משנה: בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִשְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק וְהַיּוֹם אָדֹם דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
והיום היתה קלה. דופנה דק וכדי שלא לייגע הכ''ג:
והיום ארוכה. כדי שתהא זרועו של כ''ג מסייעתו:
והיום אדום. מזהב הקרוי זהב פרוים על שם שדומה לדם פרים שמצות היום בהן:
דברי ר' מנחם. ולדברי חכמים אין קפידא באיזה זהב שיהיה:
מתני' בכל יום היתה כבידה. המחתה שהיה דופנה עב:
22b שָׁחַט וְמֵת. אַחֵר מָהוּ שֶׁיִיכָּנֵס בְדָמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקִישׁ אָמַר. בְּפָר. אֲבָל לֹא בְדָם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ בְדָם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. אֲפִילוּ בְדָם. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ בְדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל. חָפַן וְמֵת. מָהוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּחָפְנָיו. מַה צְרִיכָה לֵיהּ בְּחָפְנָיו. דִּכְתִיב וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו. בְּרַם הָכָא לֵית כְּתִיב בְדָמוֹ. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. אֲפִילוּ בְדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואינו חוצץ. וכי כה''ג לא הוי חציצה בכלי שרת:
גמ' בכל יום וכו'. והכל כדי שלא לייגעו להכ''ג:
לא היה בה אמה גמודה. בידה לא היה בה כמדת אמה גמודה מלשון גומד ארכה באהוד בן גרא:
נרתיק. כיסוי על המחתה שלא תכבה האש מעל הגחלים:
קובעו במסמר. להנרתיק בהמחתה וככלי אחד היא:
מה צריכה ליה בחפניו וכו'. כלומר ומדחזינן דעד כאן לא מיבעיא ליה אלא בחפינה של קטרת ומשום דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה דילמא חפניו של הכהן המכניס בדוקא קאמר רחמנא אבל הכא בפר לית כתיב בדמו דנימא בדם של הפר שלו הוא דקפיד רחמנא אלא בפר כתיב והלכך פשיטא ליה אפי' בדם של הפר הראשון דדם איקרי פר:
ומת. הכהן גדול:
אחר מהו שיכנס בדמו. של הפר:
בפר. כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר ודריש בפר ולא בדם של פר הראשון וצריך הכ''ג האחר להביא פר אחר וליכנס בדמו:
אפי' בדם. של הפר הראשון דס''ל דם איקרי פר:
מילתיה. ממילתיה דריב''ל דלקמן שמעינן דס''ל נמי אפי' בדם:
דאמר. כלומר וכן אמר ר' חנינה בשם ר' יוחנן אפי' בדם:
ר' יהושע בן לוי שאל וכו'. השתא מייתי להא דשמעינן ממילתיה דריב''ל מענין דם של הפר דמדשאל חפן הכהן הקטרת ומת מהו שיכנס אחר בחפניו של זה וא''צ לחזור ולחפון מלא חפניו שלו:
הלכה: כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים הָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת כוֹפִין עָלָיו (פְסֻקְתֵּר) [פְסֻכְתֵּר].
Pnei Moshe (non traduit)
כהאי דתנינן תמן. על הא דקתני במתני' בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו' קאי דכן תנינן תמן בפ''ה דתמיד מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח וכו' וחתה וירד ועירן לתוך של זהב ונתפזר ממנו כקב גחלים כו' ובשבת שאסור לכבות היה כופה עליהם כלי נקרא פסכתור וזהו כת''ק דמתני' דהכא:
בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. שֶׁלֹּא לְיַגְּעוֹ.
בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. שֶׁלֹּא לְיַיגְּעוֹ. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ אַמָּה גְמוּדָה. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ אַמָּה וּמֶחֱצָה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַזְּרוֹעַ מִסַיּיַּעַת. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִכָּבֶה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קוֹבְעוֹ בְמַסְמֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואינו חוצץ. וכי כה''ג לא הוי חציצה בכלי שרת:
גמ' בכל יום וכו'. והכל כדי שלא לייגעו להכ''ג:
לא היה בה אמה גמודה. בידה לא היה בה כמדת אמה גמודה מלשון גומד ארכה באהוד בן גרא:
נרתיק. כיסוי על המחתה שלא תכבה האש מעל הגחלים:
קובעו במסמר. להנרתיק בהמחתה וככלי אחד היא:
מה צריכה ליה בחפניו וכו'. כלומר ומדחזינן דעד כאן לא מיבעיא ליה אלא בחפינה של קטרת ומשום דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה דילמא חפניו של הכהן המכניס בדוקא קאמר רחמנא אבל הכא בפר לית כתיב בדמו דנימא בדם של הפר שלו הוא דקפיד רחמנא אלא בפר כתיב והלכך פשיטא ליה אפי' בדם של הפר הראשון דדם איקרי פר:
ומת. הכהן גדול:
אחר מהו שיכנס בדמו. של הפר:
בפר. כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר ודריש בפר ולא בדם של פר הראשון וצריך הכ''ג האחר להביא פר אחר וליכנס בדמו:
אפי' בדם. של הפר הראשון דס''ל דם איקרי פר:
מילתיה. ממילתיה דריב''ל דלקמן שמעינן דס''ל נמי אפי' בדם:
דאמר. כלומר וכן אמר ר' חנינה בשם ר' יוחנן אפי' בדם:
ר' יהושע בן לוי שאל וכו'. השתא מייתי להא דשמעינן ממילתיה דריב''ל מענין דם של הפר דמדשאל חפן הכהן הקטרת ומת מהו שיכנס אחר בחפניו של זה וא''צ לחזור ולחפון מלא חפניו שלו:
שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן. זָהָב טוֹב. זָהָב טָהוֹר. זָהָב סָגוּר. זָהָב מוּפַז. זָהָב מְזוקָּק. זָהָב שָּׂחוּט. זָהָב פַּרְוַיִים.
זָהָב טוֹב. כְּמַשְׁמָעוֹ. [וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק. טוֹבוֹי דִי בְבֵייתֵיהּ. טוֹבוֹי דוּ בִלְווִייָתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
טובוי די בבייתיה. טוב הוא שבביתו וטוב הוא דהוא בלווייתיה שמלוה אותו על הדרך להוצאה ואינו כבד משאו על האדם:
זָהָב טָהוֹר. שֶׁמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוֹר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. (וְהָא תַנֵּי) [וְאַתְייָא כִּדְתַנֵּי]. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָֽיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָֽסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד שֶׁלֹּא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הוּא חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַייָם בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואינו חסר כלום. לפי שהוא טהור מבלתי סיגים:
והיתה יתירה דינר זהב. על הככר שהיה בדורם ורצו להעמידה על ככר לא פחות ולא יותר והכניסוה וכו' ואע''פ כן לא חסרה כלום מכמו ששיער משה להככר:
ויאות. היא שהדבר בזהב הזה כך הוא עד דלא יקום על ברריה על בירורו חסר הוא הרבה כשמכניסו לכור ומשהוא עומד על בירורו וטהור שוב לא חסר כלום אפי' אתה מכניסו הרבה והרבה פעמים ובזה ידעו להבחינו כי כבר עמד על בירורו בימי משה:
זָהָב סָגוּר. שֶׁהָיָה מַכְסִיף כְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. אָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל בַּר רַבּ יִצְחָק. כְּתוּב וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר כֶּ֨סֶף֙ מְזוּקָּק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּיִת. וְאֶת כָּל הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
שהיה מכסיף. מבייש בעד כל הזהבים שהיו שם לפי שהוא יותר נקי וחשוב מכולן ולכן נקרא סגור שבשעה שזה נמכר סוגרין הכל זהבים ואינם חפצים להראותן:
כתיב. בד''ה שאמר דוד ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף וגו' ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים והא כתיב במלכים בבנין שלמה ואת כל הבית צפה זהב ואת אומר אכן שנתן דוד כסף לטוח קירות הבית אלא שהיה הזהב הזה מכסיף שאר כל הזהבים ולכך נקרא כסף:
תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. הַפַּטָּמִים שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים. אִילּוּ הָיָה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מְעַט דְּבַשׁ לֹא הָיָה כָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּרֵיחָהּ.
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא (סְרַף) [שְׂרָף] שֶׂלְעֲצֵי (הַקְּטָב) [הַקְּטָף]. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לְמָה הָֽיְתָה בָֽאָה. שֶׁבָהּ שָׁפִין אֶת הַצִּפּוֹרֶן מִפְּנֵי שֶׁהִיא נָאָה. יֵין (קפניסין) [קַפְרִיסִין] לְמָה הִיא בָאָה. שֶׁבָּהּ (שָׁפִין) [שׁוֹרִין] אֶת הַצִּפּוֹרֶן מִפְּנֵי שֶׁהִיא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ. אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין רֵיחַ רַע בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וּכְשֶׁהָיָה מֵידַק הָיָה אוֹמֵר׃ הָדֵק הֵיטֵב. הָדֵק הֵיטֵב. שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. חִיסַּר בָּהּ אַחַת מִסַּמְמָנֶֽיהָ אוֹ שֶׁנָּתַן בָּהּ מְעַט דְּבַשׁ הָֽיְתָה פְסוּלָה. לֹא נָתַן לְתוֹכָהּ מֵלַח אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן נִתְחַייֵב מִיתָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וְעוֹבֵר מִשׁוּם הָכְנָסָה יְתֵירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
יין קפריסין. שבא ממקום שנקרא קפרס פ''א שעושין אותו מפרי קאפריס והיא הצלף האמור בו תמרות ואביונות וקפרס:
ועובר משום הכנסה יתירה. כלומר אפי' לא הקטיר ואינו מתחייב בשביל קטרת חסירה מכל מקום עובר הוא משום ביאה ריקנית:
הלכה: פִּיטּוּם הַקְּטֹוֹרֶת. הַצֳּרִי וְהַצִּפּוֹרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מְנָה. מוֹר וּקְצִיעָה שִׁיבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מְנָה. קוֹשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִילּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִינָּמוֹן תִּשְׁעָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּחָמֵשׁ מָנִים הָיוּ כְּנֶגֶד יְמוֹת הַשָּׁנָה. וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלְאוֹתוֹ הַיּוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו. כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין (קפניסין) [קַפְרִיסִין] שָׁלֹשׁ סְאִין וְשָׁלֹשׁ קַבִּין. אִם אֵין לוֹ יֵין (קפניסין) [קַפְרִיסִין] מֵבִיא חֲמַר חִיווַּרְיָן עַתִּיק. מֶֽלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אַף (קפרת) [כִּיפַּת] הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. חִסַּר בָּהּ אַחַת מִכָּל סַמְמָנֶֽיהָ חַייָב מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' פיטום הקטרת. מה הן שמפטמין הקטרת:
הצרי. הוא השרף של עץ הנקרא קטף כדאמר לקמן:
והצפורן. זהו שחלת דתרגומו טופרא ולפי שהוא חלק כצפורן:
והחלבנה. גלוונא:
שבולת נרד. שפונא בלע''ז והוא חד:
ושלשה. מנים של אותו היום כפורים שהוא מוסיף ושוחקן בעיוה''כ כדי לקיים מצות דקה מן הדקה וכדקאמר לקמן:
משנה: בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פַּרְס בְּשַׁחֲרִית וּפַרְס בֵּין הָעַרְבַּיִם וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו. בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַקָּה וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה׃ בְּכָל יוֹם הַכֹּהֲנִים עוֹלִין בְּמִזְרָחוֹ וְיוֹרְדִין בְּמַעֲרָבוֹ וְהַיּוֹם עוֹלִין בָאֶמְצַע וְיוֹרְדִין בָּאֶמְצַע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בָאֶמְצַע וְיוֹרֵד בָּאֶמְצַע. בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בכל יום מקריב פרס. חצי מנה:
והיום דקה מן הדקה. דכתיב ומלא חפניו קטרת סמים דקה והלא כבר כתיב בקטרת ושחקת ממנה הדק אלא ללמד על הקטרת של יוה''כ שתהא דקה מן הדקה:
בכל יום כהנים עולים במזרחו. של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין והכבש הוא בדרום וכשעולים בו עולים במזרח שהוא סמוך לפנות לימין:
והיום עולין באמצע. כשהולכים אחרי הכ''ג לכבודו עולים באמצע וכו' להראות חשיבותו של כ''ג שהוא כבן בית והולך במקום שהוא חפץ:
והיום מן הקיתון של זהב. שנתקדש לכלי שרת:
זָהָב פַּרְוַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אָדוֹם. דּוֹמֶה לְדָמוֹ שֶׁלְפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. זָהָב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת. כַֹּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְגֶפֶן שֶׁל זָהָב הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק. בַּשָּׁנָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֶּית הַמִּקָדָּשׁ צָר כָּל מִינֵי אִילָנוֹת לְתוֹכוֹ. וּבַשָּׁעָה שֶׁהָיוּ אֵילּוּ שֶׁבַּחוּץ [עוֹשִׂין פֵּירוֹת] הָיוּ אֵילּוּ שֶׁבִּפְנִים עוֹשִׂין פֵּירוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן וגו'. אֵימָתַי יָֽבְשׁוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק חִינְנָא בַּר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם בַּהֵיכָל יָֽבְשׁוּ. דִּכְתִיב וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אוּמְלָל׃
Pnei Moshe (non traduit)
כהאי דתנינן תמן. בפ''ג דמדות וגפן של זהב וכו':
זָהָב שָּׂחוּט. שֶׁהָיָה נִמְשַׁךְ כְּשַׁעֲוָה. אַדְּרִייָנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בִּיצָה. דִּוֹקְלֵטִיָּנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דֵּינָר גּוֹרְדִּינוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
דינר גורדינין. משם מקום:
זָהָב מְזוקָּק. שֶׁהָיוּ מְחַתְּכִין אוֹתוֹ כְזֵתִים וְטָחִים אוֹתוֹ בָצֵק וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת. וְהֵן מָסַנְנוֹת אוֹתוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ טוֹמְנִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל שֶׂבַע שָׂנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
בזבל שבע שנים. וע''י כך נעשה מזוקק:
והן מסננות אותו. מבררים ומנקים אותו וכשיוצא ממיעיהן מזוקק הוא מאוד:
ומאכילין אותו לנעמיות. כדי שיזוקק במיעיהן:
זָהָב מוּפַז. רִבִּי פַּטְרוּקִי אַחֲוָה דְרִבִּי דְּרוֹסָא בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. 23a דּוֹמֶה לָאֵשׁ מֻצָּתֵת בְּגָפְרִית. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לְשֵׁם מְקוֹמוֹ הוּא נִקְרָא. וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז.
Pnei Moshe (non traduit)
דומה לאש מצותת בגפרית. כגוון האש הזה כך הוא הזהב הזה ונקרא מופז:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source