הלכה: הִנִּיחַ פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין כול'. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בִּצְבוּרִין בְּסוּרְקִי. אֲבָל אִם צְבָרָן בְּבֵיתוֹ זָכָה לוֹ בֵיתוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וַאֲפִילוּ צְבוּרִין בְּבֵיתוֹ לֹא זָֽכָה לוֹ בֵיתוֹ. דַּהֲוָה סְבַר דְּאִינּוּן דִּידֵּהּ וְלֵית אִינּוּן דִּידֵּהּ. וַאֲתֵי בַעַל הַבַּיִת זָכָה בְּפֵירוֹתָיו בַּשְּׁבִיעִית. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מִשֶּׁיִּתְּנֵם לְתוֹךְ כֵּילָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ נְתָנָן לְתוֹךְ כֵּילָיו לֹא זָכָה בָהֶן. דַּהֲוָה סְבַר מֵימַר דְּאִינּוּן דִּידֵּיהּ וְלֵית אִינּוּן דִּידֵּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דהוה סבר וכו'. שהרי אינן שלו דהפקר הן ואיידי דדמייא להא דלעיל נקט לה הכא:
ואימתי בה''ב זכה בפירותיו בשביעית. שלא יוכלו העניים עוד לזכות בהן:
גמ' בצבורין בסורקי. סורקי הוא חנות הסוחרין כלומר שמונחין אצל החנות ברה''ר בהא אמר ר''ט כל הקודם בהן זכה:
זכה לו ביתו. למי שהן אצלו ואינו יכול לזכות בו האחר:
דהוה סבר כו'. כלומר דלא שייך כאן לומר זכה לו ביתו דתפיסה בטעות היא שהיה סבור שהן שלו ואינן שלו מן הדין והילכך לא זכה לו ביתו. ובבבלי פליגי אליבא דר''ט אי תפיסה מהני דוקא ברה''ר או אפי' בסימטא ומשמע דלכ''ע בבית זכה לו הבית:
לתוך כליו. והן קונין לו:
משנה: 54a הִנִּיחַ פֵּירוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. זָֽכְתָה הָאִשָּׁה יוֹתֵר מִכְּתוּבָּתָהּ וּבַעַל חוֹב יוֹתֵר עַל חוֹבוֹ. הַמּוֹתָר רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִינָּֽתְנוּ לַכּוֹשֵׁל שֶׁבָּהֶן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין מְרַחֲמִין בַּדִּין אֶלָּא יִינָּֽתְנוּ לַיּוֹרְשִׁין שֶׁכּוּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין שְׁבוּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי אליעזר אומר. אפילו לכתחילה שלא על ידי גלגול יכול להשביעה על פלכה ועל עיסתה ואין הלכה כר' אליעזר:
אפיטרופא. להתעסק בממונו ולישא וליתן בהן. משביעה כל זמן שירצה. שבועה כעין של תורה על טענת שמא ויכול לגלגל עליה שלא עשתה אונאה על פלכה ועל עיסתה:
מתני' חנוונית. למכור ולקנות בחנות:
מתני' כל הקודם בהן זכה. קדמו היורשין זכו ואין מוציאין מידם דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב''ח ולכתובה קדם אחד מהן האשה או המלוה זכה הוא דר''ט אית ליה תפיסה דלאחר מיתה מהניא:
המותר ר''ט אומר יתנו לכושל. זה בעל השטר שידו על התחתונה שאם יבואו לידי היתומים שוב לא יוציאו מהן לא אשה ולא ב''ח והן כושל כנגד היתומים כדלעיל:
זכתה האשה יותר על כתובתה. אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה או קדם ב''ח ותפס ויש יותר על חובו:
הִיא אַרְמָֽלְתָא תְּפָסָת אַמְהָתָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק. אָמַר. תְּפָסָת תְּפָסָת. רִבִּי אִימִּי מַפִּיק מִינָּהּ. דְּהִיא סָֽבְרָה דִידָּהּ וְלֵית אִינּוּן דִּידָּהּ. כְּהָדָא. אִילֵּין בְּנֵי שַׁמַּי דִּדְמָךְ אֲבוּהוֹן שְׁבַק לָהֶן אֲבוּהוֹן עֵז. אָתָא מָרִי חוֹבָה וּנְסָתָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ וְאָמַר. דִּידֵּהּ נְסַב. לֹא כֵן תַּנֵּי. יוֹרֵשׁ וּבַעַל חוֹב שֶׁקָּדַם אֶחָד מֵהֶן וְתָפַס [אֵין] מוֹצִיאין מִיָּדוֹ. דַּהֲווֹן סָֽבְרִין דְּאִינּוּן דִּידְּהוֹן וְלֵית אִינּוּן דִּידְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי. מוֹדֶה רִבִּי אַבָּהוּ שֶׁאִם מְכָרוּהָ אוֹ מַשְׁכְּנוּהָ אוֹ טִילְטְלוּהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעַל חוֹב וְתָפַס מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואח''כ בא ב''ח ותפס מוציאין מידו. דבכה''ג לא מהניא תפיסה דידיה שכבר זכו בהן היורשין:
לא כן תני. בפרקין דלעיל דלא מהני תפיסה ומשני דהתם מיירי שתפיסה בטעות הויא שהיו סבורין שהן שלהן ואינן שלהן:
כהדא אילין בני שמי. שנפטר אביהן והניח להן עז א' ובא ב''ח ולקחה:
ר' אימי. הוציא ממנה דתפיסה בטעות היא:
תפסת תפסת. מה שעשתה עשתה:
האי ארמלתא תפסת אמהתא. בביתה בשביל כתובתה:
הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁפְּטוּרִין מִן הַשְּׁבוּעָה. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ אֵינָהּ תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הגע עצמך וכו'. כדלעיל סוף הלכה:
משנה: הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָונִית אוֹ שֶׁמִּינָּהּ אֶפִּיטְרוֹפְּיָא הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה. רִבִּי אֱלִיעזֶר אוֹמֵר אֲפִילוּ עַל פִּילְכָּהּ וְעַל עִיסָּתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי אליעזר אומר. אפילו לכתחילה שלא על ידי גלגול יכול להשביעה על פלכה ועל עיסתה ואין הלכה כר' אליעזר:
אפיטרופא. להתעסק בממונו ולישא וליתן בהן. משביעה כל זמן שירצה. שבועה כעין של תורה על טענת שמא ויכול לגלגל עליה שלא עשתה אונאה על פלכה ועל עיסתה:
מתני' חנוונית. למכור ולקנות בחנות:
מתני' כל הקודם בהן זכה. קדמו היורשין זכו ואין מוציאין מידם דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב''ח ולכתובה קדם אחד מהן האשה או המלוה זכה הוא דר''ט אית ליה תפיסה דלאחר מיתה מהניא:
המותר ר''ט אומר יתנו לכושל. זה בעל השטר שידו על התחתונה שאם יבואו לידי היתומים שוב לא יוציאו מהן לא אשה ולא ב''ח והן כושל כנגד היתומים כדלעיל:
זכתה האשה יותר על כתובתה. אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה או קדם ב''ח ותפס ויש יותר על חובו:
הלכה: כָּתַב לָהּ. נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִיךְ כול'. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. לֹא סוֹף דָּבָר בִּנְכָסִים שֶׁנִּשְׁתַּלְּטָה בָהֶן בְּחַיֵּי בַעֲלָהּ. אֶלָּא אֲפִילוּ בִּנְכָסִים שֶׁנִּשְׁתַּלְּטָה בָהֶן לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לא סוף דבר. בנכסים ששלטה בהן בחיי בעלה שפטורה מן השבועה אלא אפילו באותן ששלטה בהן לאחר מיתת בעלה ואע''ג דמיורשיו לא פטרה ולקמן מוקי לה דמיירי באותן ששלטה בהן משעת מיתה עד שעת קבורה:
מסתברא. מן הסברא דכש''ש היא והדר דחי לה הש''ס דאמרינן אפי' כש''ח אינה ופטורה לעולם שאם אתה אומר כן אין שלום בית לעולם:
שיברה. האשה ששיברה כלי הבית מה דינה אם כש''ח היא ואינה מתחייבת אלא בפשיעה או כש''ש מפני שהוא מפרנסה ואינה פטורה אלא באונס:
אין שלום בתוך ביתו לעולם. דמריבה היא תמיד עמו על ידי שמקפיד עליה כל כך:
גמ' יאות. שפיר אמר ר''א ומ''ט דרבנן דאינו יכול להשביעה לכתחילה על פלכה ועיסתה:
משנה: כָּתַב לָהּ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִיךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֲבָל מַשְׁבִּיעַ הוּא אֶת הַיּוֹרְשִׁין וְאֵת הַבָּאִין בִּרְשׁוּתָהּ. שְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִיךְ וְעַל יוֹרְשַׁיִיךְ וְעַל הַבָּאִין בִּרְשׁוּתֵיךְ הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא אוֹתָהּ וְלֹא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְלֹא אֶת הַבָּאִין בִּרְשׁוּתָהּ אֲבָל יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ וְאֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְאֵת הַבָּאִין בִּרְשׁוּתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל יורשיו משביעין אותה. אם נתאלמנה או אם יורשיה נפרעין מן היתומין צריכין שבועה שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו והא דאמרינן שגובין יורשים בשבועה היינו אם נתגרשה ומתה או כשמתה היא תחילה אבל כשמת הבעל תחילה הרי מת לוה בחיי המלוה ואין היורשים גובין כלום שכבר נתחייבה שבועה ליורשין ואין אדם מוריש שבועה לבניו כדאמרינן במסכתא שבועות:
ואת הבאים ברשותה. אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעין כתובתה נשבעין אף הן שבועת היורשין:
מתני' אבל משביע הוא את היורשין. אם גירשה ומתה ויורשים תובעין ממנו כתובתה נשבעין שבועת היורשים שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצאנו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע:
הלכה: הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָונִית כול'. יְאוּת אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אֵין שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְעוֹלָם. 54b שִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים מֵה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּשׁוֹמֶרֶת חִנָּם אוֹ כְשׁוֹמֶרֶת שָׂכָר. מִסְתַּבְּרָה מֵיעַבְדִּינָהּ כְּשׁוֹמֶרֶת שָׂכָר. אָֽמְרִין. אֲפִילוּ כְשׁוֹמֶרֶת חִנָּם אֵינָהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אֵין שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לא סוף דבר. בנכסים ששלטה בהן בחיי בעלה שפטורה מן השבועה אלא אפילו באותן ששלטה בהן לאחר מיתת בעלה ואע''ג דמיורשיו לא פטרה ולקמן מוקי לה דמיירי באותן ששלטה בהן משעת מיתה עד שעת קבורה:
מסתברא. מן הסברא דכש''ש היא והדר דחי לה הש''ס דאמרינן אפי' כש''ח אינה ופטורה לעולם שאם אתה אומר כן אין שלום בית לעולם:
שיברה. האשה ששיברה כלי הבית מה דינה אם כש''ח היא ואינה מתחייבת אלא בפשיעה או כש''ש מפני שהוא מפרנסה ואינה פטורה אלא באונס:
אין שלום בתוך ביתו לעולם. דמריבה היא תמיד עמו על ידי שמקפיד עליה כל כך:
גמ' יאות. שפיר אמר ר''א ומ''ט דרבנן דאינו יכול להשביעה לכתחילה על פלכה ועיסתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source