מִצְוֹת שֶׁהַבֵּן חַייָב לַעֲשׂוֹת לְאָבִיו. אֵי זֶהוּ מוֹרָא. לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. אֵי זֶהוּ כִיבּוּד. מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה וּמַנְעִיל מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִן דְּמַאן. הוּנָא בַּר חִייָה אָמַר מִשֶּׁלְּזָקֵן. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מִשֶּׁלּוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. מְנַייִן אֲפִילוּ אָמַר לוֹ אָבִיו. הַשְׁלֵךְ אֶת הָאַרְנַקִי הָזוֹ לַיָּם. שֶׁשּׁוֹמֵעַ לוֹ. בְּהַהוּא דְּאִית לֵיהּ חוֹרָנִין וּבְעוֹשֶׂה הֲנָחַת רוּחוֹ שֶׁלְּאָבִיו. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אֶלָּא שֶׁהָאִישׁ סִפֵּיקָה בְיָדוֹ. הָאִשָּׁה אֵינָהּ סִפֵּיקָה בְיָדָהּ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לָאֲחֵרִים עָלֶיהָ. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה כְּמִי שֶׁהִיא סִפֵּיקָה בְיָדָהּ לַעֲשׂוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא מדבר במקומו. בעמדו בסוד זקנים עם חביריו אל ידבר לפניו:
מן דמאן. הוא מאכילו ומשקהו משלו או משל אביו:
משל זקן. משל האב:
לא כן אמר ר' אבהו. אפילו אמר השלך את הארנקי הזו לים חייב לשמוע לו וקשיא אמ''ד משל האב:
בההוא דאית ליה חורנין. הכא במאי עסקינן כגון שיש לאב ארנקי אחרת מלא מעות כזו ורוצה ליתן לו מחיר שלו אלא שעכשיו רוצה שיעשה לו נחת רוח זה ולהשליך ארנקי זו לים:
אחד האיש ואחד האשה. חייבין במורא וכיבוד וא''כ למה נאמר איש אמו ואביו תיראו אלא שהאיש סיפוק בידו לעשות אבל האשה אין סיפוק בידה לפי שרשות בעלה עליה:
נתאלמנה או נתגרשה. מבעלה כמי שהיא כו' כלומר עכשיו חייבת כמו הבן במצות כיבוד שיש סיפוק בידה:
מצות שהבן חייב לעשות לאביו. מורא וכיבוד:
תַּמָּן תַּנִּינָן. אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין. הַתְחָלַת הַמֶּרְחָץ אֵי זוֹ הִיא. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מִשֶּׁיַּתִּיר אֵיזוֹרוֹ. רַב אָמַר. מִשֶּׁיַּתִּיר מִנְעָלוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָא יְלִיף שְׁמַע פַּרְשָׁתָה דְּבַר בְּרֵיהּ בְּכָל עֲרוּבַת שׁוּבְתָּא. חַד זְמָן אִינְשֵׁי וְעָאַל מִיסְחֵי בְּהָהֵין דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא. וַהֲוָה מִיסְתַּמִּיךְ עַל כָּֽתְפֵי דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. אִנְחָר וּנְפַק לֵיהּ מִן דֵּימוֹסָא. אָמַר. כָּךְ הֲוָה. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵי אָמַר. שְׁלִיחַ מטי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין. אָמַר לֵיהּ. חִייָה בְּנִי. וְקַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן בְּנוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר סִינַי. מַאי טַעֲמָא. וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ וגו'. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי י֙י אֱלֹהֶיךָ בַּחוֹרֵב. כְּיוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי י֙י אֱלֹהֶיךָ בַּחוֹרֵֵב. רִבִּי חִזְקִיָּה בַּר יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם יָכוֹל אַתְּ לְשַׁלְשֵׁל שְׁמוּעָה עַד מֹשֶׁה שַׁלְשְּׁלָהּ. וְאִם לָאו תְּפוֹשׂ אוֹ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן אוֹ אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. גִּידּוּל אָמַר. כָּל הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשּׁוּם אוֹמְרָהּ יְהֵא רוֹאֶה בְעַצְמוֹ כְּאִילּוּ בַּעַל הַשְּׁמוּעָה עוֹמֵד לְפָנָיו. מַה טַעֲמָא. 20a אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ וגו'. רָב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא. זֶה רִבִּי זְעִירָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֵית אֲנָן חָשִׁין עַל שְׁמוּעָתָה דְּרַב שֵׁשֶׁת דְּהוּא גַבְרָא מְפַתְחָא. וְאָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יָסָא. חַכִּם רִבִּי לְבַר פְּדָייָה דְּאַתְּ אֲמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה אָֽמְרִין בִּשְׁמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי יוחנן אמר משמו. ועל ר' יותנן אני סומך עצמי שודאי האמת הגיד:
משיתיר איזורו. חגורו להפשיט מעליו בגדיו:
רבי יהושע בן לוי. היה רגיל לשמוע הפרשה מבן בנו בכל ע''ש פעם אחת שכח ונכנס לרחוץ במרחץ של טבריא:
אנהר. ונזכר בתוך המרחץ שלא שמע עדיין הפרשה מבן בנו ויצא לו מן המרחץ:
מה הוה. איך היה המעשה ר' דרומי אמר כך הוה שנכנס למרחץ נשען על כתיפו דר''ח ולא התחיל עדיין לפשוט בגדיו:
אם יכול את לשלשל השמועה. לחברם ולהזכירם כלם זה קבל מזה וזה מזה עד משה רבינו אמור וכלומר דמצוה לאומרו מפי השמועה בשם אמרה ודריש לה דכתיב והודעת לבניך ולבני בניך דור אחר דור וקבלה זה מזה עד יום אשר עמדת בחורב:
ואם לאו. שאין אתה יכול להזכירם כלם תפוס או ראשון ראשון האומרה או אחרון אחרון שקבלה כלומר דאע''פ כן יאמר בשם מי שיודע לאמרה בשמו כדמסיק דמצוה גדולה היא לומר הדבר בשם אומרו:
אך בצלם יתהלך איש. האדם יתהלך בעולם תמיד בצלם וזהו כשאומרים שמועה מפיו וכאלו צורתו וצלמו לנגדם הוא:
ואיש אמונים מי ימצא זה ר''ז. שלא אמר שמועה בשם אדם אא''כ נתאמת לו שבודאי מפיו יצאו הדברים:
לית אנן חשין. אין אנו צריכין לחוש לשמועות דרב ששת שהוא אומר בשם האומרן:
דהוא גברא מפתחא. שהוא סגי נהור ואפשר שהוא טועה ואינו בקי בהן בטביעת קלא:
חכים רבי לבר פדייא. וכי מכיר אתה לבר פדא שאתה אומר שמועות משמו משם האומרים לפניך משמו:
רבי לעזר בר' יוסי אמר שליח מנוי. כבר מופשט מבגדיו היה ואעפ''כ חזר ולבש ויצא וא''ל רבי חייא לא כן למדתנו רבינו אם התחילו אין מפסיקין וכבר התחלה היא משפשט בגדיו:
עַד אֵיכַן הוּא כִּיבּוּד אַב וְאֵם. אָמַר לָהֶן. וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין. לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת דָּמָה בֶן נְתִינָה. דָּמָה בֶן נְתִינָה רֹאשׁ פַּטֵרכּוּלֵי הָיָה. פַּעַם אַחַת הָֽיְתָה אִמּוֹ מְסַטְּרָתוֹ בִּפְנֵי כּוּלֵי שֶׁלּוֹ וְנָפַל קוֹרְדִּקְסִין שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיט לָהּ שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. הַגּוֹי אַשְׁקְלוֹנִי הָיָה וְרֹאשׁ פַּטֵרכּוּלֵי הָיָה. וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה מִשֶּׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת אָֽבְדָה יָֽשְׁפֶה שֶׁלְּבִנְיָמִין. אָֽמְרוּ מַאן דְּאִית לֵיהּ טָבָא דִּכְווָתָהּ. אָֽמְרִין דְּאִית לְדָמָה בֶּן נְתִינָה. אָֽזְלוּן לְגַבֵּיהּ וּפָֽסְקוּ עִמֵּיהּ בְּמֵאָה דֵּינָרין. סְלִיק בְּעִי מַייְתִיתָא לְהוֹן וְאַשְׁכָּח לְאָבוֹי דָּמַךְ. וְאִית דַּאֲמְרִין מַפְתְחָא דְּתֵיבוּתָא הֲוָה יְתִיב גַּוא אֶצְבְּעָתֵיהּ דְּאָבוּהּ. וְאִית דַּאֲמָרִין רִיגְלֵיהּ הֲווַת פְּשִׁיטָא עַל תֵּיבוּתָא. נְחַת לְגַבֵּיהוֹן. אֲמַר לוֹן. לָא יְכִילִית מַיְתִיתֵיהּ לְכוֹן. אָֽמְרִין. דִּילְמָא דְּהוּא בְּעֵי פְרִיטִין תּוּבָן. אַסְקִינֵיהּ לְמָאתַיִם. אַסְקִינֵיהּ לְאֶלֶף. כֵּיוָן דְּאִיתְעִיר אָבִיו מִן שִׁינְתֵּיהּ סְלִק וְאֵייתוֹתֵיהּ לְהוֹן. בְעוּ מִתַּן לֵיהּ כִּדְפָֽסְקוּ לֵהּ לָאֲחַרָייָא לָא קְבִיל. אֲמַר. מַה אֲנָא מַזְבְּנָא לְכוֹן אִיקְרָא דְּאָבָהָתִי בִפְרִיטִין. אֵינִי נֶהֱנֶה מִכְּבוֹד אֲבוֹתַיי כְּלוּם. מַה פָרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן. בּוֹ בַלַּיְלָה יָֽלְדָה פָרָתוֹ אֲדוּמָה. וְשָֽׁקְלוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל מִשְׁקָלָהּ זָהָב וּשְׁקָלוּהָ. אָמַר רִבִּי שַׁבְּתַי. כְּתִיב וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יַעֲנֶה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֵא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְוֹת בַּגּוֹיִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ראש פטר בולי הוה. שר העיר וראש החיילות והחשוב שבהן היה:
עד היכן כיבוד אב ואם. לר' אלעזר שאלו כדאיתא בפיאה:
מסטרתו לפני בולי שלו. היתה מכה אותו על הלחי בפני אנשיו וצבאיו ונפל קורדקסין ביתי היד שלה מידה. וכיון שמת. אביו עשה אותה האבן ליראה ולעכו''ם שלו מפני כבוד אביו:
ישפה של בנימן. אבן הישפה מאבני החשן שבנימן חקוק עליה ושאלו אחרי דוגמתה ואמרו שיש לדמה בן נתינה:
דילמא דהוא בעי פריטין טובין. שמא מבקש הוא מעות הרבה והעלוה לפסוק לו במאתים ויותר עד אלף ולא רצה:
כד פסקו לה לאחרייא. רצו ליתן לו כמו שפסקו לו בפיסוק האחרון באלף ואמר להן מה וכי אני מוכר לכם כיבוד אבי במעות איני רוצה ליהנות ממצוה זו כלום:
לא יענה. לשון עינוי הדין לא מאחר ולא משהא מתן שכרן של עכו''ם ופורע להן מיד:
אִמּוֹ שֶׁלְּרִבִּי טַרְפוֹן יָֽרְדָה לְטַייֵל לְתוֹךְ חֲצֵירָהּ בְּשַׁבָּת וְנִפְסַק קוֹרְדְּייָקִין שֶׁלָּהּ. וְהָלַךְ רִבִּי טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ וְהָֽיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִיטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ. אָֽמְרָה לָהֶן. הִתְפַּלְלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי בְּכִיבּוּד יוֹתֵר מִדַּאי. אָֽמְרִין לָהּ מַהוּ עֲבִיד לֵיךְ. וְתַנְייַת לְהוֹן עוּבְדָּא. אָֽמְרִין לָהּ. אֲפִילוּ עוֹשֶׂה כֵן אֶלֶף אֲלָפִים אַדַּיִין לַחֲצִי הַכִּיבּוּד שֶׁאָֽמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ונפסק קורדייקון. הסנדל שלה ולא היה יכול לקשרה בשבת:
ותניית. וסיפרה להם המעשה:
מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. תַּנִּי רִבִּי יוּדָן בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. גָּדוֹל הוּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ. נֶאֱמַר כָּאן כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כַּבֵּד אֶת י֙י מֵהוֹנֶךָ. בַּמֶּה אַתְּ מְכַבְּדוֹ מֵהוֹנְךָ. מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְחַלָּה. וְעוֹשֶׂה סוֹכָּה וְלוּלָב שׁוֹפָר וּתְפִילִין וְצִיצִּית. מַאֲכִיל אֶת הָרְעֵיבִים וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמֵיאִים. אִם יֵשׁ לָךְ אַתְּ חַייָב בְּכָל אֵילוּ. וְאִם אֵין לָךְ אֵין אַתְּ חַייָב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל כִּיבּוּד אָב וְאֵם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָךְ בֵּין שֶׁאֵין לָךְ כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. אֲפִילוּ אַתְּ מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהעדיפו הקב''ה יותר מכבודו. שבכבודו נאמר מהונך משמע אם יש לך אבל בכיבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך סתם ואפי' אין לו צריך לסבב על הפתחים ולכבדם:
אֵי זֶהוּ מוֹרָא. לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. אֵי זֶהוּ הַכִּיבּוּד. מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִן דְּמַאן חוּנָא בַּר חִייָא אָמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חונה בר חייה אמר. כמו אמר מר דלעיל אמר חונה בר חייה משל זקן וקאמר הש''ס מילתיה דר' חייא בר בא פליגא על חונה בר חייא:
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְנֶאֱמַר אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִירָא. הִקִּישׁ מוֹרָא אָב וָאֵם לְמוֹרָא הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֵטְאוֹ. הִקִּישׁ קִילְלַת אָב וָאֵם לְקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אֵי אֶיפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי לְמַעֲלָה. וְכֵן בְּדִין מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל אי אפשר לומר מכה כלפי מעלה. כלומר אבל בהכאה לא מצינו היקש לפי שאי אפשר לומר כן כלפי מעלה:
וכן בדין. שיוקשו במורא וכיבוד למקום מפני ששלשתן שותפין בו הקב''ה ואביו ואמו:
יֵשׁ שֶׁהוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. וְיֵשׁ שֶׁהוּא כוֹדְנוֹ לָרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. כֵּיצַד הוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַייכִל לְאָבוֹי תַּרְנְגוֹלִין פְּטִימָן. חַד זְמָן אֲמַר לֵיהּ אָבוֹי. בְּרִי. אִילֵּין מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. סַבָּא סַבָּא. אֲכוֹל וַאֲדִישׁ. דִּכְלָבָייָא אָֽכְלִין וּמַדְּשִׁין. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. כֵּיצַד כּוֹדְנוֹ בָּרֵחַייִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה טְחִין בְּרֵיחָייָא. אֲתַת מִצְווְתָא לַטְּחוֹנִייָא. אֲמַר לֵיהּ. אַבָּא. עוּל וּטְחוֹן תַּחְתָּיי. אִין מָטַת מְבַזְּייָה טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. אִין מָטַת מִילְקִי טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. נִמְצָא כּוֹדְנוֹ לָרֵחַיִים וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כודנו. קושרו לרחיים ומטחינו ויורש גן עדן לפי שלכבודו הוא עושה כדמפרש ואזיל וזה מאכילו פטומות ויורש גיהנם לפי שמבזהו בדבריו ומראה שעינו צרה ורעה בו:
אכול ואדיש. ושתוק כמו שהכלבים אוכלין ושותקין:
אתא מצוותא. בא ציווי המלך אל הטוחנים שהיה דרכם ליתן מכל בית איש אחד לטחון לעבודת המלך וא''ל לאביו בא וטחון אתה בבית תחתי ואני אלך תחתיך לעבודת המלך:
אין מטת. שאם יבאו לבזות או להכות כדרך השוטרים והרודים בעושי מלאכה טוב שיבוזו או יכו אותי ולא אותך:
אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת אִילֵּין טְחוֹנָייָא אָֽמְרִין. כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ זִכְווָתֵיהּ גַּו קוּפָּתֵיהּ. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי טַרְפוֹן אָֽמְרָה לוֹן אָכֵין וַאֲגִיבוּנְתָהּ אָכֵין. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲמַר לוֹן אָכֵן וַאֲגִיבוּנָהּ אָכֵן. רִבִּי זְעִירָא הֲוָה מִצְטָעֵר וַאֲמַר. הַלְּוַאי הֲוָה לִי אַבָּא וְאִימָּא דְּאוֹקְרִינוֹן וְאִירַת גַּן עֵדֶן. כַּד שְׁמַע אִילֵּין תְּרֵין אוּלְפָּנָייָא אֲמַר. בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּלֵית לִי לָא אַבָּא וְלָא אִימָּא. לָא כְּרִבִּי טַרְפוֹן הֲוִינָא יְכִיל עֲבִיד וְלָא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲוִינָא מְקַבְּלָה עֲלָי. אָמַר רִבִּי אָבוּן. פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וְאֵם. אָֽמְרִין. כַּד עָֽבְרָת אִימֵּיהּ מַייִת אָבוֹהִי. כַּד יְלִדְּתֵיהּ מֵיתָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פטור אני מכיבוד אב ואם. דרך הודיה אמרה כן כרבי זעירא שלא היה לו לא אב ולא אם לפי שכשעברתו אמו מת אביו וכשילדתו מתה אמו:
כד שמע אילין תרי אולפנייא. אלו שתי הברייתות והמעשים של רבי טרפון ושל רבי ישמעאל:
ויאות אילין טחונייא אמרין. יפה הם אומרים אלו הטוחנים קמח כל אדם זכותו בתוך קופתו הוא ולפי זכותו ומזלו יוציא הקמח מהרחיים אם מעט ואם הרבה ודרך משל הוא שהכל תלוי במזל וכן הכא אמו של רבי טרפון אמרה לחכמים כן שהוא נוהג בכבודה יותר מדאי והשיבו לה שעדיין לא הגיע לחצי הכיבוד ואמו של ר' ישמעאל אמרה לחכמים כן והשיבוהו למעט בכבודה כל כך וזהו כבודה:
אִמּוֹ שֶׁלְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָת וְאָֽמְרָה וְקָֽבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ. אָֽמְרָה. גְּעוּרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶן שֶׁלְּרַבּוֹתֵינוּ. אָֽמְרִין. אֵיפְשָׁר לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו. אָֽמְרוּ לָהּ. מַה עֲבִיד לֵיךְ. 20b אָֽמְרָה. כַּד נְפִיק מִבֵּית וַועֲדָה אֲנָא בְּעָיָא מִשְׁזְגָא רִיגְלוֹי וּמִישְׁתֵּי מֵהֶן וְלָא שְׁבַק לִי. אָֽמְרִין. הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כִיבּוּדָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרה. זה הדבר הוא עושה לי כשהוא יוצא מבית המדרש ובא לביתו ורוצה אני מחמת חשק אהבתו לרחוץ רגליו ולשתות המים ואינו מניחני ואמרו לו חכמים הואיל והוא רצונה יניחנה לעשות כן ובענין זה הוא מקיים כיבודה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source