תַּנֵּי. יוֹנֵק הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשׁים. מִיכָּן וָהֵילַךְ כְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. יוֹנֵק וְהוֹלֵךְ אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים. פֵּירַשׁ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. עַד אֵיכָן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לָעֵת. תַּנֵּי מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי חִזְקִיָּה רַב. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמָן שֶׁפֵּירַשׁ מִתּוֹךְ בּוּרְיוֹ. אֲבָל אִם פֵּירַשׁ מִתּוֹךְ חוֹלְייוֹ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִיַּד. בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלַּסַּכָּנָה. אֲבָל אִם הָיָה שֶׁלַּסַּכָּנָה אֲפִילוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
בשאינו של סכנה. והא דאמרי' אם פירש מתוך בוריו ג' ימים אין מחזירין אותו בשאינו מסוכן אח''כ כשלא יינק:
שפירש מתוך בוריו. מתוך בריאותו אבל אם פירש מתוך חליו אפי' יותר מג' ימים מחזירין אותו מיד:
תני. בברייתא כרבי יעקב דאמר מעת לעת:
שלשה ימים. וכן קאמר בבבלי דף ס':
עד איכן. עד כמה הוי פרישה:
פירש. לאחר כ''ד חדש אין מחזירין אותו דהוי ביונק שקץ וכן הוא בבבלי בהדיא בדברי רבי יהושע:
כיונק שקץ. כאלו יונק דבר משוקץ:
מֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. לֹא אָמַר אֶלָּא בְנָהּ. הָא תְאוֹמִים לֹא. 36b וְלָמָּה אָמַר. בְּנָהּ. שֶׁלֹּא תֵנִיק בֶּן חֲבֵירָתָהּ. כְּהָדֵין דְּתַנֵּי. אֵין הָאִישׁ כּוֹפֵף אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁתֵּנִיק בְּנוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְלֹא הָאִשָּׁה כוֹפָה אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁתֵּנִיק בֶּן חֲבֵירָתָהּ. נָֽדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת בְּנָהּ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שׁוֹמְטִין אֶת הַדַּד מִתּוֹךְ פִּיו. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. כּוֹפִין אוֹתָהּ. נִתְגָּֽרְשָׁה אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָהּ. אֲבָל אִם הָיָה מַכִּירִין אוֹתָהּ כּוֹפִין אוֹתָהּ וְנוֹתְנִין לָהּ שְׂכָרָהּ שֶׁתֵּנִיק אֶת בְּנָהּ. כַּמָּה יְהֵא לוֹ וִיהֵא מַכִּירָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מִּסְתַּכֵּל בִּיה. נֵימַר לָךְ מִן הַהִיא דִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל. שְׁלֹשָׁה יָמִים. שְׁמוּאֵל כְדַעְתֵּיהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. חֲכִים אֲנָא לְחַייָתָא דְיַלְּדִין לִי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חֲכִים אֲנָא לִגְזוֹרָא דְגָֽזְרִין לִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲכִים אֲנָא לְנַשְׁייָא דְצָֽבְתִין עִם אִימָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
דשמואל אמר חכים. מכיר אני להמילדת שלי שהבחנתי בה מאז לראותה בשעת לידתי וריב''ל אמר שמכיר וזכור הוא עדיין להמוהל שמל אותו ור''י אמר שהוא מכיר להנשים שהיו נקבצות לבא אל אמו להיות לצוות לה בעת לידתו. ובבבלי נמי מסיק אליבא דשמואל דאין שיעור לדבר אלא כל זמן שמכירה:
שמואל כדעתיה. לטעמיה אזיל:
והוה רבי זעירא מסתכל ביה. ברבי ירמיה כמתמיה על דבריו:
נימר לך מן ההיא דשמואל. ויותר תתפלא מזה דהא אמר שמואל בשלשה ימים אפשר ג''כ שיהא מכירה:
לא אמרו אלא בנה. אחד אבל ילדה תאומים אינה חייבת להניק שניהם אלא מניקה אחד ושוכר הבעל מניקה לשני:
ולמה אמר בנה. כלומר אי למעוטי תאומים לחוד למה אמרו בנה ולא אמרו מניקה את הבן דשמעינן נמי דוקא אחד אבל תאומים לא:
שלא תיניק בן חבירתה. כלומר לאשמעינן נמי דבן חבירתה לא כגון אם מת בנה אינה חייבת להניק בשכר ותעלה לו שכרה וכן אינה חייבת להניק בן בעלה שיש לו מאשה אחרת וכן אם היא רוצה להניק בן חבירתה עם בנה לא כהדין דתני בתוספתא שאין הבעל כופה לאשתו שתניק בנו של חבירו ולא האשה כו' שאע''פ שהיא נתרצית הבעל מעכב על ידה:
שומטין את הדד מתוך פיו. לא תניקנו שחל הנדר דב''ש סברי לא משעבדא ליה לבעל להניק בנה:
כופין אותה. להניק דמשעבדא ליה ולא חל הנדר והכי מפרש פלוגתייהו בבבלי דף נ''ט:
אבל אם היה מכירה. ואינו רוצה להניק מאחרת:
כופין אותה. מפני הסכנה:
כמה. חדשים יהא לו ויהא מכירה כלומר דאיכא למיתלי שהוא מכירה ומפני כך אינו רוצה להניק מאחרת:
הִכְנִיסָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לֹא סוֹף דָּבָר הִכְנִיסָה אֶלָּא אֲפִילוּ הִיא רְאוּיָה לְהַכְנִיס. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אִשְׁתּוֹ עוֹלָה עִמּוֹ אֲבָל לֹא יוֹרֶדֶת עִמּוֹ. אַלְמָנָה וּבָנֶיהָ יוֹרְדִין אֲבָל לֹא עוֹלִין. הַפּוֹעֲלִין עוֹלִין אֲבָל לֹא יוֹרְדִין. הַבַּת לֹא עוֹלָה וְלֹא יוֹרֶדֶת. וְתַכְנִיס שִׁפְחָה לְכָל הַדְּבָרִים. אֲמַר רִבִּי חִייָה בַּר יוּדָה. מִפְּנֵי חַיִיס שֶׁלַּשִּׁפְחָה. אָמַר רִבִּי בּוּן. עַל יְדֵי שֶׁהַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁלְּבִיזָּיוֹן לְפִיכָךְ תָּלוּ אוֹתָן בְּשִׁפְחָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי בּוּן. 37a שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּטֵילָה בְתוֹךְ בֵּיתוֹ. רַב הוּנָא אָמַר. אֲפִילוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת לוֹ דְבָרִים שֶׁלְּיָחִיד. מָהוּ דְבָרִים שֶׁלְּיָחִיד. סָכַת לוֹ אֶת גּוּפוֹ וּמְרַחֶצֶת לוֹ אֶת רַגְלָיו וּמוֹזֶגֶת לוֹ אֶת הַכּוֹס. לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁהִיא חַייֶבֶת לַעֲשׂוֹת לוֹ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁפְחָה. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים. אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁאֵן רְאוּיִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁפְחָה הֲרֵי הִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא מִשּׁוּם שֶׁהִיא חַייֶבֶת לוֹ. רִבִּי אֶבודַימֵי בְצִפֹּרִין בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָה. לֹא מִסְתַּבְּרָה מִשּׁוּם שֶׁהִיא חַייֶבֶת לוֹ. אָמַר לוֹ. אוֹף אֲנִי סְבַר כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
לא מסתברא. הוא דאין הטעם אלא משום שהיא חייבת לו לעשות דברים של חבה:
אוף אנא סבר כן. ולעולם חייבת לעשות ואפילו הכניסה לו עבדים:
הפועלין. לענין מזונות והן רגילין בפחות ממנו עולין עמו אבל לא יורדין אם הוא רגיל בפחות מהן:
הכניסה. לו שפחה אחת קתני במתניתין וקאמר דלא סוף דבר הכניסה שפחה ממש אלא אפילו היא ראויה להכניס כגון שהכניסה לו נדוניא רבה וראוי לקנות מהן שפחה:
כהדא דתני. דהכל הולך אחריה:
אשתו עולה כו'. כגון דדרך משפחתו להניק ודרך משפחתה שלא להניק אזלינן בתר דידה ואם איפכא אזלינן בתר דידיה וכן כל כיוצא בזה:
אלמנה ובניה יורדין וכו'. דלא אמרינן עולה עמו ואינה יורדת אלא בחייו אבל לאחר מיתה כגון לענין מזונות וכיוצא הולכין אחר משפחתו לירידה אבל לא לעליה אם משפחתו יותר מעולה:
הוי. כלומר מדקאמר סתם כופה לעשות וכו' ש''מ אפילו הכניסה לו עבדים ולית טעמא אלא משום שהיא חייבת לו. א''נ בדרך את''ל מיתפרשא את''ל אפילו הכניסה לו עבדים נמי הדין כן א''כ ש''מ דאין הטעם אלא משום שהיא חייבת לו ואסוקי מילתא היא:
הבת. לענין מזונות או לנדוניא לא עולה ולא יורדת עמו אלא הכל כדרך משפחת אמה ואע''פ שמשפחתו פחותה או מעולה:
ותכניס שפחה לכל הדברים. הא דקחשיב במתני' אלו המלאכות כו' ואם יש לה שפחות אינה מחוייבת לעשות דמשמע הא שאר כל הדברים מחוייבת לעשות היא בעצמה אמאי ותכניס לו נמי שפחה לכל הדברים:
מפני חיים של שפחה. שלא יהא בה כ''כ כח לסבול עול משא כל הדברים ותיקנו חכמים שתעשה היא בעצמה לשאר הדברים:
רבי בון אמר. טעם אחר ע''י שהדברים הללו דקחשיב במתני' דברים של בזיון תלו אותן בשפחה אבל דברים של כבוד כגון מוזגת לו הכוס וכיוצא תעשה היא בעצמה:
שאין דרך האשה להיות יושבת בטילה בתוך ביתו. ולפיכך תיקנו חכמים לה לעשות שאר הדברי':
דברים של יחיד. יחוד וחיבה כדמפרש ואזיל:
למה. ובעי הש''ס למה כופה לה לעשות דברים אלו אע''פ שיש לה שפחות הרבה אי טעמא משום שהיא חייבת לעשות לו דברים של חיבה או דטעמא מפני שאינן ראוין דברים האלו להשתמש בשפחה:
מה נפק מן ביניהון. מאי בינייהו בין ב' הטעמים סוף סוף היא עושה בעצמה:
הכניסה לו עבדים. איכא בינייהו דאין תימר משום שדברים האלו אינן ראוין להשתמש בשפחה הרי הכניסה לו עבדים וראוין הן לעשות דאין בהן משום ייחוד:
וְתַנֵּי כֵן. כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בַּצֶּמֶר אֲבָל לֹא בְפִשְׁתָּן. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַסְרַחַת אֶת הַפֶּה וּמְשֶׁלְּבֶּקֶת אֶת הַשְּׂפָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני כן. אמילתיה דר''א במתני' קאי ותני בתוספתא כן דכופה לעשות בצמר אבל לא בפשתן:
ומשלבקת את השפיות. משרבטת ומארכת השפתים ע''י שהיא צריכה לשרות החוט תמיד ברוק:
משנה: הַמַּדִיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. בֶּית הִילָּל אוֹמְרִים שַׁבָּת אַחַת. הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לִלְמוֹד תּוֹרָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. הַפּוֹעֲלִים שַׁבָּת אָחָת. הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה הַטַּייָלִין בְּכָל יוֹם. הַפּוֹעֲלִין שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָת. הַחֲמָרִים אַחַת בַּשַּׁבָּת. הַגַּמָּלִין אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הַסַּפָּנִינן אַחַת לְשִׁשָּׁה חֲדָשִׁים דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' המדיר את אשתו מתשמיש המטה. כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אבל הנאת תשמישי אסור עליך לא מיתסרא דהא משועבד לה דכתיב ועונתה לא יגרע:
בית שמאי אומרים שתי שבתות. אם הדירה שתי שבתות תמתין:
ובית הלל אומרים שבת אחת. כדמפרש טעמייהו בגמרא ויותר על שבת אחת לבית הלל או ב' שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום או ספן שעונתו לששה חדשים שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' דמשהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה ליבעל:
התלמידים וכו' שלשים יום. בבבלי קאמר מתני' רבי אליעזר היא אבל חכמים אומרים אפילו שתים ושלש שנים והלכה כחכמים:
הטיילים. שאין להן מלאכה ולא סחורה:
הפועלין. שעושין מלאכה בעירן:
החמרים. שיוצאים לכפרים להביא תבואה:
הגמלים. מביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק יותר. הספנים. המפרשים לים הגדול. ומי שהיה מתחלתו בעל אומנות שעונתו קרובה ומבקש ליעשות בעל אומנות שעונתו רחוקה אשתו מעכבת עליו חוץ מתלמוד תורה שאין אשה יכולה לעכב על בעלה שהיה טייל או פועל שלא יעשה תלמיד חכם:
הלכה: הַמַּדִיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה כול'. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כִּימֵי לֵידַת נְקֵיבָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שַׁבָּת אֶחָד כִּימֵי לֵידַת זָכָר אוֹ כִּימֵי נִדָּתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כימי לידת זכר או כימי נידתה. וכן הוא בתוספתא ובבבלי מסיק דבית הלל לא גמרי אלא מנדה ובהא פליגי דבית שמאי גמרי מלידה מידי דהוא גרים לה הכעס שכועס עליה ומדירה מלידה דהוא גרם לה והא אשכחן יולדת נקיבה דדרכה לשהות שתי שבתות ובית הלל סברי גמרי מידי דשכיח ממידי דשכיח לאפוקי לידה דלא שכיחא כולי האי:
הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת בָּתֵּיהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם. הָא בִרְשׁוּת בָּתֵּיהֶן אֲפִילוּ כַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. וַיִשְׁלָחֶם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לַחוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אָבִין. חִיבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּרְייָה וְרִבְייָה יוֹתֵר מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מַאי טַעֲמָא. חוֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ. רַב אָמַר. הַבָּאָה וְהַיּוֹצֵאת חוֹדֶשׁ בְּחוֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא ברשות בתיהן נשותיהן:
אפילו כמה. כלומר עד כמה אורח ארעא הוא:
עשרת אלפים לחדש. וכתיב חדש יהיו בלבנון ושנים בביתו וכן הוי אורחא דמילתא להיות חדש יוצא וב' חדשים בביתו:
חיבב הקב''ה פריה ורביה. שלא הותרו להיות בלבנון אלא חדש א' ובבתיהם שני חדשים:
הבאה והיוצאת חדש וגו'. במחלוקת לדוד קחשיב שם שהיו עובדי' אותו כל מחלקות חדש וקרא יתירא דהבאה והיוצאת חדש בחדש דריש דהוי ליה למיכתב לכל דבר המחלקות לכל חדשי השנה אלא ללמדך שהיו בדילוג חדש בבית המלך וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו וחדש בביתו:
הָכָא אַתְּ אָמַר שַׁבָּת אֶחָד. וָכָא אַתְּ אָמַר פַּעֲמַיִים בַּשַּׁבָּת. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. הַפּוֹעֲלִין יוֹצְאִין לִמְלַאכְתָּן שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת בָּתֵּיהֶן שֶׁבָּת אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
הכא את אמר. בפועלין שבת אחד:
וכא. לקמן במתני' קאמר בעונת הפועלים פעמיים בשבת וקס''ד דרישא לא קאי איוצאים שלא ברשות:
תני בר קפרא. בברייתא דה''ק הפועלין יוצאין למלאכתן וכו' ולאו בדין עונה מיירי וקמ''ל שיכולין לשנות ממנהגם ולצאת חוץ לעירן שבת אחת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source