקרקע. כצ''ל וכן הוא בברכות. כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הואי:
ובסוף כדי שתשרה המגופה. קס''ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר:
אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאילו היא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים:
וְכַמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא בָהֶם כְּדֵי רְבִיעָה. מְלֹא כְלִי מַחֲזִיק שָׁלֹשׁ טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בַּתְּחִילָּה טֶפַח. וּבַשְּׁנִייָה טְפָחַיִים. וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תַּנּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֵין לָךְ טֶפַח שֶׁהוּא יוֹרֶד מִלְּמַעֲלָן שֶׁאֵין הָאָרֶץ מַַעֲלָה טְפָחַיִים כְּנֶגְדּוֹ. וּמַה טַעַם. תְּה֚וֹם אֶל תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִינּוֹרֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
בתחל'. ברביעה ראשונה:
מלא כלי. אם הם ממלאין כלי המחזיק ג' טפחים:
וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה וכו'. תוספתא שם:
אָמַר רִבִּי לֵוִי. הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת. מַה טַעַם. תִּפְתַּח אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ יֶ֗שַׁע. תִּפְתַּח אֶ֣רֶץ. כִּנְקֵיבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא פוֹתַחַת לִפְנִי הַזָּכָר. וְיִפְרוּ יֶ֗שַׁע. זוֹ פִרְייָה וְרִבְייָה. וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֨יחַ֙. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אֲנִ֥י יְהֹוָה֭ בְּרָאתִֽיו׃ לְכָךְ בְּרָאתִיו. לְתִיקּוּנוֹ וּלְיִישׁוּבוֹ שֶׁלְעוֹלָם. רִבִּי אָחָא. וְתַנֵּי לָהּ בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה. שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ.
רִבִּי חֲנִינָה בַּר יַקָּה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שׁוֹרְשֵׁי חִיטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שָׁרְשֵׁי תְאֵינָה רַכִּין בּוֹקְעִין בַּצּוּר. אִם כֵּן מַה יַעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. מַה טַעַם. אֲנִ֤י יי נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה. [תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִיסּוּמָהּ.]
Pnei Moshe (non traduit)
חיסומה. מלשון המשנה בפי''ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור:
מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. מסורסת הגי' בכאן. ובברכות גריס להא מקודם א''כ מה ועשו שרשי חרוב וכו'. כלומר לרשב''א דאמר שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. והיינו שפתה מלמעלה בלבד ועלה קאמר א''כ מה יעשו וכו' והוא הגי' נכנה:
לרגעים אשקנה. לרגע ורגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא:
א''כ מה יעשו שרשי חרוב ושקמה. שהן עמוקין הרבה בארך ומהיכן הן שותין:
שורשי תאנים רכים. הן מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור:
אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. פַּלָּן חַמָּרָא יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. שַׁלְחוֹן רַבָּנִן וְאַייתוּנֵיהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לוֹן. חַמָּר אֲנָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לוֹן. חַד זְמַן אוּגַרִית חַמְרִי לְחָדָא אִיתָה. וַהֲווָת בַּכְייָה גַּו אִיסְרָטָה. וְאָֽמְרִית לָהּ. מַה לִיךְ. אָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מֵיעֲבַד וּמַפְנִינֵיהּ. וְזָֽבְנִית חַמְרִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תַחַטִּיי. אָֽמְרִין לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
חד זמן. השכרתי חמורי לאשה אחת ומצאתה בוכה על הדרך ואמרית לה מה ליך שאת בוכה והשיבה בעלה שלה חבוש בבית האסירין הוא בשביל החובות ואני רוצה לראות מה לעשות כדי לפדותו ופניתי אני ומכרתי את חמורי ונתתי לה מחיר' ואמרתי לה הרי לך ותפדה בעליך ולא תחטא להרויח מחמת דבר אחר ואמרין ליה רבנן כדיי וכו' שדבר גדול עשית:
ומה טיבו עבדית. כלום מעשה טוב בא לידך ועשית:
מה אומנך. במה אתה מתעסק ומה מלאכתך:
פלן חמרא. המוליך את החמורים הוא יצלי ובזכותו מטרא נחית:
איתחמא לרבנן. בחלמא:
חַד בַּר נַשׁ אֲתַא גַבֵּי חַד מִן קְרִיבוֹי דְרִבִּי יַנַּיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. זְכֵה עִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא הֲוָה לְאָבוּךְ פְּרִיטִין. אֲמַר לֵיהּ. לָא. אֲמַר לֵיהּ. גַּבִּיי אִינוּן מְפַקְדִּין. אֲמַר לֵיהּ. שְׁמָעִית עֲלֵיהוֹן דְּאִינּוּן [פָֽרְקוֹן]. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל רבי זכה עמי. ליתן לי דבר להתפרנס וא''ל ולא היה לאביך פריטין להניח לך וא''ל לא א''ל גביי אינון מופקדין משל אביך והשיב לו ידעתי מהם אבל שמעתי עליהן דאינון סרקון שהן באו לידו דרך גזילה ואיני רוצה ליהנות מהם. סירקון מלשון סקריקין בפ''ה דגיטין. וא''ל הואיל ואתה נאמן כל כך ולהשיב הגזילה ואם שאינה ידועה היא א''כ כדיי את מצלייא ומתעניא:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַפִּיק מַעְשְׂרוֹי כְתִיקֻּנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. קוּם אֱמוֹר בִּעַ֧רְתִּי הַקּוֹדֶשׁ מִן הַבַּ֗יִת.
Pnei Moshe (non traduit)
קום אמור וכו'. כלו' כדאי אתה להתודות על המעשרות הואיל ואתה נאמן להוציא המעשרות כתיקונן:
הלכה: אֵילּוּ הֵם הַיְּחִידִים. אֵילּוּ שֶׁהֵן מִתְמַנִּין פַּרְנָסִין עַל הַצִּיבּוּר. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר הוּא מִתְפַּלֵּל וְנַעֲנֶה. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר וְנִמְצָא נֶאֱמָן כְּדַיי הוּא מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אלו הם היחידים וכו'. ומתמה הש''ס וכי מכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור הוא מתפלל ונענה והלא הרבה הם שמתמנין ואינם ראוים לכך אלא דבהני איירינן דמכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור ונמצא שהוא נאמן בהתמנות שלו וראוי הוא לזה מסתמא כדיי הוא מצלייא על המטר ומתענייא מהשמים:
משנה: הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה׃
Pnei Moshe (non traduit)
התחילו היחידים. והן חכמים שהן מתמנין פרנסים על הצבור כדאמר בגמרא או שהן ראוים להתמנות על הצבור:
מתני' הגיע שבעה עשר במרחשון ולר''מ כבר עברו שלשה זמני רביעה שהן ג' במרחשון וז' וי''ז כדאמר בהל' דלעיל:
תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה חֲסֵירָה נוֹתְנִין לָהּ חֶסְרוֹנָהּ. וְאִם לָאו הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. 5a אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת הוֹלְכִין אַחַר עִיבּוּרָהּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִיהּ דְּרִבִּי. תַּמָּן הוּא אָמַר. אַחַר סִידְרָהּ. וָכָא הוּא אָמַר. אַחַר עִיבּוּרָהּ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יָסָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לַבְּסוֹף נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לבסוף נצרכה. כלומר סיפא דקאמר אחר עיבורה לא ברביעה שבתחלה מיירי שהיא בז' במרחשון אלא לבסוף היא נצרכה בשניה ובשלישית כדקרי להו לעיל לבסוף ובזמן של אותן שהוא בי''ז ובכ''ג או בר''ח כסליו הולכין אחר עיבורה אם החדש שלפניו מלא החשבון הוא לפי אותה השנה:
ופריך מחלפה שיטתיה דרבי תמן. ברישא גבי חסירה הוא אומר אחר סידרה שבשאר השנים והכא במעוברת הוא אומר אחר עיבורה ולא כסדר שאר השנים:
אם היתה השנה מעוברת. כלומר ואם באותה השנה עשו החודש מעובר מחשבין והולכין אחר עיבורה:
רבי אומר לעולם הולכין אחר. סידרה. אחר סידרה של שאר השנים שעל הרוב תשרי מלא הוא ושואלין בז' במרחשון כמו סדר שאר השני':
נותנין לה חסרונה. כלומר מחשבין הרביעה לפי חשבון של אותה שנה שתשרי חסר הוא ויהיה ט''ו יום אחר החג בח' במרחשוון ור''ג דמתני' שאומר לעולם ט''ו יום אחר החג הוא זמן רביעה ראשונה ושואלין את הגשמים:
אם היתה השנה חסירה. כלומר באותה השנה היה חודש תשרי חסר ולפי שבאותו הזמן היו מקדשין על פי הראיה ופעמים היה חסר ולא כסדר העיבור המסור בידינו שתשרי לעולם מלא הוא:
תני. בתוספתא שם ריש הפרק והגי' מהופכת שם דרשב''ג לרבי ודרבי לרשב''ג:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source