הלכה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין כול'. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי גֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת הֲרֵי יֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה וְהַווְלָד הוֹלֶךְ אַחַר הָפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָׁנָה רִבִּי פִּירֵשׁ. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה כֹהֶנֶת לְוִייָה וְיִשְׂרָאֵלִית שֶׁנִּישְּׂאוּ לְכֹהֵן לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי אָבִין שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָהּ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁים וְאֵין עֲבֵירָה הַווְלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי גֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת הֲרֵי יֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה וְהַווְלָד הוֹלֶךְ אַחַר הָפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ. כָּל מָקוֹם שֶׁשָׁנָה רִבִּי פִּירֵשׁ. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וּמַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. וְיִתְבִינֵיהּ. חֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא לְבַת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה. הַווְלָד הוֹלֶךְ אַחַר הָפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. הֲרֵי הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישְׂאֵת הֲרֵי קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה וְהַווְלָד כָּשֵׁר. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישְׂאֵת בִּתָּהּ כְּשֵׁרָה לִכְהוּנָּה. הַה טַעַם. הִיא תוֹעֵיבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תוֹעֵיבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי המחזיר גרושתו משנשאת הרי קדושין ויש עבירה והולד כשר. לכהונה כדאמר ר' יוחנן דדרשינן היא תועבה ואין בניה תועבין ולא משני מידי דחדא מתרתי תלת נקט:
ויתיביניה. ואמאי לא הקשה לו הרי חלל שנשא בת ישראל הרי קדושין ואין עבירה והולד הולך אחר הפגום כדתנן לקמן בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם:
א''ל כל מקום ששנה רבי פירש ואיזה כו'. דבהני הוא דקאימינא דיש קדושין ויש עבירה והולד הולך אחר הפגום ואיכא אחריני דאפי' אין עבירה והולד הולך אחר הפגום:
שמע לה מן דבתרה. תני לה לקושיא דר''ל אסיפא דקתני בכל מקום שיש קדושין ויש עבירה הוא דהולד הולך אחר הפגום והא גר בממזרת דיש קדושין ואין עבירה ואפ''ה הולד הולך אחר הפגום:
גמ' והולד הולך אחר הפגום שבשניהן. דלעולם הוי הולד ממזר:
א''ל בכל מקום ששנה רבי. כללא פירש בצידו ואיזה זה כהנת כו' למעוטי דבהני הוא דהולד הולך אחר הזכר:
משנה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוְולָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. וְאֵיזוֹ זוֹ. זוֹ כֹהֶנֶת לְוִייָה וְיִשְׂרָאֵלִית שֶׁנִּישְּׂאֵת לְכֹהֵן לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה הַוְולָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. וְאֵיזוֹ זוֹ. זוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין אֲבָל יֵשׁ לָהּ קִידּוּשִׁין עַל אֲחֵרִים הַווְלָד מַמְזֵר. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין הַווְלָד כְּמוֹהָ. וְאֵיזוֹ זוֹ. זוֹ ווְלַד 40a שִׁפְחָה וְנָכְרִית.
Pnei Moshe (non traduit)
ולד שפחה ועכומ''ז. בשפחה כתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה ובעכומ''ז כתיב כי יסיר את בנך מאחרי ומדלא כתיב כי תסיר ש''מ ה''ק בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לי בתך מאחרי אבל אבתו לא תקח לבנו לא מהדר שאין הבן הבא מן העכומ''ז קרוי בנך אלא בנה:
אחת מכל עריות. של חייבי כריתות:
אחר הפגום שבשניהן. הנולד מפסולי כהונה הולד חלל בן ממזרת לישראל או בן ממזר מישראלית הולד ממזר וכן בנתין ונתינה הולד נתין:
וכל מקום שיש קדושין ויש עבירה. חייבי לאוין שהקדושין תופסין בהן:
מתני' כל מקום שיש קדושין ואין עבירה. שקדושין תופסין בה ואין עבירה בנשיאיה. והאי כללא לאו דוקא שהרי גר שנשא ממזרת יש קדושין ואין עבירה דקהל גרים לא אקרו קהל ואע''פ כן אין הולד הולך אחר הזכר שהולד ממזר אחד גר שנשא ממזרת ואחד ממזר שנשא גיורת:
חַד גִּיּוּר אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵא. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ מִינְסוֹב מַמְזֶרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. חֲזַר וַאֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוּדָה. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. אֶלָּא הֲוֵי יְדַע דִּבְנוֹי דְּהַהוּא גַבְרָא מַמְזֵירִין קוֹמֵי שְׁמַייָא. חֲזַר וַאֲתַא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לֵיהּ. הֲוֵית יְדַע דְּהוּא כֵן וְלָמָּה שְׁרִית לִי מִן קַדְמִיתָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה דִשְׁאַלְתְּ לִי אֲגִיבוֹנָךְ. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָהֵן גִּיּוֹרָא מְדַמֵּי לְעִמְרָא גּוּפְנָא. אִין בְּעִית לְמִיתנֵיהּ בְּעִמְרָא שָׁרֵי. בְּכִיתְנָא שָׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
ההן גיורא. הגר הזה דומה לצמר גפן שמותר לערבו בצמר ובפשתן כך הגר מותר בממזרת ומותר בכהנת:
מה דשאלת לי אגיבונך. לפי שאלתך כך השבתיך שלא שאלתני אלא אם אתה מותר בה ולא על בניך:
חזר ואתא קומי ר' יוסי. ושאלו אם הדבר כר' יודה והשיבו שהוא כן וא''ל א''כ למה שרית לי קדמיתא היה לך להשיבני כמו רבי יודה:
אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין. דהלך אחר הפגום שבשניהן:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בִּכוֹהֶנֶת. מַאי טַעֲמָה. כְּשֵׁירִין הוּזְהָרוּ עַל הַפְּסוּלוֹת וּפְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִין. אֲבָל לֹא כְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלִין וְלֹא פְסוּלִין עַל הַכְּשֵׁירוֹת וְהָא תַאנֵּי. לֹא יִקָּחוּ לֹא יִקָּחוּ. מְלַמֵּד שֶׁאַף הָאִשָּׁה מוּזְהֶרֶת עַל יְדֵי אִישׁ. סָֽבְרִין מֵימַר בִּכְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלִין וְאֵינָן אֶלָּא בִפְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִים.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוסי בי רבי בון בשם רב כו'. כתוב בריש פרק יש מותרות וכפי' קמא דפרישית התם לפי גי' דהכא וע''ש:
אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּיהּ דּרַב. אָמַר לֵיהּ. בְּנִין דִּילֵידַתֵיהּ אִימֵּיהּ מִן אֲרָמַאי. אָמַר לֵיהּ. כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רַב חָמָא בַר גּוּרְיָא. הֵן דְּעַיְמָךְ מַגְלֵיךְ עַד דְּאָתֵי שְׁמוּאֵל וִיִפְסָלִינָךְ. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁפְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
אף על גב כו'. כתוב בפרק החולץ ושם פרשתי:
תַּנִּי. גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד מַמְזֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין הַווְלָד מַמְזֵר. שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵאִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו אִיסּוּר עֶרְוָה וְחַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וגו'. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ. מָה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁאֵין לוֹ עָלֶיהָ קִידּוּשִׁין. אֲבָל יֵשׁ לָהּ קִידּוּשִין עַל אֲחֵרִים וְהַווְלָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין הַווְלָד מַמְזֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה דָּרַשׁ. מָה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין. אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ קִידּוּשִין עַל אֲחֵרִים הַווְלָד מַמְזֵר. יָצָא גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִידּשִׁין. הָתִיב רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עַל הַהִיא תַנָּייָא קַדְמָייָא. הֲרֵי יְבָמָה שֶׁזִּינָת הֲרֵי אֵין לָהּ עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין וְהַווְלָד כָּשֵׁר. רִבִּי יַנַּאי בְשֵׁם רִבִּי. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד מַמְזֵר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הַווְלָד מַמְזֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי בְרִבִּי. הַווְלָד אֵינוֹ כָשֵׁר וְלֹא פָסוּל אֶלָּא מְזוּהָם. רִבִּי יוֹנָתָן סְלַק עִם רִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא לְחַמְתָּא דְגָדֵר. הוֹרֵי תַמָּן. הַוְולָד כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָהֵין וְולָד כָּל מַה דְהוּא אֲזִיל הוּא מִתְעַלֶּה. רִבִּי עֲבַד בְּרֵיהּ מְזוּהָם. בַּר בְּרֵיהּ עַבְדֵּיהּ כָּשֵׁר. הוֹרֵי רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בִּמְקוֹם כָּל רַבָּנִין. הַווְלָד כָּשֵׁר. רִבִּי בֵּיבָי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הַווְלָד כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִין מִן הָדָא אֵין לְמֵידִין מַעֲשֶׂה מֵהֲבָרָה. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. אֲנָא יָדַע רֹאשָׁהּ וְסוֹפָהּ. רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה הֲוָא אֲזִיל מִיסּוּק לְחַמְתָּה דְגָדֵר. אֲתַא לְגַבֵּי אָבָוֹי אֲמַר לֵיהּ. הַב דַּעְתָּךְ דְּאִית תַּמָּן מִן אִינּוּן פְּסוּלַייָא דְּלָא תִפְגַּע בְּהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
לא יקח איש את אשת אביו וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:
ר' מאיר. דאיהו ת''ק דהאי ברייתא:
ה''ג מה אשת אביו מיוחדת שאין לו עליה קדושין והולד ממזר אף כל וכו'. ול''ג אבל יש לה קדושין על אחרים עד לקמן בדברי ר''ש:
על ההיא תנייא קדמייא. ר' מאיר דהרי יבמה שזינת דאין קידושין תופסין ביבמה ודמיא לעכומ''ז ועבד ואפ''ה הולד כשר:
כרבי. הורה כרבי דאמר הולד אינו כשר לגמרי ולא פסול לקהל אלא מזוהם לכהונה:
ההן ולד. זה הולד מעכומ''ז ועבד הבא על בת ישראל כל זמן שהוא הולך מתעלה יותר כדמפרש ואזיל ר' עביד בריה דעכומ''ז ועבד מזוהם אבל בן בנו עשאו כשר:
במקום כל רבנין. לפני כל החכמים שהיו באותו מעמד:
אין מן הדא. אם מזה אתה למד הלכה למעשה אין למידין מעשה מקול הברה בעלמא:
אנא ידע ראשה וסופה. של המעשה דכך הוא דרבי חנינה צוה לר' חמא בנו שיהא נזהר מלפגוע באלו הפסולין אשר שמה אלמא דהולד פסול ושם היה החשש מעכומ''ז ועבד שבא על בת ישראל. א''נ לסיועא קאמר ר' חזקי' מדצוה לבנו שיתן דעתו מלפגוע ולהתערב עמהן ש''מ דלכולי עלמא כשר ולפיכך לא היו משגיחין על הדבר:
רִבִּי זְעִירָא כַד סְלִיק לְהָכָא שְׁמַע קָלִין קַרְיֵי מַמְזֵירָא וּמַמְזֵרְתָא. אָמַר לוֹן. מַהוּ כֵן. הָא אֲזְלָא הַהִיא דְּרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַיי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר רִבִּי עוּקבָּא בַּר אָחָא. עִימּוֹ הָיִיתִי כַד אָמַר רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין מַמְזֵר חַיי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשְׁים יוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. אֲבָל אִם הָיָה מְפוּרְסָם חַי הוּא.
נִיחָא בַּת יִשְׂראָל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. דִּכְתִיב לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל י֨י. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יָבוֹא לוֹ. לִפְסוֹל. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מָהוּ מַמְזֵר. מוּם זָר. וּפְלִיג עַל הַהוּא דְאָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. אֲפִילוּ מַמְזֵר בְּסוֹף הָעוֹלָם וּמַמְזֶרֶת בְּסוֹף הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיאָן וּמְזַווְגָן זֶה בָּזֶה. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חָייָה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי בְּרֶכְיָה סְלַק חַד בַּבְלָאי לְהָכָא וַהֲוָה יְדַע בֵּיהּ דְּהוּא מַמְזֵר. אֲמַר לֵיהּ. 40b זְכֵה עִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. לְמָחָר אַתְּ קְאִים בְּצִיבּוּרָא וָאֲנָא עֲבִיד לָךְ פְּסִיקָא. אֲתַא יְתִיב וּדְרִישׁ. מִן דַּחֲסִיל מִידָּרֵשׁ אֲמַר לוֹן. אֲחוּנָן. זְכוֹן עִם הָדֵין דְּהוּא מַמְזֵר. מִן דַּאֲזַל לֵיהּ קָהָלָא אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חַיֵי שָׁעָה בְּעִית גַּבָּךְ וְאוֹבְדְּתָא חַיִין דְּהַהוּא גַבְרָא. אֲמַר לֵיהּ. חַייֶךָ. ההין יְהָבִית לָךְ. דְּאָמַר רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין מַמְזֵר חָיָה אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. אֲבָל אִם הָיָה מְפוּרְסָם חַיי הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
חייך ההין. זאת היא החיים שנתתי לך:
מן דחסיל מידרש. משסיים הדרשה א''ל אחינו זכו עם ממזר הזה:
פסיקא. לפסוק לך דבר מה מן הציבור:
זכה עמי. מן הצדקה:
ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בן פזי. דדריש מקרא דהקב''ה מזווג תמיד ממזר בממזרת ולא יבא לעולם לידי כך שישא כשרה ולעשות זרות בהן:
מום זר. מום זה נשאר זר עד סוף כל הדורות ואפילו נשא בת ישראל לעולם הולד ממזר:
מה תלמוד לומר לא יבא לו. עוד ומיתורא דרשינן לו לפסול כלומר לעולם הלך אחר הפסול:
ניחא בת ישראל לממזר. דהולד הולך אחר הפגום כדדריש ר' אבהו לקמיה ולנתין מנין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source