משנה: זֶה גִּיטֵּיךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה וְעָמַד וְהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וָמֵת אוֹמְדִין אוֹתוֹ אִם מַחֲמַת חוֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת הֲרֵי זֶה גֵט וְאִם לָאו אֵינוֹ גֵט. לֹא תִתְייַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ מִפְּנֵי שֶׁלִּיבָּהּ גַּס בְּשִׁפְחָתָהּ. וּמַה הִיא בְאוֹתָן הַיָּמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דָּבָר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
מגורשת ואינה מגורשת. דמספקא ליה לר' יוסי אי מהיום ממש קאמר והרי היא כפנויה או מעת שאני בעולם קאמר והוי א''א עד סמוך למיתתו והלכה כר' יוסי וכדמפרשינן בגמ':
כא''א לכל דבר. דקסבר ר' יהודה שדעתו לאחר הגט כל מה שיכול רק שיחול שעה אחת סמוך למיתתו ולפיכך הרי היא כא''א לכל דבר וס''ל לר' יהודה דטעמא דלא תתייחד עמו לאו משום חששא דקידושין דהרי עדיין אינה מגורשת אלא דטעמא משום גט ישן היא וגזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה:
ומה היא באותן הימים. מהיום שאמר עד שעה שימות מה היא:
לא תתייחד עמו. זה שאמר לה מהיום אם מתי לא תתייחד עמו שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני דחיישינן שמא בעל לשם קידושין:
מתני' אם מחמת חולי הראשון מת ה''ז גט. ואפי' הלך בלא משענת ואם ניתק מחולי לחולי ולא הלך בשוק ה''ז גט ואינו צריך אומד:
41b אַף בְגֵט שִׁחְרוּר כֵּן. הֲרֵי גֵּט שִׁחְרוּרָךְ מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר ל֗ יוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הֲרֵי זֶה גֵּט. עַל דַּטְתִּין דְּרַבָנִין אֵינוֹ גֵּט. אַף בְּהֶבְקֵר כֵּן. שָׂדִי מוּבְקֶרֶת מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר ל֗ יוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מוּבְקֶרֶת. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָנִין אֵינָהּ מוּבְקֶרֶת. אַף בְּהֶקְדֵּשׁ כֵּן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. אֲמִירָתִי לַגְּבוֹהַּ כִּמְסִירָתִי לְהֶדְיוֹט. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. מְקוּדֶּשֶׁת קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אשכח. מצינו ברייתא בהדיא דתני לרבי דמקודשת קידושין גמורין לראשון דתנאה הויא ומדקאמר רבי אומר ש''מ דפליגי בה רבנן:
אף בקידושין כן. אם אמר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך ל' יום אם כגיטין דמיא ופליגי בה או כהקדש דמיא:
אף בהקדש כן. לשון בעיא היא אם פליגי בהקדש נמי באומ' ה''ז הקדש מעכשיו ולאחר ל' יום וקאמר דלא היא דבהקדש לא שייך חזרה דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכ''ע מודים בה:
אף בהבקר כן. כלו' בהבקר נמי לא שייך שיורא שאי אפשר שתהא גוף הקרקע מופקרת ופירות לבעלים:
ע''ד דרבנין. דמספקא להו אם חורה הויא או לא כדפרישית במתניתין וה''נ אינו גט שיחרור:
על דעתיה דרבי. והוא רבי דתמן דקאמר לעיל דמהיום ולאחר מיתה תנאה הוי דהאומר מהיום כאומר על מנת הוא וה''נ ה''ז גט:
אף בגט שיחרור כן. אפלוגתא דרבי ורבנן דלעיל קאי דשייכא פלוגתייהו גם בגט שיחרור אם אמר לו ה''ז גט שיחרורך מעכשיו ולאחר ל' יום:
הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵהַיּוֹם כול'. אָכַל גְּרִיסִין לְגַסָּה כְּמִי שֶׁמֵּת מֵאוֹתוֹ חוֹלִי. 42a פּוּנְדֻּקָּאוֹת עַצְמָן וְלֹא עָמַד כְּמִי שֶׁלֹּא מֵת מֵאוֹתוֹ חוֹלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אכל גריסין לגסה. אכל אכילה גסה מגריסין כמו שמת מאותו חולי וכלומר דלא אמרינן אכילה גסה של גריסין גרמה לו שמת ולא הוי כמאותו חולי:
פונדקאות עצמן היא הקליפה החיצינה שהגריסין מונחין בתוכה:
כמי שלא מת מאותו חולי בהא אמרינן אכילה זו שלאו כדרך בני אדם היא קירבה מיתתו ולא הוי מאותו חולי:
אִם מֵת הַחוֹלִי הַזֶּה. וְנָפָל עָלָיו גַּל אוֹ שֶׁנְּכָשׁוֹ נָחָשׁ. אֵינוֹ גֵּט. אֶלָּא מֵת מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי. אִם לֹא עָמַדְתִּי מֵחוֹלִי זֶה. וְנָפָל עָלָיו גַּל אוֹ שֶׁנְּכָשׁוֹ נָחָשׁ. הֲרֵי זֶה גֵּט. שֶׁלֹּא עָמַד מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
אם מתי מחולי זה. אם אמר אם מתי ונפל עליו גל ונשכו נחש ומת אינו גט שלא מת מאותו חולי הוא ואם אמר אם לא עמדתי מחולי זה ה''ז גט שהרי לא עמד:
תַּנֵּי. אַף הַמְסוּכָּן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מַעֲשֶׂה הָיָה כָהֵן שֶׁבָּעַל מֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
אף המסוכן. אלא תתייחד עמו קאי אפי' מסוכן מחמת חולי הוא חיישינן שמא יבעול:
מעשה היה בהן שבעל מת שלא כו'. כלומר איש אחד שבעל ומת מיד ולא עמד והילכך אפילו במסוכן חיישינן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source