משנה: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים הִיא אוֹמֶרֶת מִשֶׁאֵירַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי וְנִסְתַּפְּחָה שָׂדֵהוּ וְהוּא אוֹמֵר לֹא כִּי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵירַסְתִּיךְ וְהָיָה מִקְחִי מֶקַח טָעוּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס וְהִיטְעָתוֹ עַד שֶׁתָּבִיא רְאָייָה לִדְבָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד שלא תתארס. כלומר עד שלא נתארסה נבעלה והיה מקחו מקח טעות והלכה כר''ג ור''א:
לא מפיה אנו חיין. ואוקי ממונא בחזקת מריה:
והיה מקחי מקח טעות. ואין לך כתובה כלל ממני:
נאמנת. הואיל דבטענת בתולים עצמן אין הכחשה שמודה היא לדבריו שלא מצא אלא שאומרת תחתיו נאנסתי נאמנת דמוקמינן לה אחזקתה ובתולה נולדה והשתא הוא דאיתניסא אחר האירוסין וכדמפרשינן בגמרא:
מתני' ונסתחפה שדהו. מטר סוחף בא על שדך והפסידו כלומר מזלך גרם ותן לי כתובתי:
תַּנֵּי. וְלָאַלְמָנָה מָאתַיִם. תַּנֵּי. אֶחָד אַלְמָנַת יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד אַלְמָנַת כֹּהֲנִים 6a כְּסֵדֶר הַזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִסְתַּבְּרָא בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תִּגְבֶּה. שֶׁשִּׁבְטָהּ גּוֹבֶה. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן לֹא תִגְבֶּה. לָא מִסְתַּייָא דִסְלִיקָא לִכְהוּנָתָא אֶלָּא דְתֵימַר תִּגְבֶּה. אָמַר רִבִּי מָנָא. לָא מִסְתַּבְּרָא דְלָא חֲלִיפִין. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן תִּגְבֶּה דִסְלִיקָא לִכְהוּנָתָא. וּבַת כֹּהֵן לָא תִגְבֶּה דִנְחִיתָא מִן כְּהוּנָתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ קְנָס קָֽנְסוּ בָהֶן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מִידְבַּק בְּשִׁבְטוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני ולאלמנה מאתים. אמתני' קאי דקאמר ב''ד של כהנים היו גובין לבתולה ד' מאות זוז ותני בברייתא דאף לאלמנה שלהן היו נוהגין סילסול לגבות לה מאתים:
תני. אידך א' אלמנת ישראל וא' אלמנת כהנים כסדר הזה שאין להן אלא מנה וכסתמא דמתניתין:
מסתברא. הא דאמר ב''ד של כהנים גובין לבתולה כו' דוקא בת כהן לישראל תגבה:
ששבטה גובה. כלומר מחמת מעלת שבטה הוא הגורם לה שתגב' ביותר אבל בת ישראל לכהן לא תגבה דלא די לה שעלתה למעלה זו שתנשא לכהן אלא דתאמר נמי שתגבה היא ביותר כתובה ממנו בתמיה:
לא מסתברא דלא חליפין. לא מסתברא אלא איפכא דאחר מעלתה שעומדת עכשיו אנו הולכין ולפיכך בת ישראל לכהן תגבה שהרי נתעלתה במעלת כהונה אבל בת כהן לישראל לא תגב' ביותר לפי שירדה ממעלת כהונה בנשואיה:
אחת זו ואחת זו. גובין מפני שקנס קנסו בהן חכמים כדי שיהא אדם הולך להדבק בשבטו ובמשפחתו כהנת לכהן וישראלית לישראל ולפיכך קנסו להן בגביית הכתובה ביותר בין בת שראל לכהן ובין בת כהן לישראל:
הלכה: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים כול'. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. מֵעַתָּה אֵין טַעֲנַת בְּתוּלִים לֹא כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְחָזַר וְאָמַר. יֵשׁ טַעֲנַת בְּתוּלִים כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשׁוֹתֶקֶת. וַאֲפִילוּ תֵימֵר בִּמְדַבֶּרֶת. בְּאוֹמֶרֶת. מָצָא וְאִיבֵּד. וּתְהֵא נֶאֱמֶנֶת. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מָצָא פֶּתַח פָּתוּחַ אָסוּר לְקַייְמָהּ מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. הָכָא אִיתְמַר נֶאֱמֶנֶת. וְהָכָא אִיתְמַר אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. תַּמָּן שְׁנֵיהֶן מוֹדִין בְּשֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שניהן מודין שהפתח פתוח. שמודה לדבריו שפ''פ מצא אלא שהיא טוענת ברי משארסתני נאנסתי וטענתו אינה אלא שמא ולפיכך ברי שלה עדיף דאע''ג דקי''ל בעלמא ברי ושמא לא עדיף ברי שאני הכא דאיכא חזקה דגופה שהרי בתולה נולדה וכדפרישית במתני' וכן לענין איסורא לא נאסרה עליו דהא לא שווי' אנפשיה חתיכא דאיסורא אבל במכחישתו בפ''פ ואומרת בתולה שלימה נבעלתי אי נמי בשותקת איהו נאמן כיון שטענתו ברי שפ''פ מצא ועל כה''ג אמרינן לעיל חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה וכן לענין איסורא שאסור לקיימה דשווי' אנפשיה חתיכא דאיסורא:
ומשני תמן. כלומר במשנתינו:
הכא איתמר נאמנת כו'. ופריך מאי שנא דבהכחשה דמתני' אמרי ר''ג ור''א שהיא נאמנת ומ''ש בטוענת מצא ואיבד דאמרינן אינה נאמנת:
לית יכיל. אין אתה יכול להאמינה דהא אמר ר''א לעיל דמצא פ''פ אסור לקיימה מספק שמא תחתיו זינתה ברצון וכיון שכן האמינוהו חכמים ג''כ לענין ממון להפסידה מכתובתה כיון שהוא טוען ברי פ''פ מצאתי:
ותהא נאמנת. בכה''ג שהרי היא טווענת ג''כ ברי ואומרת בתולה שלימה נבעלתי:
ואפילו תימר. וקאמר סתמא דהש''ס דאפ''ת במדברת נמי משכחת לה טענת בתולים באומרת מצא בתולים ואיבד בידים דהות נאמן וכדמפרש טעמא לקמיה:
וחזר. רבי ירמיה ופתח פיתחא לנפשיה ואמר דמשכחת לה טענת בתולים אפילו לר''ג ור''א והיינו בשותקת ואינ' טוענת כלום דאז הוא נאמן לטעון עליה ולהפסידה:
גמ' מעתה אין טענת בתולים כר''ג ור''א. מי נימא לדידהו לעוום היא נאמנת ומעתה לא משכחת לה טענת בתולים אליבייהו אלא אליבא דר' יהושע בתמי':
תַּמָּן תַּנִּינָן. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלֹא כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. שֶׁנְייָא הִיא מוּמִין שֶׁדַּרְכָּן לְהִיוָולֵד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִקַּמָּא דְנָן חֲמֵיי רַבָּנִן מְדַמּוּ מִוּמִין לִבְתוּלִין. אִילֵּין יָֽלְפִין מִן אִילֵּין וְאִילֵּין יָ‍ֽלְפִין מִן אִילֵּין. מוּמִין מִבְּתוּלִים. שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ עוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ צָרִיךְ הָאָב לְהָבִיא רְאָייָה. בְּתוּלִים מִמּוּמִין. שֶׁאִם נוֹלְדוּ לָהּ מוּמִין סָפֵק מִשְׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ סָפֵק עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ 6b הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. מִן אִילֵּין בְּתוּלִין. וּבְתוּלִין וְכִי בָֽטְלוּ לֹא בְּבֵית אָבִיהָ בָֽטְלוּ. וְאַתְּ אָמַר. הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. וָכָא הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שנייא היא מומין שדרכן להוולד. כלומר דשאני התם דאין טענתם בברי ושמא כדמתני' דהכא אלא בשמא ושמא הוא לפי שדרכן של מומין להוולד ויש מומין שהיא עצמה אינה בקיאה בהן לידע מתי נולדו כריח הפה וכה''ג ולפיכך אמרינן התם דהולכין אחר המקום שנמצאו בה מומין ובין רישא ובין סיפא הכל מודים בה מטעמא דכאן נמצאו כאן היו:
תמן תנינן. פרק המדיר:
האב צריך להביא ראיה. אם בא לתבוע כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו וקתני התם בסיפא נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות:
מתניתא דר''ג ור''א ודלא כרבי יהושע. דכר''ג ור''א אתיא שפיר כולה מתני' דס''ל דחזקה דגופא עדיפא כדאמרי הכא מהאי טעמא שהיא נאמנת והילכך בסיפא טעמא דמייתי הבעל ראיה שמתחילה היו בה מומין אלו הא לאו הכי האב מהימן דהעמד הגוף על חזקתו ובלא מומין נולדה ולא תיקשי ליה רישא דקתני האב צריך להביא ראיה הא לאו הכי הבעל מהימן ולא אזלינן בתר חזקה דגופ' דשאני התם דכאן נמצאו וכאן היו דכיון דבבית אביה נמצאו בה המומין איתרע חזקתה ואיכא למימר כאן היו קודם האירוסין אלא לרבי יהושע קשיא סיפא דמתני' דשמעינן מינה דאזלינן בתר חזקה דגופה וע''כ מתני' דלא כרבי יהושע דהרי קאמר הכא דאף משנכנסה לרשות הבעל הבעל מהימן לומר עד שלא אירסה נאנסה ולא אמרינן העמד גוף על חזקתו:
ד''ה היא. מתני' דהתם דלא שייכא כלל לפלוגתייהו דר''ג ורבי יהושע דהכא:
מקמא דנן. כלומר דר' יוסי פליג על רבי יוחנן דקאמר שאני מומין מבתולין ועל זה אמר מהדורות אשר לפנינו ראיתי דרבנן מדמו מומין לבתולין ולמדין אלו מאלו כדמפרש ואזיל:
בתולים ממומין. ילפינן שאם בא עליה כו' כלומר כמו דבמומין אמרינן אם נולד הספק ברושת האב האב צריך להביא ראיה כן נמי בבתולין שאם בא עליה עודה בבית אביה ונולד הספק ברשות האב הבעל מהימן ומתני' דקאמר ר''ג היא נאמנת טעמא משום דנולד הספק ברשות הבעל:
מומין מבתולים שאם נולדו כו'. כלומר וכן סיפא דהתם ילפינן מכאן כמו בבתולים דטעמא דהיא נאמנת מפני שנולד הספק ברשות הבעל וכן במומין שאם נכנסה לרשות הבעל ונולד הספק מתי נולדו בה מומין האלו הבעל צריך להביא ראייה והיינו כר''ג וש''מ דמומין ובתולין שוין בדיניהם ולא כדרבי יוחנן דאמר שאני מומין מבתולין:
ומתמה הש''ס מן אילין בתולין. אתה למד למומין ובתולין וכי בטלו לא בבית אביה בטלו בתמיה כלומר על כרחך דלא דמיא מומין לבתולין דהרי בתולין אף בשנכנסה לרשות הבעל לא בטלו אלא בבית אביה דהא הנושא את האשה קתני ומשמע תיכף שנשאה נולדה מחלוקת זו ביניהן וא''כ ע''כ בבית אביה נבעלה והיה לנו להאמין להבעל הואיל ונולד הספק ברשות האב ושמא עד שלא אירסה ומקחו מקח טעות:
ואת אמר הבעל צריך להביא ראיה. ואפ''ה אמרת שהיא נאמנת דהבעל צריך להביא ראיה שעד שלא אירסה נאנסה וכל זמן שלא הביא ראיה מאמינין לדבריה:
וכא הבעל צריך להביא ראיה. כלומר והכא נמי במומין נימא דהבעל צריך להביא ראיה אפי' ברישא דמתני' דנולד הספק ברשות האב ליהוי האב מהימן כמו בבתולין אלא ע''כ דלא דמו מומין לבתולין ושאני התם שדרכן של מומין להוולד כדשנינן מעיקרא:
משנה: הִיא אוֹמֶרֶת מוּכַּת עֵץ אֲנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא דְרוּסַת אִישׁ אַתְּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעזֶר אוֹמֵר נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת דְּרוּסַת אִישׁ עַד שֶׁתָּבִיא רְאָייָה לִדְבָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נאמנת. ולא הפסידה כתובתה מנה כחכמים דלעיל הלכה ג' ואפי' בלא הכיר בה:
מתני' ראוה מדברת. פנויה שראינו אותה מדברת עם א' ובגמרא מפרש מדברת נבעלה ולישנא מעליא נקט. וכהן הוא מיוחס:
נאמנת. וכשירה לכהונה ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה:
דרוסת איש. בעולת איש קודם שארסתיך:
מתני' היא אומרת מוכת עץ אני. בגמרא מפרש טענתייהו במאי:
הלכה: הִיא אוֹמֶרֶת מוּכַּת עֵץ אֲנִי כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. מוּכַּת עֵץ כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַהֲוֵינָן סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין רִבִּי מֵאִיר וְאִילֵּין רַבָּנִן. בְּשֶׁכְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת מוּכַּת עֵץ. אֲבָל אִם כְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת מוּכַּת עֵץ אַף רִבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. מִן מַה דְתַנִּינָן. הִיא אוֹמֶרֶת. מוּכַּת עֵץ אֲנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא דְרוּסַת אִישׁ אַתְּ. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ כְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת מוּכַּת עֵץ וְנִמְצֵאת מוּכַּת עֵץ הִיא מַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא. הִיא אוֹמֶרֶת. מוּכּת עֵץ אֲנִי וּכְתוּבָתָהּ מָאתַיִם. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא דְרוּסַת אִישׁ אַתְּ וְאֵין לָךְ עָלַי כְּלוּם. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁכְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת מוּכַּת עֵץ. אַף רִבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. אִם בְּשֶׁכְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת מוּכַּת עֵץ וְנִמְצֵאת מוּכַּת עֵץ נִיכָּר הוּא בְּפֶתַח פָּתוּחַ בֵּין בְּעֵץ בֵּין בָּאָדָם. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא. הִיא אוֹמֶרֶת מוּכַּת עֵץ אֲנִי. כֵּן אַתְנֵיתִי עִמָּךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא דְרוּסַת אִישׁ אַתְּ. לֹא אַתְנֵיתִי עִמָּךְ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' דר''מ היא. מתני' דאמר לעיל מוכת עץ כתובתה מאתים וטענתייהו במאתים ומנה היא אומרת מוכת עץ אני וכתובתי מאתים ואע''פ שלא הכרת בי והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את ואין לך אלא מנה וקסבר כנסה בחזק' בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה:
והוינן סברין מימר. קודם שפירש לנו רבי לעזר טעמא דמתניתין היינו סוברין לומר דעד כאן פליגי ר''מ ורבנן לעיל במוכת עץ אי כתובתה מאתים או מנה בשכנסה בחזקת מוכת עץ שהכיר בה ונתרצה בכך ובהא קאמר רבי מאיר כתובתה מאתים:
אבל אם כנסה בחזקת בתולה ונמצאת שהיא מוכת עץ אף ר''מ מודי בה. שכתובתה מנה:
מן מה דתנינן. אבל עכשיו ששנינו טענתייהו במתני' היא אומרת מוכת עץ וכו' ומוקמית לה אליבא דרבי מאיר:
מן הדא אמרה. מזה שמענו אפילו כנסה בחזקת בתולה גרסי' ונמצאת מוכת עץ היא המחלוקת. דאפילו בכה''ג אמר ר''מ כתובתה מאתים דאלת''ה טענתייהו במאי דהא מתני' בשלא הכיר בה מיירי ומאי איכא בין טענה דידיה נטענה דידה דהרי אפי' דרוסת איש היא כתובתה מנה:
לא אמר כן. דבשלא הכיר בה נמי מחלוקת אלא אם לא הכיר בה אף רבי מאיר מודה דכתובתה מנה ומוקי טענתייהו במתני' במאתים ולא כלום ולקמיה פריך הא מתני' בשלא הכיר בה היא:
והוא אומר לא כי כו'. דקסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום דמקח טעות הוא:
מה אנן קיימין. במאי עסקינן מתני' לרבי ירמיה דמוקי לה נמי כרבי מאיר וס''ל דדוקא בשהכיר בה מחלוקת אי הכי מתני' במאי מוקי לה:
אם בשכנסה בחזקת בתולה כו'. כלומר כפשטא דמתניתין דאיירי בשלא הכיר בה:
אף רבי מאיר מודה. דאין כתובתה אלא מנה כדמוקי רבי ירמיה פלוגתייהו ואם כן אמאי טוענת מאתים ועוד דטפי הוי ליה לאוקמי מתני' ככולי עלמא וטענתייהו במנה ולא כלום:
אם בשכנסה בחזקת מוכת עץ ונמצאת מוכת עץ. כלומר שהכיר בה שהיא מוכת עץ והיא טוענת שנמצאת כן וכתובתה מאתים והוא טוען שלא נמצאת בחזקת שכנסה אלא דרוסת איש היא ואין לה כלום. והיותר נראה לגרוס ונמצאת שאינה מוכת עץ כלומר לדבריו והיינו הך אלא דמתיישב טפי על הלשון:
ניכר הוא בפ''פ בין בעץ בין באדם. בתמיה וכי היאך אפשר להבחין בפתח פתוח אם מחמת מוכת עץ היא או מחמת אדם ולא שייכא טענתו בהא:
רבי הונא בשם ר''ז לא אמר כן. כרבי ירמיה דמוקי טענתייהו בהכחשה זה את זה במה שנמצאת עכשיו דא''כ קשיא לן כדמקשינן דבהי גוונ' מוקמית לה למתני' אלא הכא במאי עסקינן בדאיכא הכחשה ביניהן בתנאי מעיקרא ולעולם מתני' כרבי מאיר וטענתייהו במאתים ולא כלום שהיא טוענת מוכת עץ אני וכן התניתי עמך ונתרצית בכך ויש לי מאתים שהרי הכרת בי והוא אומר כו' שלא התניתי עמך כלום ועכשיו אני טוען שמא דרוסת איש את ואין לך כלום דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה עליו כלום:
משנה: רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד אָֽמְרוּ לָהּ מַה טִיבוֹ שֶׁלָּזֶה. אִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעזֶר אוֹמֵר נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר עַד שֶׁתָּבִיא רְאָייָה לִדְבָרֶיה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נאמנת. ולא הפסידה כתובתה מנה כחכמים דלעיל הלכה ג' ואפי' בלא הכיר בה:
מתני' ראוה מדברת. פנויה שראינו אותה מדברת עם א' ובגמרא מפרש מדברת נבעלה ולישנא מעליא נקט. וכהן הוא מיוחס:
נאמנת. וכשירה לכהונה ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה:
דרוסת איש. בעולת איש קודם שארסתיך:
מתני' היא אומרת מוכת עץ אני. בגמרא מפרש טענתייהו במאי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source