נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹת. אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אֲפִילוּ כָתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְשָׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֶיהָ. אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְשָׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֶיהָ. יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אֲפִילוּ כָתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רַב זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הַכּוֹתֵב שָׂדֶה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְאֵילּוּ הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת. מוֹכֵר פֵּירוֹת וְלוֹקֵחַ קַרְקַע וְאוֹכֵל פֵּירוֹת. מִכֵּיוָן שֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. לֹא כְּכוֹתֵב שָׂדֶה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ הוּא. אַתְּ אָמַר. לֹא פֵירוֹת וְלֹא פֵירֵי פֵירוֹת. הֲוֵי לֹא שַׁנְייָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן. בְּשֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. וְדִכְוָותֵיהּ לְרַבָּנִן לֹא שַׁנְייָא. בֵּין שֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבַפֵּירוֹתֵיהֶן. בֵּין שֶׁכָּתַב. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בַשָּׂדֶה זוֹ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן. יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
הוי. ש''מ מדמדמי ר''ז בשכתב לה דין ודברים בנכסייך ובפירותיהן לכותב שדה מתנה לאשתו דהוי כמו שמסלק נפשו משדה זו וכי היכי דלא שניא ליה לר''י דבתרוייהו אין לו פירות וכן נמי לרבנן בתרווייהו אין לו פירי פירות וגרסינן הכא נמי כדלעיל ודכוותיה לרבנן לא שניא וכו' בשדה זו ופירותיה אין לו פירי פירות:
נשמעינה וכו'. ופשיט לה הש''ס מדאמר רב יהודא בשם רב לעיל הכותב שדה מתנה לאשתו אין לו אכילת פירות ואקשי עלה ר''ז דמתניתא לא אמרה כן וכו' כדפרישית לעיל:
ניחא ע''ד דרבנין וכו'. ע''כ גירסת הספרים משובשת ומוטעית היא דהרי בין לרבנין בין לר''י אין לו אכילת פירות ולא פליגי אלא בפירי פירות לכך נראה דגרסי' ניחא ע''ד דרבנין בשכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אין לו פירי פירות אפילו בשכתב דין ודברים אין לי בשדה זו ופירותיה אין לו פירי פירות. והבעיא אליבא דרבנן בפירי פירות כמו לר''י בפירות דהואיל בשדה זו ופירותיה קאמר איכא למימר דלא סליק נפשיה אלא מפירות שהן באותו זמן ולא מפירי הפירות:
אפי' וכו'. אלא הא דקמיבעיא לן לרבי יודה אם אפילו בשכתב לה בשדה זו ופירותיה נמי אין לו אכילת פירות לעולם משדה זו או דילמא לא היתה דעתו אלא לסלק נפשו מפירות השדה שהיו באותו זמן שאמר משדה זו ופירותיה אבל מפירות שיהיו לאחר זמן לא סליק נפשיה:
ניחא ע''ד דר' יודה. כלומר הא פשיטא לן אליבא דר''י בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן שאין לו אכילת פירות דר''י לא פליג במתני' אלא בפירי פירות אבל מודה הוא דמפירות סליק נפשיה:
מָֽכְרָה פֵירוֹת מְחוּבָּרִין לְקַרְקַע. רִבִּי אָחָא אָמַר. כְּמוֹכֶרֶת פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּמוֹכֶרֶת אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַקַּרְקַע. רִבִּי זְעוּרָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הַכּוֹתֵב שָׂדֶה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מוֹכֶרֶת פֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. 52a מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אֵילּוּ הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת. פֵירוֹת. מוֹכֵר פֵּירוֹת וְלוֹקֵחָ קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. רִבִּי אִמִּי בְעָא. אִילּוּ אַחֵר כָּתַב לָהּ יֵשׁ לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. הוּא שֶׁכָּתַב לָהּ לֹא כָל שֶׁכֵּן. לֹא אָמַר אֶלָּא כוֹתֵב. אֲבָל מוֹכֵר לֹא. מַה בֵין כּוֹתֵב מַה בֵין מוֹכֵר. עִולָּא הָיָה רוֹצֶה לְהַבְרִיחַ מְזוֹנוֹת מִן הָאִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
עילה. מצא הבעל שהיה רוצה להבריח מזונות מן האשה ולפיכך נתן לה שדה במתנה שתאכל הפירות והילכך אין לו באכילת פירות אבל במוכר לה שדה אמרינן זוזי הוא דאנסוהו למכור:
לא אמר. הא דרב יהודה בשם רב לא אמרן אלא בכותב שדה מתנה אבל במוכר לה שדה יש לו אכילת פירות:
ואת אמר לא פירות ולא פרי פירות גרסינן. כדלקמן כלומר ולדידך דאמרת אינו מוכר פירות אפילו פירי אין לו:
מתניתא אמרה כן. בתמיה וגירסת הרא''ש ז''ל מתניתא לא אמרה כן ותוספתא היא בפרקין דמפרש התם דברי רבי יהודה דס''ל מפירי פירות לא סליק נפשיה ואלו הן פירי פירות מוכר הפירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות והא הכא ככותב שדה מתנה לאשתו דמיא דהא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן וקתני דיכול הוא למכור פירות:
הכותב שדה מתנה לאשתו אינו מוכר פירות גרסינן. כלומר שאין לו אכילת פירות כדאמר בהדיא לקמן:
רבי יוסי. פליג דהוי כמוכרת אחד מעשרה בקרקע כלומר כמוכר' מקצת הקרקע הואיל ועדיין מחוברין הן ומכירתה קיים:
כמוכרת פירות תלושין. ואין מכירתה כלום דהא מפירות לא סליק נפשיה:
מכרה פירות מחוברין לקרקע. אמתני' קאי אם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ומכרה פירות המחוברין:
רבי אימי בעא. נמי על הא דרב יהודה בשם רב אילו אחר כתב לה שדה במתנה יש לו אכילת פירות כדין נכסי מלוג שלה הוא שכתב לה לכ''ש:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. כְּתִיב אִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג הַנְחָלוֹת חוֹזְרוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג אֵין הַנְחָלוֹת חוֹזְרוֹת. אַדְּרַבָּה. אָתָא מֵימַר לָךְ. אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג וְהַנְחָלוֹת חוֹזְרוֹת יְרוּשַׁת תּוֹרָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
אם יהיה היובל לבני ישראל. בבנות צלפחד כתיב שאמרו ראשי האבות לפני משה אם יהיו לא' מבני שבטי ישראל לנשים ואם יהיה היובל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומתמה רבי ירמיה דמה אמרו אם יהיה היובל אדרבה בשעה שהיובל נוהג הנחלה חוזרת כו':
ומשני אדרבה אתא מימר לך. כלומר דרבותא קאמרי והאי אם כמו אפילו וה''ק אפי' בשעה שהיובל נוהג ושארי הנחלות חוזרות מ''מ ירושת תורה כלומר ירושת הבעל לאשתו דס''ל כמ''ד דאורייתא ואותה אינה חוזרת ומעתה נוספה נחלתן וכו'. ואיידי דקאמר רשב''ג ירושת הבעל ד''ת נקט לה:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. הָאַחִין שֶׁחָֽלְקוּ אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מִשֶּׁלָּהֶן. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁמָּֽכְרוּ וְלֹא תְהֵא נִיזּוֹנֶת מִשֶּׁלָּהֶן. פְּשִׁיטָא. מָֽכְרוּ שֶׁלָּהֶן מָֽכְרוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
האחין שחלקו. בנכסי אביהן אם האלמנה ניזונת משלהן:
שלא תאמר. כלומר דמפרש טעמא משום מאי מספקא ליה שלא תאמר יעשו כמו שמכרו דקי''ל האחין שחלקו כלקוחות הן וא''כ לא תהא ניזונת משלהן דהוי כמו שמכרו לאחרים:
פשיטא מכרו. אם מכרו לאחרים בהא פשיטא לי שלהן מכרו ואין לה מזונות מהנכסים דקי''ל אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדין כדאמרינן פ''ו דף ס''ח:
בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי חֲכָמִים. מֵתָה מִי יוֹרְשָׁהּ. אִלֵּין. אֲחֶיהָ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בעון. בני הישיבה קומי רבי יוחנן לדברי חכמים במתני' דאמרי אם מתה אינו יורשה מי הוא יורשה. וכה''ג גריס לה ביש נוחלין שהיה רבי יוחנן מסופק אם אביה יורש אותה או אחיה:
א''ל אחין יורשין אותה גרסינן:
רִבִּי [יוֹסְטִינֵי] הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וּשְׁאִיל לְרַבָּנִין. אָֽמְרִין לֵיהּ. פּוּק מִנְּכָסֵיךְ. שְׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. עוּל בִּנְכָסֵיךְ. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֵיי לוֹן רַבָּנִין. הָא רַב הָא רִבִּי יוֹחָנָן הָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. רַבָּנִין דְּרִבִּי יוֹסְטִינֵה.
Pnei Moshe (non traduit)
פוק מנכסיך. שאין לך זכות בהן מאחר שסילקת עצמך מירושתה:
עול בנכסיך. דס''ל כרשב''ג:
היי לון רבנין. כלומר מאן אינהו רבנין הא רב דאמר לעיל הלכה כרשב''ג הא רבי יוחנן דאמר בסוף זוכה בהן הא ר''ל דפליג נמי וס''ל כרשב''ג ואינהו רבנן כמאן ס''ל. א''ל רבנן דרבי יוסטינה. כלומר מה את מתמה רבנן דרבי יוסטינה בפני עצמן הם שהורו לו כך:
רבי יוסטנה הוה ליה עובדא. שסילק עצמו מנכסי אשתו והיה רוצה לירש הנכסים אחר מיתתה:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. 52b אֲבָל לֹא לְעִנְייָן דְּבָרִים. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר. אִם מֵתָה יְרוֹשְׁתָהּ. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָטֵל. בִּתְנָאֵי גּוּף. אֲבָל בִּתְנָאֵי מָמוֹן תְּנָאוֹ קַייָם. וְזֶה תְנַאי מָמוֹן הוּא. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. תְּנָאוֹ בָטֵל. שֶׁבְּסוֹף הוּא זָכָה בָהֶן. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּדִין הָיָה שֶׁאִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה שֶׁיְּהֵא מִכְרָהּ קַייָם. שֶׁבְּסוֹף הוּא זוֹכֶה בָהֶן. וְלָמָּה אָֽמְרוּ בָטֵל. שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה מוֹכֶרֶת נְכָסִים שֶׁלְּבַעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת. שֶׁלִּי הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
ולמה אמרו. מכרה בטל שלא תהא מברחת ומוכרת נכסים משל בעלה ותאמר שלי הן:
בדין היה וכו'. אאשה דעלמא קאי בשלא התנה עמה שבדין היה שאם מכרה נכסי מלוג שלה שיהא מכרה קיים שבסוף הוא זוכה בהן כלו' שאין לו זכות בגוף הקרקע אלא לבסוף כשהיא מתה הוא יורשה:
ולמה אמרו. כאן תנאו בטל שבסוף הוא זוכה בהן כלומר שלאחר מיתתה הוא יורשה וכיון שאין הדבר ברשותו אינו יכול לסלק עצמו מירושתה כשם שאין אדם יכול לסלק עצמו מירושת אביו:
הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אבל לא לענין דברים. לענין הטעם מה שאמר כדמפר' ואזיל דאם מתה יורשה הלכה כוותיה אבל לא לענין הטעם שאמר מפני שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה דדוקא בתנאי גוף הוא דקי''ל תנאו בטל כגון שאמר לה על מנת שאין לך עונה אבל בתנאי ממון תנאו קיים וזה תנאי ממון הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source