סֶדֶר סִימְפוֹן כָּךְ הוּא. עֵד אֶחָד מִשֶּׁל חָתָן וְעֵד אֶחָד מִשֶּׁל כַּלָּה וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד כְּדֵי שֶׁיְּהוּ לוֹ שְׁנֵי עֵדִים לָזֶה וּשְׁנֵיעֵדִים לָזֶה. 34a הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן מוֹדִין. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מוֹדִין שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַעֲקוֹר קִידּוּשִׁין. כְּהָדָא. הוּא אוֹמֵר. בָּעַלְתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא נִבְעַלְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְאָמַר. לֹא בָעַלְתִּי. לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ. שֶׁכְּבָר אָמַר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. בָּעַלְתִּי. אֲבָל אִם לֹא אָמַר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. בָּעַלְתִּי. שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַעֲקוֹר חֲזָקָה. הָיָא עֵד אֶחָד מִשֶּׁלְּחָתָן וְעֵד אֶחָד מִשֶּׁלְּכַלָּה וְהֶחָתָן חָתוּם בִּכְתַב יָדוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי בָּא אָמַר. קִידּוּשִׁין. אֲנִי אוֹמֵר. לֹא עָמַד וּבִירֵר אֶת הַסִּימְפּוֹן אֶלָּא סָבַר שֶׁהוּא מַתִּיר בַּאֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סדר סימפון. שטר קידושין על תנאי כך הוא שצריך שיהיו שני עדים לזה ולזה:
ר' בא אומר קידושין. גמורין יש כאן ואין כאן סמפון שאפי' לא נתקיים התנאי מקודשת שאני אומר לא עמד כו' כלומר משעה הראשונה היה דעתו לקידושין גמורין שהסמפון לא נעשה כדין אלא שעכשיו חתם בעצמו עליו ורוצה לבררו ולעשותו סמפון לפי שהוא חוזר בו וסבור הוא שמתוך כך יתבטלו הקידושין כשלא יקיים התנאי ויהא מותר באחותה:
ר' אבהו אמר סימפון. גמור הוא ואם נתקיים התנאי הוו קידושין ואי לא לא כדין הסמפון דכיון שהחתן חתום עליו ויש כאן ב' עדים המקיימים חתימתו אין צריך לב' עדים לכל אחד:
הי' עד אחד משל חתן כו'. שלא היו עליו שני עדים לכל אחד כדין הסמפון אלא שהחתן עצמו חתום ג''כ עליו:
אבל אם אמר משעה ראשונה לא בעלתי. נאמן אף על פי שהוא לאחר ל' יום הואיל ושניהן מודים שניהן יכולין לעקור חזקה וה''נ כששניהם מודים יכולין לעקור הקידושין ולא אמרינן חזקה אדם מקיים תנאו:
כהדא. דאמרי' ביבמות בסוף פרק בית שמאי גבי מתני' היבמה שאמרה בתוך ל' יום לא נבעלתי והגט יוצא מתחת ידה נאמנת וכופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל' יום אינה נאמנת דחוקה שאין אדם מעמיד עצמו מלבעול יותר מל' יום ותני עלה התם הוא אומר לאחר ל' יום בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע''פ שחזר ואמר לא בעלתי שוב אינו נאמן להכחיש דבורו הראשון שאמר משעה ראשונה:
הדא דאת אמר. הא דלעיל שעליו להביא ראי' בשאין שניהן מודין אלא מכחישין זה את זה היא אומר נתתי כו' אבל אם היו שניהן מודין שלא נתקיים התנאי שניהן יכולין לעקור הקידושין ואם קבלה קידושין מאחר מקודשת להשני ולא חיישינן שמא עכשיו חוזר בו לבטל קידושיו ולא יהיו קידושי שני כלום דכיון ששניהן מודין לא חיישינן למידי:
עַד שֶׁיְּהֵא מִדַּעְתּוֹ וּמִדַּעְתָּהּ. הָיָה מִדַּעְתּוֹ סִימְפוֹן וּמִדַּעְתָּהּ קִידּוּשִׁין. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר. קִידּוּשִׁין. וַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה מְתָרֵס כֵּלָיו קֳבַל רִבִּי חַגַּיי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי הִילָא. קַבֵּל חַגַּיי. דְּחַגַּיי אִינְשָׁא סְבוֹרָא הוּא. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. בָּאֲדָר קַדְמַייָא דְמָךְ רִבִּי הִילָא. בָּאֲדָר תִּנְייָנָא אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵיהוֹן דְּרַבָּנִין וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּהָדָא דְרִבִּי חַגַּיי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִימִּי. לֹא יְאוּת הֲוָה רִבִּי הִילָא אָמַר לָךְ. קַבֵּל לְחַגַּיי. דְּחַגַּיי אִינְשָׁא סְבוֹרָא הוּא. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לֵיהּ. קִידַּשְׁתָּנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. הָתִיב רִבִּי בוֹרְקַי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. 34b וְאִם אַף בְּסִימְפוֹן כֵּן. אָמַר לֵיהּ. לֵית סִימְפוֹן סָפֵק. אֶלָּא הוּא סִימְפוֹן אוּ קִידּוּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קבל חגיי. קבלוהו לחגיי בפנים מסבירות ובדברים המתישבים על הלב שבודאי יודה לדבריך שבעל סברא הוא ומקבל האמת:
עד שיהא מדעתו ומדעתה. הסמפון צריך שיהא מדעת שניהן ויודעין בתנאי שעל מנת כן קדשה:
הי' מדעתו סמפון. הוא אומר שדעתו הי' לקדשה על תנאי כך וכך והיא אומרת שלא נתכוונה לשום תנאי אלא לקידושין גמורין:
ר' חנינה אמר סימפון. דלדידיה מהימנינן ואם לא נתקיים התנאי לא הוו קידושין ומותר בקרובתיה:
קידושין. גמורין הן ואסור בקרובתיה:
והוה ר' חנינה מתרס כליו קבל ר' חגיי. היה מתריס בכל כחו נגדו ולדבר אתו קשות' על שאוסרו בקרובותיה שהרי זה צווח ועומד שלא קידש' אלא על תנאי ועכשיו נתבטלו הקידושין:
וא''ר זעירא. כך היה המעשה באדר הראשון נפטר רבי הילא. ובאדר השני בא מעשה כזה לפני ר' חנינא והיה רוצה לחזור מדבריו ולהורות הלכה למעשה כרבי חגיי ולאסרו בקרובותיה:
לא יאות. וכי לא שפיר קאמר לך רבי הילא קבל חגיי ותמשכהו לדבריך ועכשיו אתה בעצמך חוזר בך ולהורות כדבריו:
אמר ר' חגיי. כל זה מדברי רבי שמואל וכן ר' חגיי בעצמו חזר בו ואמר מתני' מסייע ליה לר' תנינא דתנן לקמן בפרקין היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך מותר בקרובותיה וה''נ בסמפון כן שהרי הוא אומר לא קדשה בקידושין גמורין:
התיב רבי בורקי קומי רבי מנא ואם אף בסמפון כן. בתמי' דקס''ד דלא דמי סמפון למתני' שהרי בסמפון אומר שקדשה אלא שעל תנאי כך היו הקדושין ושאני התם שאומר לא קדשתיך כלל:
א''ל לית סמפון ספק. כלומר ומאי קשיא לך דהא אין כאן ספק קדושין כשהוא אומר סמפון היה:
אלא הוא סמפון או קדושין. דמאי שנא סמפון מקדושין אם נתקיים התנאי הוי קדושין ואי לא לא וכשזה אומר על מנת כן קדשה ולא נתקיים התנאי הוי כאומר לא קדשתיך והיא אומרת קדשתני דמותר הוא בקרובותיה:
קִידֵּשׁ בְּתוֹךְ סִימְפוֹן הֲרֵי אֵילּוּ קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. גֵירַשׁ. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹנָה אָֽמְרִין. נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֹא נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. כַּד דְּמָךְ רִבִּי יוֹנָה עַבְדוֹן תַּלְמִידוֹי דִכְוָותֵיהּ. אָֽמְרִין. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹצְאָה בְלֹא גֵט. וְאַתְּ אָמַר. נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. אֶלָּא לֹא נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. מֵת מִתּוֹךְ סִימְפוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. מוֹתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי בָּא אָמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי מָנָא שָׁאַל לְבֵית אָבוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ רַבְּכוֹן נְהִיג עֲבִיד. אָמַר לֵיהּ. כְּדַי זְמָן מְרוּבֶּה הוּא אם. תֵּלֵךְ וְתִינָּשֵׂא מִיָּד. כְּדוּ זְמָן מְמוּעָט הוּא אָמַר. מַה בְכָךְ שֶׁתַּמְתִּין. שָׁלַיח דְּבָרִים בְּתוֹךְ סִימְפוֹן. רִבִּי מָנָא אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי בָּא אָמַר. קִידּוּשִׁין. וְחָֽשְׁשִׁין רַבָּנִין לְהָדָא דְרִבִּי מָנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא נגעו בה גרושין. שהרי כשלא יתקיים התנאי אין הקדושין חלין כלל ואינה צריכה לגט ולאו גרושה מיקריא:
עבדון תלמידוי דכוותיה. שחזרו מדבריהן לדברי רבן כדמפרשי טעמא בעצמן דלאחר ל' יוצאה בלא גט כדפרישית ואת אמר נגעו בה גרושין בתמי' אלא לא נגעו בה גרושין וכשרה לכהונה:
מת מתוך סימפון. קדשה לזמן פלוני על תנאי כך וכך ומת בתוך הזמן בלא בנים:
מותרת לינשא. הני אמוראי פליגי למאי דאמר רבן שמעון בן גמליאל לעיל אם מת ורוצין אביו ואחיו לקיים התנאי דזקוקה היא ליבום ופליגי הכא בסתמא אי נמי שהם אומרים עכשיו שלא יקיימו התנאי אם חוששין שמא יתרצו בתוך כך ולכשיבא הזמן יקיימו התנאי ותהא זקוקה ליבם:
מותרת לינשא. רבי אבהו סבר אין אנו חוששין שמא יתרצו ורבי בא סבר אסורה להנשא לשוק מיד אלא תמתין עד הזמן שמא יתרצו עוד לקיים התנאי:
היך רבכון נהוג עביד. במעשה כזה:
אמר ליה כדו זמן מרובה הוא אמר תלך ותנשא מיד. אם זמן מרובה הוא להמתין צוה להנשא מיד ואין חוששין:
כדו זמן מועט הוא. אמר ומה בכך שתמתין לזמן מועט:
שליח דברים בתוך סימפון. קדשה ע''י שליח אבל לא הי' השליח בעדים אלא שליח דברים הי' והשליח אומר שקדשה בסמפון על תנאי כך וכך והיא אומרת קדושין גמורין היו בלא תנאי:
ר' מנא אומר סימפון. דהשליח נאמן אע''פ ששליח דברים הוא:
וחששין רבנין להא דר' מנא. ואם קדשה אחר כשלא נתקיים התנאי תפסו בה קדושין:
נגעו בה גירושין. דהוי כמי שקדשה עכשיו ולאחר ל' תתגרש ופסולה מן הכהונה:
קידש בתוך סימפון. כלומר הא פשיטא לן קידשה על תנאי ונתקיים דקידושין גמורין הוו:
גירש. בתוך הסמפון מאי וכגון שקדשה לזמן פלוני על תנאי כך וכך כדרך הסמפון וכתב בתוך הסמפון בלשון גרושין שאם לא תקיים התנאי לזמן פלוני תהא מגורשת ממנו מי הוו גרושין לפסלה זמן הכהונה:
משנה: עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִם יֵשׁ לוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵיךְ בֵּית כּוּר עָפָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּהּ. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֵינוֹ תְנַאי שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם אִם יַעַבְרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וגו'. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר צָרִיךְ הָיָה הַדָּבָר לְאוֹמְרוֹ שֶׁאִילְמָלֵא כֵן יֵשׁ בְּמַשְׁמַע שֶׁאֲפִילוּ בְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא יִנְחָלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
צריך היה הדבר לאמרו. אתנאי כפול הוא דפליג דאין צריך לכפול דמכלל הן נשמע לאו וזה שכפלו משה לצורך היה הדבר ולענין פסק הלכה אם אמר על מנת אין צריך תנאי כפול ולא הן קודם ללאו ולא תנאי קודם למעשה אלא התנאי קיים ואם לא אמר ע''מ צריך כל הני דאמרן ואם לאו התנאי בטל והמעשה קיים:
מתני' בית כור עפר. מקום הראוי לזרוע בו כור שהוא ל' סאין:
ויש לו. אם יש עדים שיש לו מקודשת ודאי ואם אינו ידוע שיש לו מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעבידי אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ואתכוין לקלקלה אבל ארעא דקלא אית ליה לא חיישינן קמ''ל:
ואם הראה בבקעה. שאינה שלו ואף על גב דנחית בה לחכירות ולקבלנות אינה מקודשת:
כל תנאי שאינו. כפול כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי ואף על פי שלא נתקיים התנאי. נתקיימו הדברים:
אם יעברו ואם לא יעברו. ואי לא כפל הדברים היתה מתנתו קיימת והיו נוחלים את ארץ הגלעד אע''פ שלא היו עוברים ואע''ג דאמר אם יעברו אתכם דלית לן מכלל הן אתה שומע לאו ושמעינן מינה נמי דבעינן תנאי קודם למעשה מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאי הוה אמר הכי לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמי' ושמעינן נמי דבעינן הן קודם ללאו דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source