משנה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוּמִין וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. שֶׁכָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁמִּשֶׁנִתְאָֽרְסָה נוֹלְדוּ בָהּ מוּמִין אֵילּוּ וְנִסְתַּפְּחָה שָׂדֶהוּ. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה הָיוּ בָהּ מוּמִין אֵילּוּ וְהָיָה מִקְחוֹ מֶקַח טָעוּת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן. אִם יֵשׁ מֶרְחָץ עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר אַף מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן מִפְּנֵי שֶהוּא בוֹדְקָהּ בִּקְרוֹבוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במה דברים אמורים. שיכול הבעל לטעון על המומין. במומין שבגלוי אינו יכול לטעון. דידע ונתפייס:
נכנסה לרשות הבעל. נשאה ועתה בא להוציאה בלא כתובה מפני מומין שבה עליו להביא ראיה שקודם שנתארסה היו בה מומי. הללו דכיון דברשותו נמצאו בה מומין אמרינן כאן נמצאו וכאן היו והילכך אם לא הביא ראיה האב מהימן:
האב צריך להביא ראיה. אם בא לתבוע כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה צריך שיביא ראיה שלאחר שנתארסה היו בה מומין אלו ואע''פ שיש לאשה חזקה דגופה הואיל ונמצאו המומין ברשות האב ואיכא למימר כאן היו קודם האירוסין לפיכך צריך האב להביא ראיה ואם לא הביא הבעל מהימן:
שכל המומים שפוסלין בכהנים. כדמני להו בבכורות:
כנסה סתם. בגמרא פליגי בה אהי קאי:
מתני' על מנת שאין עליה נדרים. מפרש בגמרא באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר וכו' דברים שיש בהן עינוי נפש:
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. רָאוּ אוֹתָהּ חוֹגֶרֶת בְּסִינָר רוֹכֵל יוֹצֵאה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. רוֹק עַל גַבֵּי מִיטָּתָהּ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. רוֹק עַל גַבֵּי מִיטָּתוֹ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. סַנְדָּלוֹ לִפְנֵי מִיטָּתָהּ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. סַנְדָּלוֹ לִפְנֵי מִיטָּתוֹ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִין מִמָּקוֹם אָפֵל. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. שְׁנֵיהֶם טוֹפְחוֹת עַל יְרֵיכָהּ בַּמֶּרְחָץ. כֵּאוּר הַדָּבָר תֵּצֵא. חֲנִינָה בַּר אִיקָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. וְכוּלְּהוֹן אִם הֵבִיאָה רְאָייָה לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. רַב אָדָא בַּר אֲחַוָּה בְּשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וָמַר. מַה בְּכָךְ. בְּעָייָן קוֹמוֹי. אֲפִילוּ רָאוּ אוֹתוֹ נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיהָ שֶׁלָּהּ. אָמַר. 45b כָּזֶה בָאת מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיהָ שֶׁלָּהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תֵּיפּוּק בְּלֹא פֶרֶן. וְהַוְייָן קְרִיבֶיהָ עָֽרְרִין וְאָֽמְרִין. אִין שׂוֹטָה הִיא תֵּיפּוּק בְּלֹא פֶרֶן. וְאִין לֵית שׂוֹטָה הִיא תִּיסַּב פֶּרֶן שְׁלֵים. אֲמַר לוֹן רִבִּי מָנָא. אִייתוֹן פֶרְנָא נִיקְרִינֵיהּ. אַייְתוּן פֶרְנָהּ וְאַשְׁכְּחוּן כְּתוּב בְּגַוָוהּ. אִין הָדָא פְלָנִית תִּסְבִּי לְהָדֵין פְּלוֹנִי בַעֲלָהּ וְלָא תִצְבִּי בְשׁוּתְפוּתֵיהּ תִּיהֲוֵי נָֽסְבָה פַּלְּגוּת פֶּרֶן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִכֵּיוָן שֶקִּיבְּלָה עָלֶיהָ שֶׁיִתֵּן פִּיו עַל פִּיהָ שֶׁלָּהּ כְּמָאן דִּשְׂנָאת לֵיהּ וְלֵית לָהּ אֶלָּא פִּלְגּוּת פֶּרֶן. הִיא גַּו חוּבָּה וְהוּא גַּו חוּבָּה סוֹטָה. מְגָֽפְפִין סוֹטָה. מְנַשְּׁקִין סוֹטָה. תַּרְעָה טְרִיד סוֹטָה. מוּגָף צְרִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מוגף. לא סגרו אלא שהגיף את הדלת צריכה מיבעיא היא:
תרעה טריד. נכנסו זה אחר זה וסגרו את הדלת במנעול אחריהם סוטה. כי עצר עצר תרגום ירושלמי מיטרד טריד:
מגפפין. זא''ז או מנשקין זה את זה סוטה:
סוטה. זונה היא כלומר מכוער הדבר הוא ותצא:
ולא תיצבי בשור פותיה. שור ל' הבטה כלומר שתשנא אותו ולא תרצה בהבטת פניו תקח חצי הכתובה ותצא:
מכיון. כלומר מכיון שראינו שקיבלה נפשה עליה לעשות כדבר זה ולתת לאיש אחר שיתן פיו על פיה שלה כבר נראי' בזה ששונאת בעלה ומניחה לאיש אחר לעשות לה דברים של חבה ואין לה אלא חצי הכתובה כפי התנאי ומיירי ששאלו אותה ונתנה אמתלא לדבריה שלא עלתה דעתה על דבר אחר ואע''פ כן אמר להן רבי מנא שינהגו לפי תנאי הכתוב בכתובה דכל תנאי שבממון קיים היא גו חוביה והיא גו חובה. ראו אותן היא יושב' בחיקו או הוא בחיקה וישב ידו אל חיקו תרגום ירושלמי לגו חובתיה:
ראו אותה חוגרת בסינר. כעין מכנסים שהיו הנשים חוגרות לצניעות:
רוכל. מוכר בשמים לנשים להתקשט בהן יוצא מן הבית:
כאור הדבר. מכוער הדבר הוא שלא התירה מעליה אלא לזנות:
רוק ע''ג מטתה. ארוכל יוצא קאי שמצאו רוק למעלה ממטתה או למעלה ממטתו של הבעל ונראין הדברים שזינתה ורקקה למעלה בשעת תשמיש. ובבבלי יבמות דף כ''ד רוק למעלה מן הכילה מכוער הדבר ותצא:
סנדלו. של הבעל לפני מטתה או סנדלה לפני מטתו של הבעל דנראין הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את שלו במקום שלה ושלה במקום שלו. והיינו מנעלים הפוכין דקאמר התם וכפירוש רש''י שם בל''א:
אם הביאה ראיה לדבריה. שנתנה אמתלא לדבריה מפני מה עשתה כן נאמנת:
מעשה בא לפני רבי ואמר מה בכך. שעשתה כדברים אלו ואינה נאסרת על בעלה משום זה. ובבבלי שם גריס דר' אמר במכוער הדבר תצא ואפשר דעל נתנה אמתלא לדבריה קאי:
בעיין קומוי. רב אדא אפילו ראו אותו נותן פיו על פיה שלה אם בדבר כזה נמי לא הוי דבר מכוער לרבי. א''נ אם אפילו בכה''ג מהני אמתלא ועיקר:
כזה. דבר כזה בא מעשה לפני ר' יוסי ואמר תצא שלא בכתובה:
והויין קריבה עררין. והיו הקרובים שלה עוררין בדבר ואמרו אם שוטה היא כלומר שלא תהיה יודעת לתת אמתלא לדבריה מפני מה עשתה כך אז תצא בלא כתובה ואם אינה שוטה אלא תתן אמתלא תקח כתובתה משלם וישאלו אותה מקודם:
אייתון פרנא. הביאו כתובתה ונקראנה היאך כתוב בה:
טופחות. בידיהם:
הלכה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים כול'. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ כול'. תַּנִּינָן מוּמִין. בְּאֵילּוּ נְדָרִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. נָֽדְרָה שֶׁלֹּא לוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן וְשֶׁלֹּא לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵּי צִבְעוֹנִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כְּלֵי פִשְׁתָּן הַדַּקִּין הַבָּאִים מִבֵּית שָׁן כִּכְלֵי צִבְעוֹנִין הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לָהּ. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלַיִךְ נְדָרִים. אֲבָל אִם אָמַר. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלַיִךְ כָּל נֵדֶר. אֲפִילוּ נָֽדְרָה שֶׁלֹּא לוֹכַל הָרוּבִין נֵדֶר הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל נדר. מוסיף הוא להתנות אפי' בדבר שאין מקפידין בני אדם בו ואפילו שלא לאכול חרובין נדר הוא:
שאין עליך נדרים. דמסתמא דעתו במאי דקפדי אינשי:
מתניתא. דאמרינן באלו נדרים מסתמא היה דעתו אבל לא בשאר נדרים:
באלו נדרים. נדרים דקתני במתניתין מה הן דאמרינן שהבעל התנה עליהן מן הסתם ומפרש ר' יוחנן כגון נדרה שלא לאכול בשר וכו' דהוי עינוי נפש ומתגנה עליו בכך:
גמ' תנינא מומין. כלומר מומין כבר תנינן בבכורות מה הן המומין הפוסלין בכהנים וכן בנשים כדקתני במתני':
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה בְּשֶׁקִּידְּשָׁהּ עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם. אֲבָל אִם קִידְּשָׁהּ סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ עַל תְּנַיי וּכְנָסָהּ סְתָם. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. קִידְּשָׁהּ סְתָם וְגֵירְשָׁהּ מִן הָאֵירוּסִין מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. הָא אִם הֵבִיא הָאָב רְאָייָה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. מַה חֲמִית לְמֵימַר. בְּשֶׁקִּידְּשָׁהּ סְתָם וְגֵירְשָׁהּ מִן הָאֵירוּסִין. מָה אֲנָן קַייָמִין. מִן דְּבַתְרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר. אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן. וְאִין [בְּמַתְנֶה] אַף בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי טוֹעֵן. הָא אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֱמוֹר דְּבַתְרָה וּתְהֵא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. הָא אִם הֵבִיא הַבַּעַל רְאָייָה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. וְהַךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי כֹהֵן בְשֵׁם רַבָּנִין דְּקַיסָרִין. מַתְנִיתָא בְּשֶׁכָּנַס וְלֹא בָעַל. מָאן דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֶׁכָּנַס וּבָעַל. אֲנִי אוֹמֵר. נִתְרַצֶּה לָהּ בִּבְעִילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא אמרה. אכנסה סתם דמתניתין קאי הא דאמרינן תצא שלא בכתובה בשקידשה על תנאי וכנסה סתם דלא אמרינן אחולי אחיל לתנאה הואיל וכנסה בלא תנאי אלא אדעתא דתנאה כנסה והילכך תצא שלא בכתובה:
אפי' קדשה סתם וכנסה סתם תצא שלא בכתובה. וכנסה סתם דמתני' לאו ארישא דקידשה על תנאי קאי אלא מילתא באפי נפשה היא ואפ''ה תצא שלא בכתובה מפני שיכול לומר אי אפשי באשה נדרני':
וצריכה ממנו גט אפי' קדשה על תנאי וכנסה סתם. דאע''ג דכתובה לית לה במכ''ש מקידשה סתם וכנסה סתם גבי ממונא שאני דלא אמרינן אחולי אחיל לתנאיה אבל לגבי איסורא חיישינן דשמא אחולי אחיל לתנאה הואיל וכנסה סתם וצריכה גט:
קידשה סתם ונמצאו בה נדרים או מומין:
וגירשה מן האירוסין מה אמר בה ר''ל. אם יש לה כתובה או נימא דדוקא קידשה וכנסה סתם הוא דאמר ר''ל לעיל דיש לה כתובה דידע ונתפייס הוא אבל גירשה מן האירוסין אע''ג דקידש' סתם אין לה כתובה:
נישמעינה. לזה מן המתני' דקתני היבה מומין כו' דכשהביא האב ראיה שנולדו אחר שנתארסה יש לה כתובה והכא בנתגרשה מן האירוסין מיירי דהא עודה בבית אביה קתני:
מה חמית למימר בשקידשה סתם וגירשה מן האירוסין אין קיימין כלומר וכי תימא דמנא לך למידק ממתניתין דבשקדשה סתם מיירי הא דקתני היו בה מומין וכו' דילמא ארישא קאי בשקידשה על תנאי ואם אח''כ נולדו בה מומין יש לה כתובה משום דנסתחפה שדהו הא בעלמא אפי' קידשה סתם ונמצאו בה מומין ולא ידעינן אם נולדו אח''כ אין לה כתובה משום דנתגרשה מן האירוסין:
מן דבתרה. מן הסיפא שמעינן להא דע''כ בשקידשה סתם מיירי דקתני בסיפא בד''א במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון וע''כ דעל עודה ברשות אביה נמי קאי דבמומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואין האב צריך להביא ראיה שנולדו בה אחר שנתארסה:
ה''ג ואין בשקידשה על תנאי אף במומין שבגלוי טוען. ואי ס''ד דארישא בשקידשה על תנאי קאי אמאי אינו יכול לטעון במומין שבגלוי בעודה ברשות אביה דבשלמא בשנכנסה לרשות הבעל אינו יכול לטעון דראה ונתפייס הוא אלא בעודה ברשות אביה ונתגרשה מן האירוסין אמאי הא על תנאי שאין בה מומין קידשה אלא ע''כ דלאו ארישא קאי אלא בשקידשה סתם מיירי וש''מ קידשה סתם וגירשה מן האירוסין יש לה כתובה:
ופריך הא אמרין חברייא וכו'. כלומר אדמדייקת לה להא דר''ל מרישא תיקשי ליה מן סיפא דהא אמרין חברייא לפני רבי יוסי אמור הסיפא ופליגא על ר''ל היא דהא קתני נכנסה לרשות הבעל וכו' הרי שמעינן דאם הבעל הביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין הללו אין לה כתובה אע''פ שכנסה ולא אמרינן דנתפייס הוא:
והך ר''ל יש לה כתובה. כלומר והא אמר ר''ל לעיל בשקידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה ולדידך מתני' נמי בשקידשה סתם מיירי וקשיא לר''ל:
רבי כהן בשם רבנן דקסרין קאמר הא ל''ק מתניתא בשכנס ולא בעל הילכך לא אמרינן דנתפייס:
מאן דמר ר''ל. ומה דאמר ר''ל בשקידשה סתם וכנסה יש לה כתובה בשכנס ובעל דבהא ודאי אמרינן דכבר נתרצה לה בבעילה וידע ומחל:
הָֽלְכָה אֶצֶל הַזָּקֵן וְהִתִּיר לָהּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אֶצֶל הָרוֹפֵא וְרִיפְּאָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַה בֵין זָקֵן וּמַה בֵין רוֹפֵא. זָקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. רוֹפֵא אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מִיכָּן וּלְהַבָּא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵי. אֲפִילוּ הָֽלְכָה אֶצֶל הַזָּקֵן וְהִתִּיר לָהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי תַּמָּן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. בְּדִין הָיָה נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ 46a חֲקִירַת חָכָם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר. מָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רִבִּי לָֽעְזָר. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רַבָּנִין. כּוּלָּהּ דְּרַבָּנִין. וּמָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁאִם הוֹלֶכֶת הִיא אֶצֶל זָקֵן וְהוּא מַתִּיר לָהּ אֶת נִדְרָהּ וְהִיא אֵינָהּ הוֹלֶכֶת. לְפוּם כֵּן מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. שֶׁלֹּא תֵלֵךְ אֶצֶל הַזָּקֵן וְיַתִּיר לָהּ אֶת נִדְרָהּ וְקִידּוּשִׁן חָלִין עָלֶיהָ לְמַפְרֵעַ וְנִמְצְעוּ בָנֶיהָ בֵּאִין לִידֵי מַמְזֵרוּת. לְפוּם כֵּן אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומ''ד אסורה. ס''ל דאפ''ה חיישינן שמא תחזור בה אח''כ ותלך לחכם להתיר נדרה ונמצאו קידושי הראשון חלו למפרע ובניה מן השני באין לידי ממזרות לפום כן אסורה להנשא בלא גט:
שמתוך וכו'. כלומר שהרי יודעת היא שיכולה לילך אצל חכם ויתירנה ולא יודע להבעל כלום מנדרה ואע''פ כן היא אינה הולכת עד שנודע נדרה לבעל תו לא חיישינן שמא תלך אח''כ דרוצה היא לקיים נדרה ולפום כן מותרת להנשא בלא גט:
ומ''ד אסורה. רבנין היא דס''ל אדם רוצה וכו' וחיישינן ודחי לה הש''ס כולהו הני ברייתא אליבא דרבנן ודכ''ע ס''ל אדם רוצה וכו' ובהא פליגי דמ''ד מותרת בלא גט ס''ל דלא חיישינן שמא תלך אחר זמן לחכם להתיר נדרה:
הוון בעיי מימר. בני הישיבה דמ''ד מותרת בלא גט כר''א היא דס''ל אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד והילכך לא חיישינן שמא תלך אח''כ לחכם ותתיר נדרה ויהיו הקידושין חלו למפרע דאדעתא דהכי לא קידשה:
אית תניי תני אסורה להנשא בלא גט. ואינה מקודשת דקאמר שלא גמרו בה הקידושין ונ''מ אם קיבלה קידושין מאחר צריכה נמי גט משני:
אית תניי תני. הא דקתני במתני' אינה מקודשת אין כאן קידושין כלל קאמר ומותרת להנשא בלא גט:
דתני תמן. פ' השולח במתני' המוציא אשתו משום נדר לא יחזיר ר''מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר וכדמפרש התם טעמא משום קילקילא דסבר ר''מ רוצה אדם שתתבזה אשתו בב''ד ולילך אצל חכם להתיר נדרה הלכך נדר שצריך חקיר' חכם יכול הוא לקלקלה שיאמר אילו הייתי יודע שהחכם יכול להתירו אפי' היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ונמצא גט בטל ובניה ממזרין ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ומתחילה אדעתא דהכי מגרשה שלא יוכל לומר כן ושאינו צריך חקיר' חכם אלא הבעל עצמו יכול להפר ולא מצי מקלקלה שהיה לו להפר יחזיר. ור''א אמר לא אסרו זה אלא מפני זה. כדמפרש טעמא בדין היה נדר שהוא צריך חקיר' חכם יחזיר דאין בו קילקול דסבר ר''א אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד ולאו כל כמיניה לומר אילו הייתי יודע וכו' ומפני מה אסרוהו מפני נדר שאין' צריך חקיר' חכם דבהא יכול לכחש ולומר לא הייתי יודע שיכול אני להפר וגזרו בהאי אטו האי אלמא ס''ל לר''א אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד והילכך אפילו התירה הזקן אינה מקודשת דאדעתא דהכי לא קידשה וברייתא דלעיל דקתני מקודשת כר''מ היא והכי מוקי לה בבבלי דף ע''ד:
מתניתא. הך ברייתא דתני אפי' התיר לה הזקן אינה מקודשת כר''א היא:
אלא מיכן ולהבא. ובשעת הקידושין הטעתו:
זקן עוקר את הנדר מעיקרו. שפותח לה בחרטה אדעתא דהכי מי נדרת והוי כמי שלא היה עליה נדר בשעת קידושין:
והתיר לה. נדרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source