1. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן הָדָא אַיַּלְתָּא דְשַׁחֲרָא מָאן דְּאָמַר _ _ _ הִיא טָעֵי זִמְנִין דְּהִיא מְקַדְמָה וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה מַאי כְדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקַרְנִין דִּנְהוֹר דְּסָלְקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין:

2. תַּנֵּי יָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה נִתְנַמְנֵם טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִים וְיָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה אֶלָּא לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד בְִּלְבַד וְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַן לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה _ _ _ שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לַכּוֹתֶל וְיָשֵׁן לוֹ וְהָא כְתִיב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְי אָמַר רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי יִישֶׁב עַצְמוֹ בִתְפִילָּה:

3. הלכה כֵּינִי מַתְנִיתַה לֹא הָיָה אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה וְלָעֲבוֹדָה אֲפִילּוּ _ _ _ עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל לֹא סוֹף דָּבָר לַעֲבוֹדָה אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה:

4. שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא מַה מָקוֹם לִטְבִילָה זוֹ אָמַר לָהֶם מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִכְנָס מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ טָעוּן טְבִילָה מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ כָּל שֶׁכֵּן לֹא צוֹרְכָה דְלָא מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ לֹא יְהֵא טָעוּן טְבִילָה מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא טָעוּן טְבִילָה אָמַר רִבִּי שַׁמַּי וְכֵינִי מַה אִם מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ שֶׁאֵינוּ עֲנוּשׁ כָּרֵת טָעוּן טְבִילָה מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֲנוּשׁ כָּרֵת לֹא כָל שֶׁכֵּן _ _ _ טָעוּן טְבִילָה וְאֲפִילוּ מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא עֲנוּשׁ כָּרֵת כַּיי דְתַנִּינָן תַּמְּן הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה עַד כַּמָּה הִיא שִׁיעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי עַד כְּדֵי וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַד וְהוֹדוֹת לַיי כִּי טוֹב רִבִּי מָנָא מוֹסִיף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

5. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה מֵאַיֶּלֶת _ _ _ עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל וּמִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל וּמְנַיִין שֶׁמֵּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין שֶׁנֶּאֱמַר וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר מִן סְדוֹם לְזוֹעַר אַרְבָּעָה מִילִין יְתֵיר הֲווֹן אָמַר רִבִּי זְעוּרָא הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ וּמְנַיִין מִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד הֵנַץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילָּה דַמְיָא לַחֲבֵירָתָהּ: