מֵעַתָּה מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ יְהוּ פְטוּרִין. כְּתִיב וַיַּעֲשׂוּ כָּל הַקָּהָל הַשָּׁבִים בִימֵי יְשׁוּעַ. וְלָמָּה יְשׁוּעַ. הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. פָּגַם הַכָּתוּב כְּבוֹד צַדִּיק בַּקֶּבֶר מִפְּנֵי כְּבוֹד צַדִּיק בְּשַׁעְתּוֹ. הִקִּישׁ בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. מַה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. מִמַּה נִתְחַייְבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה אָמַר. מִדְּבַר תּוֹרָה נִתְחַייְבוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְהֶבִיאֲךָ י֙י אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָֽרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ. הִקִּישׁ יְרוּשָֽׁתְךָ לִירוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ. מַה יְרוּשַׁת אֲבֹתֶיךָ מִדְּבַר תּוֹרָה. אַף יְרוּשָֽׁתְךָ מִדְּבַר תּוֹרָה. וְהֵטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ. פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. וְאַתֶּם פְּטוּרִין הָייִתֶם וְנִתְחַייַבְתֶּם. אֲבוֹתֶיךָ לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּת. וְאַתֶּם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיכֶם עוֹל מַלְכוּת. אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִתְחַייְבוּ אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שְׁחִילְּקוּ. אֲבָל אַתֶּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹנֵה וּמִתְחַייֵב.
Pnei Moshe (non traduit)
ממה נתחייבו. בביאתן בימי עזרא אם חזרו לחיובן כבראשונה או לא:
פגם הכתוב כבוד צדיק בקבר. מפני כבוד עזרא בשעתו ובא הכתוב ללמדינו דמקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע שנתחייבו במצות ולפיכך פגם הכתוב וכתב ישוע חסר משום דבימי עזרא נתחייבו בביאתן מיד ולא כן בימי יהושע כדלקמן:
ולמה ישוע. חסר ה''א:
מעתה משנגאלו יהיו פטורין. אמצות התלויות בארץ קאי שבטלו משגלו ומעתה אפי' לאחר שנגאלו בבית שני יהיו פטורין דכתיב בהאי קרא אשר נתן ה' אלהי אבותיך לך לרשתה ונימא דלא נצטוו אלא בירושה ראשונה:
מדבר תורה נתחייבו. חזרו ונתחייבו מן התורה בביאה שניה כמו בראשונה כדדריש מקרא דכתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה שתי ירושות במשמע מקיש ירושתך בשני' לירושת אבותיך בראשונה. והטיבך והרבך מאבותיך. משמע עוד יותר מאבותיך בדבר אחד כדמסיק שהם לא נתחייבו עד לאחר י''ד שנה אבל אתם ראשון ראשון שתירשו קונה ומתחייב במצות:
הלכה: כָּל מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָאָרֶץ כול'. כְּתִיב אֵלֶּה הַחוּקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ. בָּאָרֶץ אַתֶּם חַייָבִין לַעֲשׂוֹת. אֵין אַתֶּם חַייָבִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַדַּייִן אָנוּ אוֹמְרִים. מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָאָרֶץ. יָכוֹל אֲפִילוּ מִצְוֹת שֶׁאֵינָן תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לֹא יְהוּ נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר הִשָֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְחָרָה אַף י֙י וגו'. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַיי אֵלֶּה. 22a אֲפִילוּ גוֹלִים. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַיי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם. מָה אִית לֶָךְ. כְּגוֹן תְּפִילִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה. מַה תְּפִילִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁאֵינָן תְּלוּיִין בָּאָרֶץ נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בָאָרֶץ יְהֵא נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה אית לך. ללמוד מזו הפרשה כגון תפילין ותלמוד תורה דכתיבי בתר ושמתם ומנלן לכל המצות שהן חובת הגוף וקאמר הש''ס דילפינן במה מצינו מתלמוד תורה ותפילין:
גמ' ושמתם את דברי אלה. על לבבכם לעולם משמע אפי' אתם גולים מן הארץ דכתיב בתריה דואבדתם מהרה מעל הארץ ואפ''ה ושמתם וגו':
מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כוֹרְתִים אֲמָנָה וְחוֹתְמִים. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר מֵאֲבוֹתֶיךָ. פָּתַר לָהּ לְעָתִיד לָבוֹא. דְּאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲבוֹתֶיךָ יָֽרְשׁוּ אֶרֶץ שִׁבְעָה עַמְמִים. וְאַתֶּם עֲתִידִין לִירֵשׁ אֶרֶץ שֶׁלְּעֶשֶׂר עַמְמִים. תְּלָתֵי אֲחַרָנִייָתָא אִילֵּין אִינּוּן אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִיזִי וְאֶת הַקַּדְמוֹנִי. רִבִּי יוּדָה אָמַר. שַׁלְמַאָה שַׁכְייָה נַבָּטַייָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַסִּיָּא וְאִסְטטיָּה וְדַרְמֶשֶׂק. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַסִּייָא וְקַרְתִּיגֵנִי וְתוֹרְקִי. רִבִּי אוֹמֵר אֱדוֹם וּמוֹאַב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. מֵאֲבוֹתֶיךָ. אֲבוֹתֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְאֲלוּ חָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ. אֲבָל אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין. מַה טַעֲמָא. שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יוֹלֵד זָכָר. כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַזָּכָר יוֹלֵד כָּךְ אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין.
Pnei Moshe (non traduit)
את הקיני וגו'. שהבטיח הקב''ה לאברהם אבינו לתת לו ארץ עשר עממים ולא מצינו שניתן להם אלא ז' ואלו הקיני הקניזי והקדמוני עתידין לירש לעתיד לבא ומפרש מה הן ר' יודה כו' והיינו מאבותיך אבותיך. ועוד דריש מאבותיך משאתם נגאלים אין אתם משועבדין עוד עד עולם:
פתר לה. להאי קרא לעתיד לבא על הגאולה האחרונה במהרה בימינו:
מה מקיים רבי אלעזר מאבותיך. דמשמע שמד''ת נתחייבו:
העלה עליהן המקום. אפילו שחזרו ונתחייבו מד''ת כאלו הוא מאליהן:
מה מקיים ר' יוסי ב''ח. דס''ל מד''ת נתחייבו הא אנחנו כורתים אמנה כתיב:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה טַעַם וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כוֹרְתִים אֲמָנָה וְחוֹתְמִים. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר וְאֶת בְּכוֹרוֹת בְּקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ חַייָבִין עֲלֵיהֶם אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁהֵן חַייָבִין הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
מכיון שקבלו עליהן כו'. ולפיכך כתב כל אלו שהעלה עליהן המקום כאלו גם בהן מאליהן קבלו עליהן עכשיו:
מה מקיים רבי אלעזר ואת בכורות בנינו וגו' ואת בכורי בקרינו וצאנינו. להביא לבית אלהינו דכתיבי התם דהא בהני ודאי ליכא למימר מאליהן קבלו שאינם תלויות בארץ ואפילו משגלו היו חייבין בהן:
רבי אלעזר. פליג דס''ל קדושה הראשונה שבטלה משגלו שוב לא קדשה בשניה ולא נתחייבו מד''ת בימי עזרא במצות שהן חובת הקרקע אלא מאליהן קבלו עליהן להתחייב בתרומות ומעשרות כדכתיב ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים וגו' ואת ראשית עריסותינו ותרומתינו נביא לכהנים ומעשר אדמתינו ללוים וגו':
הלכה: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ כול'. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְאַתְּ אָמַרְתָּ אָכֵן. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַייָמִין בִּמְחוּצֶה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְהָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. מִי שֶׁבָּאת לְיָדוֹ סְפֵק עֲבֵירָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִי שֶׁייִחֶד לוֹ מִצְוָה וְלֹא עָבַר עָלֶיהָ מִיָּמָיו. מָה אִית לָךְ. אָמַר רבי מַר עוּקְבָּן. כְּגוֹן כִּיבּוּד אָב וָאֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת י֨י. כְּהוֹלְכִים בְּתוֹרַת י֨י. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַף לֹא פַעֲלוּ עַוְולָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. כְּבִדְרָכָיו הָלָכוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַה כְתִיב. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים כְּמִי שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת צַדִּיקִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' הא. תנן בסוף מסכת מכות כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה ואת אמרת אכין דדוקא העושה מצוה מטיבין לו:
אלא כן אנן קיימין. המתני' במחוצה שיש לו מחצה זכיות ומחצה עונות ואם עושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מכרעת אותו לכף זכות ומטיבין לו ושאינו עושה מצוה אחת יתירה ונשאר מחוצה אין מטיבין לו:
עשה מצוה אחת. ברייתא היא שנויה בתוספתא ופריך נמי עלה הא תמן תנינן כל היושב ולא עבר עבירה הוי כעושה מצוה ואמאי קאמרת עשה מצוה דוקא:
אר''ז. התם מיירי במי שבאת לידו ספק דבר עבירה ופירש ולא עשאה מעלין לו שכר כעושה מצוה:
ר''י בר בון מפרש הא דקאמר מצוה אחת מטיבין לו במי שייחד לו מצוה אחת תמיד ולא עבר עליה כל ימיו:
מה אית לך. דאחת משמע מצוה מיוחדת מן המצות:
כגון כיבוד אב ואם. והדומין לה מאלו שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא:
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. אם הולכים בתורת ה' ודאי תמימי דרך הם אלא דה''ק אם הם תמימי דרך והיינו ביושב ולא עבר עבירה שפירש מדבר עבירה שבאת לידו כהולכים בתורת ה' נותנים לו שכר כעושי מצוה:
ר' אבין. דריש ליה מהאי קרא ונמי מהכפל בכתוב אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו אם בדרכיו הלכו ודאי לא פעלו עולה אלא שלא פעלו העולה שבאת לידם אם חשב דבר עבירה לעשותה ונמנע ממנה ולא הוציא מכח אל הפועל וזהו דבר גדול ביותר וממעלת יוסף הצדיק ואז כבדרכיו הלכו:
ר' יוסי בר בון. דריש לה מאשרי האיש וגו' דמכיון שלא הלך בעצת רשעים ונמנע אפי' מספק עבירה שמא יבא לידי עבירה כדדריש בפ''ק דע''ז שאם הלך סופו לעמוד ולישב וללוץ כו' וזה מעלה יתירה שגדר עצמו שלא יבא לידי זה כמי שהלך בעצת צדיקים:
משנה: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ אֵין זֶה מִן הִיִּשׁוּב וְהַמַחֲזִיק בִּשְׁלָשְׁתָּן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא בִמהֵרָה יִנָּתֵק.
Pnei Moshe (non traduit)
עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. לא במהרה הוא חוטא:
אין זה מן היישוב. אינו מועיל לישובו של עולם ומושבו מושב לצים ופסול לעדות דכיון שאינו מן הישוב אינו מקפיד על עצמו ואין לו בשת פנים:
ולא בדרך ארץ. שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:
וכל שאינו עושה מצוה אחת. שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב אלא נשארו עונותיו מרובין:
ונוחל את הארץ. ארץ החיים:
מטיבין לו ומאריכין את ימיו. בעולם שכולו ארוך:
מתני' כל העושה מצוה אחת. יתירה על זכיותיו כדמפרש בגמרא שיהו זכיותיו מרובים מעונותיו:
חוּץ מִן הָעָרְלָה וּמִן הַכִּלְאַיִם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הֶחָדָשׁ. מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מָה מְקַייְמִין רַבָּנִן בְּכָל מוּשְׁבוֹתֵיכֶם. בֶּחָדָשׁ שֶׁבּוֹ שֶׁיָּצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בְעָא. 22b וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן. אַף הַחַלָּה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. לֹא תִנִּינָן אֶלָּא דְבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין בְּיִשְׂרָאֵל וְנוֹהֲגִין בַּגּוֹיִם. וְחַלָּה נוֹהֶגֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּגּוֹיִם. מַה טַעַם. רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם. וְלֹא שֶׁלְגּוֹיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא תנינן. במתני' אלא דברים שנוהגין אף בשל עכו''ם הערלה וכלאים וכן חדש דנוהג אף בשל עכו''ם לאפוקי חלה שאינה נוהגת בעיסה של עכו''ם דכתיב ראשית עריסותיכם ולא של עכו''ם:
ולמה לא תנינן. לרבי אלעזר אף החלה שנוהגת בכל מקום:
בחדש שבו. חדש של ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בזה אתם נוהגים איסור בכל מקום לאפוקי חדש של ח''ל גופה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source