משנה: בָּא לֹו אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם עָווּ פָּֽשְׁעוּ חָֽטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא חַשֵּׁם כַּפֶּר נָא וְגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא שעשו כהנים גדולים קבע. מעצמן קבעו זה שלא היו מניחין את ישראל להוליכו ערסלא. שם האיש והיה מצפורי:
הכל כשרים להוליכו. אף ישראל דמהו דתימא הואיל וכפרה כתיב ביה ליבעי כהן קמ''ל דדרשינן איש להכשיר את הזר:
מתני' מסרו. הכ''ג להשעיר למי שהוא מוליכו:
עוו פשעו חטאו. מתני' ר''מ היא כדפרישית לעיל פ''ג ואינה הלכה אלא כך היה אומר חטאו עוו פשעו:
מתני' בא לו אצל שעיר המשתלח. לאחר שגמר כל המתנות דמים של פר ושעיר בא לו הכהן אצל שעיר המשתלח במקום שהעמידו שם כנגד בית שילוחו:
שֶׁאֵין חַטַּאת צִיבּוּר מֵתָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תָּמוּת. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יְהוּדָה. וְיֵשׁ אַדַם מַגְרִיל לְמִיתָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. 33a וְלֹא אַשְׁכַּחְנָן כֵּן עַל דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. יָמוּתוּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. הֵן דְּאַתְּ מַקְשֵׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי יְהוּדָה קְשִׁיתָהּ עַל דְּמַתְנִיתָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. ווְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ יָמוּתוּ. וְיֵשׁ אַדַם מֵימַר לְמִיתָה מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא אשכחן על דר' אלעזר. וכי לא מצינו לר''א דס''ל כה''ג ומה אתה מתמה לר' יהודה בלבד הא תנינן בפ''ג דתמורה תמורת אשם וולד תמורתה וכו' ירעה עד שיסתאב וכו' ר''א אומר ימותו ותקשי נמי וכי ממירין בתחלה למיתה ור' מנא קאמר דעדיפא מיניה הן דאת מקשי על הא דר' יהודה וקשייתא טפי על סתם מתני' דריש פ''ד דתמורה דקתני תמן ולד חטאת ותמורת חטאת וכו' ויש אדם מימר למיתה משעה הראשונה אלא מכיון דדינא הכי לק''ע:
ר' יהודה אמר תמות. וא''כ לדידיה מגריל על זוג אחר והשני שיעלה עליו הגורל לה' אינו קרב אלא ימות דלא ס''ל רועה וקשיא על דר' יהודה ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה לכך בתמיה:
משנה: מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהוּא מוֹלִיכוֹ. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה וְהוֹלִכוֹ עַרְשְׂלָא מִצִּיפּוֹרִין וְיִשְׂרָאֵל הָיָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
אלא שעשו כהנים גדולים קבע. מעצמן קבעו זה שלא היו מניחין את ישראל להוליכו ערסלא. שם האיש והיה מצפורי:
הכל כשרים להוליכו. אף ישראל דמהו דתימא הואיל וכפרה כתיב ביה ליבעי כהן קמ''ל דדרשינן איש להכשיר את הזר:
מתני' מסרו. הכ''ג להשעיר למי שהוא מוליכו:
עוו פשעו חטאו. מתני' ר''מ היא כדפרישית לעיל פ''ג ואינה הלכה אלא כך היה אומר חטאו עוו פשעו:
מתני' בא לו אצל שעיר המשתלח. לאחר שגמר כל המתנות דמים של פר ושעיר בא לו הכהן אצל שעיר המשתלח במקום שהעמידו שם כנגד בית שילוחו:
יָֽעֳמַד חַ֛י. מְלַמֵּד שֶׁהוּא עָתִיד לָמוּת. עַד מָתַי הוּא חָייָה. עַד וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת הַקֹּ֔דֶשׁ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שְׁעַת הַוִּידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה הַוִּידּוּי מְעַכֵּב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין הַוִּידּוּי מְעַכֵּב. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. שְׁלָחוֹ בְלֹא ווִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה צָרִיךְ לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר. אַף בַּפָּר כֵּן. שְׁחָטוֹ בְלֹא וִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה צָרִיךְ לְהָבִיא פָר אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא פָר אַחֵר. נִתוַדֶּה וּשְׁחָטוֹ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם. וְאַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לְהָבִיא פָר אַחֵר. צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבַר יָצָא בְוִידּיּיוֹ שֶׁלְרִאשׁוֹן. אַף בְּשָׂעִיר הָמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן. צְרִיךְ לְהַגְרִיל עָלָיו פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבַר יָצָא בְהַגְרִילוֹ שֶׁלְרִאשׁוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
אף בשעיר המשתלח כן. איכא נמי למיבעי הכי ואליבא דר' יהודה דס''ל הוידוי מעכב ואם שלחו בלא וידוי צריך להביא אחר להתודות עליו אם צריך להגריל פעם שניה וכו' ולא איפשיטא הני בעיי לר' יהודה:
ושחטו ונשפך הדם ואת אמר וכו'. וכלומר דבהא את אומר לכ''ע צריך להביא פר אחר דהרי לר' יהודה נמי כפרת דמים בעינן אלא דמוסיף הוא וקאמר דגם הוידוי מעכב מיהו הא קא מיבעיא לן לר' יהודה אם צריך להתודות על הפר האחר פעם שניה או דנימא דאפי' לר' יהודה כבר יצא בוידויו של ראשון:
נתודה. על הפר:
שלחו בלא ודוי וכו'. לאו היינו נ''מ אחריתא דהיינו הך אלא הא דגריס אבתרה אף בפר כן וכו' כלומר כי היכי דפליגי בוידוי שעיר המשתלח אם מעכב או לא ה''ג איכא נ''מ ביניהן בפר אם שחטו בלא וידוי:
מה נפקא מביניהון. כלומר מה איכא עוד נ''מ מביניהן:
עד שעת הוידוי ולא הוידוי בכלל דס''ל אין הוידוי מעכב וכלה מכפר את הקודש אדלעיל קאי והזה עליו מן הדם וגו' שהוא לאחר מתן דמים של חבירו וכלה מכפר הוא ואין דבר אחר מעכב:
יעמד חי. כתיב מלמד שהוא עתיד למות וכדדריש להא בת''כ יעמד חי לפני ה' מה ת''ל לפי שנאמר לשלח אותו שילוחו למיתה יכול שילוחו לחיים ת''ל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו הא כיצד עמידתו חי לפנ ה' ומיתתו בצוק והיינו נמי דקאמר הכא מלמד שהוא עתיד למות אח''כ אבל עכשיו לפני ה' צריך שיעמד חי ואם מת מקודם צריך להביא אחר ופליגי בה עד מתי צריך להיות חי וגרסינן להא לקמן בסוף פ''ק דשבועות:
עד וכלה מכפר את הקודש. כלומר עד סוף כל הכפרה שהוא לאחר מתן דם של חבירו ולאחר וידוי ודריש לקרא דוכלה וגו' דאדבתריה קאי והקריב את השעיר החי וסמך אהרן וגו' והתודה עליו שבזה נגמר הוא גם כפרת בני ישראל ושלח וגו' וכדמפרש ואזיל דס''ל לר' יהודה דוידוי מעכב כפרה:
הלכה: תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. עָווּ פָּֽשְׁעוּ חָֽטְאוּ. שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר גְּנוּייָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני בר קפרא עוו פשעו חטאו וכו'. כלומר סתם אמר ולא סיים עמך בית ישראל שלא להזכיר גנותן של ישראל:
אַרְבָּעִים שָׁנָה שִׁימֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה. וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה אָמַר לָהֶן. בַּשָּׁנָה הַזֹּאת אֲנִי מֵת. אָֽמְרוּ לוֹ. לְמִי נִמְנֶה אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶן. הֲרֵי נְחוֹנְיוֹן בְּנִי לִפְנֵיכֶם. הָֽלְכוּ וּמִינּוּ אֶת נְחוֹנְיוֹן. וְקִינֶּה בוֹ [שִׁמְעוֹן] אָחִיו וְהָלַךְ וְהִלְבִּישׁוֹ [אוּנְקְ]לָה וְחֲגָרוֹ (צוּצָל) [צִלְצָל]. אָמַר לַהֶן. רְאוּ מַה נָדַר לַאֲהוּבָתוֹ. אָמַר לָהּ. לִכְשֶׁאַשַּׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְדוֹלָה אַלִבִּישׁ נַקְלָה שֶׁלָּךְ וְאַחְגּוֹר (בְּצוּצָל) [בְּצִלְצָל] שֶׁלָּיִךְ. בָּֽדְקוּ אֶת הַדְּבָרִים וְלֹא מָצְאוּ [אוֹתוֹ]. אָֽמְרוּ. מִשָּׁם בָּרַח לְהַר הַמֶּלֶךְ. מִשָּׁם בָּרַח לְאַלֵכְסַנְדְּרִייאָה וְעָמַד וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ. וְקַרַא עָלָיו אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיי בְּת֖וֹךְ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל הָחוֹמֶר. וּמַה אִם זֶה שֶׁבָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה רְאוּ הֵיאַךְ נְחַזֵּר עָלֶיהָ בַסּוֹף. מִי שֶׁהוּא נִכְנַס וְיוֹצֵא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. תַּנֵּי. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא מִינּוּ אֶת שִׁמְעוֹן. וְקִינֶּה בוֹ נְחוֹנְיוֹן אָחִיו וְהָלַךְ וְהִלְבִּישׁוֹ נַקְלָה וְחֲגָרוֹ (צוּצָל) [צִלְצָל]. אָמַר לַהֶן. רְאוּ מַה נָדַר לַאֲהוּבָתוֹ כול' הֵיךְ קַדְמִייָא. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל הָחוֹמֶר. וּמַה אִם מִי שֶׁלֹּא נִכְנַס לַשְּׂרָרָה רְאוּ הֵיאַךְ הֶעֱשִׂיא אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה. מִי שֶׁהוּא נִכְנַס וְיוֹצֵא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי נחוניא בני לפניכם. לפי שהיה ממלא מקום אבותיו ואעפ''י שהיה שמעון אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה כדהובאה האי ברייתא בסוף מנחות:
אונקלה. מלבוש של עור:
וחגרו בצלצל. אזור אחד שהיתה מתקשטת בו אשתו ואמר להן וכו':
בדקו את הדברים. וכשרדפו אחריו ולא מצאו אותו ואמרו משם ברח להר המלך וכו':
והרי הדברים ק''ו מה אם זה שלא נכנס לשררה וכו' מי שכבר נכנס לשררה ויצא על ידי שהורידוהו על אחת כמה וכמה. כצ''ל בדברי ר''מ וכן הוא שם ובדברי ר' יהודה גרסינן להא ומה אם זה שברח מן השררה וכו' ונתחלף כאן בטעות:
היך קדמייא. כמו דגריס לעיל בדברי הת''ק:
[תַּנֵּי.] אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה נֵר מַעֲרָבִי כָּבָה וְלָשׁוֹן שֶׁלִזְהוֹרִית מַאֲדִים וְגּוֹרָל שֶׁלַּשֵּׁם עוֹלֶה בַשְּׂמֹאל. וְהָיוּ נוֹעֲלִין דַּלְתּוֹת הַהֵיכָל מִבָּעֶרֶב וּמַשְׁכִּימִין וּמוֹצְאִין אזּוֹתָן פְּתוּלִין. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. הֵיכַל. לָמָּה אַתָּה מְבַהֲלֵינוּ. יוֹדָעִין אָנוּ שֶׁסּוֹפָךְ לִיחָרֵב. שֶׁנֶּאֱמַר פְּתַ֥ח לְבָנ֖וֹן דְּלָתֶ֑יךָ וְתֹאכַ֥ל אֵ֖שׁ בַּֽאֲרָזֶֽיךָ׃
כָּל יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְמַחֲצִית הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיבָרִין אֵיבָרִין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה בוֹרֵחַ לַמִּדְבָּר וְהַסַרָקִיִין אוֹכְלִין אוֹתוֹ. כָּל יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה גּוֹרָל שֶׁלַּשֵּׁם עוֹלֶה מִיָּמִין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פְּעָמִים בַּיָּמִין פְּעָמִים בַּשְּׂמֹאל. כָּל יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה נֵר מַעֲרָבִי דוֹלֵק. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פְּעָמִים כָּבָה פְעָמֵים דּוֹלֵק. כָּל יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה לָשׁוֹן שֶׁלִזְהוֹרִית מַלְבִּין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פְּעָמִים מַלְבִּין פְּעָמִים מַאֲדִים. כָּל יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה אוֹר הַמַּעֲרָכָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה. מִשֶּׁהָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים בַּשַּׁחֲרִית לֹא הָיוּ נוֹתְנִין כַּל הַיּוֹם. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק תָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ שֶׁלַּמַּעֲרָכָה וְלֹא הָיוּ נִמְנַעִין לִהְיוֹת נוֹתְנִין עֵצִים כַּל הַיּוֹם. כָּל יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָֽיְתָה בְרָכָה מְשׁוּלַּחַת בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֵחֵם הַפָּנִים. וְהָיָה נוֹפֵל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד כְּזַיִת. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ א)כְלִין וּשְׂבֵיעִין. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ א)כְלִין וּמוֹתִירִין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק נִיטְלָה בְרָכָה מִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמִלֶּחֵם הַפָּנִים. וְהָיָה נוֹפֵל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד כְּאָפוּן. הַצְּנוּעִים הָיוּ מוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן. וְהַגַּרְגְּרָנִים הָיוּ פוֹשְׁטִין אֶת יְדֵיהֶן. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן אֶלָד בְּצִיפּוֹרִין שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ וְחֶלֶק חֲבֵירוֹ. וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֶּן הָאָפוּן עַד הַיּוֹם. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר אֱֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּף֭ מְעַווֵל וְחוֹמֵֽץ.
Pnei Moshe (non traduit)
והסרקיין. הישמעאלים השוכנים באהלים במדבר:
ולא היו נמנעים וכו'. כלומר שהיה צריך שלא יהו נמנעים מלהוסיף עצים כל היום:
עד כאפון. פול א' מן אפונים:
הוא שדוד אמר וכו' מכף מעול וחומץ. אם מעול הוא הרי חומץ וגוזל הוא אלא כגון זה שחטף חלק חברו שפשט ידיו ממנו והניחו מעצמו ואעפ''י שאינו מעוול מ''מ נקרא חומץ וכמו שכינו אותו וקראוהו בן האפון על שחטפו:
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. חָלָה הַשָּׁלִיחַ. אֲמַר לָהֶן. כָּךְ תְּהוּ בְשָׁלוֹם. וְאִם חָלָה הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אֲמַר לָהֶן. יָכוֹל הוּא לִטְעוֹן אֶתְכֶם וְלִי. דְּחָייוֹ וְלֹא מֵת. אֲמַר לָהֶן. כֵּן יְהוּ כָל אוֹיְבֵי הַשָּׁמַרְִם. לֹא שֶׁהָיָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַפְלִיגָן אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה אוֹמִֵר לָהֶן דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָן מִיָּמָיו. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. חָלָה הַשָּׁלִיחַ מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר. חָלָה הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מַרְכִּיבוֹ עַל הַחַמּוֹר. דְּחָייוֹ וְלֹא מֵת. יוֹרֵד אַחֲרָיו וּמֵמִיתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
שאל את ר' אליעזר וכו'. תוספתא היא בפ''ג ונשתנית שם הנוסחא במקצת:
לא שהיה ר''א מפליגן. בדברים להשואלים אותו אלא כך היה דרכו שלא אמר הלכה בבירור אם לא שמע מימיו מרבותיו:
בָּרַח דֶּרֶךְ הֲלִיכָה מְטַמֵּא בְגָדִים. דֶּרֶךְ חֲזִירָה אֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ברח. השעיר ממנו למדבר וכדאמר לקמן משמת שמעון הצדיק היה בורח למדבר אם דרך הליכה לצוק ברח הוי כמשלחו לצוק ומטמא המשלח בגדים ואם לא ברח דרך הליכה לשם אלא דרך חזרה אין זה כמשלחו ואינו מטמא בגדים:
הלכה: וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד אִ֥ישׁ. לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. עִתִּ֖י. שֶׁיְּהֵא עָתִיד. עִתִּ֖י. שֶׁיְּהֵא מְזוּמָּן. עִתִּ֖י. אַף בַּשַּׁבָּת. עִתִּ֖י. אַף בְּטוּמְאָה. לֹא הָיָה עָתִיד וְהוּא מְזוּמָּן. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְיַד שְֽׁנַיִם. שִׁילָּחוֹ בְיַד שְֽׁנַיִם מָהוּ שֶׁיְּטַמֵּא בְגָדִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ. לֹא הַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַמְשַׁלֵּחַ. הָדָא אָֽמְרָה. שִׁילָּחוֹ בְיַד שְֽׁנַיִם אֵינוֹ מְטַמֵּא 33b בְגָדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
נישמעינה מן הדא. דדריש בת''כ והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו וגו' ומדכתיב לעזאזל יתירא דהא כבר נאמר לעיל לשלח אותו לעזאזל המדברה ללמד שהמשלחו לעזאזל טעון כיבוס בגדים ולא המשלח את המשלח. כצ''ל וכן הוא בת''כ א''כ הדא אמרה באם שילחו ביד שנים והיינו שהראשון מסרו לשליח אחר אין הראשון טעון כיבוס בגדים לפי שאי אפשר לומר דקרא ממעט להכה''ג שמוסרו בתחלה פשיטא דמהיכי תיתי דטעון כיבוס בגדים ועדיין לא גמר עבודות היום אלא להמשלח הראשון הוא דממעטיה:
שילחו ביד שנים. כגון שהמשלח הראשון מסרו לשליח אחר מהו שהראשון יטמא בגדים מפני שנמסר לו בתחלה לשלחו מי הוי כמשלח ממש:
אלא. מזומן דהדר קאמר שלא ישלחנו ביד שנים ומזומנים אלא ביד אחד מזומן לכך בלבדו:
לא הוא עתיד הוא מזומן. וכי לאו היינו הך:
עתי אפילו בטומאה. שנטמא המשתלח וצריך ליכנס לעזרה בטומאה:
עתי אף בשבת. כלומר אף שיש כאן איסור מדאורייתא בשליחותו כגון שחלה וצריך להרכיבו על כתיפו:
עתי. שיהא עתיד לכך כמו להיות עתידים ליום הזה ולקמיה פריך דהיינו מזומן:
גמ' ושלח ביד איש. עתי המדברה והוה ליה למיכתב ושלחו המדברה הלכך דריש ליה איש להכשיר את הזר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source