הלכה: יְתוֹמִים שֶׁסָּֽמְכוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת כול'. אַתֶּם פְּרָט לְשׁוּתָפִין. אַתֶּם פְּרָט לָאֶפִּיטְרוֹפּוֹס. אַתֶּם פְּרָט לְתוֹרֵם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. אַתֶּם פְּרָט לְשׁוּתָפִין. וְהָֽתַנִּינָן הַשּׁוּתָפִין שֶׁתָּֽרְמוּ. אֶלָּא כָּאן בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה כָּאן בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. כְּלוּם לָֽמְדוּ תְרוּמָה גְדוֹלָה לֹא מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. אֶלָּא כָּאן לַהֲלָכָה כָּאן לְמַעֲשֶׂה. אַתֶּם פְּרָט לָאֶפִּיטְרוֹפּוֹס. וְהָתַנְיָא יְתוֹמִים שֶׁסָּֽמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּינֶּה לָהֶן אֲבִיהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס חַייָב לְעַשֵּׂר פֵּירוֹתֵיהֶן. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. כָּאן לְאֶפִּיטְרוֹפִּין לְעוֹלָם כָּאן לְאֶפִּיטְרוֹפִּין לְשָׁעָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּאֶפִּיטְרוֹפִּין לְעוֹלָם. וְדָא דְתַנֵּי. מוֹכֵר הוּא עֲבָדִים אֲבָל לֹא קַרְקָעוֹת. אֶלָּא כָן בְּיָתוֹם גָּדוֹל כָּאן בְּיָתוֹם קָטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא כאן ביתום גדול. אינו תורם הואיל ויש לו דעת לעצמו אסור לתרום שלא מדעתו ומתני' ביתום קטן:
מוכר הוא. אפוטרופוס עבדים שלהן למזונות או כדי ליקח שדות אבל לא קרקעות ואם הוא אפטרופוס לעולם אמאי אין לו רשות למכור קרקעות:
אם באפיטרופין לעולם. היא מתני' קשיא ודא דתני עלה בברייתא:
כאן לאפטרופין לשעה. אינו תורם:
כאן. במתני' מיירי שנתמנו אפיטרופין לעולם חייב לעשר פירותיהן:
ופריך כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. כלומר דהא בהאי פרשתא כתיב ונחשב לכם תרומתכם ואמרינן בכמה דוכתי בשתי תרומות הכתוב מדבר א' תרומה גדולה וא' תרומת מעשר מה תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה אף תרומה גדולה וא''כ נילף נמי להא:
אלא כאן להלכה. לכתחילה אין לשותף לתרום על של חבירו והתם בתרומות למעשר קאמר שאם תרמו בדיעבד תרומתן תרומה:
גמ' אתם. בתרומה כתיב כן תרימו גם אתם ודרשינן אתם ולא שותפין שאין השותף יכול לתרום על חלק חבירו שלא מדעתו ולא אפטרופוס ולא התורם שאינו שלו וזו ואצ''ל זו קתני:
והתנינן השותפין שתרמו. תרומתן תרומה:
כאן בתרומה גדולה. השותפין תורמין:
כאן בתרומת מעשר. דהאי קרא בתרומת מעשר כתיב כן תרימו גם אתם וגו':
משנה: 29a יְתוֹמִים שֶׁסָּֽמְכוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּינָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס חַייָב לְעַשֵּׂר פֵּירוֹתֵיהֶן. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי הַיְּתוֹמִים יִשָּׁבֵעַ מִינָּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבֵעַ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' יתומים שסמכו אצל בעל הבית. לעשות מעשיהם על פיו ולא נתמנה להן אפטרופוס אפ''ה כאפוטרופוס הוא:
אפטרופוס. בלשון רומי קורין לאב פאט''ר ולקטנים פוט''ס. אביהן של קטנים:
שמינהו אבי יתומים ישבע. כשיגדלו היתומים ישבע להן שאין לו בידו כלום משלהן דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוי ליה אפטרופוס ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:
מינהו ב''ד לא ישבע. דטובת חנם היא שזה עושה לב''ד לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית שבועה עליה אתי לאמנועי:
אבא שאול אומר חלוף הדברים. מינהו ב''ד ישבע דבההיא הנאה דנפק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא משום שבועה לא אתי לאמנועי מינהו אבי יתומים לא ישבע בטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו ואי רמית עלי' שבועה אתי לאמנועי והלכה כאבא שאול:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּתְּחִילָּה אֵין מַעֲמִידִין אֶפִּיטְרוֹפּוֹס לִיתוֹמִין לְחוֹב לָהֶן אֶלָּא לְזַכּוֹת לָהֶן. וְאִם חָבוּ חָבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר. בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מַעֲמִידִין בֵּין לְזַכּוֹת בֵּין לְחוֹבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. שַׁנְייָא הִיא בְשׁוֹר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיַזִּיק. הִזִּיק. מִשֶּׁל מִי מְשַׁלְּמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשֶּׁל יְתוֹמִין. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר. מִשֶּׁל אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. וַאֲפִילוּ דְּלָא יִסְבּוֹר רִבִּי יוֹחָנָן כֵּן לֵית מִילְּתֵיהּ אֲמַר כֵּן. לֹא. דְּהוּא אָמַר לַּבְּסוֹף. אִם חָבוּ חָבוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפי' דלא יסבור ר' יוחנן כן. כלומר אפי' לא אמר בהדיא כן לאו מכללא דמילתיה דלעיל שמעינן לה דסבר משל יתומין דהא אמר מעמידין כו' ולבסוף אם חבו חבו אלמא משל היתומים הוא החיוב וההפסד:
הזיק. שור של היתומין שיש להן אפוטרופוס משל מי משתלם:
שנייה היא בשור. דהתם טעמא שמעמידין שלא ילך ויזיק ויהיה לו שמירה ע''י האפטרופוס:
מתני'. דפ' שור שנגח ד' וה' פליגא על ר' יוסי ב''ח דקתני התם שור של חש''ו שנגח מעמידין להם אפטרופוס ומעידין בפני האפטרופוס ואם נתחייבו נתחייבו:
בין לזכות בין לחובה. כלומר אפי' על מנת לזכות אין מעמידין ואם נתחייבו אין היתומים נפסדין:
ואם חבו חבו. אם נתחייבו אח''כ מתוך טענותיהם נתחייבו:
בתחילה אין מעמידין אפטרופוס. לירד לדין בשביל היתומים אם חובתן הוא אלא בתחילה מעמידין לזכות להן:
משנה: הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ אִם שׁוֹגֵג פָּטוּר וְאִם מֵזִיד חַייָב. הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּיגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ מְזִידִים חַייָבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מזידים. שידעו שפסולים בכך חייבין לשלם דמיהן לבעלים שהרי צריכין להביא אחרים ואי נמי נדבה היא שאינו חייב בתשלומין מ''מ קשה בעיניו שלא הקריב קרבנו שהרי להביא דורון נתכוין:
הכהנים שפיגלו במקדש. את הזבח במחשבת חוץ לזמנו ולא הורצה לבעלים:
במזיד חייב. ובדין הוא דמזיד נמי פטור דהיזק שאינו ניכר הוא ולאו שמי' היזק אלא משום קנס שלא יהא כל אח' וא' הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני:
והמנסך שמערב יין נסך ביין כשר ואוסרו בהנאה. ואית דאמרי מנסך ממש ובגמ' מפרש לה:
והמדמע. מערב תרומה בחולין ומפסידו שצריך למכרן לכהנים בזול:
מתני' המטמא. טהרותיו של חבירו:
אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִין יִשָּׁבֵעַ. שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִבָּחֵן. שֶׁמִינּוּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבֵעַ. שֶׁדַּרְכּוֹ לִבָּחֵן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. חִילּוּף הַדְּבָרִים. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִין יִשָּׁבֵעַ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְנוֹשֵׂא שָׂכָר. שֶׁמִינּוּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבֵעַ. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. טָבוֹת הֲוֵינָא עֲבִידְנָא לָךְ. אַתְייָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין 29b וּדְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. דְּרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. וַאֲפִילוּ יִסְבּוֹר כְּאַבָּא שָׁאוּל בָּעֵי הוּא בַּר נַשׁ מִיתַּן מְהֵימָן וּמִיקְרַייָא מְהֵימָן. וּדְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. אֲפִילוּ דְּיִסְבּוֹר כְּרַבָּנִין אָדָם מַבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הַשְּׁבוּעָה וְאֵין אָדָם מַבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ודר' יוסי בר''ח. והא נמי דאמרת ר''י בר''ח כאבא שאול ולא כרבנן ליתא דאפי' יסבור כרבנין אפ''ה בההיא ס''ל משל אפטרופו' וטעמא דאדם מבריח עצמו מן השבועה ואי רמית עליה אתי לאמנועי אבל אין אדם מבריח עצמו כ''כ מן התשלומין והילכך התם ליכא למיחש אי מחייבת ליה דאתי לאמנועי:
דר''י כרבנן כו'. כלומר דדחי לה הש''ס הא דקאמרת דר' יוחנן כרבנן ליתא דאפי' יסבור כאבא שאול כלומר אפי' כאבא שאול מצי למיסבר דמודי הוא הכא ר' יוחנן משום דרוצה בן אדם ליתן כמה כדי לקרותו מהימן וניחא ליה בכך אבל התם אי מחייבת ליה בתשלומין אתי לאמנועי שהרי לא הועמד אלא לתקנת העולם שלא יזיק השור הילכך חיישינן:
ודרבי יוסי בר חנינא כאבא שאול. דלא חייש במינהו ב''ד משום אמנועי והילכך התם למי האפטרופין משלמין:
אתיא דר' יוחנן. דאמר לעיל משל יתומין הן משתלמין כרבנן דהכא דאמרי אם מינהו בית דין לא ישבע משום דאתי לאמנועי והכא נמי אין מחייבין האפיטרופין לשלם כי היכי דלא ליתי לאמנועי והתם נמי במינהו בית דין מיירי כדקתני בית דין מעמידין להן:
מפני שהוא כנושא שכר. בההיא הנאה דמיקרי מהימן שנתמנה ע''י ב''ד כנושא שכר הוא והילכך ישבע:
מפני דיכיל. אפטרופוס למימר טובה בעלמא הוינא עבידנא לך שנעשיתי אפטרופוס ולא מתוך הנאת ממון ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:
ה''ג אבא שאול אמר חילוף הדברים אפיטרופוס שמנהו אבי יתומים לא ישבע מפני דיכול כו' שמינהו ב''ד ישבע מפני שהוא כנושא שכר. ובספרי הדפוס נתחלפ' הגי':
שאין דרכו לבחון. בני אדם ולידע מי הוא נאמן ולפיכך ישבע אבל ב''ד דרכן לבחון ולבדוק אם הוא אדם כשר ונאמן ואם לא היה מוחזק להן בנאמן לא היו מעמידין אותו ולפיכך לא ישבע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source