משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְבַטְּלוֹ. הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹשִׂין כֵּן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ וְהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא כוֹתֵב אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני תיקון העולם. שלא יוציאו לעז על בניה מן השני לומר לא גירשה בעלה שאין זה שמו:
בראשונה היה משנה שמו ושמה. כשהיו לו שני שמות א' כאן וא' במדינת הים היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם:
מפני תיקון העולם. שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה והיא נשאת בו:
מתני' בראשונה. לא היה מבטלו לא בפני השליח ולא בפני האשה אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה:
הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ כול'. 20a הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָדָם מְבַטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְבָרִים. פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָעֲרָיוֹת. עָשָׂה שָׁלִיחַ לְהוֹלִיךְ אֶת הַגֵּט צָרִיךְ לִתְּנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ עוֹלֶה לוֹ מִשּׁוּם שְׁנַיִם. הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ לְבַטֵּל אֶת הַגֵּט צָרִיךְ לְבַטְּלוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. וְהַשָּׁלִיחַ עוֹלֶה מִשּׁוּם שְׁנַיִם. הָלַךְ לְבַטֵּל אֶת הַגֵּט. אַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִיסְטְרָטָא. אֲמַר לֵיהּ. הַהוּא גִיטָא דִּיהָבַת לָהּ. אֲמַר לֵיהּ. יְכִילִי לָהּ. מִי מִישְׁתָּעֵי שֶׁמָּא נְפַל מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֹא אָמַרְתָּ לִי יְכִילִית לָהּ. אֲמַר לֵיהּ. יְכִילִי לָהּ וְאָֽמְרָת לִי. יְהֵי לִי בְיָדֵיךְ. מָה. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ נֶאֱמָן. אוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּמְצָא בְיָדוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן. חָלָה הַשָּׁלִיח. מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּגִיטִּין כְּקִידּוּשִׁין. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּגִיטִּין. בְּיַד כָּל אָדָם מָצוּי לְגָרֵשׁ. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּקִידּוּשִׁין. לֹא בְיַד כָּל אָדָם מָצוּי לְקַדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה. ר''ל שאני מתני' דבב''ד מיירי שכחן מרובה ולפיכך היה יכול לבטלו:
גמ' לית הדא פליגא. וכי לא פליגא המתני' דקתני היה מבטל להגט על ר''ל דפליג על ר' יוחנן ואמר דאין אדם מבטל שליחותו בדברים דלא אתי דיבור ומבטל דיבור:
מה את עבד ליה כגיטין כקידושין. למאי תדמי ליה אם לשליח הגט דתנן בפרק דלעיל חלה ה''ז משלחו ביד אחר וכדמפרש התם טעמ' דביד כל אדם מצוי לגרש וה''נ שליח השני נמי יכול לבטל או דילמא כקידושין מדמינן לה וכדאמרינן שם שאין שליח קידושין יכול לעשות שליח אחר לפי שאין ביד כל אדם מצוי לקד' וה''נ לא יכול לעשות שליח אחר דשמא הבעל הקפיד לעשותו שליח שהוא יכול לפייסה שתחזור בה ויבטל הגט ולא לאחר ולא איפשיטא:
חלה השליח. זה השליח ששלחו הבעל לבטל הגט חלה מהו אם יכול לעשות שליח אחר או לא:
מה. ובעי הש''ס בכה''ג מאי מי נימא מאח' שהיה ביד השליח לגרש נאמן הוא במה שאומר ושוב אין הבעל יכול לבטל דהגיע הגט לידה או דילמא מאחר שנמצא הגט עכשיו בידו אינו נאמן לומר שכבר נתן לה והוא החזירה לידו ויכול לבטל השליחית ולא איפשיטא:
מי מישתעי שמע נפל מיניה. ובעוד שהוא מדבר עמו שמע שהגט נפל ממנו וא''ל לא כך אמרת לי נתתי לה הגט והשיב השלי' כן הוא שכבר נתתי לידה והיא החזירה לידי ואמרה יהא לפקדון בידך:
הלך. הבעל לבטל את הגט:
ואשכחי' באיסטרט'. מצאו להשליח על הדרך וא''ל ההוא גיטא דיהבת לה אם נתת לה כבר את הגט והשיב השליח יכילי לה לשון הגעה כלומר שכבר הגעתי לה הגט א''נ יבילי לה:
גמ' הדא פליגא על ר' יוחנן. מתני' דקתני הגיע בשליח כו' דמשמע דוקא לשליחות הוא דיכול לבטל בדיבו' זה אבל הגט גופיה לא בטיל ואם חזר ונמלך ורוצה לגרש חוזר ומגרש בו פליגא על ר' יוחנן:
דר' יוחנן אמר. בפ' עשרה יוחסין גבי האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה וקידש' את עצמה. וכדמפרשינן התם שאע''פ שלא קידשה את עצמה יכולה לחזור בה דאדם מבטל שליחותו בדברים דאתי דיבור ומבטל דיבור ולדידיה גט גופיה נמי יהא בטל:
פתר לה. ר''י היינו טעמא דמתני' דהגט אינו בטל משום חומר הוא בעריות ואע''ג דבקידושין בטל התם דיבור ודיבור הוא אבל הכא בגט חשיב מעש' ולא אתי דיבור ומבטל מעשה:
ואין השליח עולה משום שנים. דבעינן שנים מלבד השליח כדי שיהו עם השליח שלשה דבקיום שטרות ב''ד של ג' בעי והשליח מצטרף לב''ד:
הלך השליח. שליח השני של הבעל ששלח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים:
והשליח עולה משם שנים. דבביטול הגט אין צריך לישא וליתן בדבר ובשנים סגי להו:
הלכה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין כול'. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין אָדָם מְבַטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ בִּדְבָרִים. פָּתַר לָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁכּוֹחוֹ מְרוּבֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה. ר''ל שאני מתני' דבב''ד מיירי שכחן מרובה ולפיכך היה יכול לבטלו:
גמ' לית הדא פליגא. וכי לא פליגא המתני' דקתני היה מבטל להגט על ר''ל דפליג על ר' יוחנן ואמר דאין אדם מבטל שליחותו בדברים דלא אתי דיבור ומבטל דיבור:
מה את עבד ליה כגיטין כקידושין. למאי תדמי ליה אם לשליח הגט דתנן בפרק דלעיל חלה ה''ז משלחו ביד אחר וכדמפרש התם טעמ' דביד כל אדם מצוי לגרש וה''נ שליח השני נמי יכול לבטל או דילמא כקידושין מדמינן לה וכדאמרינן שם שאין שליח קידושין יכול לעשות שליח אחר לפי שאין ביד כל אדם מצוי לקד' וה''נ לא יכול לעשות שליח אחר דשמא הבעל הקפיד לעשותו שליח שהוא יכול לפייסה שתחזור בה ויבטל הגט ולא לאחר ולא איפשיטא:
חלה השליח. זה השליח ששלחו הבעל לבטל הגט חלה מהו אם יכול לעשות שליח אחר או לא:
מה. ובעי הש''ס בכה''ג מאי מי נימא מאח' שהיה ביד השליח לגרש נאמן הוא במה שאומר ושוב אין הבעל יכול לבטל דהגיע הגט לידה או דילמא מאחר שנמצא הגט עכשיו בידו אינו נאמן לומר שכבר נתן לה והוא החזירה לידו ויכול לבטל השליחית ולא איפשיטא:
מי מישתעי שמע נפל מיניה. ובעוד שהוא מדבר עמו שמע שהגט נפל ממנו וא''ל לא כך אמרת לי נתתי לה הגט והשיב השלי' כן הוא שכבר נתתי לידה והיא החזירה לידי ואמרה יהא לפקדון בידך:
הלך. הבעל לבטל את הגט:
ואשכחי' באיסטרט'. מצאו להשליח על הדרך וא''ל ההוא גיטא דיהבת לה אם נתת לה כבר את הגט והשיב השליח יכילי לה לשון הגעה כלומר שכבר הגעתי לה הגט א''נ יבילי לה:
גמ' הדא פליגא על ר' יוחנן. מתני' דקתני הגיע בשליח כו' דמשמע דוקא לשליחות הוא דיכול לבטל בדיבו' זה אבל הגט גופיה לא בטיל ואם חזר ונמלך ורוצה לגרש חוזר ומגרש בו פליגא על ר' יוחנן:
דר' יוחנן אמר. בפ' עשרה יוחסין גבי האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה וקידש' את עצמה. וכדמפרשינן התם שאע''פ שלא קידשה את עצמה יכולה לחזור בה דאדם מבטל שליחותו בדברים דאתי דיבור ומבטל דיבור ולדידיה גט גופיה נמי יהא בטל:
פתר לה. ר''י היינו טעמא דמתני' דהגט אינו בטל משום חומר הוא בעריות ואע''ג דבקידושין בטל התם דיבור ודיבור הוא אבל הכא בגט חשיב מעש' ולא אתי דיבור ומבטל מעשה:
ואין השליח עולה משום שנים. דבעינן שנים מלבד השליח כדי שיהו עם השליח שלשה דבקיום שטרות ב''ד של ג' בעי והשליח מצטרף לב''ד:
הלך השליח. שליח השני של הבעל ששלח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים:
והשליח עולה משם שנים. דבביטול הגט אין צריך לישא וליתן בדבר ובשנים סגי להו:
עָבַר וּבִיטְּלוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אִם בִּיטְּלוֹ הֲרֵי זֶה מְבוּטָּל. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵנוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ וְלֹא לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ. יְאוּת אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי. דְּבַר תּוֹרָה הוּא שֶׁיְּבַטֵּל וְהֵן אָֽמְרוּ שֶׁלֹּא בִיטֵּל. וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. וְכִי שֶׁמֶן עַל זֵיתִים וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן לֹא תוֹרָה הוּא שֶׁיִּתְרוֹם מִפְּנֵי גֶזֶל הַשֵּׁבֶט. וְהֵם אָֽמְרוּ שֶׁלֹּא יִתְרוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָֽמְרוּ. עָבַר וְתָרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רִבִּי אוֹשַׁעְיָה בַּר אַבָּא אָמַר לְרִבִּי יוֹדָן נְשִׂייָא. בַּאֲגָדָא דְסַבָּךְ מָאן דַּייֵק לָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
באגדה דסבך מאי דייק לן. בהגדת דבריו של זקנך רבי שהוא זקנו של רבי יהודה נשיאה מי מדייק לני להגיד טעם דבריו:
והן אמרו שלא יתרום מפני גזל השבט. אלא שחכמים אמרו שלא יתרום כדתנן בפ''א דתרומות אין תורמין זיתים על השמן כו' מפני שגוזל לכהן ולא עוד אלא שאמרו אפי' בדיעבד אין תרומתו תרומ' כדאמרי ב''ה התם אלמא דדבריהן עוקרין דברי תורה:
וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום. שהרי מן התורה ודאי תרומה היא ואפי' מן הרע על היפה אמרינן דמדאורייתא תרומתו תרומה כדר' אילעי בפ' האשה רבה:
דבר תורה הוא שיבטל. מן התורה ודאי ביטולו ביטול אלא שהן אמרו שלכתחילה לא יבטל שלא בפניו ודבריהן עוקרין ד''ת בתמיה והילכך קאמר רבי דבדיעבד מוקמינן אדאוריית' דמשום מה כח ב''ד יפה לא שרינן אשת איש לעלמא:
יאות אמר רשב''ג. דא''כ מה כח ב''ד של ר''ג יפה ומ''ט דרבי:
ולא להוסיף על תנאו. אם היה בו איזה תנאי:
נשמעינה. לזה דפלוגתא דתנאי היא כדתני בתוספתא:
עבר וביטלו. לאחר תקנת ר''ג מאי:
מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. אָֽמְרִין בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שֶׁלֹּא תָבוֹא לִידִי מַמְזֵירוּת. וְאָֽמְרִין בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שֶׁלֹּא תְהֵא יוֹשֶׁבֶת עֲגוּנָה. מָאן דְּאָמַר. שֶׁלֹּא תְהֵא יוֹשֶׁבֶת עֲגוּנָה. סְבוּרָה שֶׁבִּיטְּלָהּ וְהוּא לֹא בִיטֵּל וְנִמְצֵאת יוֹשֶׁבֶת עֲגוּנָה. וּמָאן דְּאָמַר. שֶׁלֹּא תָבוֹא לִידֵי מַמְזֵירוּת. סְבוּרָה שֶׁלֹּא בִיטֵּל וְהוּא בִיטֵּל. וְהִיא הוֹלֶכֶת וְנִישֵּׂאת בְּלֹא גֵט. וְנִמְצְאוּ בָנֶיהָ בָאִין לִידֵי מַמְזֵירוּת. סְבוּרָה שֶׁבִּיטֵּל וְהוּא לֹא בִיטֵּל וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ תּוֹפְסִין בָהּ קִידּוּשִׁין. וְהִיא סְבוּרָה שֶׁלֹּא תוֹפְסִין בָהּ קִידּוּשִׁין. וְהִיא מַמְתֶּנֶת עַד שֶׁיָּמוּת בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן וְהִיא הוֹלֶכֶת וְנִישֵּׂאת. וְנִמְצָא בָנֶיהָ בָאִין לִידֵי מַמְזֵירוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא. סַלְקִית לִשְׁייָרָא וְשָֽׁמְעִית לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שֶׁלֹּא תָבוֹא לִידֵי מַמְזֵירוּת. אָמַר רַב הוּנָא. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. שֶׁלֹּא תְהֵא יוֹשֶׁבֶת עֲגוּנָה אִית לֵיהּ שֶׁלֹּא תָבוֹא לִידֵי 20b מַמְזֵירוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' כמ''ד כו'. כלומר שלא תטעה לפרש דמ''ד מפני תקנת עגונה ס''ל דמבטלו בפני ג' והילכך ליכא חשש ממזרות דאית להו קלא אלא דס''ל נמי דמבטלו בפני שנים לית להו קלא ואיכא נמי חשש ממזרות אלא דאיהו קאמר דלפעמים איכא נמי מפני תקנת עגונות דשמא תסבור שביטל:
סלקית לשיירא. לחבורה של בני אדם:
סבורה שביטל והוא לא ביטל ובא כו'. כמו א''נ הוא כלומר דלפעמים משכחת לה גם בסבורה שביטל שתבא לידי ממזרות כגון אם בא אחר וקידשה שתופסין בה קידושין שהרי לא ביטל והיא סבורה שביטל ולא תפסו בה קידושין והיא ממתנת עד שימות בעלה והולכת ונשאת לאחר:
ומ''ד כו'. שלפעמים תסבור שהוא ביטל כו':
סבורה שביטל. דהיא תחוש שמא ביטל הגט ובאמת לא ביטל ונמצאת יושבת עגונה:
ואמרין. ואית דאמרין בשם ר''ל דהיינו מפני תיקון העולם שלא תהא יושבת עגונה ומפרש ואזיל:
שלא תבא לידי ממזירות. שאינה יודעת שביטלו ונישאת בגט זה ונמצאו בניה ממזרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source