רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַמּוֹכֵר מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. וְלַד שִׁפְחָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. עוּבְּרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חֳרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר שָׂדֵהוּ וּמְשַׁייֵר מַעְשְׂרוֹתֶיהָ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁייֵר לוֹ אַוֵּירָהּ. וְהֵיאַךְ אֵיפְשַׁר לָאָדָם לִמְכּוֹר אַוֵּיר חֳרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הֶחֳרֵבָה הַזּוֹ שֶׁהִקְנָה אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבָּהּ. וְכָא קַרְקַע לְפָנָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁיִּקָּנֶה לָךְ אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכא. והכא נמי במעשרות שהיה קרקע לפניו והוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה ע''מ שתקנה לך אחד מעשר שבו וכיון שעדיין לא הפרישו לא עשה ולא כלום:
שתקנה אחד מעשר שבה. כלומר מקום מעט אחד ע''י שתתרחב אוירה ולאו דוקא א' מעשר אלא אגב סיפא דבמעשר איירי נקט לה נמי הכא בהאי לישנא:
תיפתר באומר לו תלוש מן החורבה הזו. כלומר שאומר לו ליקח דבר מה מהחורבה כדי שיהא לה מקום פנוי להתרחב אוירה שיכול להוציא לשם זיזין וגזוזטראות:
והיך איפשר. והיכי תמצא שאפשר לו למכור האויר ומאי איצטריך ליה למימר לא עשה כלום:
אויר חרבתו לחבירו לא עשה כלום. דדבר שאין בו ממש הוא:
המוכר מעשרות שדהו לחבירו. מה שיעלה המעשר' מן שדה זו מכור לך לא עשה כלום ואפילו המעשרות לא קנה דדבר שלא בא לעולם הוא והיינו נמי טעמא דולדי שפחתו ועוברי בהמתו:
אלא. דבר זה יכול לעשותו מוכר שדהו לחבירו ומשייר לעצמו מעשרותיה וכן ולדות והעוברות ואוירה של חורבה דלעצמו הוי שיור בדבר שלא בא לעולם ושאין בו ממש:
רִבִּי שְׁמוּאֵל וְרִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בַר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אֵין מְשִׁיכָה קוֹנָה בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. אֵימָתִי אָֽמְרוּ. הַמְטַלְטְלִין נִיקְנִין בִּמְשִׁיכָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אֲבָל בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו זָכָה. בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לֹא קָנָה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ עַד שָׁעָה שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיוֹצֵא חוּץ רְשׁוּת הַבְּעָלִים. בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁהֵן מוּפְקָדִים אֶצְלוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְזַכֶּה הוּא בָהֶן אוֹ עַד שֶׁיַּשְׂכִּיר לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברשות זה שהן מופקדין אצלו. אם היו מופקדין ומונחין אצל אחר לא קנה הלוקח עד שיקבל עליו הנפקד שיזכה הוא בהן שמייחד לו רשות ללוקח לזכות ולקנות הפירות או עד שישכיר לו את מקומו שהפירות מונחים שם:
עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשות הבעלים. ואפי' כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה:
כיון שקיבל עליו. המוכר שנתרצה במקח זכה הלוקח:
תני ר''ח ופליג. ברייתא דרבי חייא פליגא על רב דאפי' ברה''ר ובחצר שאינה של שניהן ס''ל דמשיכה קונה:
אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן. של הלוקח והמוכר אלא דוקא בחצר של שניהן או בסימטא:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַמּוֹכֵר בּוֹר לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דְלָיוֹ קָנָה. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ 15a כֵּיוָן שֶׁצָּבַר לְתוֹכוֹ קְנָייוֹ. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בָּעֵי. מָסַר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מָהוּ. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה חֲתָנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמּוֹסֵר מַפְתֵּחַ לְעַם הָאָרֶץ הַבַּיִת טָהוֹר. שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלא מסר לו אלא שמירת המפתח. ולא סמכה דעתיה של ע''ה להכנס מפני שנתפס עליו כגנב אלמא לרבנן מסירת המפתת לאו כלום הוא ותני עלה בתוספתא ר''ש מטמא דסמכה דעתיה הואיל ומסר לו המפתח ולר''ש מסירת המפתת מילתא היא וכן לענין קניית הבית:
מחלוקת רבי שמעון וחכמים. היא דתנינן תמן בריש פ''ז דטהרות המוסר מפתח של ביתו לעם הארץ הבית טהור ולא חיישינן שמא נגע עם הארץ בטהרות:
מסר לו את המפתח מהו. שיקנה הבית במסירת המפתח:
כיון שצבר לתוכו. כליו ומטלטלין שלו קנייו:
כיון שמסר לו דליו קנה. והרי זה כמו שהחזיק ואע''פ שלא אמר לו לך חזק וקני כדין החזקה:
רַב יְהוּדָה שָׁלַח לְרִבִּי אֶלְעָזָר. שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר. אָמַר לֵיהּ. הָרִאשׁוֹן חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַשֵּׂינִי חַייָב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַשֵּׂינִי חַייָב. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ וְהִשְׁאִילָהּ לְאַחֵר וּמֵתָה כְדַרְכָּהּ. ייִשְׁבַּע הַשּׂוֹכֵר שֶׁמֵּתָה כְדַרְכָּהּ. הַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כֵּיצַד הֲלָהּ עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ שֶׁלָּזֶה. אֶלָּא תַחֲזוֹר פָּרָה לַבְּעָלִים. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׁאִיל. אֲבָל אִם לֹא נָתַן רְשׁוּת לְהַשְׁאִיל לֹא בְדָא. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵּן. אֵין הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל. וְלֹא הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר. וְלֹא הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר. וְלֹא הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל. וְלֹא מִי שֶׁהוֹפְקַד אֶצְלוֹ רַשַׁאי לְהַפְקִיד אֶצֶל אַחֵר. אֶלָּא אִם כֵּן נָֽטְלוּ רְשׁוּת מִן הַבְּעָלִים. וְכוּלָּן שֶׁשִּׁינּוּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים חַייָבִין. וְשׁוֹאֵל אֲפִילוּ לֹא שִׁינָּה חַייָב. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִינָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אָתָא מֵימַר לָךְ אֲפִילוּ הִתְנֶה עִמּוֹ שֶׁהוּא פָטוּר חַייָב. בִּיקֵּשׁ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הַשּׁוֹאֵל. נישׁבע מִן הָדָא. כָּתַב לָהּ. נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִיךְ. אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ. אֲבָל מַשְׁבִּיעַ הוּא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאִם בִּקֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא מַשְׁבִּיעוֹ. וְהַהִיא יָֽלְפָה מִן הָדָא. שֶׁאִם בִּקֵּשׁ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הַאִשָּׁה שֶׁהוּא מַשְׁבִּיעָהּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. לָא צְרִיכָה מֵילַף הָדָא מִן הַהִיא. וּמַה צְרִיכָה מֵילַף. הַהִיא מִן הָדָא. כַּיי דָּמַר רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לַשּׁוֹאֵל. וְהָכָא שֶׁנָּתַן לָהּ רְשׁוּת שֶׁיְּהוּ בָנֶיהָ אֶפִּיטְרוֹפִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר כָּל זְמָן שֶׁהִיא שְׂכוּרָה אֶצְלוֹ. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי אֲבִּינָא. שְׁאָלוּהָ הַבְּעָלִים וָמֵתָה. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אֲנָן קַייָמִין. אֲפִילוּ אֲכָלוּהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלָּהֶם אָֽכְלוּ. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רַבִּי יָסָא. הֵיךְ עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. תְּרֵיי כָּלְקֳבֵל אַרְבָּעָה לָא עָֽבְדִין עוֹבְדָא בְסוּגְייָא. אָמַר לֵיהּ. תְּרֵיי כָּלְקֳבֵל תְּרֵיי אִינּוּן. רַבִּי לָֽעְזָר תַּלמִידֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רוֹבָא רִבִי יוֹחָנָן תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוחנן אמר הראשון חייב גרסי'. וכדמוכח מהסוגיא וכולה כתובה בפ' הכותב עד ר' יוחנן תלמידיה דרבי ינאי ושם פירשתי היטב ע''ש:
שומר שמסר לשומר. ונגנב או נאבד או נאנס בש''ש מיחייב:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בְּהֵמָה דַקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם. כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה שָׁלַח לִשְׁאוֹל. בְּהֵמָה גַסָּה בְּמָה הִיא נִקְנֵית. אָמַר לֵיהּ. בִּמְסִירָה. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. בְּהֵמָה גַסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִיחְלַף. רַב יְהוּדָה שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. בְּכוֹר שֶׁנִּטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים. אָמַר לֵיהּ. כְּמַה שֶׁמֵּת וּפָטוּר מֵחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁלַּבֵּן. רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. שִׁילְייָא שֶׁיָּצָאת מִקְצָתָהּ הַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר. אָמַר לֵיהּ. אִם לְדַם טָהוֹר מוֹנָה מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן. וְאִם לְדָם טָמֵא מוֹנָה מִיּוֹם שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. הָדָא 15b דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא יָצָא עִמָּהּ ווְלָד. אֲבַל אִם יָצָא עִמָּהּ ווְלָד בֵּין לְדַם טָהוֹר בֵּין לְדָם טָמֵא אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַווְלָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל יצא עמה ולד. לא חיישינן שמא השליא הוא מולד אחר ואותו הולד נימוח אלא תלינן השליא בולד שיצא עמה ומאימת שיצא הולד מונין להכל בין לדם טמא בין לדם טהור:
הדא דתימר בשלא יצא עמה ולד. אלא שנמחה ולפיכך מספקא לן שמא רוב מיחוי הולד יצא באותו מקצת ולא ידעינן אימת ולחומרא:
א''ל אם לדם טהור מונה מיום הראשון. משום דקי''ל דנותנין לה ימי טוהר של זכר וימי טומאה של נקבה דספק הוא שמא זכר שמא נקבה ולחומרא וקאמר נמי הכא דמונין לדם טהור מיום הראשון ויום ל''ד למנין ימי הראשון כבר דם טמא הוא ולדם טמא מונין מיום שני ועד שבועיים מיום השני דם טמא הוא דבתרווייהו לחומרא אזלינן:
שילייא. דתנן בפ''ג דנדה המפלת שליא יושבת עליה ימי טומאה וימי טהרה שאין שליא בלא ולד אלא שנימוח בתוכו ואם יצתה מקצתה היום ומקצתה למחר מאימתי מונין לה:
בכור שנטרף בתוך שלשים. דקי''ל כל שלא שהה באדם ל' יום נפל הוא ואם נעשה טרפה מי הוי כמת או לא:
ולא מתניתא היא. אנא ידענא נמי דמתני' היא דבהמה גסה נקנית במסירה אלא שאני שואל משום דאית תניי תני מיחלף גסה במשיכה ודקה במסירה א''נ כגי' דהאי תנא דקאמר אחת זו ואחת זו במשיכה:
כי הא דרב יהודה שלח לשאול. בבה''מ בהמה גסה במה היא ניקנית:
משכו וקחו לכם צאן. וגלי רחמנא בבהמה דקה דבמשיכה קרי לקיחה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source