רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. נֹחַ בִּכְנִיסָתוֹ לַתֵּיבָה נֶאֶסְרָה לוֹ תַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. מַה טַעַם. וּבָאתָ֙ אֶל הַתֵּיבָה אַתָּ֕ה וּבָנֶי֛ךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי בָנֶי֖ךָ אִתָּֽךְ׃ וּבִיצִיאָתוֹ הוּתְּרָה לוֹ תַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. מַה טַעַם. צֵא֭ מִן הַתֵּיבָה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי בָנֶי֖ךָ אִתָּֽךְ׃ אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶ֔ם יָֽצְא֖וּ מִן הַתֵּבָֽה׃ עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימְרוּ יַחַסֵיהֶן זָכוּ לְהִינָּצֵל מִן הַתֵּיבָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. חַם כֶּלֶב וְעוֹרֵב קִילְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן. חַם יָצָא מְפוּחָם. כֶּלֶב יָצָא מְפוּרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ. עוֹרֵב יָצָא מְשׁוּנֶּה מִן הַבִּרְיוֹת. אָמַר רִבִּי אָבוּן. כָּתוּב בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד. בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ רוֹאֶה חִסָּרוֹן בָּא לָעוֹלָם עֲשֵׂה אִשְׁתְּךָ גַּלְמוּדָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב וּלְיוֹסֵ֤ף יוּלָּד שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים. אֵימָתַי. בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָֽרָעָ֑ב. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבּי יְהוּדָה. תְּאֵיבֵי בָנִים מְשַׁמְּשִׁין מִיטּוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד יוֹם שְׁטָּֽבְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובלבד ביום שטבלה. אז מותרין הן לפי שעל הרוב האשה מתעברת בליל טבילה:
ששימרו יחוסיהן. זרעם שלא שימשו בתיבה:
קלקלו מעשיהן. בתיבה:
יצא מפוחם. שיצא ממנו כוש:
כלב יצא מפורצם. שמפורסם הוא בתשמישו לעין כל ונקשר הוא אחר כך:
עורב יצא משונה מן שאר הבריות. שרוקק את זרעו:
תאיבי בנים. תשוכי בנים ותאיבים להם:
נח בכניסתו וכו' דכתיב אתה ובניך וגו' ולא כדכתיב ביציאתו אתה ואשתך וכדלקמן בשעה שאתה רואה חסרון בא לעולם וכו' ולפיכך בזמן תעניות הללו אסורין בתשמיש המטה:
בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. אִיתָא חֲמִי. בִּרְחִיצָה אָסוּר. בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן. תִּיפְתָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טוֹבְלִין אוֹ קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִתְקִין עֶזְרָא טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. רַב חוּנָה אָמַר. אֲפִילוּ רָאָה עַצְמוֹ נִיאוֹת בַּחֲלוֹם. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. תַּמָּן תַנִּינָן. יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִייָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּעֲלֵי קֶרִייִן טוֹבְלִין כְדַרְכָּן בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. 7a לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. פָּתַר לָהּ בְּמִי שֶׁשִּׁימֵּשּׁ מִיטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ טוֹבֵל בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברחיצה. זעירא בר חמא וכו'. גרסי' להא לעיל ביומא פ''ח בהלכה א' עד אית לך מימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. שם פירשתי ועיין עוד במקומו' המציינין שם:
משנה: עָֽבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע שֶׁהֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. וּמַה אֵילּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבָּאֵילּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת. בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יצא ניסן וירדו גשמים וכו' שנאמר הלא קציר חטים היום. ואין מהנים כלום ובשלא ירדו כלל קודם ניסן כדקאמר בגמרא. וכל הדינים הללו השנוים בפרקין בארץ ישראל הן אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של א''י שואלין הגשמים לפי הזמן הצריך להם ואם עבר אותו הזמן הידוע להם ולא ירדו גשמים בית דין גוזרים תעניות על הצבור כסדר השנוי במתני':
ובשאילת שלום וכו'. לת''ח וע''ה שנותן שלום מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש:
ובנטיעה. של שמחה כגון אילן המיסך על הארץ לטייל בו שהות לצל:
מתני' עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן ובבנין ובנטיעה ודוקא בבנין של שמחה כגון בית חתנות או שעושה ציור וכיור בביתו שאינו דבר הצריך אבל בונה ומתקן הוא את ביתו כדקאמר בגמרא אבל אם היה כותל גוהה ונטה ליפול סותרו ובונהו:
ובחמישי מותרין. לפתוח כל היום במיני מאכל ומשתה מפני כבוד השבת:
מטין. שפותחין דלתי החניות במקצת ולעת ערב אבל אין מוציאין הסחורה לחוץ:
בשני. של תענית:
שבאלו מתריעין. בשופרות:
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן י''ג תעניות על הצבור וכו'. מנינא למעוטי דטפי לא גזרינן כדאמר בגמרא שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי:
הלכה: רִבִּי יוּדָן בִּרֵיהּ דְּרִבִּי חָמָא דִּכְפַר תְּחָמִין. כִּבְתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עַל שֵׁם שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּיבּוּר יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. וְלָמָּה בָאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּייָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בָּאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּייָא שִׁיעָרַייָה רַבֵּיי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שיערייה רבי. שערוריה רבה וצרה כפולה הוא אם אלו הן ביחד:
ולמה באלין תרתין מילייא. כלומר ולמה דוקא אם הגובאיי הוא אח''כ עם עצירת גשמים ולא אם היה דבר אחר עם עצירת גשמים:
שאם היו שני דברים וכו' מתריעין עליהן אף יותר עד שיענו מן השמים:
על שם שאין מטריחין וכו'. לפיכך לא רצו לגזור יותר מכאן:
גמ' כבתוך ארבעים יום שעשה משה בהר. הי''ג תעניות וכל תענית הן ג' ימים כנגד מ' יום שעשה משה בהר ולפי שאינם אלא ל''ט הלכך קאמר כבתוך ארבעים יום ולא ארבעים שלמים:
וּבַשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה. פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד. וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. מַה. פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד אוֹ פוֹתֵחַ אֶת שְׁנֵיהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובחמישי וכו'. ובעי הש''ס מה הוא דמותרין מפני כבוד השבת אם פותח אחד ונועל אחד כל היום ובזה הוא יותר על השני שאינו מותר אלא עם חשיכה או דלמא פותח את שניהם בחמישי קאמר. ולא איפשיטא:
פותח אחד ונועל אחד. בחנויות שיש להן ב' דלתות וזהו מטין דקתני:
משנה: עָֽבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּבִנְייָן וּבִנְטִיעָה בְּאֵירוּסִין וּבְנִישּׂוּאִין וּבִשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים סִימַן קְלָלָה שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יצא ניסן וירדו גשמים וכו' שנאמר הלא קציר חטים היום. ואין מהנים כלום ובשלא ירדו כלל קודם ניסן כדקאמר בגמרא. וכל הדינים הללו השנוים בפרקין בארץ ישראל הן אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של א''י שואלין הגשמים לפי הזמן הצריך להם ואם עבר אותו הזמן הידוע להם ולא ירדו גשמים בית דין גוזרים תעניות על הצבור כסדר השנוי במתני':
ובשאילת שלום וכו'. לת''ח וע''ה שנותן שלום מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש:
ובנטיעה. של שמחה כגון אילן המיסך על הארץ לטייל בו שהות לצל:
מתני' עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן ובבנין ובנטיעה ודוקא בבנין של שמחה כגון בית חתנות או שעושה ציור וכיור בביתו שאינו דבר הצריך אבל בונה ומתקן הוא את ביתו כדקאמר בגמרא אבל אם היה כותל גוהה ונטה ליפול סותרו ובונהו:
ובחמישי מותרין. לפתוח כל היום במיני מאכל ומשתה מפני כבוד השבת:
מטין. שפותחין דלתי החניות במקצת ולעת ערב אבל אין מוציאין הסחורה לחוץ:
בשני. של תענית:
שבאלו מתריעין. בשופרות:
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן י''ג תעניות על הצבור וכו'. מנינא למעוטי דטפי לא גזרינן כדאמר בגמרא שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי:
משנה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד. מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּיבָה וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין. אַחֵינוּ לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם. אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה מָהוּ אוֹמֵר וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֭וּבוּ אֶל ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' סדר תעניות כיצד. בשבע אחרונות מיירי כיצד היו נוהגין:
מוציאין את התיבה. הארון שס''ת מונח בו וכדמפרש בגמרא כלי חמדה וצנוע היה לנו ונתבזה בעונינו:
ולמה לרחובה של עיר. לומר צעקנו בצנעה בבהכ''נ ולא נענינו נבזה עצמינו בפרהסיא ברחובה של עיר:
ונותנין אפר מקלה. אפר שריפה ומשום דעפר נמי איקרי אפר דכשם שאפר קרוי עפר כדכתיב מעפר שריפת החטאת כך עפר קרוי אפר והכא צריך שיהא אפר מקלה ממש כדי שיזכור הקב''ה עקדתו של יצחק וירחם עלינו:
על גבי התיבה. על דרך בכל צרתם לו צר כביכול:
ובראש הנשיא וכו'. והן עצמן אינן נוטלין לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים וכדי שיתביישו יותר ומפני חשיבותם עושין כן שיתביישו מאחרים אבל שאר ב''א דלא חשיבי סגי להו בנתינת עצמן:
דברי כיבושין. לשון עצור דברים שכובשין את הלבבות להחזירן למוטב ומה הן אחינו וכו':
ובקבלה. בדברי הנביא. כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי ליה קבלה ובמקום דלא אתפקד נביא אלא דיליף מיניה מילתא אגב אורחיה לא קרינן ליה קבלה במשנה:
יָצָא נִיסָן הַגְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד נִיסָן שֶׁלְתְּקוּפָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא דַתְּ אֲמַר. בְּשְׁלֹּא יָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר. אֲבָל אִם יָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר סִימָן בְּרָכָה הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דאת אמר בשלא ירדו להן גשמים מכבר. מקודם ניסן אבל אם ירדו להן גשמים מקודם סימן ברכה הן:
הדרן עלך מאימתי מזכירין
ובלבד ניסן של תקופה. והיא שלשים יום אחר תקופת ניסן שאז הן סימן קללה:
(בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם) [הֲלָכָה ט'.] לֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵירִים בְּתִשְׁעָה בְאַב. אֲבָל מֵשִׁיבִין אֶת הָהֶדְיוֹטוֹת בְשָׂפָה רָפָה. לְיָמִים שֶׁבֵּנְתַיִים נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לימים שבנתים נצרכה. בימים שבין שלשה תעניות לבין ג' תענית של שבע תעניות הללו הוא דאמרו ממעטין בשאילת שלום ובתעניות עצמן דינן כתשעה באב הן:
לא כן תני וכו'. אהא דקתני ממעטין בשאילת שלום פריך דמשמע דבמיעוט לחוד סגי ולא דאסור לגמרי והא לא כן תני בתוספתא דשלהי מכילתין אין שואלין כלל וכו'. ותענית צבור השנוי כאן בתשעה באב דינו לכל הוא:
רִבִּי בָּא בַּר כֹהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יָסָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה. בְּמֹאזְנַ֥יִם לַֽעֲל֑וֹת הֵ֜֗מָּה מֵהֶ֥בֶל יָחַֽד׃ וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַייְמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אסור לארס אשה בערב שבת וכו'. כתוב לעיל בפ' משילין בהלכה ב' וע''ש:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא דַתְּ אָמַר 7b בְּבִנְייָן שֶׁלְשִׂמְחָה. אֲבָל אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גּוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶיהוּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹתְלָא דְגָנַאי בֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כותלא דגנאי ביה. בכותל של הבית שישן ודר בו הוא דהתירו שאם היה הכותל גוהה סותרו ובונה ולאפוקי אם יש לו בית לדור בו ורוצה לתקן בית אחר שלו:
גמ' הדא דאת אמר ממעטין בבנין. דוקא בבנין של שמחה וכו'. כדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source