Vayedaber

משנה: חֲמִשָּׁה שֶׁכָּֽתְבוּ כְּלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי לִפְלוֹנִית וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן כּוּלָּן כְּשֵׁירִין וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאַחַת. הָיָה כוֹתֵב טוֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן אֶת שֶׁהָעֵדִים נִיקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' כלל. בבבלי מיתפרשא מתני' אליבא דעסקנא כר' יוחנן דכלל הוא שכתב זמן אחד לכלן בכך בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית והשלים כל טופס הגט והעדים חותמין מלמטה ה''ז גט כשר וינתן לכל אחת מהן בעדי מסירה:

טופס לכל אחת. שכתב זמן לכל אחת בכך בשבת גירש פלוני לפלונית והשלים הגט ובאותו יום גירש פלוני לפלונית כו' וכן כלן והעדים מלמטן:

את שהעדים ניקרין עמו כשר. היינו התחתון אבל עליונים פסולין שמא לא העידו אלא על האחרון. ובש''ס דהכא מתפרשא קצת בענין אחר ובגמ' מפרשינן לה:

הלכה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין כול'. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר. גֵּט אַחַר גֵּט פָּסוּל בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. וְדִכְווָתָהּ וְהוּא שְׁנֵי גִיטִּין פְּסוּלִין בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. אָמַר לֵיהּ. וְכֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִינָן. שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָֽרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. תַּמָּן זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְזֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. תַּעֲרוֹבֶת הִיא שֶׁגָּֽרְמָה. 52a בְּרַם הָכָא לֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְלֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ יֵעָשֶׂה כְּמִי שֶׁכְּרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' כמה דאת אמר גט אחד כו'. אדלעיל ריש פ''ג קאי וכל הסוגיא שם וכאן לא הובאה אלא מקצתה אגב דמקשי ממתני' כדרך הש''ס הזה וע''ש שמפורש היטב:

משנה: שְׁנֵי גִיטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה וּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים יְווָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה. אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְווָנִי עֵד אֶחָד יְווָנִי וְעֵד אֶחָד עִבְרִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד אחד עברי כו' שניהן פסולין. טעמא משום דחיישינן שמא הראשון מן עדי היונים גונדלית חתום ושינה מנהגו וחתם כדרך העברי שלפניו והשני חתם כדרכו וכן עברי השני כדרכו ונמצא על הראשון שלשה עדים ועל השני אינו אלא עד אחד והשני פסול או שמא עברי השני שינה מנהגו וחתם גונדלית כדרך היוני שלמעלה הימנו והיונים לא שינו מנהגם ונמצא עברי השני ושני יונים חתומין על השני ואין חתום על הראשון אלא עברי הראשון ומשום דלא ידעינן בהי מינייהו חתימי תלתא ובהי מינייהו לא חתים אלא חד שניהן פסולין:

מתני' שני גיטין שכתבן זה בצד זה. ברוחב המגילה ושני עדים עברים באים מתחת הראשון לתחת השני שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני וכן עד שני תחתיו וחזרו וחתמו תחתיהן שני ישראלים יונים הדרים בארץ יון ובלשון יונית כדרך הזה אבל חתימת היונים אינה נקראת כחתימת העברים שכשהיוני חותם יוסף בן שמעון בידוע ששמו שמעון בן יוסף שכך מתפרשת חתימתו בנו של יוסף שמעון ונמצא שם העד חתום על גט הב' ושם אביו על הראשון והיונים על הב' חתמו כזה גט גט עברי'' ראובן בן יעקב את שהעדים עברי שמעון בן יהודה הראשונים יוני יוסף בן שמעון נקרין עמו כשר. יוני נפתלי בן יחצאל אם העברי' חתומים למעלה הימנו כשר ואם היוני' חתומים למעלה השמאלי כשר וטעמא מפרש בבבלי דחיישינן דילמא גונדלית חתמו אם העברים למעלה חיישינן שמא היוונים חתמו שלא כמנהגם אלא כדרך העברים ונמצא שכולן חתומים על הראשון וכן איפכא ומיהו את שהעדים הראשוני' נקרין עמו כשר דודאי הראשוני' בין עברים בין יונים אינם משנים מנהגם:

הלכה: חֲמִשָּׁה שֶׁכָּֽתְבוּ כְּלָל בָּגֵּט כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְשׁוֹאֵל אֲנִי בְשָׁלוֹם פְּלוֹנִי. חֲזָקָה עַל הַכֹּל חָתַם. שׁוֹאֵל אֲנִי בְשָָׁלוֹם פְּלוֹנִי. לֹא חָתַם אֶלָּא עַל שְׁאִילַת שָׁלוֹם בִּלְבַד. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ אָמַר. שׁוֹאֵל אֲנִי בְשָָׁלוֹם פְּלוֹנִי. חֲזָקָה עַל כֹּל חָתַם. אֵי זֶהוּ כְלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלֹנִית וּפְלוֹנִי לִפְלֹנִית. אֵי זֶהוּ כְלָלוֹ שֶׁלְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָנוּ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְגָֽרְשִׁין אֶת נָשׁוֹתֵינוּ מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הִזְכִּיר גֵּירוּשִׁין לְכָל אַחַת וְאַחַת שֶׁהוּא צָרִיךְ טוֹפֶס וְעֵדִים לְכָל אַחַת וְאַחַת. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מִן הָדָא. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה קָרְבָּן. צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה כוֹתֵב טוֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן. אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר. שְׁמוּאֵל אָמַר. פְּרָטוֹ שֶׁלְּרִבִּי מֵאִיר כְּלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוּדָה וּפְרָטוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוּדָה כְּלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי מֵאִיר. אָמַר שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין שֶׁאֵין פְּרָטוֹ שֶׁלְּרִבִּי מֵאִיר כְּלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוּדָה וּפְרָטוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוּדָה כְּלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי מֵאִיר. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְשׁוֹאֵל אֲנִי בְשָׁלוֹם פְּלוֹנִי. חֲזָקָה עַל הַכֹּל חָתַם. שׁוֹאֵל אֲנִי בְשָׁלוֹם פְּלוֹנִי. לֹא חָתַם אֶלָּא עַל שְׁאִילַת שָׁלוֹם בִּלְבַד. אִם אוֹמֵר אַתְּ. פְּרָטוֹ שֶׁלְּרִבִּי מֵאִיר כְּלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוּדָה. אֲפִילוּ אָמַר. וְשׁוֹאֵל אֲנִי בְשָׁלוֹם פְּלוֹנִי. חֲזָקָה עַל הַכֹּל חָתַם. 52b מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין פְּרָטוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוּדָה כְּלָלוֹ שֶׁלְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָמַר. חִיטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶמֶת. חַייָב עַל כָּל אַחַת. וְלֵית בַּר נַשׁ אֲמַר אֲפִילוּ אֶלָּא דּוּ מוֹדֶה עַל קַדְמִייָתָא. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בֵּין שֶׁאָמַר. חִיטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶמֶת. כְּלָל וּפְרָט הוּא. אִם אָמַר. חִיטִּין שְׂעוֹרִין כּוּסְמִין. כְּלָל שֶׁאֵין בוֹ פְרָט.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ה''ג ע''ד דרבי יהודה אם אמר חטה ושעורה וכוסמת כלל שאין בו פרט. דרבי יהודה לא פליג אלא בחטה ושעורה וכוסמת דלא מחשיב לכל אחד למין בפני עצמו אבל בחטין ושעורין וכוסמין על כרחך דלא פליג כדקתני התם במתני' וכדמוכח מברייתא דקאמר לרבי יהודה ולא לך ולא לך חייב על כל א' וא':

אמר רבי חנינה. בהא פליגי דלרבי מאיר בין אמר חטין ושעורין וכוסמין בין אמר חטה ושעורה וכוסמת כלל ופרט הוא כלומר כלל שיש עמו פרט דמפני שאמר בוי''ו נעשה מהכלל פרט וקאי שבועה על כל אחת ואחת וכן אם אמר חטה ושעורה וכוסמ' דס''ל לר''מ דמין חטה ומין שעורה קאמר:

מאי כדון. ובמה פליגי רבי מאיר ורבי יהודה:

מתני' אמרה כן. ממתני' שמענו דלא כדמפרש שמואל דאמר פרטו של ר' יהודה דהיינו ולא לך ולא לך דקאמר התם חייב על כל א' וא' זהו כללו של ר''מ וא''כ לר''מ בהא אינו חייב אלא אחת והא תני התם ר''מ אומר אפי' אמר חטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ולא שייך לומר אפי' אא''כ מודה הוא בקמייתא לרבי יהודה וס''ל גם בחטין ושעורין וכוסמין כדקתני התם ברישא והיינו נמי כולא לך ולא לך דחייב על כל אחת ואחת אלמא דאין זה כללו של ר''מ אלא אליביה נמי פרטא הוי כמו אליבא דרבי יהודה ולקמיה מפרש במאי פליגי:

מאי כדון. כלומר ומהיכא שמעי' להו לר' ינאי ור' יוחנן דלא כשמואל:

אם אומר את. ואי ס''ד כשמואל דפרטו של ר''מ היינו לא לך לא לך בלא וי''ו כללו של ר' יהודה הוי ח''כ קשיא כמו דמשוי התם ר' יהודה לא לך לא לך לכללא דאמרי' שבועה אכלן קאי ולא אכל חד וחד הכי נמי נימא אפי' שואל אני בלא וי''ו דחזקה על הכל חתמו אלא ע''כ ר' ינאי ור' יוחנן דאזלי מילתייהו אליבא דר' יהודה ס''ל דר' יהודה לא משוי כללא בלא לך לא לך אלא דוקא דאמר שבועה שאין לכלכם בידי הוא דהוי כללא:

מיליהון דרבנין אמרין. מדברי רבי יוחנן שאמר בשם רבי ינאי אנו למדין דלא ס''ל כשמואל אליבא דר' יהודה דהא אמרי לעיל אם כתב שואל אני בשלום בלא וי''ו לא חתם אלא על שאילת שלום:

פרטו של ר''מ כללו של ר' יהודה. פלוגתא דרבי מאיר ור''י בפ' שבועת הפקדון גבי תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין חייב על כל א' וא' רבי מאיר אומר אפילו אמר חיטה ושעורה וכוסמת חייב על כל א' וא' ובברייתא מפורש יותר פלוגתייהו כדהובאה בבבלי שם דף ל''ח גבי היו חמשה תובעין אותו פקדון ת''ר כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל א' וא' דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר שבועה לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל א' וא' ומפרש שמואל דכללו של ר''מ הוא פרטו של ר' יהודה מה ששמע ר' יהודה שהיה ר''מ עושה אותו כלל והיינו ולא לך ולא לך בוי''ו וס''ל דאינו חייב אלא אחת בזה פליג רבי יהודה ועושה אותו פרט וחייב על כל א' וא' וממילא שמעינן דפרטו של ר''מ והיינו לא לך לא לך דאי לא מאי הוי תו פרטא לר''מ זהו כללו של ר' יהודה והכי קאמר ולא לך חייב על כל א' אבל לא לך אינו חייב אלא אחת:

מתני'. דהכא נמי מסייע לר' יוחנן דקתני היה כתוב טופס לכל אחת איני כשר אלא את שהעדים נקרין עמו דמשמע בכי הא הוא דהוי פרטא אבל אם לא היה כתוב טופס לכל אחת אלא שהשלים הטופס אחר שכלל כל השמות אע''פ שהזכיר שם כל איש ואשה ביחד כללא הוי וכלן כשרין:

מן הדא. דתנינן בנדרים קונם שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן כל אחד ואחד נדר בפני עצמו הוא וצריכין פתח לכל אחד ואחד אבל אם לא הזכיר קרבן לכל אחד כנדר אחד הוי וא''צ אלא פתח א' לכלן דנדר שהותר מקצתו הותר כלו וה''נ כן:

חייליה דר' יוחנן. ראיה לדבריו שכל זמן שלא הזכיר גירושין לכל אחת הוי כלל:

מודה ר' יוחנן שאם הזכיר גירושין לכל אחת. שכתב איש פלוני מגרש פלונית ופ' מגרש לפ' דהוי כל אחד גט בפני עצמו וצריך להשלים הטופס ולחתום עדים אחר כל גט וגט:

כללו של ריש לקיש. דוקא אם כתב אנו פ' ופ' מגרשין לפ' ולפ' שכלל כל האנשים יחד והנשים יחד אבל אם הזכיר שם כל איש ואשה ביחד לאו כללא הוא דמיחשב כל גט וגט בפני עצמו ונמצא גט האחרון מפסיק בעדות ואין העדים מעידין אלא עליו ור''ל נמי לטעמיה אזיל דס''ל דאין חילוק בשאילת שלום אם כתב בוי''ו או לא דהוי''ו לא מעלה ולא מוריד:

איזהו כללו של ר' יוחנן. השתא מפרש למתני' אליבא דפלוגתייהו דלרבי יוחנן כלל דקתני שכתב איש פלוני מגרש את פלונית ופלוני לפ' דאע''ג שהזכיר שם כל איש ואשה יחד לכל אחד אפ''ה כלל הוי משום דכתב ופ' לפ' בוי''ו והוי מוסיף על ענין הראשון כמו דאמר בשאילת שלום:

אפי' אמר שואל אני. אפי' נכתב בלא וי''ו אמרינן על הכל חתמו והגט כשר:

שואל אני. בלא וי''ו ענין בפני עצמו הוא ומפסיק ולא חתמו אלא על שאילת שלום ולא על הגט ופסול:

גמ' ושואל אני. אם כתב שאילת שלום אחר הגט והעדים מלמטה חזקה על הכל חתום דוי''ו ושואל אני מוסיף על ענין ראשון הוא וחתימת העדים גם על הגט קאי וכשר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source