אִישׁ מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לוֹ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה. תַּמָּן אָֽמְרִין. הָא נְזִירָה אִי עֲבַר. אִשָּׁה מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לָהּ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נְזִירוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
כל עצמו. של נזירות קרוי בלשון זכר בתורה דכתיב איש או אשה כי יפליא לנדור ואע''פ שבכתוב נאמר ג''כ אשה כתיב כי יפליא לשון זכר ונתפסת ג''כ בלשון איש:
בלשון איש. שאמרה הריני נזיר. כו' ל''ג:
תמן אמרין הא נזירה איעבר. כשרואין נזיר אומרין הא נזירה עובר לפנינו ושייך שפיר גם לשון נקבה בנזיר:
בלשון אשה. שאמר הריני נזירה לשון נקיבה אם נתפס הוא בנזיר:
הלכה: אָמַר אָֽמְרָה פָרָה זוֹ כול'. רָאָה גוֹי עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר הַגּוֹי הַזֶּה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲוָה דָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין גוֹיִם נוֹזְרִין נָזִיר. לֹא אָמַר. נִשְׁמְעִינָן מִן הָדָא. אָמַר. אָֽמְרָה פָרָה זֶה. כְּלוּם אָמַרְתָּ. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וָכָא שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. 6b רָאָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר יִשְׂרָאֵל זֶה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. לֹא אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיִשְׂרָאֵל נוֹזְרִין נָזִיר. הֲוָה דָמַר אֲפִילוּ כֵן בְּנָזִיר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְשׁוֹנֶה דְבָרוֹ. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק.
Pnei Moshe (non traduit)
אפילו לשון קרבן אינו. כלומר דמפרש המתני' דה''ק כאומר הרי הוא עלי קרבן אבל באמת אינו אסור אפי' מאותו הכוס דאינו יכול לקבוע קרבן בלשון נזירות:
גמ' מתני' בשאינו יכול. כלו' רישא דמתניתין מיירי בשאינו רגיל לשתות ולהיות שיכור ואין דרך להפציר לאדם כזה הילכך אמרינן דלנזירות נתכוין אבל אם יכול הוא ורגיל לשתות ולהיות שיכור הדא הוא דתנינן כלומר ע''ז קאי המעשה וחסורי מחסרא היא המתני' ומשום דבאדם שיכור אמרינן דדעתו היה שלא להפצירו ביותר ואמר להו מילתא דפסיקא ולא נתכוין אלא מזה הכוס וכאומר הרי עני קרבן זה הכוס:
כך אני אומר. ופשיט לה דלאו כלום הוא דמאחר שישראל נוזרים אינו אלא כקורא בתורה דרך לימוד והזכיר נזיר נזיק וכן הכא שלא נתכוין אלא לשנות דבריו של זה:
אפילו כן כנזיר. מי אמרינן אפילו הכי הוי נזיר דנתכוין להיות נזיר כמו זה או אינו אלא כשונה דבריו בעלמא ראו שזה קבל עליו נזירות ואמר הריני נזיר ולא נתכוין להזיר כמוהו:
ראה ישראל עובר. בהא אמרינן איפכא דאם לא אמר כלום זה ישראל העובר הוי נזיר דמאחר שישראל נוזרים בנזיר וזה לא אמר כלום ודאי לא היה דעתו אלא לקבל עליו נזירות וה''ז נזיר:
הוה דמר. אלא הא קא מיבעיא לן אם הכי הוה שאמר זה הישראל העובר הריני נזיר מהו:
גמ' ראו מה אמר העכו''ם הזה הרי זה נזיר. שמעתי מפי העכו''ם שאמר הריני נזיר:
הוה דמר. וכן הוה שחקרנו אתר העכו''ם שאמר הריני נזיר:
מאחר שאין עכו''ם נוזרים נזיר. כלומר בהא פשיטא לן דמאחר שהוא יודע שאין העכו''ם נוזרים בנזירות ומה היה לו להזכיר אמירת העכו''ם אלא שנתכוין לנדור בנזירות וה''ז נזיר:
לא אמר. מהו אם שאלנו את העכו''ם ולא אמר כלום מי אמרינן דאפ''ה הוי נזיר הואיל ויצאת נזירות מפיו:
נשמעינה. לזה מהמתני':
כלום אמרת. הפרה אלא משום שהוציא נזירות מפיו דעתו היתה לקבל עליו נזירות וה''נ כן והוי נזיר:
עַד שֶׁתַּעֲמוֹד הַפָּרָה עַד שֶׁתִּפְתַּח הַדֶּלֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָן נְזִירִין אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. לָשׁוֹן הֶפֶר הוּא. דְּלָהּ מִלָּה קָֽבְרָת בְּרָהּ. אֲפִילוּ לֹא עָֽמְדָה הַפָּרָה. אֶפִילוּ לֹא נִפְתָּח הַדֶּלֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
מלה דלא קברת ברה. כלומר זו המלה כמו האומרת אם כך וכך לא תקבור בנה שאינה רוצה לומר שתקבור בנה ואומרת לשון הפוך ולדוגמא בעלמא נקט דלא נתקיימו דבריו כמו מי שנתקיימו דבריו וה''נ הא דקאמר אם עומדת היא לשון הפוך הוא שאמרה תהא נזירה ולא תעמוד וכיון שהוציא זה מפיו נזירות הוי נזיר וא''כ אפילו לא עמדה פרה ולא נפתח הדלת הוי נזיר:
נשמעינה. ממתני' דלקמן בפ''ה גבי היו מהלכין בדרך וא' בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני ואחד אמר שאין זה פלוני ואחד אמר שאחד מכם נזיר כו' בית שמאי אומרים כלן נזירין ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ומקשינן מי שלא נתקיימו דבריו ס''ד ומפרשינן התם כיני קתני במתניתין מי שנתקיימו דבריו ולשון הפוך הוא:
עד שתעמוד הפרה. בעיא היא אם בעינן לב''ש עד שתעמוד הפרה ותפתח הדלת כמשמעות לשונו שאומר אם עומדת אם נפתח:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ב''ש אומרים נדור ונזור. לרבי יהודה דמתניתין מפרש כמו במתני' דלעיל:
משנה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּמּוּ הֲרֵי זֶה נָזִיר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרָה. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָֽמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ אָֽמְרוּ חֲכָמִים לֹא נִתְכַווְנָה אֶלָּא כְלוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מעשה באשה אחת. בבבלי מפרש חסורי מחסרא וה''ק אם היה שיכור ואמר הריני נזיר ממנו אינו נזיר שלא היתה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד וכי היכי דלא ליתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר ומעשה נמי באשה אחת שכורת כו' והכי מפרשינן לה בגמרא:
הלכה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל אִם יָכוֹל הָדָא דְתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרֶת. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס. אָֽמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ. וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא נִתְכַוְונָה אֶלָּא כְלוֹמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. אֲפִילוּ לְשׁוֹן קָרְבָּן אֵינוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עָלָיו לֹא נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן קָרְבָּן וְלֹא קָרְבָּן בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
אפילו לשון קרבן אינו. כלומר דמפרש המתני' דה''ק כאומר הרי הוא עלי קרבן אבל באמת אינו אסור אפי' מאותו הכוס דאינו יכול לקבוע קרבן בלשון נזירות:
גמ' מתני' בשאינו יכול. כלו' רישא דמתניתין מיירי בשאינו רגיל לשתות ולהיות שיכור ואין דרך להפציר לאדם כזה הילכך אמרינן דלנזירות נתכוין אבל אם יכול הוא ורגיל לשתות ולהיות שיכור הדא הוא דתנינן כלומר ע''ז קאי המעשה וחסורי מחסרא היא המתני' ומשום דבאדם שיכור אמרינן דדעתו היה שלא להפצירו ביותר ואמר להו מילתא דפסיקא ולא נתכוין אלא מזה הכוס וכאומר הרי עני קרבן זה הכוס:
כך אני אומר. ופשיט לה דלאו כלום הוא דמאחר שישראל נוזרים אינו אלא כקורא בתורה דרך לימוד והזכיר נזיר נזיק וכן הכא שלא נתכוין אלא לשנות דבריו של זה:
אפילו כן כנזיר. מי אמרינן אפילו הכי הוי נזיר דנתכוין להיות נזיר כמו זה או אינו אלא כשונה דבריו בעלמא ראו שזה קבל עליו נזירות ואמר הריני נזיר ולא נתכוין להזיר כמוהו:
ראה ישראל עובר. בהא אמרינן איפכא דאם לא אמר כלום זה ישראל העובר הוי נזיר דמאחר שישראל נוזרים בנזיר וזה לא אמר כלום ודאי לא היה דעתו אלא לקבל עליו נזירות וה''ז נזיר:
הוה דמר. אלא הא קא מיבעיא לן אם הכי הוה שאמר זה הישראל העובר הריני נזיר מהו:
גמ' ראו מה אמר העכו''ם הזה הרי זה נזיר. שמעתי מפי העכו''ם שאמר הריני נזיר:
הוה דמר. וכן הוה שחקרנו אתר העכו''ם שאמר הריני נזיר:
מאחר שאין עכו''ם נוזרים נזיר. כלומר בהא פשיטא לן דמאחר שהוא יודע שאין העכו''ם נוזרים בנזירות ומה היה לו להזכיר אמירת העכו''ם אלא שנתכוין לנדור בנזירות וה''ז נזיר:
לא אמר. מהו אם שאלנו את העכו''ם ולא אמר כלום מי אמרינן דאפ''ה הוי נזיר הואיל ויצאת נזירות מפיו:
נשמעינה. לזה מהמתני':
כלום אמרת. הפרה אלא משום שהוציא נזירות מפיו דעתו היתה לקבל עליו נזירות וה''נ כן והוי נזיר:
מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִמְעוֹן פּוֹטֶר. שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁשִּׁייֵר תִּגְלַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אִם בְּשֶׁשִּׁייֵר תִּגְלַחַת אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֲרֵי זֶה אָסוּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. הֲרֵי שֶׁשִּׁייֵר תִּגְלַחַת טוּמְאָה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. שַׁנְייָא הִיא. מִשּׁוּם פְּתִיחַת נֵדֶר. אִם מִשּׁוּם פְּתִיחַת נֵדֶר אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ פְּתִיחַת נֵדֶר. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. פְּתִיחַת נֵדֶר הוּא. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא תוֹלֶה נִדְרוֹ בְּחַיָּו. נִיחָא לִשֳׁתּוֹת יַיִן. לְטַמֵּא לַמֵּתִים. אוּמְנָתוֹ קוֹבֵר מֵתִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ניחא לשתות יין. ליטמא למתים מאי תולה נדרו בחייו איכא. ומשני דמיירי שאומנתו להיות קובר מתים ולטפל בהם בשכר ונמי כתולה נדרו בחייו הוא:
למה. טעמא דרבנן מפרש מפני מה הוי פתיחת נדר מפני שהוא כתולה נדרו בחייו שאינו יכול לחיות בלא יין ואין לך פתח גדול מזה ומותר בלא שאלת חכם:
ר''ש אומר אינו פתיחת נדר. כלומר בהא הוא דפליגי לרבנן הוי כפתיחת נדר ולרבי שמעון אינו פתיחת נדר דכיון שידע שהנזיר אסור ביין לנדר גמור נתכוין ודבריו אינו כלום דאף על פי שלבו אנסו שסבור שיתירו לו והוי כנדרי שגגות אפ''ה שאלת חכם הוא דצריך ולא הוי כנדר ופתחו עמו:
אם משום פתיחת נדר. אם כן אמור דבתרה הסיפא יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי שאיני יכול לחיות אלא ביין והרי נדר ופתחו עמו ואמאי ר''ש אוסר:
שנייא היא. הכא דמשום פתיחת נדר הוא מפני שיכול לומר אלו הייתי יודע שהנזיר אסור ביין לא הייתי נודר כלל והוי כמו נדר ופתחו עמו דלא הוי נדר:
רבי ירמיה בעי. על זה אם דטעמא משום ששייר בתגלחת וקאמרת אפילו ר''ש מודה ברישא א''כ אמור דבתרה המציעתא יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ורבי שמעון מתיר והא הכא הרי שייר תגלחת וטומאה מה שקבל עליו ואפילו הכי ר''ש פוטרו מנזירות:
שנייא היא. הכא ואפילו ר''ש מודי בה שהרי שייר תגלחת לאסור עליו וכדרך המתנדבין קרינן ביה והא דאסור בכלן טעמא מכיון שחל עליו נזירות לתגלחת חלה על כלן:
מתני' דר''ש. לשון שאלה הוא אם רישא דמתני' כר''ש נמי אתיא דהא אמר במס' מנחות גבי האומר הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החטין ר''ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים דאין מנחת נדבה באה מן השעורין ובמתני' נמי הרי לא התנדב כדרך המתנדבין בנזיר ואפילו הכי קתני אסור בכלן ודלא כרבי שמעון היא או אפילו כרבי שמעון אתייא:
הלכה: מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. צָרִיךְ לִכְפּוֹל תמן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אָמַר לוֹ. שְׁמוֹר וְשָׁמַעְתָּ. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא. דְּתַנֵּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִפְרְחִי בָאֲוֵיר. שֶׁלֹּא תַעַבְרִי אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִיךְ. הֲרֵי זֶה גֵט. עַל מְנָת שֶׁתִּפְרְחִי בָאֲוֵיר. עַל מְנָת שֶׁתַּעַבְרִי הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִיךְ. אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יְהוּדָה בֶֶּן תֵּימָא אוֹמֵר. גֵּט. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגָֽרְשָׁהּ. שֶׁתְּלָאָהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי יוּדָה בֶּן תֵּימָא. מִיכֵּיוָן שֶׁתְּלָאָהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד כְּמִי שֶׁנִּתְקַייֵם הַתְּנַאי בַּגֵּט הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
מכיון שתלאה. כלומר אדרבא מה''ט אמרינן דהוי גט דמכיון שתלאה בדברים כאלו אינו אלא כמפליגה בדברים בעלמא וכמי שנתקיים התנאי בגט הוא דלאו תנאי הוא כלל. וה''נ במתני' דיודע הוא שאי אפשר לנזיר לשתות ביין וליטמא למתים אינו אלא כמפליג בדברים ולא לתנאי נתכוין ואסור בכלן:
אמר רבי זעירא. טעמא דת''ק מפרש דקאמר אינו גט תדע לך שעילה היה רוצה לגרש כלומר עילה הוא מבקש בגירושין ולבטל הגט שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד ולקיים תנאו:
מתני' דרבי מאיר ורבי יהודה בן תימא. כלומר דמוקמינן מתני' או כרבי מאיר וטעמא משום דלא כפל בתנאו הוא או כר''י בן תימא וטעמא משום דדברים שאינו יכול לקיימן בתנאי הוא כדלקמיה:
תמן דברי הכל היא. על כינויין שהוזכרו בריש פ''ק קאי כלומר ולא תיקשי לך דמוקמינן התם בשהזכיר הכינויין ואח''כ אומר שעל מנת כן אמרם אם תופס אחד מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות והתם אע''פ שכפל בתנאו לאו כלום הוא ואפילו לר''מ אומרים לו שמור ושמעת משום שהוציא בלשון שהנזירות חלה ולא הזכיר שום תנאי בשעת הנדר אבל הכא מתחלה על מנת כן אמר הריני נזיר אלא דטעמא משום דלא כפל בתנאו הוא וכרבי מאיר:
גמ' מתני' דר''מ היא. דקתני ה''ז אסור בכלן אע''פ שהתנה לשתות יין ולהטמא למתים וטעמא משום שלא כפל תנאו שלא אמר ואם לא אהיה מותר לשתות יין איני נזיר וכרבי מאיר דאמר בפ''ג דקידושין כל תנאי שאינו כפול אינו תנאי:
משנה: 7a הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה בַיַּיִן וּמִיטַּמֵּא לַמֵּתִים הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכוּלָּן. יוֹדֵעַ אֶנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּיַּיִן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. יוֹדֵעַ אֶנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִין לִי מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלֹא יַּיִן אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ור''ש אוסר. דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם ואין הלכה כר''ש בהני תרי בבי דמתני':
או מפני שאני קובר את המתים. וצריך אני להטפל בהן ה''ז מותר דהוי בכלל נדרי שגגות והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:
ור''ש מתיר. דקסבר אינו נזיר עד שיזיר מכלן:
הרי זה אסור. דיין ותגלחת וטומאה האסורין בנזיר הניזר מאחד מהן אסור בכלן:
מתני' הרי זה נזיר ואסור בכולן. ובהא כ''ע מודו מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source