רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יֹסֵא. הַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רָע אֵין לָהּ בְּלָיוֹת. מוֹרֶדֶת יֵשׁ לָהּ. רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַמּוֹרֶדֶת וְהַיּוֹצֵאת מִשֻׁם שֵׁם רָע אֵין לָהּ לֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
לא מזונות. כל זמן שאינו מגרשה:
ר' סימון. פליג דאחת זו ואחת זו אין לה בליות:
מורדת יש לה. בלאות הקיימין:
אין לה בליות. מבגדים שהכניסה לו בנדונייתה ועדיין הבלאין קיימין הפסידה הכל:
היוצאה משום שם רע. שזינתה:
38a וּכְרִבִּי אֱלִעֶזֶר עַד כַּמָּה הוּא פוֹחֵת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲרוּסָה וְחוֹלָה נִדָּה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כּוֹתְבִין לָהּ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל בַּעֲלָהּ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְשֶׁמָּֽרְדָה עָלָיו וְהִיא נִדָּה. הַתּוֹרָה הִמְרִדְּתָהּ עָלָיו. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. שֶׁמָּֽרְדָה עָלָיו עַד שֶלֹּא בָאָת נִידָּה בְיָדָהּ וּבָאָת לְנִידָּה. הֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִמְרוֹד וְאַתְּ אָמַר כּוֹתְבִין וָכָא פוֹחֵת. מַה מִיפְחוֹת מִפָּרָ פֶרְנוֹן דִּידָהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוּא פוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. שֶׁמָּא תִפּוֹל לָהּ יְרוּשָׁה מִמָּקוֹם אַחֵר. וְיַחֲזוֹר וְיִגְבֶּה מִמֶּנָּה. לֹא אָמַר אֶלָּא יְרוּשָׁה. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי. הָדָא אָֽמְרָה לִפְחוֹת מִפָּרָ פֶרְנוֹן דִּידָּהּ פּוֹחֵת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתְבִין אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל אֲרוּסָה. וְאֵין כּוֹתְבִין אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. נִידָּה וְחוֹלָה אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כּוֹתְבִין לָהּ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל כְּתוּבָּתָהּ. כָּאן בְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה כָּאן בְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. אֲפִילוּ תֵימַר כָּן כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁאַחֲרֵיהֶן. מַתְירִין בָּהּ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת וְהִיא שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ב''ד שאחריהן. מילתא באפי נפשה היא דב''ד שאחריהן אמרו בדינא דמורדת שמתרין בה ד' שבתות וכו' כדאמר בבבלי רבותינו חזרו ונמנו שיהו מכריזין עליה ד' שבתות זו אחר זו ושולחין לה ב''ד הוי יודעת שאפי' כתובתיך מאה מנה הפסדת:
אפילו תימר כן כמשנה אחרונה. כלומר דר''י בר בון דחי לה דאפ''ת כאן וכאן כמשנה אחרונה והא דשמואל בשרוצה הוא לייבם אין נזקקין לו אם היא רוצה לחלוץ והא דתני ר''ח בשאינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם:
כאן. הא דשמואל כמשנה אחרונה שאמרו מצות חליצה קודמת:
ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. אם תבעה לייבם והיא אינה רוצה אלא לחלוץ:
כאן כמשנה ראשונה. הא דר' חייא כמשנה ראשונה. שאמרו מצות יבום קודם למצות חליצה נזקקין לו אם אינה רוצה להתייבם:
וכר''א עד כמה הוא פוחת. כלומר לר' אליעזר במתני' דלעיל דמחלק בעונות ולדידיה עד כמה הוא פוחת באלו שאין עונתן בכל שבת כגון גמל וספן דלא שייכא בהו לדון דינא דמורדת מתשמיש לפחות בכל שבת:
נשמעינה מן הדא דתני ר''ח ארוסה. אם אינה רוצה להנשא וחולה כו' כותבין לה איגרת מרד על כתובתה גרסינן וכדלקמן וכן הוא בתוספתא:
מה אנן קיימין. לפרושי מרד דנדה קאתי והדר מסיק למילתא. במאי עסקינן מרד דנדה אם שמרדה עליו בשעת נדתה אמאי כותבין לה אגרת מרד הרי התורה אסרה עליו ואינה בת תשמיש עכשיו אלא הכא במאי עסקינן שמרדה קודם נדתה ובאת לנדה וקמ''ל דפוחתין מכתובתה אף בימי נדתה אע''פ שעכשיו לאו בת תשמיש היא:
הרי אינה ראויה למרוד. והא נדה אינה בת מרד מתשמיש ואפ''ה את אמר כותבין ופוחתין מכתובתה בימי נדתה:
וכא. וכן ה''נ אפי' באלו שאין עונתן בכל שבת פוחת מכתובתה כשמרדה וטעמא לפי שאין דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:
מהו מיפחת מן פרא פרנון דידה. פרא פרנון הן המתנות שנותנין לארוסה בלתי מוהר הכתובה. הערוך. ובעי הש''ס אם פוחתין גם מאלו המתנות אחר שנפחתה הכתובה:
נישמעינה מן הדא דרבי יוסי וכו' לא אמר אלא ירושה דבר שאינו מצוי. כלומר לא פליג ר' יוסי ומוסיף אדת''ק אלא בירושה שהוא דבר שאינו מצוי ואפ''ה ס''ל לר' יוסי דפוחת ולת''ק אינו פוחת משום דמידי דלא שכיח הוא כ''כ:
הדא אמרה אפי' כו'. כלומר ש''מ הא בפרא פרנון דדבר המצוי הוא פוחת אפילו לת''ק:
אָמַר רִבִּי יוֹסֶה. אִילֵּין דְּכָֽתְבִין. אִין שְׂנָא אִין שְׂנָאת. תְּנַיי מָמוֹן. וּתְנַייָן קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
אילין דכתבין אין שנא אין שנאת. אלו שכותבין בכתובתן אם ישנא הוא וימרוד עליה שיהיה כך וכך ואם תשנא היא ותמרוד עליו יהיה כך וכך תנאי שבממון הוא וכל תנאי שבממון קיים:
משנה: הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ לֹא יִפְחוֹת לָהּ מִקַבַּיִים חִיטִּין אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּין שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא פסק שעורים וכו'. בגמרא מפרש:
לא יפחות לה. בשבוע:
מתני' המשרה את אשתו על ידי שליש. שנותן מזונותיה על ידי אפוטרופוס ואינה אוכלת עמו ויכרה להם כירה תרגומו שירותא:
הלכה: הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ כול'. מָהוּ סָמוּךְ לֶאֱדוֹם. לִדְרוֹמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו סמוך לאדום. וכי באדום בלבד היא דאוכלין שעורין וקאמר לדרומה כלומר בשביל שהיה ר' ישמעאל סמוך לדרומה של אדום שהיו שם שעורין רעות ולפיכך פסק לה כפליים כחטין ובבבלי קאמר סתמא מפני ששעורין אדומיות רעות הן גרוגרות. תאינים יבישין:
משנה: 38b נוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן. וְקַב גְּרוֹגְרוֹת אוֹ מָנֶה דְבֵילָה וְאִם אֵין לוֹ פּוֹסֵק לְעוּמָּתָן פֵּירוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר. וְנוֹתְנִין לָהּ מִטָּה וּמַפֵּץ וְאִם אֵין לוֹ מִיטָּה מַפֵּץ מַחֲצֶלֶת. וְנוֹתְנִין לָהּ כִּפָּה לְרֹאשָׁהּ וַחֲגוֹר לְמָתְנֶיהָ וּמַנְעָל מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד. וְכֵלִים שֶׁלַּחֲמִשִּׁים זוּז מִשָּׁנָה לְשָּׁנָה. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ לֹא חֲדָשִׁים בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא שְחָקִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל נוֹתְנִין לָהּ כֵּלִים שֶׁלַּחֲמִשִּׁים זוּז בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְהִיא מִתְכַּסָּה בְּלָאוֹתֵיהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה וְהַשְּׁחָקִין שֶׁלָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נותנין לה מעה כסף. בכל שבת לצורך דברים קטנים:
ואוכלת עמו. בגמרא מפרש לה:
שתי. קשה לטוות כפליים כשל ערב ומשקל יהודה כפליים כשל גליל:
הכל לפי כבודו. שעולה עמו ואינה יורדת וכן הכל כמנהג המדינה:
מתני' מציאת האשה. וירושתה. אם נפלה לה ירושה הוא אוכל פירות בחייה והקרן שלה:
בושתה ופגמה. נזק חבלה אם חבלו בה שלה:
ובזמן שהן בגלוי. שהבושת שלו ועוד שהיא נמאסת עליו והוא סובלה:
ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. בחייה והקרן שלה כשאר הנכסים אם יגרשנה או ימות ואם תמות היא הוא יורשה והלכה כר''י ב''ב אבל הצער שלה כדאמר בהחובל דצערא לא זכי ליה רחמנא והשבת והריפוי לבעלה שהרי חייב הוא ברפואתה רבי חזקיה בשם רבי אימי. אמר דפליגי ר''י ור''ל באוקמתא דמתני' חד אמר ד''ה היא והאחר אמר דאתיי' במחלוקת דר''מ ור''י הסנדלר כדלקמן ולא ידעינן הי מינייהו אמר ד''ה והי מינייהו אמר במחלוקת:
כפה. צעיף:
מתני' דבילה. תאינים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל:
ונותנין לה מיטה. מוצעת:
מפץ. רך ממחצלת:
ומנעל ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:
חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:
והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים מפני שצריכה להתכסות בהן בימי נדתה:
הלכה: נוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן כול'. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָנֶה וּאַרְבַּע רִיטְלִין. נוֹתֵן לָהּ כָּר נֵר וּפְתִילָה כּוֹס וְחָבִית וּקְדֵירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. כָּר אֵין לָהּ. שֶׁאֵין נְשֵׁי הָעֲנִיִים יְשֵׁינוֹת עַל הַכָּר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלָּהּ הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלּוֹ הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ. הָדָא דְתֵימַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ. אֲבָל בְאַלְמָנָה בֵּין שֶׁהוֹתִירָה מְזוֹנוֹת בֵּין שֶׁהוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' דברים אמורים לשון נקי. אוכלת דקתני במתני' נבעלת היא ולשון נקי קאמר והיותר נראה דגרסי' רב אמר לשון נקי כדקאמר לעיל סוף הלכה ז' וכדמשמע מדלקמיה:
על דעתיה דרב אוכלת משלו. ה''פ דרב ור''י לא פליגי בליל עונה אלא בהא פליגי לרב דמפרש מאי אוכלת נבעלת משום דקסבר אוכלת משלו כלומר עמו והיינו אפילו כל ימי השבוע שאין הבעל יכול לכופה שתאכל לבדה אא''כ שיהא מרצונה והילכך מפרש רב דאוכלת היינו נבעלת דאלת''ה הא כל ימות השבת אוכלת משלו ומ''ש ליל שבת דנקט:
על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה. כלומר כל ימות השבת אוכלת לבדה דברצונו תליא מילתא ולפיכך מפרש אוכלת עמו אכילה ממש דבלילי שבת שהוא חיוב ליל עונה אוכלת עמו:
אבל באלמנה. דלא שייכא שתתגנה בין שהותירה מזונות בין בלאות אינן שלה גרסינן אלא של יורשים:
גמ' מנה ארבע ריטלין. כמו ליטרין כלומר מנה האמור במשנה הוא משקל ד' ליטרין שהיה בזמנם:
נותן לה. עוד נוסף על מה שהוזכר במשנה כר וכו' כלי אכילה ושתיה שהן נמי בכלל כסות כמו כלי בית:
כר אין לה וכו'. ואין מחויב לתת לה אלא מה שאי אפשר לה זולתם:
הותירה מזונות שלו גרסינן. וכן הוא בבבלי סוף פרקין שאם קמצה ממזונות שפסק לה והותירה לבעל:
הותירה בליות שלה. כדמפרש התם טעמא שמתכסה בהן בימי נדתה שלא תתגנה על בעלה בימי טהרתה אם לובשת בגדי ימי נדתה:
משנה: נוֹתְנִין לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ וְאוֹכֶלֶת עִמָּה לֵּילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. וּמַה הִיא עוֹשָׂה לוֹ. מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁתִי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל. אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בַּגָּלִיל. וְאִם הָֽיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בֶּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּמְכוּבָּד שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נותנין לה מעה כסף. בכל שבת לצורך דברים קטנים:
ואוכלת עמו. בגמרא מפרש לה:
שתי. קשה לטוות כפליים כשל ערב ומשקל יהודה כפליים כשל גליל:
הכל לפי כבודו. שעולה עמו ואינה יורדת וכן הכל כמנהג המדינה:
מתני' מציאת האשה. וירושתה. אם נפלה לה ירושה הוא אוכל פירות בחייה והקרן שלה:
בושתה ופגמה. נזק חבלה אם חבלו בה שלה:
ובזמן שהן בגלוי. שהבושת שלו ועוד שהיא נמאסת עליו והוא סובלה:
ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. בחייה והקרן שלה כשאר הנכסים אם יגרשנה או ימות ואם תמות היא הוא יורשה והלכה כר''י ב''ב אבל הצער שלה כדאמר בהחובל דצערא לא זכי ליה רחמנא והשבת והריפוי לבעלה שהרי חייב הוא ברפואתה רבי חזקיה בשם רבי אימי. אמר דפליגי ר''י ור''ל באוקמתא דמתני' חד אמר ד''ה היא והאחר אמר דאתיי' במחלוקת דר''מ ור''י הסנדלר כדלקמן ולא ידעינן הי מינייהו אמר ד''ה והי מינייהו אמר במחלוקת:
כפה. צעיף:
מתני' דבילה. תאינים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל:
ונותנין לה מיטה. מוצעת:
מפץ. רך ממחצלת:
ומנעל ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:
חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:
והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים מפני שצריכה להתכסות בהן בימי נדתה:
הלכה: נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ וְאוֹכֶלֶת עִמָּה מִלֵּילֵי שֶׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת כול'. דְּבָרִים אֲמוּרִים לָשׁוֹן נָקִי. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲכִילָה מַמָּשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹכֶלֶת מִשֶׁלָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' דברים אמורים לשון נקי. אוכלת דקתני במתני' נבעלת היא ולשון נקי קאמר והיותר נראה דגרסי' רב אמר לשון נקי כדקאמר לעיל סוף הלכה ז' וכדמשמע מדלקמיה:
על דעתיה דרב אוכלת משלו. ה''פ דרב ור''י לא פליגי בליל עונה אלא בהא פליגי לרב דמפרש מאי אוכלת נבעלת משום דקסבר אוכלת משלו כלומר עמו והיינו אפילו כל ימי השבוע שאין הבעל יכול לכופה שתאכל לבדה אא''כ שיהא מרצונה והילכך מפרש רב דאוכלת היינו נבעלת דאלת''ה הא כל ימות השבת אוכלת משלו ומ''ש ליל שבת דנקט:
על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה. כלומר כל ימות השבת אוכלת לבדה דברצונו תליא מילתא ולפיכך מפרש אוכלת עמו אכילה ממש דבלילי שבת שהוא חיוב ליל עונה אוכלת עמו:
אבל באלמנה. דלא שייכא שתתגנה בין שהותירה מזונות בין בלאות אינן שלה גרסינן אלא של יורשים:
גמ' מנה ארבע ריטלין. כמו ליטרין כלומר מנה האמור במשנה הוא משקל ד' ליטרין שהיה בזמנם:
נותן לה. עוד נוסף על מה שהוזכר במשנה כר וכו' כלי אכילה ושתיה שהן נמי בכלל כסות כמו כלי בית:
כר אין לה וכו'. ואין מחויב לתת לה אלא מה שאי אפשר לה זולתם:
הותירה מזונות שלו גרסינן. וכן הוא בבבלי סוף פרקין שאם קמצה ממזונות שפסק לה והותירה לבעל:
הותירה בליות שלה. כדמפרש התם טעמא שמתכסה בהן בימי נדתה שלא תתגנה על בעלה בימי טהרתה אם לובשת בגדי ימי נדתה:
יַיִן אֵין לָהּ שֶׁאֵין עֲנִייוֹת יִשְׂרָאֵל שׁוֹתוֹת יַיִן. וַעֲשִׁירוֹת שׁוֹתוֹת. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְמָֽרְתָא בַת בֳּייֵתוֹס שֶׁפָּֽסְקוּ לָהּ חֲכָמִים סָאתַיִים יַיִן בְּכָל יוֹם. וּבֵית דִּין פּוֹסְקִין יַיִן. אָמַר רִבִּי חִייָה בַר אָדָא. עַל שׁוּם זְנוּת יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב. וְהָא תַנִּינָן. אִם הָֽיְתָה מֵנִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. מָהוּ מוֹסִיף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. יַיִן שֶׁהוּא מַרְבֶּה אֶת הֶחָלָב. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְתַבְשִׁילָהּ פָּֽסְקוּ. אַף עַל פִּי כֵן קִילְּלָה אוֹתָן וְאָֽמְרָה לָהֶן. כָּךְ תִּתְּנוּ לִבְנוֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי אָחָא. וְעָנִינוּ אַחֲרֵיהָ אָמַן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶרְאֵה בַנְּחָמָה אִם לֹא רְאִיתִיהָ מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין טַלְפֵי סוּסִים בְּעַכּוֹ. וְקָרָאתִי עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָה וגו'. אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִיקְּבֵי הַצֹּאן וגו'. וְהָתַנֵּי מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם בִּתּוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בֶּן גּוֹרְיוֹן שֶׁפָּֽסְקוּ לָהּ חֲכָמִים בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָר קוּפָּה בְשָׂמִים בְּכָל יוֹם וְלֹא הָֽיְתָה אֶלָּא שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אַף עַל פִּי כֵן קִילְּלָה אוֹתָן וְאָֽמְרָה לָהֶן. כָּךְ תִּתְּנוּ לִבְנוֹתֵיכֶם. אָמַר רִבִּי אָחָא. וְעָנִינוּ אַחֲרֵיהָ אָמֵן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֶרְאֵה בַנְּחָמָה אִם לֹא רְאִיתִיהָ קְשׁוּרָה בִשְׂעָרָהּ בִּזְנַב הַסּוּס בְּעַכּוֹ וְקָרָאתִי עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָה כול'.
Pnei Moshe (non traduit)
יין. אין פוסקין לה שאין עניות וכו' ובעניות מיירי מתני' כדתני בד''א בעני שבישראל:
ועשירות שותות. בתמיה והא אין פוסקין יינות לאשה כדמפרש טעמא לקמיה:
והתני. כלומר ותניא נמי מעשה במרת' בת בייתוס שפסקו לה חכמים יין וב''ד פוסקין יין בתמיה וכל זה מן הקושיא דהרי אין ב''ד פוסקין יין לאשה כדאמר רב חייה בר אדא ע''ש זנות יין וגו':
והא תנינן אם היתה מניק' וכו'. שינוייא הוא כלומר דמהכא שמעינן דלמניק' פוסקין יין כדמפר' ריב''ל מהו מוסיף יין שמרבה את החלב ובהכי איירי שפסקו לה יין:
ורבי חזקיה קאמר דאף לתבשילה פסקו. כלומר דבהכי נמי שרי דלהטעים את התבשיל הוא כדמפרק בבבלי לציקי קדיר':
צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך. כדאמר בבבלי דס''ז אל תיקרי גדיותיך אלא גויותיך:
והתני. עוד מעשה אחרת כזה. ובבבלי שתי המעשיות על בתו וכלתו של בן גוריון. ובפרקין תנא שומרת יבם היתה ולא ענו אחריה אמן:
סליק פירקא בס''ד
משנה: מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעֲלָהּ. וִירוּשָׁתָהּ הוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת בְחַיֶּיהָ. בּוֹשְׁתָהּ וּפְגָמָהּ שֶׁלָּהּ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁבְּסֵתֶר לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלוֹ אֶחָד וּבִזְמַן שֶׁבַּגָּלוּי לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָהּ אֶחָד. שֶׁלּוֹ יִנָּתֵן מִיָּד וְשֶׁלָּהּ יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נותנין לה מעה כסף. בכל שבת לצורך דברים קטנים:
ואוכלת עמו. בגמרא מפרש לה:
שתי. קשה לטוות כפליים כשל ערב ומשקל יהודה כפליים כשל גליל:
הכל לפי כבודו. שעולה עמו ואינה יורדת וכן הכל כמנהג המדינה:
מתני' מציאת האשה. וירושתה. אם נפלה לה ירושה הוא אוכל פירות בחייה והקרן שלה:
בושתה ופגמה. נזק חבלה אם חבלו בה שלה:
ובזמן שהן בגלוי. שהבושת שלו ועוד שהיא נמאסת עליו והוא סובלה:
ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. בחייה והקרן שלה כשאר הנכסים אם יגרשנה או ימות ואם תמות היא הוא יורשה והלכה כר''י ב''ב אבל הצער שלה כדאמר בהחובל דצערא לא זכי ליה רחמנא והשבת והריפוי לבעלה שהרי חייב הוא ברפואתה רבי חזקיה בשם רבי אימי. אמר דפליגי ר''י ור''ל באוקמתא דמתני' חד אמר ד''ה היא והאחר אמר דאתיי' במחלוקת דר''מ ור''י הסנדלר כדלקמן ולא ידעינן הי מינייהו אמר ד''ה והי מינייהו אמר במחלוקת:
כפה. צעיף:
מתני' דבילה. תאינים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל:
ונותנין לה מיטה. מוצעת:
מפץ. רך ממחצלת:
ומנעל ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:
חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:
והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים מפני שצריכה להתכסות בהן בימי נדתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source