Vayedaber

סָפֵק מֵעַצְמוֹ נָפַל סָפֵק הָרוּחַ דָּחַתּוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם עַל אָתָר נָפַל הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם לְאַחַר זְמָן נָפַל אֵינוֹ גֵט. וְהָהֵן עַל אָתָר וְלֹא סָפֵק הוּא. הָדָא אָֽמְרָה. סָפֵק מֵעַצְמוֹ נָפַל סָפֵק הָרוּחַ דָּחִייַתּוּ הְרֵי זֶה גֵט.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו. מהו:

נישמעינה. בזה מן הדא דתני בתוספתא:

אם על אתר. אם מיד נפל ה''ז גט שאני אומר מעצמו נפל. כן היא גי' הרשב''א ז''ל ובספרים שבידינו חסר הרישא בתוספתא ע''ש:

וההן על אתר. והרי האי על אתר ספק הוא דהא אע''פ כן לא נודע לנו בבירור שמעצמו נפל ואפ''ה אמרינן ה''ז גט ש''מ דהיכא שנפל מיד אפי' ספק הוא שמא הרוח דחתו הרי זה גט:

הלכה: מִי שְׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַּבּוֹר כול'. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. לִימְּדָנוּ רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְייָה שֶׁלְּאָדָם. תַּמָּן תַּנִינָן. מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה וּמַשִּׂיאִין עַל פִּי בַת קוֹל. וָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְייָה שֶׁלְּאָדָם. רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. 38a הָדָה דְתֵימַר בַּשָּׂדֶה. אֲבָל בָּעִיר אֲפִילוּ לֹא רָאוּ בּוּבְייָה שֶׁלְּאָדָם. וְהָתַנִּינָן. מִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַּבּוֹר. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְייָה שֶׁל אָדָם. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַמַּזִּיקִין הָיוּ מְצוּיִין בַּבּוֹרוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן מְצוּיִין בַּשָּׂדוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' אמר רבי חנינה כו'. בפרק האשה בתרא ושם מפורש:

שְׁחָטָהּ לִזְרוֹק דָּמָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר. אֵין הַמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. קַל וְחוֹמֶר הַדְּבָרִים. מַה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּמּוּקְדָּשִׁין וכו'. וּפִיגּוּל וְנוֹתָר הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. אָמַר לֵיהּ. פִּיגּוּל וְנוֹתָר אִין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. אֲבָל אִם שְׁחָטָהּ לִזְרוֹק אֶת דָּמָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה וְלִקְטוֹר חֶלְבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה אֵין הַמַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. שְׁחָטָהּ וְזָרַק דָּמָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה וְהִקְטִיר חֶלְבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְקַיְסָרִין וְלֹא אָֽמְרוּ לֹא לְאִיסּוּר וְלֹא לְהֵיתֵר. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא חָשׁוּ. אִין תֵּימַר חָשׁוּ. הָיָה לָהֶם לְהוֹרוֹת אִיסּוּר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁחָשׁוּ. אִין תֵּימַר לֹא חָשׁוּ. לֹא הָיָה לָהֶן לְהוֹרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבי יוסי אמר אדרבה זאת אומרת שחשו לדרשב''ג דאין תימר לא חשו לא היה להן להורות. בתמיה כלומר מפני מה לא הורו בה היתר כחכמים אלא חשו משום כבודו דרשב''ג ולא אמרו בה היתר ולא איסור משום כבודם דחכמים:

זאת אומרת לא חשו. להא דרשב''ג דמתני' דס''ל הוכיח סופו על תחלתו דאין תימר חשו היה להם להורות איסור דה''נ הוכיח סופו על תחלתו דבשעת שחיטה וזריקה כבר הי' דעתו לע''ז:

ה''ג שחטה וזרק דמה והקטיר חלבה לע''ז. שחטה וזרק סתם ואח''כ הקטיר חלבה לע''ז ובמחשבו' לע''ז אינן פוסלין אלא ב' עבודות שחיטה וזריקה:

א''ל פיגול ונותר אין. ודאי בפיגול ונותר המחשבה פוסלת מעבודה לעבודה אבל אם שחטה לזרוק כו' אין המחשבה פוסלת מעבודה לעבודה דס''ל לר''ל דלא ילפינן חוץ מפני':

ופיגול ונותר המחשבה פוסלת. כלומר הרי דמצינו דהמחשבה פוסלת בפיגול ונותר מעבודה לעבודה ונימא נמי במחשב לע''ז כן. ונותר דקאמר לאו דוקא דנותר לא שייך במחשבה ואגב גררא דפיגול נקט לה. א''נ פיגול קרי ליה הכא למחשבת חוץ למקומו ונותר למחשבת חון לזמנו:

אין המחשבה פוסלת. דאין מחשבין מעבודה לעבודה:

והתנינן. בפ''ב דחולין תנן השוחט לנכרי ר''א פוסל שסתם מחשבת נכרי לע''ז א''ר יוסי ק''ו הדברים ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד דבעלים לא פסלי במחשבה כ''א דוקא הכהן מקום שאין המחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אחר השוחט. והתם מפרש לה דאין המחשבה פוסלת בחולין דקאמר היינו בארבע עבודות לא פסלה כמו דפוסלת במוקדשין דאלו לא פסלה כלל ליכא למימר דהא מצינו זביחה דע''ז מיתסרא:

שחטה לזרוק דמה לע''ז. אגב דלקמן נקטה:

המחשבה פוסלת. דמחשבין מעבודה לעבודה:

משנה: אָמַר לִשְׁנַיִם תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אוֹ לִשְׁלֹשָׁה כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵילּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. אָמַר לִשְׁלֹשָׁה תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵילּוּ יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים כְּתוֹבוּ מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְזוֹ הֲלָכָה שָׁלַח חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין מְקוּבָּל אֲנִי בְּאוֹמֵר לִשְׁלֹשָׁה תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִים כְּתוֹבוּ מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי נוּמֵינוּ לַשָּׁלִיחַ אַף אָנוּ מְקוּבָּלִין שֶׁאֲפִילוּ אָמַר לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלֵם תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי צָרִיךְ שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. אָמַר לַעֲשָׂרָה כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין. כּוּלְּכֵם כְּתוֹבוּ אֵֶחָד כּוֹתֵב וְכוּלָּן חוֹתְמִין. לְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי זֶה גֵט בָּטֶל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ילמדו. אם אינם יודעים לכתוב ילמדו לכתוב עד שיכתבו הן בעצמן:

נומינו לשליח. אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:

מבית האסורין. משמו של רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין:

אמר לשלשה תנו. ולא אמר להן כתבו הרי אלו יאמרו לעדי' אחרים לכתוב ולחתום וליתן מפני שעשאן ב''ד:

או לשלשה כתבו גט ותנו. אע''פ שהן ראוין לעשות ב''ד כיון דבהדיא אמר להן כתבו לאו ב''ד שוינהו אלא עדים ויכתבו בעצמן ויתנו:

מתני' אמר לשנים תנו גט לאשתי. אע''ג דלא אמר כתבו ותנו הרי אלו וכתבו בעצמן ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב ולא לעדים לחתום דלאו ב''ד שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו והן הן שלוחיו והן הן עדיו:

הלכה: אָמַר לִשְׁנַיִם. תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי כול'. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר 38b מִן דְּבַתְרָהּ אָמַר לִשְׁלֹשָׁה. וְאָמַר רַב חִסְדָּא. טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. מַה מָצִינוּ בְכָל מָקוֹם אֲחֵרִים כּוֹתְבִין וּבֵית דִּין חוֹתְמִין. וְהָכָא אֲחֵרִים כּוֹתְבִין וּבֵית דִּין מַחְתִּימִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' והן שיהיו כולהם בו. דוקא שיהא כל סימנים הללו בו דאם לא כן אלא עושה דבר א' מהן לאו סימן שוטה הוא דהיוצא בלילה אמרינן קניטרופיס הוא חולי המחמם הגוף ויוצא למקום האויר:

והלן בבית הקברות. אימר מקטר לשדים הוא וכדי שתשרה עליו רוח הטומאה הוא דקא עביד:

קינוקוס. בעל מחשבות:

ובלבד במאבד במה שנותנין לו. עלה קאמר רבי יוחנן אפי' בא' מהן שאפי' שוטה כו' וזה ודאי שוטה גמור הוא:

המים. חולי הנקרא כך ומחמת זה הוא משועמם ומבולבל:

טרסיי. גרדי:

סמיק. בשר כחוש כמו בישרא סומקא:

אכים. יין המזוג ונשתנו מראהו וקרי ליה אכים שנשחר המראה כלומר שהיו נותנין לו לרפואה פעמים זה קודם ופעמים זה שדברים אלו הם רפואתו כדאמר בבבלי בישרא סומקא וחמרא מרקא והוא היה חלוש שלא הועיל לו כלום ואמר להן רבי יוסי זהו קורדייקוס שאמרו חכמים:

מה מצינו בכל מקום. ב''ד חותמין לקיים אף הכא נמי אם אמר לשלשה תנו עשאן ב''ד ויאמרו לאחרים ויכתבו:

גמ' מתניתין דר''מ. היא כלומר רישא דמתניתין אמר לשנים תנו גט לאשתי נמי אליבא דר''מ היא:

מן דבתרה אמר לשלשה. מדקתני סיפא אליבא דר''מ דמחלק באמר לשלשה בין אמר כתבו לאמר תנו ש''מ דברישא באומר לשנים אפילו לא אמר כתבו מודה ר''מ שיכתבו בעצמן כדפרישית במתני':

טעמא דר''מ. דמחלק בשלשה:

רִבִּי הִלֵּל בַּר וָולֶס בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מָה רָאוּ לוֹמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. שֶׁלֹּא רְאִיתִיו. רִבִּי כַּד הֲוָה בְעֵי מַקְשֵׁיי עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֲנָן עֲלִיבַייָא מַקְשַׁייָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. שֶׁכְּשֵׁם לְבֵין קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים לְבֵין חוּלֵי חוּלִין כָּךְ בֵּין דּוֹרֵינוּ לְדוֹרוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. כְּשֵׁם שֶׁבֵּין זָהָב לְעָפָר כָּךְ בֵּין דּוֹרֵינוּ לְדוֹרוֹ שֶׁל אַבָּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה ראו לומר הלכה כרבי יוסי. הואיל וחביריו חלוקין עליו:

שלא ראיתיו. כלומר שלא ראיתי אותו ואלמלא ראיתיו נמוקו עמו:

כד הוי בעי. אחד מן החבירים להקשות על דברי רבי יוסי:

אנן. העלובים רוצים להקשות על דבריו:

כשם שבין זהב לעפר. זה הפלגה ביותר מבין קודש לחול שהעפר אינו נחשב לכלום:

אָמַר לַעֲשָׂרָה. הוֹלִיכוּ אֶת הַגֵּט הַזֶּה. אֶחָד מוֹלִיךְ עַל יְדֵי כוּלָּן. כּוּלְּכֶם הוֹלִיכוּ. כּוּלָּם מוֹלִיכִין וְאֶחָד נוֹתֵן עַל יְדֵי כוּלָּן. לְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַגֵּט בָּטֶל. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר דְּמִן רוֹמָא. הַמְזַכֶּה כְּאוֹמֵר. כּוּלְּכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סליק פירקא בס''ד

המונה כאומר כולכם. שמנאן א' ב' ג' ד' ואמר כתבו גט לאשתי כאומר כלכם אפי' לא אמר בהדיא כלכם כתובו צריך שיחתמו כולן:

אחד מוליך ע''י כולן. ברשות כולן:

ואחד נותן ע''י כולן. במעמד כולן:

משנה: מִי שֶׁאֲחָזוֹ קוֹרְדְּייַקּוֹס וְאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי וַאֲחָזוֹ קוֹרְדְּייַקּוֹס וְחָזַר וְאָמַר אַל תִּכְתּוֹבוּ אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתַּק אָֽמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן הֲרֵי אֵילּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' מי שאחזו קורדייקוס. שנתבלבלה דעתו מחמת שד השולט על השותה יין חדש והאי רוחא קורדייקוס שמה. הכי מפרש לה בבבלי ובגמרא מפרש בענין אחר:

אין דבריו האחרונים כלום. ואין צריך לחזור ולשאלו אחר שנתיישבה דעתו אלא כותבין הגט וסומכין על דבריו הראשונים ומיהו כל זמן שדעתו מבולבלת אין כותבין הגט:

והרכין. הטה:

בודקין אותו. בדברים אחרים:

הרי אלו יכתבו ויתנו. אם הרכין על הגט הרכנת הין:

מתני' אמרו לו. לבריא או לשכ''מ חכם:

נכתוב גט לאשתך. שלא תזקק ליבם:

הלכה: מִי שֶׁאֲחָזוֹ קוֹדְּייָקוֹס כול'. סֵימָן שׁוֹטֶה. הַיּוֹצֵא בַלָּיְלָה וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהַמְּקַרֵעַ כְּסוּתוֹ וְהַמְּאַבֵּד מַה שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ. רִבִּי חוּנָא אָמַר. וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלְּהֶם בּוֹ. דִּלָ כֵן הַיּוֹצֵא בַלָּיְלָה קֻנִיטְרוֹפִּיס. וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַמְקַטֵּר לַשֵּׁדִים. וְהַמְּקַרֵעַ אֶת כְּסוּתוֹ וְהַמְּאַבֵּד מַה שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ קִינוֹקוֹס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִסְתַּבְּרָא כְמַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן. וּבִלְבַד בִּמְאַבֵּד מַה שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ. שֶׁאֲפִילוּ שׁוֹטֶה שֶׁבְּשׁוֹטִין אֵין מְאַבֵּד מַה שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ. קוֹרְדְייַקּוֹס אֵין בּוֹ אֶחָד מִכָּל אֵילּוּ. מָהוּ קוֹרְדְייַקּוֹס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הִמִּים. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּחַד טַרְסִיי דַּהֲווֹן יְהָבִין לֵיהּ סִימוּק גַּו אָכִים וַהֲוָה לָעֵי. אָכִים גַּו סְמִיק וַהֲוָה לָעֵי. זֶהוּ קוֹרְדְייַקּוֹס שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והלן בבית הקברות. אימר מקטר לשדים הוא וכדי שתשרה עליו רוח הטומאה הוא דקא עביד:

קינוקוס. בעל מחשבות:

ובלבד במאבד במה שנותנין לו. עלה קאמר רבי יוחנן אפי' בא' מהן שאפי' שוטה כו' וזה ודאי שוטה גמור הוא:

המים. חולי הנקרא כך ומחמת זה הוא משועמם ומבולבל:

טרסיי. גרדי:

סמיק. בשר כחוש כמו בישרא סומקא:

מה מצינו בכל מקום. ב''ד חותמין לקיים אף הכא נמי אם אמר לשלשה תנו עשאן ב''ד ויאמרו לאחרים ויכתבו:

גמ' מתניתין דר''מ. היא כלומר רישא דמתניתין אמר לשנים תנו גט לאשתי נמי אליבא דר''מ היא:

טעמא דר''מ. דמחלק בשלשה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source